נפילה ממחפרון תוך כדי ירידה

החלטה 1. בקשה להתיר להביא ראיות לסתור את קביעת נכותו של המשיב, שנעשתה על ידי הועדה הרפואית שליד המוסד לביטוח לאומי. 2. המשיב (להלן - "התובע"), יליד שנת 1971, הגיש לבית משפט זה תובענה, בה הוא עותר לכך שהמבקשת (להלן - "הנתבעת") תחויב לפצותו עבור נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה שאירעה לטענתו בתאריך 2.11.98. התובע טוען כי בתאריך הנ"ל עבד על מחפרון "ותוך כדי כך הוא נפל מהמחפרון, איבד את הכרתו ונחבל בגופו". לטענת התובע, התאונה שאירעה לו היא "תאונת דרכים", כמשמעות הדבר בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975, וכן עונה היא להגדרת "תאונת עבודה" לפי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995. 3. כיון שהתאונה שאירעה לתובע היא גם תאונת עבודה, הגיש התובע תביעה למוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכותו מעבודה. בתום הליך ארוך בפני הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, לרבות ערעור לבית הדין האזורי לעבודה בחיפה, נקבע כי נכותו של התובע בידו השמאלית מגיעה כדי השיעור 50%, ולאחר הפעלת תקנה 15 לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות של נפגעי עבודה), תשט"ז - 1956, נכותו של התובע מגיעה כדי 75%. בעיקרם של דברים נקבע, כי התובע לקה בשבר בעצם הסירה ביד שמאל והוא סובל מתסמונת RSD, המאופיינת ברגישות ובכאב בידו השמאלית של התובע. 4. אין מחלוקת, כי לפי סעיף 6ב' לחוק הפיצויים, קביעת נכותו של התובע היא "קביעת דרגת נכות לפי חוק אחר", וככזאת, מחייבת היא אף בהליכים המתקיימים לפני, וזאת כל עוד לא תנתן למי מהצדדים הרשות להביא ראיות לסתור את הקביעה. 5. לטענת ב"כ הנתבעת, הועדות הרפואיות שקבעו את דרגת נכותו של התובע, התעלמו מכך שבתאריך 26.9.98 נחבל התובע בשורש כף ידו השמאלית בעת שהיה בביתו. התובע פנה באותו מועד לחדר המיון של בית החולים בנהריה, אך לא אובחן כי לקה בשבר, אך בשל כאבים חזקים שתקפו אותו שב לאחר יומיים ופנה למרפאת קופת חולים בעכו, שם אובחן כי לקה בשבר בשורש כף ידו השמאלית, ובתאריך 29.9.98 נעשה לתובע צילום רנטגן נוסף, אשר אף ממנו עלה כי לתובע נגרם שבר ללא תזוזה בעצם הסירה. עוד טוענת ב"כ הנתבעת, כי בתאונה מושא התביעה שלפני, התובע לא לקה בשבר בכף יד שמאל, והראיה לכך היא, שבאותו מועד (2.11.98) הובהל התובע לבית החולים בנהריה, ובתעודת חדר המיון שנרשמה שם כתב הרופא שבדק את התובע, כי התובע נחבל ביד שמאל, והוא סובל מנפיחות וכאבים, אך הוסיף כי "אין לראות שינויים חבלתיים טריים". 6. ב"כ התובע מתנגדת לבקשה, באשר לטענתה כל תיקו הרפואי של התובע עמד בפני הועדות הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ואם לא די בכך, כי אז ב"כ הנתבעת שלח למוסד לביטוח לאומי מכתב וצרף למכתבו את התעודות הרפואיות הנוגעות לפגיעתו של התובע מתאריך 26.9.98. לדעת ב"כ התובע, בקשת הנתבעת להתיר לה להביא ראיות לסתור, אינה אלא "ניסיון שני של הנתבעים להתערב בקביעת המל"ל אשר אינה נוחה להם". 7. לאחר שקראתי את בקשת הנתבעת ואת תגובת ב"כ התובע, הנני מחליט להיעתר לבקשה. אכן, בתעודת חדר המיון מתאריך 2.11.98 נקבע כי לתובע אין סימנים חבלתיים טריים, ומהמסמכים הרפואיים האחרים עולה, כי התובע לקה בשבר בעצם הסירה בתאונה קודמת, שאירעה לו בתאריך 26.9.98. ממסמכי הועדות הרפואיות שצורפו לכתבי בית הדין שהוגשו מטעם הצדדים, עולה, כי הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי יצאו מההנחה שהשבר שנגרם לתובע בעצם הסירה אכן נגרם לו בתאונה מתאריך 2.11.98, אך בשום מקום לא מצאתי התייחסות לתאונה שאירעה בתאריך 26.9.98, בה באמת נגרם לתובע שבר בעצם הסירה בידו השמאלית. לכאורה נראה אפוא, שהועדות הרפואיות ראו קשר סיבתי מובן מאליו בין השבר והתאונה מיום 2.11.98, בה בשעה שמצב הדברים רחוק מלהיות מובן מאליו. ב"כ הנתבעת אכן הסב תשומת לב הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי לתאונה הקודמת, אך בדו"חות שנערכו בועדות לא מצאתי אזכור לפנייתו של ב"כ הנתבעת, ומתעורר בלבי ספק אם הועדות היו ערות להערותיו של ב"כ הנתבעת. 8. לתובע נקבעה דרגת נכות גבוהה יחסית, ונזכור כי חברי הועדה הרפואית שקבעו את דרגת הנכות אינם עומדים לחקירה בבית המשפט, ולא ניתן יהיה לברר עמם האם היו ערים לתאונה הקודמת בה נפגע התובע והאם הביאו אותה בחשבון בעת שקבעו את דרגת נכותו של התובע. עתה, כיון שמתעורר הספק עליו הצבעתי לעיל, יש מקום להתיר לנתבעת להביא ראיות לסתור. 9. לפיכך, הנני נעתר לבקשת הנתבעת, והנני קובע כדלקמן: (א) הנני ממנה את פרופ' חיים צינמן כמומחה מטעם בית המשפט על מנת שיבדוק את התובע ויחווה דעתו ביחס למצבו בעקבות התאונה מתאריך 2.11.98. (ב) ב"כ הצדדים יעבירו למומחה את כל המסמכים הרפואיים שברשותם, הנוגעים לעניין, וזאת בתוך 30 ימים מהיום. (ג) תשומת לבו של ד"ר צינמן מופנית לכך שהתובע נפגע לכאורה בידו השמאלית גם בתאריך 26.9.98, ועל מנת לסלק כל אפשרות לטעות מצד המומחה, יעבירו ב"כ הצדדים למומחה אף את כל המסמכים הנוגעים לתאונה מיום 26.9.98. (ד) בשלב זה תשא הנתבעת בשכרו של המומחה, ובסיומו של ההליך יהיו באי כוח הצדדים רשאים לטעון טענותיהם בעניין זה. מחפרון (שופל)ציוד מכני הנדסי (צמ"ה)נפילה