להלן פסק דין בנושא פיצוי על מצלמה - תביעה נגד סוכן ביטוח: 1. התביעה: לפניי תביעת התובעת - העוסקת בהשכרת ציוד צילום, לחיוב נתבעת מס' 1 - מבטחתה (להלן: "הנתבעת"), ו/או את נתבע מס' 2 - סוכן הביטוח שלה (להלן: "הנתבע"), לפצותה בגין מצלמה מדגם sony bvw 600 (להלן: "המצלמה"), אשר ניזוקה באורח קשה עד שלא ניתן היה לתקנה, בהסתמך על פוליסת הביטוח שרכשה מאת נתבעת מס' 1 באמצעות נתבע מס' 2 (להלן: "הפוליסה"). התובעת טענה כי על הנתבעת לפצותה כיוון שהנתבע שפעל כשלוחה של הנתבעת, קיבל את בקשתה להכליל את המצלמה בגדר החיסוי הביטוחי שבפוליסה, דבר שגרם לכריתת הסכם הביטוח בינה לבין הנתבעת ולפיכך על הנתבעת לשלם את הפיצוי על פי הפוליסה ולחילופין בשל רשלנותה בפיקוח על פעולות הנתבע כסוכנה, בבחירתו כסוכנה או בפעולתה כמבטחת סבירה. בנוסף, טענה התובעת כי על הנתבע ששימש כסוכן ביטוח, לפצותה בשל רשלנותו באי הפקת פוליסה מתאימה כפי שדרשה באי הכללת המצלמה בחיסוי הביטוחי. 2. הגנת הנתבעת: הנתבעת כפרה בטענות התובעת כלפיה בטענה כי פעלה באופן סביר וכדבעי בבטחה את ציודה של התובעת בהתאם לבקשותיה ודרישותיה של התובעת כפי שהועברו אליה באמצעות הנתבע, כי לא ניתן לראות בנתבע כסוכנה או שלוחה במשא ומתן לקראת כריתת הסכם הביטוח ולחילופין כי אינה חבה בגין רשלנותו. עוד טענה הנתבעת כי לא נכרת הסכם ביטוח מחייב בינה לבין התובעת שכן הצעת התובעת לא קובלה על ידה, ולחילופין טענה כי יש לייחס לתובעת אחריות רבה ומכרעת בכך שלא בדקה את פרטי הפוליסה ולא הבחינה באי ביטוח המצלמה ולחילופי חילופין טענה כי דרישת התובעת מופרזת ובלתי סבירה. 3. הגנת הנתבע: הנתבע כפר בטענות התובעת ולחילופין טען כי אינו חב אישית בפיצויה שכן פעל בשליחותה של הנתבעת, בשמה ועבורה ולפיכך עליה לפצות את התובעת ולחילופי חילופין טען באשר לשיעור הפיצוי שנדרש על ידי התובעת. 4. הסדר דיוני: מאחר ואין מחלוקת עובדתית באשר לעובדות הבסיסיות נשוא תביעה זו, הגיעו בעלי הדין להסדר דיוני לפיו תוכרע התובענה על סמך כתבי הטענות, תיעוד וסיכומים בכתב (ראה פרוטוקול ישיבת 13.3.05). 5. אחריות נתבעת מס' 1 ("הנתבעת"): לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי בעלי הדין על נספחיהם שוכנעתי לקבל טיעוני הנתבעת כי אין לחייבה כמבטחת, יחד עם זאת לא ניתן לפטור אותה כליל בשל אחריותה השילוחית למחדלי נתבע מס' 1 ולפיכך בסיכומו של דבר החלטתי לחייבה לשאת כדי 30% מהנזק ואלה טעמיי: א. אין חולק באשר לנוהל העבודה והפעולה בין הצדדים בעבר כי בין התובעת לנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת") נכרת הסכם ביטוח כמו גם כי ביום 2.10.03 ביקשה התובעת, באמצעות הפקס, דרך נתבע מס' 2 (להלן: "הנתבע"), לבטל חיסוי ביטוחי עבור המצלמה נשוא דיון זה, כי הבקשה הועברה לנתבע וטופלה בהתאם על ידי הנתבעת בהפיקה פוליסה שאף חודשה והופקה ביום 12.1.04 ללא החיסוי למצלמה לתקופה שמיום 31.1.04 ועד ליום 31.12.04 (ראה נספחים א' - ד' לסיכומי הנתבעת). ב. לא הוכח כי הנתבעת קיבלה בפועל בקשה כלשהי לשינוי בפוליסה זו מיום חידושה (12.1.04) ועד לקרות מקרה הביטוח, כך שמבחינת הנתבעת הפוליסה אשר הופקה ביום 12.1.04 נותרה בעינה ובהקיפה האמור מיום 1.1.04 ועד לקרות מקרה הביטוח. ג. התובעת לא טענה כי בקשתה לשינוי הפוליסה והרחבתה לגבי המצלמה הגיעה למשרדי הנתבעת ולמעשה אף הודתה כי הסוכן אישר בפניה שלא העביר את בקשתה והרשימה המתוקנת לנתבעת. (ראה סעיף 14 לכתב התביעה). ד. נהלי העבודה והפעולה שבין שלושת בעלי הדין המתייחסים לעבר, כעולה מהתיעוד שלפניי מלמדים ברורות כי התובעת נהגה לבקש בקשותיה מסוכן הביטוח - הנתבע, וזה דאג להעביר הבקשות לנתבעת אשר פעלה ומילאה אחר מבוקשו (ראה נספחים א',ב', ה'-טו', טז' לסיכומי הנתבעת), מיום 17.1.04 להכללת המצלמה בפוליסה. ה. אין חולק כי למרות בקשת התובעת, פוליסה מתוקנת ועדכנית לא הופקה על ידי הנתבעת עד לקרות מקרה הביטוח (באפריל 2004) ובכלל וכי למרות חלוף זמן רב של מספר חודשים, התובעת לא פנתה לנתבעת או לנתבע ולא בררה סיבת אי קבלת פוליסה עדכנית הכוללת את המצלמה. ו. מהראיות והנתונים שלפניי הגעתי למסקנה כי אין לייחס לנתבעת חבות ביטוחית כלפי התובעת, שכן כאמור בקשת התובעת לא הגיעה למשרדיה ועקב כך פוליסת הביטוח לא תוקנה. ז. כיוון שהנתבע שימש כסוכן ביטוח ולא יכול להיות חולק כי פעל גם בשליחותה של הנתבעת בעת כריתת הסכם הביטוח, בעת חידושו ושינויו, הרי שבנסיבות המקרה ולנוכח הראיות שלפניי, לא שוכנעתי לקבל טיעוני הנתבעת בסיכומיה באשר להעדר כל אחריות שילוחית בגין מחדליו. יש ממש בטענות הנתבעת כי רשלנותו ומחדליו החמורים של הנתבע באי העברת בקשת התובעת אליה, היוו את הגורם המכריע למכשלה, יחד עם זאת כיוון שהוכח כי הנתבע פעל בשליחותה של הנתבעת ובהתחשב בנוהל העבודה בין בעלי הדין בעבר, עולה ברורות כי התובעת פנתה אך ורק לנתבע וראתה בו כשלוחה של הנתבעת ואין חולק כי הנתבעת אישרה נוהל זה ופעלה על פיו והציגה מצג ברור בדבר כשירותו של הנתבע לשמש כשלוחה וכמען לקבלת בקשות התובעת. לנוכח האמור, אין מקום לפטור את הנתבעת מכל אחריותה כלפי התובעת ולפיכך החלטתי לחייבה בחלק מהתשלום יחד עם הנתבע כדי 30% הימנו. 6. אחריות נתבע מס' 1 ("הנתבע"): מהראיות שלפניי עולה ברורות כי עיקר האחריות למכשלה באי הכללת המצלמה בפוליסה רובצת על כתפי הנתבע ולפיכך החלטתי לחייב הנתבע לשאת כדי 70% משיעור הנזק ואלה טעמיי: א. הוכח באופן משכנע ונחרץ כי התובעת ביקשה, קודם לקרות מקרה הביטוח להכליל את המצלמה בפוליסה וכי בקשתה נמסרה לנתבע על פי נוהל העבודה שנהג בין בעלי הדין בעבר (ראה הכרעתי דלעיל). ב. מהתיעוד שלפניי כמו גם מהודאה משתמעת של הנתבע עולה כי הנתבע לא העביר את בקשת התובעת למשרדי הנתבעת ולא ביקש מהנתבעת לעדכן את הפוליסה כפי שהתבקש על ידי התובעת. ג. אין ספק כי אי העברת בקשת התובעת למשרדי הנתבעת הינה מחדל רשלני חמור של הנתבע שהינו סוכן ביטוח שקישר בין התובעת למבטחתה על כל המשתמע מכך לגבי היקף החיסוי וקיומו. ד. מיותר להכביר מילים באשר לחשיבות פעולתו של הנתבע כסוכן ביטוח בו נתנה התובעת את אמונה בסמכה עליו ועל טיפולו בבקשותיה כפי שפעל בעבר, ובהתאם, לא ניתן להמעיט מחומרת הכשל והפרת חובתו כלפי התובעת בהותירה אותה ללא חיסוי ביטוחי, למרבה המזל בגין המצלמה בלבד. ה. לנוכח הראיות ומסקנתי דלעיל, שוכנעתי כי על הנתבע לשאת בחלק משמעותי מנזקי התובעת ולאחר שיקלול כולל החלטתי לחייבו לשאת כדי 70% מכלל הנזק. 7. אחריות תורמת של התובע: למרות אחריות ישירה ברורה של הנתבע כמו גם אחריות שילוחית של הנתבעת בנסיבות העניין ולנוכח הראיות שלפניי לא ניתן לפטור את התובעת כליל מאחריותה החלקית התורמת לקרות הנזק. למרות נוהל העבודה המוכח והסתמכות התובעת על פעולת הנתבע בהעברת בקשותיה לנתבעת כמו גם הטיפול בהן, בנסיבות המקרה ולנוכח הזמן הרב יחסית שחלף, בין המועד בו ביקשה התובעת את הכללת המצלמה בפוליסה (ינואר 2004), למועד קרות מקרה הביטוח (אפריל 2004), היה על התובעת לגלות יתר עירנות בדרישה לקבל את הפוליסה העדכנית בהתאם לבקשתה ולא לטמון ראשה בחול ולשבת בחוסר מעש או התעניינות בנושא כה חשוב כביטוח. אי קבלת הפוליסה העדכנית התואמת את בקשת התובעת, למרות זמן רב יחסית שחלף, צריכה הייתה להדליק נורה אדומה בפני התובעת ועליה היה לפנות לנתבעים או מי מהם בדרישה לברר פשר וסיבת העיכוב או אי קבלתה. בנסיבות העניין, בהתחשב במחדלו הרשלני החמור למדי של הנתבע, החלטתי לייחס לתובעת רשלנות ואשם עצמי בשיעור מתון יחסית כדי 20% מהנזק. 8. היקף הנזק: לאחר שבחנתי את התיעוד שלפניי המתייחס להיקף הנזק כמו גם את טיעוני בעלי הדין בעניין זה החלטתי כדלקמן: א. שוכנעתי לקבל טענת התובעת באשר לערכה של המצלמה בסכום של 15,000$ בניכוי השתתפות עצמית על פי הפוליסה, סכום שאושר על ידי שמאי מטעם הנתבעת - ראה חוות דעת נספח יז' לסיכומי הנתבעת. ב. לא שוכנעתי לקבל את טענת הנתבעת באשר לפחת כה גבוה בערכה של המצלמה (לכדי 9,995$), שכן "הסברי" השמאי האמור לקוניים למדי ללא ביסוס וראיות של ממש ונראה כי השמאי הפחית ערכה של המצלמה באופן שרירותי למדי, בהתעלמו מהתקופה הקצרה יחסית שחלפה מאז רכישתה (4 חודשים בלבד), למרות השימוש המסחרי בה. ג. התובעת הפריזה בדרישתה לפיצוי בגין שכירת מצלמה חלופית בסכום העולה על שוויה של המצלמה. אין חולק על חובתה של התובעת להקטין את הנזק ובמקרה זה לשלם תשלומים סבירים להטבתו. בנסיבות המקרה ועל פי הפוליסה התובעת זכאית לפיצוי עבור 25 ימי שכירות לכל היותר, לאחר ניכוי ההשתתפות העצמית (5 ימים), על פי החלק היחסי מדמי השכירות ששולמו (60,200 ₪ בגין 40 ימים) כך שהתובעת זכאית לסכום של 37,625 ₪. ד. אין חולק כי התובעת זכאית להחזר מע"מ ולפיכך אינה זכאית לקבלו במסגרת הפיצוי מאת הנתבעים. ה. מהמקובץ עולה כי נזקה של התובעת על פי הפוליסה הינו כדלקמן: 1. 10,000$ - כפיצוי עבור המצלמה שניזוקה (15,000$ לאחר ניכוי השתתפות עצמית בגין שבר - 5,000$, כערכם בשקלים נכון ליום הגשת התביעה (17.10.04) על פי שער הדולר היציג (4.464 ₪) סה"כ 44,640 ₪ בצרוף הצמדה וריבית מאז (17.10.04) ועד התשלום בפועל. 2. 37,625 ₪ - כפיצוי עבור 25 ימי השכירות על פי הפוליסה, בצרוף הצמדה וריבית מיום החשבונית (29.6.04), ועד התשלום בפועל. 9. סוף דבר: לנוכח האמור, לאחר הפחתת תרומתה של התובעת (20%), והעמדת הפיצוי כדי 80% מהנזק, הנני מחייב את הנתבעים כדלקמן: א. נתבעת מס' 1: נתבעת מס' 1 תשלם לתובע לסילוק חיובה כלפיו כדי 24% משיעור הנזק הכולל, בצרוף שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% + מע"מ מסכום זה והשבת 24% מהאגרה ששולמה בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. ב. נתבע מס' 2: נתבע מס' 2 ישלם לתובעת לסילוק חיוביו כלפיה כדי 56% ממלוא שיעור הנזק בתוספת שכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מסכום זה והשבת 56% מהאגרה ששולמה בצרוף הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. תביעה נגד סוכן ביטוחפיצוייםסוכן ביטוח