תאונת עבודה משתלה


פסק דין

רקע עובדתי:
התובע, יליד 1961, עבד אצל נתבעת 1 (להלן – המשתלה). ביום 3.5.98 נפגע התובע בתאונה בעת עבודתו במשתלה, כאשר נפל מסולם (להלן – התאונה). עתה מונחת בפני תביעתו של התובע לקבלת פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו בעטיה של התאונה.


טענות התובע:
ביום התאונה ביקש מנהל המשתלה, מר דניאל וייס (להלן – המנהל), מהתובע לעלות על סולם ולסדר את הטפטפות הממוקמות מעל שרוולי השתילים, שתילי תות שדה, שהיו ממוקמים בצורה אופקית בתוך שרוולי ניילון בגובה של כשלושה מטרים מעל פני הקרקע. לשם ביצוע מטלה זו היה התובע צריך לעשות שימוש בסולם או במשטח הגבהה. התובע ביקש מהמנהל לדאוג לשם ביצוע העבודה למשטח הגבהה בטוח, על מנת למנוע סיכון של נפילה. תשובתו של המנהל היתה, כי משטח ההגבהה נמצא בשימוש ע"י הפועלים האחרים, כך שעל התובע לעשות שימוש בסולם לשם ביצוע המטלה. לבקשת התובע להעמיד לרשותו פועל שיאחז בסולם, נענה על ידי המנהל, כי עליו להסתדר בכוחות עצמו. התובע השעין את הסולם בחממה וטיפס לעבר שרוולי הניילון. במהלך ביצוע העבודה החליק התובע ונפל מגובה של כ-3 מטרים על גבו ונחבט בחזקה על האדמה הקשה והסלעית שבמקום.


טענות הנתבעות:
אירוע התאונה מוכחש על ידי הנתבעות. כמו כן, הנתבעות טוענות, כי אם אכן ארעה התאונה, היא ארעה בשל רשלנותו המלאה של התובע שלא נקט באמצעי הזהירות הנדרשים ולא יישם את ההוראות שקיבל.


חבות:
אין מחלוקת, כי התאונה ארעה בעת שהתובע ביצע מטלה במסגרת עבודתו, ובכך אף הודה המנהל בעדותו (עמ' 16 לפרוטוקול, שורה 4). המנהל אף הודה בעדותו, כי התובע התבקש על ידו לבצע מטלה מסוימת, שדרשה טיפוס על סולם, כאשר ביצוע המטלה לא איפשר אחיזה בידיים בסולם (עמ' 19 לפרוטוקול, שורות 15-17 ושורות 20-21). כשנשאל המנהל, האם יש בכך סיכון, לא השיב תשובה של ממש, אלא אמר, שעד למועד התאונה לא נפל איש (עמ' 19 לפרוטוקול, שורה 26 – עמ' 20, שורות

1-2). המנהל גם הודה שיש מדרון בחממה, וכי הקרקע במקום היא קשה (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 9-16). עוד ציין המנהל, כי יתכן שמשטח ההגבהה היה בשימוש בזמן התאונה אצל פועלים אחרים (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 7-8). המנהל גם אמר, כי בזמן התאונה לא תיפקד התובע כמנהל עבודה במשתלה (עמ' 15 לפרוטוקול, שורה 17 – עמ' 16 לפרוטוקול שורה 2). דברים אלו של המנהל מתיישבים עם דבריו של התובע, שהמנהל היה זה שניהל את העבודה במשתלה לפרטי פרטיה (עמ' 9 לפרוטוקול, שורה 19). לאחר הנפילה מצא המנהל את התובע, במקום הנפילה ליד הסולם, כשהוא שוכב מבלי יכולת לזוז, ופינה אותו ישירות לבית החולים סורוקה (עמ' 16 לפרוטוקול, שורות 3-7).


התמונה המתקבלת מכל דבריו האמורים לעיל של המנהל היא כדלהלן. התובע, אשר שימש כפועל פשוט במשתלה, קיבל הוראה מהמנהל לבצע מטלה כלשהי, אשר דרשה שימוש בסולם. משטח ההגבהה שבמשתלה היה תפוס. לכן נאלץ התובע לטפס בסולם לשם ביצוע המטלה. עקב מעמדו של התובע כפועל פשוט לא יכול היה לקבל עובד נוסף שיסייע לו ויחזיק בסולם. המשתלה מצויה במדרון, ולכן לא ניתן היה להציב את הסולם בצורה בטוחה. בשל אופי המטלה שהוטלה על התובע, לא אחז בידיו בסולם בזמן ביצוע המטלה. לפיכך החליק התובע מהסולם, נפל ונחבט בקרקע הקשה שבמקום. התובע נפגע בנפילתו ופונה על ידי המנהל לבית החולים.


בנסיבות אלו ניתן לקבוע בוודאות, כי הנתבעת 1 התרשלה והפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה, לספק לתובע תנאי עבודה טובים ובטוחים ללא סיכונים מיותרים, כפי שהיה מעביד סביר עושה. בשל המדרון בו מצויה החממה היה זה בלתי אפשרי להעמיד את הסולם באופן בטוח, שימנע סיכון מיותר, ללא עזרה מאדם נוסף או שימוש במשטח הגבהה. בענין זה תמוהים דבריו של המנהל בעדותו, כי ניתן היה לפתוח את הסולם בצורה בטוחה (עמ' 19 לפרוטוקול, שורות 23-25). הכיצד ניתן לפתוח סולם דו מפרקי במדרון ולטפס עליו בצורה בטוחה?!



בענין זה נאמר בע"א (ת"א) 2822/00, רזון נ' חרות בע"מ ואח', תק-מח 2003(3):



"הסיכון לנפילה מסולם אינו פונקציה של מידת יציבותו בלבד. השטח המצומצם של כל שלב בסולם, מונע מהעומד עליו אפשרות לנוע לצדדיו. לכן, יכולתו לשמור על שיווי משקל, מותנית באפשרות שידיו תהיינה נגישות לדבר מה יציב שניתן לאחוז בו. הדברים מקבלים משנה תוקף שעה הוא מבצע עבודה בגובה, מהסוג שביצע המערער".


שם היה מדובר בעובד שנפגע בעת שעבד על סולם, ובית המשפט נמנע מלקבוע, שקיים אשם תורם מצידו של העובד.


בת"א (חי') 820/98, ח'טיב נ' פוקס, תק-מח 2004(1) 110, נאמר:


"הכלל הוא, כי עובד העושה עבודה מסוכנת למען מעבידו, אינו נותן דעתו תמיד, רק על בטחונו האישי שלו. אין זו ממידת הסבירות לדרוש ממנו שינהג כן, ולבוא אליו בטענה שאילו עשה הכל כדי להישמר על נפשו, היתה הסכנה חדלה להיות סכנה. בוודאי על העובד להיזהר בעבודתו, אבל יש להכיר בכך, שדווקא אצל העובד הטוב קיים הרצון לעשות מלאכתו היטב ולשם כך הוא מוכן אפילו לקבל על עצמו סיכוני גוף.


...


מגמה שהשתרשה בהלכות בית המשפט העליון, היא, כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת אחריות ולהקל במידה רבה עם העובד ביחס לרשלנותו שגרמה או שתרמה לתאונה".


כן ראה דבריו של כב' השופט בך בע"א 663/88, שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פד"י מז(3)225, 229:


"לדעתי קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים".


אין ספק, כי עבודה על סולם יש בה סיכון. על אחת כמה וכמה, כאשר הסולם מוצב במדרון. בנסיבות אלו היה על הנתבעת 1 לספק לתובע משטח הגבהה מתאים או לכל הפחות להעמיד לרשותו פועל נוסף שיאחז בסולם ויבטיח את יציבותו. משלא עשתה הנתבעת 1 כך הפרה את חובת הזהירות המוטלת עליה כלפי העובד, ויש לראות את הנתבעת 1 כאשמה בלעדית בתאונה. אין מקום במקרה שכזה לקבוע, כי קיים אשם תורם מצידו של התובע, שרצה לבצע את המטלה שהוטלה עליו בצורה טובה.


לאור האמור לעיל, אין צורך לדון בשאלה האם הסולם היה תקני ובעל תו תקן. זאת לאור הקביעה בדבר רשלנותה הבלעדית של הנתבעת 1.


הנכות הרפואית:
לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של ד"ר אורי גבעון, מומחה לכירוגיה אורתופדית. ד"ר גבעון העמיד את נכותו של התובע על 20% בשל הגבלה בינונית בתנועות עמוד השדרה המותני.


הנתבעות הגישו מטעמן את חוות דעתו של המומחה ד"ר יוסף וייס. ד"ר וייס העמיד את נכותו של התובע על 5% בלבד.


בשל ההפרש הגדול שבין קביעות המומחים מטעם הצדדים מונתה ד"ר סוזנה הורוביץ כמומחית מטעם בית המשפט. בחוות דעתה של ד"ר הורוביץ נאמר כך:


"בשל שבר דחיסה בשיעור של פחות מ-30% מגובה החוליה, ולפי תקנה 37(8)א סובל הנבדק מנכות צמיתה בשיעור של 5%.


או לחילופין (ההדגשה במקור – נ"ש), בשל ההגבלה הקלה ביותר בתנועות גב מתני ולפי תקנה 37(7)א מותאם, סובל הנבדק מנכות צמיתה בשיעור של 5%.


לסיכום, נכותו הצמיתה של הנבדק הינה בשיעור של 5% (ההדגשה במקור – נ"ש)".


הצדדים הסכימו, כי חוות דעתה של המומחית מטעם בית המשפט תהיה חוות הדעת הבלעדית בתיק. הצדדים ויתרו על חקירתה של המומחית.


גם המוסד לביטוח לאומי העמיד את נכותו הצמיתה של התובע על 5% בלבד. משויתר התובע על חקירת המומחית מטעם בית המשפט, ולאור העובדה, שקביעתה של המומחית זהה לקביעת המל"ל, דבר התומך במסקנותיה, אני קובע, כי לתובע נכות רפואית צמיתה בשיעור 5% בלבד. נכות זו נובעת מהתאונה, בהתאם לדברי ד"ר הורוביץ בחוות דעתה.


הנכות התפקודית:
ד"ר הורוביץ מציינת בחוות דעתה, כי אין לתובע מגבלות תפקודיות, אך מוסיפה בנשימה אחת, כי התובע עלול לסבול מכאבי גב בזמן עבודה מאומצת. כאבי גב בזמן עבודה אינם דבר של מה בכך, ויש בהם כדי להגביל את תפקודו של התובע. אשר על כן, אני מעמיד את נכותו התפקודית של התובע על שיעור זהה לזה של נכותו הרפואית, 5%.




הנזק:
כאב וסבל:
לתובע נקבעה נכות צמיתה בשיעור 5%. בהתאם לדרגת הנכות שנקבעה לתובע, זכאי הוא לקבל פיצוי בגין ראש נזק זה בסך 20,000 ₪.


עזרת צד ג':
באשר לעבר, המדובר בנזק מיוחד הטעון הוכחה, והדבר לא הוכח. לאור האמור בחוות דעתה של ד"ר הורוביץ, כי לתובע אין מגבלות תפקודיות למעט כאבי גב לאחר עבודה מאומצת, לא נראה, כי יהיה זקוק לעזרת צד ג' בעתיד. גם אם כן יהיה זקוק לעזרה כלשהי, הרי סביר שתהיה זו עזרה מבני משפחה ברמה מקובלת וסבירה, שאינה מזכה בפיצוי כלשהו. אשר על כן, אין התובע זכאי לפיצוי כלשהו בגין ראש נזק זה.


הוצאות רפואיות והוצאות נסיעות:
המדובר בנזק מיוחד שלא הוכח. יתירה מכך, ד"ר הורוביץ ציינה בחוות דעתה, כי התובע לא נזקק לטיפולים רפואיים במשך ששת השנים שקדמו להגשת חוות הדעת, ולא צפוי כי ייזקק לטיפולים כלשהם בעתיד. לפיכך, אין התובע זכאי לפיצויים כלשהם בגין ראש נזק זה.


הפסד שכר בעבר:
ד"ר הורוביץ קבעה בחוות דעתה, כי התובע היה באי כושר עבודה מלא במשך 3 חודשים ממועד התאונה. בתקופה שלפני התאונה עמד שכרו של התובע על סך של 4,529 ₪. לפיכך זכאי התובע לפיצוי בגין כך בסך של 13,587 ₪. סכום זה, כשהוא משוערך להיום עומד על סך של 21,264 ₪.


בנוסף זכאי התובע לפיצוי בהתאם לנכותו התפקודית, ממועד תום תקופת אי הכושר המלא ועד היום, כשסכום זה משוערך להיום, בסך 23,275 ₪. זאת לאור הירידה ברמת הכנסתו של התובע בעקבות התאונה.


התובע זכאי, איפוא, לפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 44,539 ₪.


אובדן השתכרות בעתיד:
נקבע לעיל, כי לתובע נכות תפקודית בשיעור 5%. בהתאם לכך ולאור שכרו של התובע לפני התאונה הוא זכאי לפיצוי בגין ראש נזק זה בסך 44,306 ₪.


ניכויים:
אין מחלוקת, כי המדובר בתאונת עבודה. לפיכך יש לנכות מסכום הפיצויים המגיע לתובע את התשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי בעקבות התאונה. סכומים אלו מפורטים במוצג ת/5, אישור המוסד לביטוח לאומי. סכומים אלו כשהם משוערכים להיום עומדים על סך 39,630 ₪.


סיכום:
הנתבעות, ביחד ולחוד, תשלמנה לתובע סך של 69,215 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. בנוסף תשאנה הנתבעות, ביחד ולחוד, בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון