טפסן – תאונת עבודה


פסק דין

מבוא

1. התובע, יליד 1950, נפגע בעת שעבד אצל הנתבעת שהינה חברה קבלנית, ביום 3.6.98. התובע עבד כטפסן בניין באתר עבודה בבת-גלים.



2. התובע טוען לאחריות הנתבעת לנזקים שנגרמו לו באותו אירוע ואילו הנתבעת טוענת שפגיעתו של התובע לא היתה במתכונת שהוא טוען לה ומכל מקום הוא זה שאחראי לפגיעתו. הצדדים חלוקים אף בשאלת גובה הנזק.


שאלת האחריות

גרסת התובע

3. באותו היום נתבקש ע"י מנהל העבודה להוסיף עוד כ – 200 – 300 ק"ג בטון ליציקה שבמשקולת של המעלית שבאתר. המשקולת היתה תלויה כך שתחתיתה היתה בגובה 2 מטר מקרקעית המעלית. את היציקה היה צריך להוסיף בחלקה העליון של המשקולת. וכך הוא מתאר את השתלשלות העניינים:


"לצורך התקנת התבנית שנועדה להגבהת יציקתה של המשקולת, כמתואר בסעיף 4ב לעיל, התקינו פועלי הנתבעת פיגום מאולתר, באופן הבא:
על כל אחת משתי דפנות נגדיות של הפיר הושען סולם כפול סגור, בגובה של כ –2 מטרים.

על גבי שלבים בחלק העליון של הסולמות הונחו שני קרשים.

על גבי הקרשים הונח לוח דיקט (להלן:"תחתית הפיגום"), ועל גבי לוח הדיקט הוצב סולם כפול פתוח, שגובהו היה כ – 2 מטרים.



אני טיפסתי על שלבי הסולם, שהוצב על גבי הפיגום, בכדי להדריך את פועל הנתבעת, ולהראות לו כיצד לצקת את התוספת הנדרשת למשקולת המעלית.



כשהגעתי לשלב השני של הסולם, ובהיות כפות רגלי בגובה של כ –3 מטרים מקרקעית הפיר, התמוטט הפיגום עליו ניצב הסולם, אני נפלתי לעומק של כ – 3 מטרים ונחבטתי בקרקעית הפיר (להלן:"התאונה")."



ראה סעיף 4 לתצהירו של התובע.

בעדותו הוסיף התובע כי ביום התאונה שב לאתר אחרי מספר ימים שלא נמצא בו, שכן נדרש להימצא באתר אחר של הנתבעת בבת ים. הוא לא היה שותף לבניית אותו פיגום שעליו הועמד הסולם עליו עלה באותו היום של התאונה.


גרסת הנתבעת

4. הנתבעת הביאה את גרסתה ע"י מנהל עבודה בעבודות גמר, מר אליהו בבאי. על-פי תצהירו של בבאי הפיגום שהיה בנוי במעלית היה פיגום תקני שנבנה ע"י התובע ועובדי הטפסנות לפי תוכניות של מהנדס חברת המעליות. אותו פיגום שימש אותם עד לסוף העבודה במקום. לטענתו האירוע ארע כך:


"מאיר רחמים לקח סולם עץ מאולתר שנבנה ע"י פועלי הטפסנות והניחו על פיגום העץ שהיה בתוך הפיר. בשלב מסוים הוא לקח דלי מלא בטון ורצה לשפכו על משקולת הבטון. הוא הניח את רגלו על השלב הראשון בסולם והחליק ביחד עם הסולם ונפגע בברכו. זה גם מה שאמר לי במפורש מר רחמים מייד לאחר התאונה. בשום אופן לא נפל משלושה מטר כמו שאומר היום בתצהירו."



ראה סעיף 4 לתצהירו.

בהמשך הוא מציין כי התובע נפל מגובה של כ – 30 ס"מ מהשלב הראשון או השני בסולם.

5. גרסתו של התובע נתמכת בעדותו של עובד נוסף באתר, מר מאיר אסרף באשר לאופיו המאולתר של הפיגום ואופן העבודה.



גרסתו של בבאי נתמכת בעדותו של מהנדס האתר מטעם הנתבעת, מר פיני באומל אשר מתייחס להיות המשקולת בסמוך לפני הקרקע במעלית ולהיות הפיגום תקין.



נסיבות התאונה

6. מתוך העדויות שנשמעו בתיק עולה כי במועד התאונה כבר היה מצוי תא המעלית בתוך הפיר וכי בשלב הזה כבר מפורק הפיגום שנעשה בתחילה בעת בניית פיר המעלית עצמו. ראה את עדותו של מר בבאי בחקירתו הנגדית בעמ' 33 לפרוטוקול:


"אתה שואל אחרי שמכניסים את התא של המעלית לפיר מפרקים את הפיגום, אני משיב לך שנכון."



"אתה שואל האם במקרה הזה אני יודע אם התא כבר היה בפיר או לא, אני משיב לך שהוא היה בפיר."



7. על-פי עדות זו אין האמור בתצהירו של מר בבאי שצוטט לעיל נכון. הכיצד הוסיפו הפועלים לעבוד על הפיגום לאחר התאונה של התובע אם הפיגום כבר לא היה שם? ראה דבריו בסעיף 8 סיפא לתצהירו.

אין זאת אלא שהיה במקום פיגום אחר שנעשה ככל הנראה לצורך יציקת אותה משקולת.



8. על-פי העדויות גובהה של המשקולת הוא בערך 2 מטרים וגובה קומה הוא בערך 3 מטרים. ראה עדותו של מר אסרף בעמ' 18 לפרוטוקול. אם זהו המצב בשטח לא ניתן ליישב את דברי העדים מטעם הנתבעת לפיהם לא היה כל צורך להיכנס לפיר שכן המשקולת היתה ממש מולם. אם המשקולת היתה, כדברי מהנדס באומל, מורמת 20 ס"מ מרצפת הפיר וסה"כ גובהה היה 2 מטרים כי אז לא הגיעה למפלס הפתח שבקומת הקרקע.



9. יש להביא בחשבון כי המהנדס באומל הודה בחקירתו הנגדית כי כאשר פנו אליו לאחר מספר שנים מהאירוע, לא זכר היטב את העובדות נשוא האירוע. ראה דבריו בעמ' 38 לפרוטוקול. אכן מתוך עדותו ניתן היה להתרשם כי אינו זוכר פרטים רבים אשר יש להם חשיבות לענייננו.


10. כך גם יש להביא בחשבון כי חרף העובדה שמנהל העבודה מר בבאי והמהנדס ידעו על הנפילה של התובע ואף על כך כי פונה לבית חולים, לא הוגש דיווח למשרד העבודה כמתחייב מהחוק.



11. עוד ראיתי להביא בחשבון כי כבר במיון, מיד לאחר הנפילה, אמר התובע כי נפל מגובה של כ – 3 מטרים. ראה נספח א' לתצהיר התובע.אני מתקשה להניח כי מיד בסמוך לנפילה היה התובע פנוי לבנות סיפור שלא היה.


12. עדותו של התובע והעד מטעמו נותרו איתנות בכל הנוגע לאופן התרחשות התאונה, דבר שלא ניתן לומר על העדויות מטעם הנתבעת.


13. מכל אלה ראיתי להעדיף את גרסת התובע לאופן התרחשות התאונה על פני גרסת עדי הנתבעת. לפי גרסתו לא היה הוא אחראי לבניית הפיגום המאולתר שהוצב בתחתית הפיר ולא היה במקום בעת שנבנה. הנפילה היתה כתוצאה של התמוטטות הפיגום ולגובה של כ – 3 מטרים.


אחריות הנתבעת



14. אין חולק כי ככלל חב מעביד חובת זהירות כלפי עובדיו. על המעביד לדאוג לעובדיו לסביבת עבודה בטוחה, להנהיג שיטות עבודה בטוחות ולבדוק כי כך אכן מתבצעים הדברים בשטח.
ראה לעניין זה בין היתר:


ע"א 655/80 מפעלי קירור בצפון בע"מ נ' מרציאנו, פ"ד לו (2) 592:


"מגמה שהשתרשה בהלכות שנקבעו בפסיקת בית המשפט הזה, היא כי במקרה שמדובר בתאונת עבודה, אשר בה נפגע עובד, יש לדקדק דווקא עם המעביד בכל הנוגע להטלת האחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד בייחוס רשלנותו, שגרמה או שתרמה לתאונה. היסוד הרעיוני לקביעת הלכה זו הוא בכך, שהמעביד הינו זה המופקד על המפעל או על העבודה, שבמסגרתה מבצע העובד את המוטל עליו, ומתפקידו לדאוג, שתנאי העבודה ושיטות העבודה יהיו בטוחים, והעובד יודרך כראוי כיצד לבצע מלאכתו."



וכן ע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון בע"מ, פ"ד מז (3) 225,



ע"א 371/90 סובחי נ' רכבת ישראל, פ"ד מז (3) 345 ואח'.



15. בענייננו יש לבחון האם הפרה הנתבעת את חובת הזהירות המוטלת עליה מכוח היותה מעבידתו של התובע והאם היה בהתנהגותו של התובע משום תרומת רשלנות.



16. עדי הנתבעת לא הוכיחו כי בדקו את הפיגום עובר לאירוע. חרף העובדה שהם ידעו שהתובע נעדר מהאתר מספר ימים לא הזהירו אותו שיש לבדוק את הפיגום לפני שמבצעים את העבודה של הוספת הבטון למשקולת.



17. אם ראיתי לקבל את גרסת התובע הרי שהפיגום לא היה כשיר בעת שהתובע עלה עליו. גם אם התובע הוא זה שהחליק מהשלב של הסולם, הרי שדבר זה לא היה צריך לגרום לקריסת הפיגום כולו ונפילת התובע מגובה של כ – 3 מטרים. גם אם הפיגום נבנה ע"י עובדי קבלן משנה היה על האחראים מטעם הנתבעת לבדוק אותו בטרם יאפשרו עבודה באמצעותו.



18. כאמור אותו פיגום לא נבנה ע"י התובע או תחת פיקוחו ועל כן אין מקום לכל טיעונה של הנתבעת בסעיפים 19 - 20 לסיכומיה.



19. לאור דברי שלעיל הפרה הנתבעת את חובתה כלפי התובע ובמחדליה יש משום התרשלות כלפיו. משבעטיים של מחדלי הנתבעת נגרם נזק, כי אז בפנינו רשלנות.



ב"כ התובע מפנה גם להפרת חובות חקוקות שבתקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בניה) התשמ"ח – 1988. אכן הפיגום עליו טיפס התובע בעת אירוע התאונה היה פיגום סולמות אשר אסור על-פי תקנות 26 ו - 32 לתקנות אלו.



רשלנות תורמת



20. ב"כ הנתבעת מפנה חלק ניכר בסיכומיו להיותו של התובע טפסן מנוסה ואף בתפקיד מנהל עבודה במקום. ככזה היה עליו לבדוק את הפיגום בטרם עלה עליו. הוא מבקש לקבוע רשלנות תורמת בשיעור של 100%.



לטענתו כל מנהל עבודה וטפסן זהיר וסביר היה בודק את הפיגום לפני שהיה עושה בו שימוש. זאת בעיקר לאור דבריו של התובע כי מדובר היה בפיגום מאולתר.



21. ב"כ התובע טוענת בסיכומיה כי אין להטיל כל אשם תורם על התובע וזאת לאור הפסיקה אשר אינה ממהרת להטיל על עובדים רשלנות תורמת.



לטענתה לא היה כל פגם בהתנהגות התובע. כל שעשה התובע היה לעלות על הפיגום המאולתר שלא נבנה על ידו, כדי להדריך פועל אחר כיצד יש לבצע אל העבודה שהוטלה עליהם. היא מוסיפה כי חרף היותו של התובע טפסן מנוסה לא היה לו מינוי פורמלי של מנהל עבודה.



22. אין בידי לקבל טיעונה של ב"כ התובע. התובע העיד כי הינו בעל ניסיון רב בעבודות טפסנות. משראה כי מדובר בפיגום מאולתר, כהגדרתו, היה עליו לבדוק תקינותו או לפחות לברר האם הפיגום יוכל לשאת את משקל הסולם שהציב עליו לרבות משקלו ומשקל הדלי עם הבטון שנדרש לשפוך כתוספת למשקולת.

התובע טען מצד אחד כי עובדי הקבלן לא היו מקצועיים ומנגד ראה לעלות על הפיגום שהם כנראה הרכיבו ללא כל בדיקה. ראה דבריו בעמ' 14 לפרוטוקול:


"אתה שואל אותי כאשר אני עובד בגובה ולאור הניסיון שלי האם אני לא בודק את מה שאני דורך עליו, אני משיב לך שכן. לגבי גובה בוודאי.



אתה שואל אותי הפיגום שאני מתאר כמשהו מאולתר לחלוטין האם לא ראיתי שזה לא יציב, אני משיב לך שלא. גם לא בדקתי.



אתה שואל למה, אני משיב לך קודם כל היה חשוך שם. רק פתח אחד היה פתוח מקומה ראשונה ונכנס אור קטן. הביאו קבוצה של עובדים סתומים לגמרי ופיני ביקש שאצא לשטח ואסביר להם איך לעבוד ואלך משם. אחד מהם אמר לי שהוא לא יודע, עשיתי את זה כך, אמר לי שהוא לא מבין בזה. לקחתי יוזמה עליתי על הסולם.....



אתה שואל אותי איך אני עולה על פיגום כזה כאשר אני זה שאמור להדריך את האנשים ואני משיב לך, עליתי ישר כי באותו יום היה צריך לגמור. הם לא רצו לעלות, אז עליתי אני להסביר להם. איך שעליתי "טרח" נפלתי. הייתי בטוח שזה בסדר כי יום לפני כן עבדו על זה."



23. מדבריו אלו עולה כי כלל לא שקל את בדיקת הפיגום לפני שעלה עליו וזאת בין היתר מאחר וידע כי העבודה צריכה להסתיים באותו היום. על מצב דברים זה כבר נאמר כי:


"על המעביד גם לקחת בחשבון, שעובד עלול להיות בלתי זהיר בעבודתו ושבלהט עבודתו לא ישמור על כל אמצעי הזהירות."



ת"א (חיפה) 556/93 - מורלי אשר ואח' נ' שלמה רבן- ו-6 אח' . תק-מח 99(1), 65535 ,עמ' 65542 מפי כב' השופטת וסרקרוג.



24. מנגד אין להתעלם מן העובדה כי התובע היה עובד מיומן ומנוסה ובעל ידע רב בנושא עבודתו. הוא עצמו מודה כי נקרא לבצע את העבודה הספציפית של תוספת למשקולת בשל ניסיונו והידע שלו בקריאת תוכניות. עדותו זו נתמכת גם בעדותו של מר אסרף מטעמו.



כעובד מנוסה היה על התובע לבדוק את הפיגום לפני שעלה עליו, זאת בוודאי לאחר שהתגלה לו כי קבוצת העובדים שהובאה לצורך ביצועה של אותה עבודה לא היתה טובה ומקצועית וכדבריו: "סתומים". התובע לא היה במקום בעת שהעמידו את אותו פיגום מאולתר שכן הדבר נעשה לפני שחזר לעבוד באתר. על כן מצופה היה מהתובע שבטרם יעמיד סולם על הפיגום, יבדוק את מידת חוזקו של זה האחרון.



25. בשוקלי את כל אלה ראיתי להעמיד את שיעור הרשלנות התורמת של התובע על – 20%.











הנזק



הפגיעה והנכות



26. ממקום התאונה הובא התובע לבי"ח רמב"ם שם נמצא פצע פתוח באספקט החיצוני של ברך שמאל עם הגבלה בכיפוף וכאבים. לא נמצאו שברים. מאז התאונה לא שב התובע לכל עבודה. תקופה ארוכה היה מצוי במעקב וטיפול המרפאה האורטופדית לרבות טיפולי פיזיותרפיה.



התובע טוען כי מאז התאונה הוא סובל מכאבים עזים בברכו, מתקשה בהליכה ממושכת ובעליה במדרגות. בתצהירו הוא מציין כי אפילו החיכוך של בד המכנסיים עם ברכו גורם לכאבים. עוד הוא מציין כי הברך מתנפחת בלילה.


לתובע אושרה תקופת אי-כושר בת 6 חודשים עד ליום 31.12.98.



יש לציין כי לתובע 30% נכות בגבו בגין פגיעה קודמת וכן בעיות נוספות בעצבי כפות ידיו, כתף ימין ואולקוס .



27. מטעם התובע הוגשה חוות דעתו של ד"ר שטרן.על -פי חוות דעתו לתובע 10% נכות בגין הפרעה פטלו – פמורלית לפי סעיף 35 (1) ב' למבחני המל"ל וכן 10% נכות בגין הצלקת בקדמת הברך לפי סעיף 75 (1) ב' למבחני המל"ל. סה"כ נכותו המשוקללת על-פי חוות דעתו עומדת על 19% נכות.



28. מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' נרובאי. על-פי חוות דעתו לתובע נכות בשיעור 5% לפי סעיף מתואם 35 (1) בין א' ל –ב' למבחני המל"ל.



29. לנוכח הפערים שבין חוות דעת המומחים, מינה בית המשפט כמומחה מטעמו את ד"ר יצחק קורן.



ד"ר קורן מציין קיומן של שתי צלקות באזור הברך השמאלית שאינן דבוקות לרקמות ואינן קלואידיות. בטווח התנועות מוצא הפרעה מינימלית בסוף הכיפוף בברך שמאל.אין סימנים מניסקליים ויציבות שתי הברכיים מלאה ושווה. תנועות הפיקה מלאות ותקינות אך משמאל ישנה רגישות מקומית בולטת. הוא מוצא לציין כי התובע מתהלך עם צליעה ללא מקור אורגני המקביל לעוצמת הצליעה.



על-פי חוות דעתו של ד"ר קורן לתובע נותרו 10% נכות לצמיתות לפי סעיף 35 (1) ב' למבחני המל"ל, כולל עניין הצלקות.



30. ב"כ התובע ביקש לחקור את המומחה.



31. עיקר החקירה נגעה לעובדה שהמומחה לא קיבל את כל תלונות התובע. כך למשל תלונותיו על הכאבים הנוראיים באזור הצלקות. המומחה הבהיר כי בעת בדיקתו את התובע לא התרשם מכאב משמעותי כפי שמתאר התובע ואילו היה מדובר בכאב כזה מדובר בתופעה של נוירומה. תופעה של נוירומה בצלקת : "קשה מאוד שלא להביע כאב נקודתי בכל רמה של כאב." ראה דבריו בעמ' 23 לפרוטוקול. מכאן שאין לקבל הצעתו של ב"כ התובע כי בעת הבדיקה של התובע אצל המומחה היתה לו סיבולת גבוהה יותר מפעמים אחרות.



32. הוא הוסיף ואמר שבעקבות הבדיקה הקלינית קיבל את חלקן של תלונות התובע ואילו את חלקן האחר לא קיבל. כך באשר לתלונה על צליעה וכך באשר לתלונה על התנפחות הרגל דווקא בלילה.



יש לציין כי בקלטת שהוצגה מטעם הנתבעת לא נראה התובע מהלך בצליעה כלל.



33. המומחה נתבקש ע"י ב"כ התובע ליתן התייחסותו לקביעת הרופא התעסוקתי אליו פנה התובע ואשר קבע כי התובע לא כשיר לעבודות בניין. המומחה הביע דעתו כי התובע מסוגל לעבוד בבניין גם אם יתקשה לעבוד יום שלם ואף אם יכול להיות לו קושי בטיפוס על פיגומים "אבל לא הייתי פותר אותו לחלוטין מעבודה כזו רק בגלל הברך." ראה דבריו בעמ' 24 לפרוטוקול שורה ראשונה.



34. לאחר ששבתי ועברתי על חקירתו של המומחה, על עדותו של התובע וחקירתו בפני וכן על הראיות שהוגשו ראיתי לקבל את חוות דעתו של ד"ר קורן ולפיה נותרו לתובע 10% נכות בגין התאונה נשוא התביעה.


35. כך גם ראיתי לקבל דעתו של המומחה באשר להשפעת הפגיעה על יכולת תפקודו של התובע. לא התרשמתי כי התובע עשה מאמץ כן ואמיתי למצוא תעסוקה במומו. כך גם איני סבורה שהפגיעה בברך היא זו שהיוותה את "הקש ששבר את גב הגמל" במקרה של התובע. ב"כ התובע הכביר שאלות הנוגעות ליכולת הסחיבה של משאות ע"י התובע בשל הפגיעה בברכו, אלא שלא ראיתי שעבודתו של התובע כרוכה היתה סחיבה של משאות כבדים וממילא מוגבל היה בפעולות אלו בשל הפגיעה הקודמת בגבו. אין לשכוח כי התובע שימש כמנהל עבודה, ולו בפועל, ועיקר תפקידו היה לקרוא את התוכניות ועל-פיהן לבצע את הסימונים ולהדריך את הפועלים שעבדו תחתיו. וכדבריו:


אתה שואל האם זה נכון שהרופא התעסוקתי אמר לי שבגלל הפגיעה בגב, אני לא יכול לעבוד בבניין, אני משיב לך שאני לא זוכר. עבדתי בבניין, אבל לא פיזית וכולם יודעים את זה." ראה עדותו בעמ' 28 לפרוטוקול שורה ראשונה.



36. מתוך הראיות שהוצגו נראה כי יש גוזמה בתיאור התובע את מצבו. אם גם עובר לתאונה נשוא התביעה לא עבד התובע בעבודה שכרוכה במאמץ פיזי, ידיעותיו בתחום הבניין רבות והוא מוכר בענף כבעל מקצוע מנוסה, הכיצד לא הצליח להשתלב בכל עבודה שקשורה לתחום זה? לכך לא בא כל הסבר מניח את הדעת.



37. מכל אלה באתי לידי מסקנה כי נכותו התפקודית של התובע תולדת התאונה הינה בשיעור נכותו הרפואית דהיינו נכות בת 10%. נכות זו יש בה ליתן מענה למגבלה הנוספת שהביאה התאונה על סך כושרו של התובע לתפקד במקצועו.



דיון בראשי הנזק



הפסד השתכרות בעבר



38. עובר לתאונה עבד התובע אצל הנתבעת במשך כשנתיים. שכרו הממוצע בששת החודשים שקדמו לתאונה עמד על – 18,148 ₪ לחודש. סכום זה בהצמדה להיום עומד על – 21,141 ₪.



התובע קיבל את שכרו במשך 4 חודשים נוספים מן הנתבעת ולטענתו את הסכומים האלה עליו להשיב לה. כמו כן קיבל דמי פגיעה מן המל"ל במשך 6 חודשי אי הכושר.



הנתבעת טוענת מנגד כי לתובע לא נגרמו הפסדי שכר בעבר היות וקיבל משכורות כפולות, הן מהמל"ל והן מהמעביד.



התובע צירף את מכתב הפיטורין (נספח ט' לתצהירו) ולא מצוין בו דבר אודות הדרישה להשיב את ארבעת המשכורות שקיבל התובע במקביל לדמי הפגיעה. מכאן שטענה זו לא הוכחה בפני.


יוצא אפוא כי לתובע נזק בגין חודשיים ימים בהם עדיין היה באי כושר וכבר לא קיבל שכר מן המעביד. מכאן שהפסדו הינו:
2X18,148 = 36,296 ₪.

ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית להיום – 54,374 ₪.






39. מתום תקופת אי הכושר יעשה חישוב ההפסד לפי 10% משכרו ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מאמצע תקופה (28.2.02 ) וסה"כ 78 חודשים עד היום:
78X 18,148X 10% = 141555 ₪.

ובצירוף הצמדה וריבית להיום מאמצע תקופה – 171,575 ₪.



40. סה"כ הפסדים בעבר – 225,949 ₪.



הפסדי השתכרות בעתיד



41. התובע כיום בן 55 שנים ונותרו לו עוד 10 שנים עד הגיעו לגיל פנסיה. חישוב של 10% משכרו שעובר לתאונה ומוצמד להיום ובהיוון מתאים מביא לסך של – 10%X21,141 X103.5617 = 218,940 ₪.



יחד עם זאת ראיתי להביא בחשבון את העובדה כי מדובר בעבודה פיזית, גם אם לא מאומצת, ולתובע נכויות נוספות ואלה יכול שהיו מקצרים את תוחלת חיי העבודה של התובע בבניין גם אלמלא התאונה נשוא התביעה.


עוד יש להביא בחשבון כי במקצועו ובתפקידו של התובע ישנן תקופות שבהן התובע לא עובד שכן נסתיים הפרוייקט שבו עבד וטרם מצא עבודה בפרוייקט אחר.



על כן ראיתי לחשב את ההפסד לעתיד על דרך החישוב הגלובלי ועל בסיס החישוב האריתמטי ולהעמידו על 170,000 ₪.



עזרת צד ג' לעבר ולעתיד



42. התובע טוען לצרך בעזרה מרובה בתקופה הסמוכה לתאונה ובעיקר בשלשת החודשים הראשונים שלאחר התאונה. את העזרה קיבל מבני משפחתו כפי שהעידו הוא, אשתו ואחותו. כן טוען התובע כי הוא נזקק היום לסיוע בעת העלייה והירידה במדרגות וכי הוא מנוע מלעזור לאשתו כפי שנהג לפני התאונה. סה"כ מבקש התובע לפסוק לו 200,000 ₪ עבור עזרת הזולת לעבר ולעתיד.



43. הנתבעת מצידה טוענת כי התמונה שמצטיירת מהקלטת (נ/1), היא אחרת ולפיה התובע מתהלך מרחק ניכר ללא צליעה כאשר הוא נושא בידיו שקיות עמוסות.



44. לצערי גם בעניין זה ניכר בתובע שניסה להאדיר נזקיו. אחותו של התובע נאלצה להודות כי גם לפני התאונה נשוא התביעה לא סייע התובע בעבודות משק הבית וכי כבר לפני התאונה היתה זו היא שעזרה לגיסתה בעבודות אלו. ראה עדותה של שמחה רחמים בעמ' 21 – 22 לפרוטוקול.



אף התובע עצמו העיד כי עזרתו לאשתו עובר לתאונה הסתכמה בתליית כביסה וכיוצ"ב. ראה עדותו בעמ' 28 לפרוטוקול.



45. אני מקבלת כי בסמוך לתאונה נזקק התובע לעזרה מסוימת אך זו לא עלתה בהרבה על העזרה המצופה מבני משפחה. איני סבורה כי אחותו של התובע נדרשה לעזרה רבה יותר מזו שנתנה ברגיל לבני הזוג.


יש לציין כי נכותו של התובע תולדת התאונה הינה מינורית בהשוואה לנכותו מן התאונה הקודמת שהיא בעיקר מגבילה את התובע בנתינת כתף בעבודות הבית.



על כן ראיתי לפסוק סך של 2,000 ₪ בראש נזק זה עבור התקופה הסמוכה לתאונה. איני סבורה כי התובע זכאי לפיצוי בראש נזק זה בעתיד.











הוצאות רפואיות ונסיעות



46. התובע לא הציג כל ראיות על הוצאות אלו. הוא מעריך את הוצאותיו הרפואיות ב – 15,000 ₪ ואת הוצאות הנסיעה בעבר ובעתיד ב – 10,000 ₪.



47. הנתבעת טוענת כי על התובע היה להוכיח בראיות ממשיות את הוצאותיו ומשלא עשה כן אינו זכאי לפיצוי.



48. על-פי הראיות שהוגשו נדרש התובע להוצאות נסיעה מוגברות לטיפולים רפואיים ופיזיותרפיה. את ההוצאות הללו אני מעריכה בסך של – 1,000 ₪.


כאב וסבל



49. לתובע 10% נכות כתוצאה מן התאונה נשוא התביעה. התובע היה באי כושר במשך 6 חודשים. בשוקלי כל אלה ראיתי להעמיד הפיצוי בראש נזק זה על - 30,000 ₪.


סה"כ נזקיו של התובע לפני ניכויים – 428,949 ₪.



ניכויים



50. ניכוי רשלנות תורמת – כפי שקבעתי לעיל יש לנכות מסכום הפיצוי 20%, חלקו של התובע לקרות התאונה.


שיעור הפיצוי לאחר הפחתת רשלנות תורמת עומד על – 343,160 ₪.



51. ניכוי תגמולי המל"ל – על פי הנתונים בנ/4 קיבל התובע דמי פגיעה במשך 6 חודשים וכן מענק נכות לאחר שהמל"ל קבע את נכותו על 10% בגין התאונה בה עסקינן. תגמולי המל"ל, כשהם משוערכים להיום (הצמדה וריבית) עומדים על סך – 323,979 ₪



סה"כ נזקיו של התובע לאחר הניכויים – 19,180 ₪.



סוף דבר

52. הנתבעת תשלם לתובע פיצוי בסך של - 19,180 ₪ בגין נזקיו תולדת התאונה מיום 3.6.98 וזאת לאחר ניכוי רשלנות תורמת ותגמולי המל"ל.



כן תישא הנתבעת בהוצאות משפט לעבור אגרת בית משפט, שכ"ט ד"ר שטרן בגין הכנת חוות הדעת ומחצית שכר טרחתו של ד"ר קורן אך לא בשכרו בגין התייצבותו לחקירה שכן היתה מיותרת . לסכומים אלו יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הוצאתם ועד התשלום המלא בפועל.



כן תישא הנתבעת בשכ"ט עו"ד בסך – 4,000 ₪ ומע"מ בגינו.



סכום הפיצוי ושכ"ט עו"ד ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מהיום ועד התשלום המלא בפועל.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון