רשומות רפואיות - המצאת תיק רפואי מקורי

החלטה 1. ביום 12.4.05, הגישו המבקשים (התובעים בתיק העיקרי) בקשה למחיקת כתב ההגנה, ולחלופין, להעביר את נטל ההוכחה והשכנוע כי הנתבעת לא התרשלה ולא גרמה את הנזק הנטען על ידי התובעות, משכם התובעות לשכם המשיבה (הנתבעת). 2. הבקשה מתבססת על כך שהנתבעת לא צייתה לצו בית משפט להמציא את התיק הרפואי המקורי של הנתבעת. בשלב מאוחר מאוד של התיק, ביום 5.4.05 (התביעה הוגשה כשנתיים לפני כן, ביום 12.6.03), העלתה המשיבה טענה כי היא מיזערה את הרשומות הרפואיות, כולל התיק הרפואי של התובעת. 3. לטענת עו"ד עמוס גבעון, ב"כ המבקשים, בפעולה זו של מיזעור התיק הרפואי, מסכלת הנתבעת ניהול משפט תקין והוגן מצד התובעים (סעיף 3 לבקשה). עו"ד גבעון מצביע על כך כי בעצם המיזעור נוצר חוסר איזון בין התובעת (המטופלת) לבין הנתבעת (המוסד הרפואי), בשלושה מישורים: אין לתובעת שליטה על מה שנרשם או שונה בזמן אמיתי או מאוחר יותר; אין לתובעת ידיעה על מה שנרשם או ששונה מאוחר יותר; התובעת לא קיבלה העתק מהרשומות שנערכו סמוך לעריכת הרישום. 4. לחלופין, לבקשה למחיקת כתב ההגנה, מבקש ב"כ התובעים כי עצם אי המצאת הרשומות הרפואיות המקוריות מחייב העברת נטל ההוכחה והשכנוע אל שכם המשיבה. 5. הנתבעת הגישה תצהיר מפורט של מנהלת מחלקת רשומות רפואיות במרכז הרפואי שערי צדק , הגב' צינה לינדנברג, אשר גם נחקרה על תצהירה. במהלך החקירה הוברר כי היא חדשה בתפקיד ועיקר תשובותיה, ככל שמדובר בנהלים, התבססו על "תורה שבעל פה" שקיבלה מבעל התפקיד הקודם, כאשר היא נכנסה לתפקידה זה. מכל מקום, מעדותה ומן הנספחים של התצהירים עולה כי התיק של התובעת, יחד עם תיקים רבים אחרים, מוזערו על ידי חברה העוסקת במזעור. 6. לאחר שמיעת חקירתה של הגב' לינדברג הוגשה תגובה בכתב מטעם עו"ד ירון בן דן, ב"כ המשיבים. הוא מדגיש כי לא ניתן לבצע את צו בית המשפט להמציא את התיק הרפואי המקורי, שכן הוא עבר הליך של מיזעור. לכן, לשיטתו, אין מקום לראות במעשיה של הנתבעת משום ביזיון בית משפט או הפרת צו בית משפט. הוא מפנה לתקנה 113 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. אשר קובעת בסיפא שבה כי גם במקרה של גילוי מסמכים יש לציין בתצהיר, כאשר מסמך איננו בידי המצהיר, מתי יצא ממנו ומה היה עליו. לדעת ב"כ הנתבעת, עמדה הנתבעת בדרישה זו, בכך שהביאה את כל הנתונים בתצהירה ובעדותה של מנהלת מחלקת הרשומות הרפואיות בבית החולים. מסקנת ב"כ הנתבע היא, כי מרשתו ביצעה את המוטל עליה בכך שמסרה לבית המשפט את המצב לאשורו. מכל מקום, מוסיף וטוען ב"כ הנתבעת, כי גם אם הפרה הנתבעת את הצו, אין זה בגדר מקרה המצדיק מחיקת כתב הגנה, שכן הנתבעת לא סירבה בזדון לבצע את המוטל עליה, שזו העילה למחיקת כתב ההגנה. ככל שמדובר בחלופה השנייה, שהיא העברת נטל ההוכחה והשכנוע, עמדת הנתבעת היא כי מזעור התיקים הרפואיים נעשה על פי תקנות בריאות העם (שמירת רשומות), תשל"ז-1976, ובכל מקרה המזעור נחשב כהעתק מתאים למקור ומהווה ראיה לאמיתות תוכנו של המקור. טענתו האחרונה של ב"כ הנתבעת היא כי אין מקום להיפוך נטל הראיה בשלב זה, כאשר הסתיימו ראיות התביעה, והתיק קבוע להמשך ראיות ההגנה. 7. הצדדים הגישו תגובות נוספות ביום 21.6.05, כאשר התובעים טוענים כי אין הסבר לכך שלא נמצאו תנועות של התיק ואין תדפיס להיכן התיק עבר במשך כל התקופה מאז שנודע לבית החולים על פניית עורך הדין. התובעים מדגישים כי עצם המזעור שנעשה בשלב כה מאוחר - לאחר שבית החולים ידע על פניית עו"ד מטעם התובעת - מעיד על חוסר תום לב של בית החולים. בית החולים מכחיש את תיאורית הקונספירציה שלה טוען ב"כ התובעים. הוא מדגיש את תום הלב המוחלט של הנתבעים ואת העובדה כי המזעור היה לפי הנהלים הפנימיים של בית החולים. 8. לאחר סיכומי הצדדים, פורסם על ידי בית המשפט העליון ביום טו סיון תשס"ה (22.6.05) פסק דין מקיף העוסק ברשלנות רפואית ואשר השופטים שדנו בו (הן דעת הרוב, והן דעת המיעוט) הקדישו חלק מפסק דינם לסוגיית הנזק הראייתי (ע"א 9063/03 פלוני נ' הסתדרות מדיצינית הדסה). כעולה מפסק הדין, הזמן הנכון והמתאים להתבונן על סוגיה זו של נזק ראייתי או כדי לבדוק האם יש בעיה בעמימות הסיבתית, הוא בסיום המשפט, כאשר כל הנתונים נמצאים בפני בית המשפט (אגב, גם שם משפחת הניזוק מיוצגת על ידי עו"ד עמוס גבעון, ב"כ התובעים שבפנינו). אף אני סבור כי רק לאחר שמיעת כל העדים, חשיפת כל המסמכים, והסבריהם של כל העדים, כולל מדוע נכתב מסמך פלוני כפי שנכתב, מדוע נתון אלמוני לא נמצא במסמכים, ושאלות כיוצא בזה, יש מקום לכל צד לטעון בסיכומיו לנזק ראייתי, וכן להתייחס לשאלה האם הנטל המהופך הורם, אם לאו (ראה בעניין זה את הדעות השונות של הרוב והמיעוט בפרשת פלוני הנ"ל). גם ה"אופציה" שהעלה עו"ד גבעון, במהלך החקירה הנגדית, בדבר הימצאותו של התיק הרפואי של התובעת, שלא במקומו הרגיל, והאפשרות של שינוי או תיקון בו, ראויה להתייחסות רק לאחר שמיעת כל הראיות, כולל אותם רופאים או עובדי הנתבעת שהיתה להם גישה אל התיק. מאליו מובן, שאין בדברים אלה אפילו לא רמז כי מקבל אני את טענת עו"ד גבעון, ויש להמתין בעניין זה עד תום שמיעת הראיות. 9. אנו מצויים עתה בעיצומם של הראיות, ועל כן אין זה מן הראוי כי אביע את עמדתי בכל שאלה הקשורה למצב התיק הרפואי של התובעת. גם דבריה של העדה, אינם בבחינת סוף פסוק. ייתכן ועדים נוספים מטעם הנתבעת יאירו את סוגית מזעור התיקים באור אחר. חזקה על ב"כ הנתבעת כי יודע הוא אל נכון את דיני הראיות, ואת משמעות מזעור התיקים דווקא בעת ההליך המשפטי, והוא ידאג להבאת הראיות כדי שהתמונה המלאה תהיה בפני בית המשפט. למותר לציין, כי ב"כ התובעים, עו"ד גבעון, רשאי וזכאי - במסגרת החקירה הנגדית של אותם עדים - לחדד את הדברים ולהציג, דרך העדים, את גישתו שלו. לסוגייה זו של מיזעור תיק רפואי, במהלך דיון בבית משפט התייחסתי בפסק דיני בתיק א 1135/98 פלוני נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות, והרוצה לעיין בפרטים ובהצעותיי להסדר סוגייה זו - ימצא שם את הדברים. 10. בשלב זה, לא ראיתי לנכון למחוק את כתב ההגנה, שכן מדובר בסנקציה חריפה ביותר, שמשמעותה הטלת חבות על הנתבעת, בתיק נזקי גוף, כאשר, על פני הדברים, יש מחלוקת כנה ואמיתית בין הצדדים ובין המומחים מכל צד האם הנתבעת אחראית למצבה של התובעת. לא יעלה על הדעת כי עקב טענה טכנית זו או אחרת במישור הדיוני, תיקבע אחריות הנתבעת, שמשמעותה הכספית נמדדת בסכומים גבוהים (מבלי שקבעתי, כמובן, כל עמדה ביחס לגובה הנזק, שכן עדיין טרם הוכרעה שאלת החבות והאחריות). למותר לציין כי המקרה שלפנינו רחוק, כרחוק מזרח ומערב, מאותו תקדים - נדיר ומיוחד - שבו נמחק כתב הגנה , והוא ע"א 2271/90 ג'מבו חברה לבנין ומסחר (קרני שומרון) בע"מ נ' מרדכי, פ"ד מו(3) , 793, מפי השופט - כתוארו אז - מ' חשין. 11. הסעד החלופי של התובעים - הצהרה על שינוי נטל הראיות - לא ברור על פניו. אם יש לצד כל שהוא במשפט טענה בתחום דיני הראיות כי הוא זכאי לכך שנטל הראיות ישונה או יתהפך, אין זה עניין לבקשה במסגרת בש"א, אלא זו טענה שמקומה בסיכומים. אם יקבל בית משפט טענה זו, יכלול אותה בפסק דינו ויעשה בה שימוש באופן שישפיע על תוצאת המשפט. לפיכך, לא נראה לי ראוי בשלב זה שבו אנו מצויים, במהלך המשפט, לתת הצהרות כלליות בדבר מצב הראיות בתיק. עמדתי היא כי רק לאחר שיישמעו כל העדים, ויינתנו כל ההסברים, אם יש כאלה, למזעור של התיק הרפואי בשלב שבו מוזער, ואם יוכיחו התובעים את המשמעות של המזעור והשלכותיו על הנזק הראייתי, ואשמע את טענות הנגד של הנתבעת, אז ורק אז אתייחס לסוגיה, וזאת במסגרת פסק הדין ולא בהחלטה נפרדת במסגרת בש"א. 12. לפיכך, בקשת התובעים - נמחקת, בשלב זה, מבלי שיש במחיקה זו משום מעשה בית דין או חריצה סופית של גורל הבקשה, והצדדים רשאים, כאמור, בסיכומים, להעלות שוב נושא זה, בהקשר הכולל של הראיות, כמוסבר לעיל. 13. ברגיל, בקשה שנדחית או נמחקת, מזכה את הצד שכנגד בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד. במקרה שלפנינו מטרת הבקשה אומנם לא הושגה באופן מלא, אך עצם העלאת הנושא ועדותה של מנהלת הרשומות הרפואיות, ומסירת המידע לבית המשפט בדבר מזעור התיק, כאשר, לכאורה, כבר היתה פנייה של עו"ד של התובעת לבית החולים, והיה צפי לקיומם של הליכים משפטיים, סייע לבית המשפט. על כן, לא ניתן לומר כי הגשת הבקשה היתה חסרת בסיס, באופן המצדיק לחייב את המבקשים בהוצאות. לפיכך, לאור השיקולים הללו, ישא כל צד בהוצאותיו. 14. החלטה זו נמסרת לצדדים בפתח ישיבת ההוכחות היום. רשומה רפואיתרפואה