החלטה 1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הנוירולוגי. 2. התובעת הגישה תביעה בגין נזקי גוף שאירעו לה לטענתה כתוצאה מתאונת דרכים בה הייתה מעורבת ביום 7.12.99. 3. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל תיקון סעיפים 5, 7 ו-14 לכתב התביעה באופן שבמקומן יבואו הסעיפים בנוסחן כדלקמן: "5. כתוצאה מהתאונה אובחנו אצל התובעת, בין היתר, הפגיעות הבאות: - חבלה בגב תחתון. - פצע שפשוף בגב תחתון אמצעי. - דימום בשתן. - הגבלה בתנועות בגב. - רגישות מעל חוליות מתניות. - רגישות בע"ש גבי. - בלטי דיסק בחוליות L4 L5, L3 L4. - כאבים והגבלת תנועה בע"ש מותני. - נזק שורשי בחוליות S1-L5 בחוליות בע"ש מותני. 7. מאז התאונה ובגינה סובלת התובעת מכאבים עזים והגבלת תנועה בגב התחתון, מהקרנת הכאבים לרגליים, רדימות ונימול ברגליים, היא נזקקת בקביעות מאז התאונה ובגינה לטיפולים פיזיותרפיים ואלטרנטיביים, לטיפול תרופתי נגד כאבים, לטיפול בזריקות נגד כאבים ולמזרן שינה מיוחד. 14. א. בעניינה של התובעת מונה בהסכמה, פרופ' גנאל כמומחה רפואי בתחום האורטופדי, אשר בחוות דעתו מיום 2.12.01 קבע כי לתובעת נותרה נכות אורטופדית צמיתה בשיעור 2.5% בגין התאונה. ב. התובעת עותרת כעת בבקשה מתוקנת למינוי מומחים רפואיים המצורפת כחלק בלתי נפרד מכתב התביעה המתוקן, למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגי, לקביעת נכותה בתחום רפואי זה עקב התאונה. לבקשה מצורפים מסמכים רפואיים המהווים גם חלק בלתי נפרד מכתב תביעה זה". 4. לטענת המבקשת היא נבדקה על ידי מומחה רפואי מוסכם, פרופ' גנאל, אשר קבע כי למבקשת נותרה נכות צמיתה בשיעור 2.5% בעקבות התאונה וכי בין הצדדים נוהל כל העת מו"מ לשם סיום התיק מחוץ לכותלי בית המשפט. "בינתיים, במהלך התקופה הנ"ל, ובזמן שחלף מאז שנבדקה על -ידי פרופ' גנאל, הלך מצבה הרפואי של המבקשת והחמיר, ועקב תסמינים נוירולוגים שהופיעו אצלה לרבות הקרנת כאבים מהגב לרגליים ורדימות ברגליים, הופנתה לבדיקת E.M.G.... והדגימה כי המבקשת סובל מנזק שורשי כרוני בחוליות L5-S1 בע"ש המותני...". כן טוענת המבקשת כי "התיקון המבוקש נוגע לזכות חשובה ומהותית של המבקשת כנפגעת תאונת דרכים החוסה בצילו של חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 אשר קובע את הדרך של נפגע בתאונת דרכים להוכיח את נכותו הרפואית תוצאת התאונה בה נפגע באמצעות מינוי מומחה מטעם בית המשפט בלבד, וחוסם בפניו האפשרות להגיש חוות דעת מטעמו". כן צרפה המבקשת לבקשתה תצהיר, בו הצהירה כי "בעת הגשת התביעה התביעה לבית המשפט..., הפגיעות שהרופאים איבחנו אצלי היו אורטופדיות:הגבלות בתנועת הגב התחתון ובלטי דיסק בחוליות גביות, ולכן מונה בעניין שלי מומחה רופא אורטופד שבדק אותי בשנת 2001 וקבע לי נכות. במשך השנים שחלפו מאז שהגשתי את התביעה ונבדקתי אצל המומחה האורטופד, מצבי הרפואי הלך והחמיר, והתחלתי לסבול מהקרנות של הכאבים מהגב לרגליים, הרדמות של הרגליים ותחושת נמלים ברגליים. בגלל התופעות האלו נשלחתי לעשות בדיקת E.M.G ביום 23.8.04 שגילתה שיש לי פגיעה עצבית". 5. המשיבות מתנגדות לבקשה. לשיטתן, "במקרה דנן, הבקשה מוגשת 5 שנים מיום הגשת התביעה, ושנה וחמישה חודשים מאז מצויים בידי התובעת אותם ממצאים חדשים לכאורה באשר לנזקה הנטען, וזמן רב לאחר שניתנה הצעת בית המשפט לסיום התיק בפשרה". לטענת המשיבות, "... רק בשל האיחור הרב, השיהוי הרב, וחוסר תו"ל בהגשת הבקשה מטעם המבקשת, דין הבקשה להדחות על הסף". המשיבות בתגובתן מגוללות מסכת ארוכה של אישורים רפואיים, תאונות דרכים קודמות בהן הייתה מעורבת התובעת וכן ציטוטים נרחבים מחוות דעתו של המומחה הרפואי בתחום האורטופדיה, מטעם בית משפט פרופ' גנאל אשר מלמדים, לטענתן של המשיבות כי, "...אין כל קש"ס בין אירוע התאונה הנטענת לבין הנזקים הנטענים להם טוענת המבקשת וכי תלונותיה ונזקיה הנטענים של המבקשת מוצאם ובסיסם אינו באחר מאשר עברה הרפואי של מבקשת ומגבלותיה כפי שסבלה מהן בעברה... אף אחד מן המסמכים ומן האישורים הרפואים כפי שצורפו על ידי המבקשת לא קושר ולו במילה בין האירוע הנטען בכתב תביעתה לנזקיה הנטענים, ובאף אחד ממסמכים אלו אין כדי חדש". דיון 6. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן: "התקנות"); הזכויות הדיונית וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. 7. כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559). 8. במקרה שלפנינו הוגשה הבקשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות. 9. לא נעלם מעיני בית המשפט כי עסקינן בתאונה עוד משנת 1999 ובתביעה משנת 2001, וכי הממצאים הרפואיים הנוספים להם טוענת המבקשת נתגלו לה עוד ביום 23.8.04, כשנה וחמישה חודשים טרם הגשת הבקשה לתיקון. מאידך, טוענת המבקשת כי הצדדים ניסו לסיים ההליך בדין פשרה והמשיבות בתגובתן לא סתרו טענה זו. 10. לפיכך ומשלא יגרם כל עוול למשיבות, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. ההוצאות ושיעורן ישקלו בסיום ההליך. 11. משהותר תיקון כתב התביעה כמבוקש, יש מקום לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה. 12. לבקשתה צרפה התובעת מסמכים רפואיים מהם עולה כי התובעת נדרשה לביצוע בדיקתE.M.G. מיום 23.8.04 אשר הדגימה נזק שורשי כרוני קל L5-S1, דו צדדי. כן צרפה התובעת מכתב מאת רופא בתחום התעסוקתי מיום 2.10.04, אשר מצא כי המבקשת "... יכולה להמשיך בעבודתה ללא הרמת משאות מ-10 ק"ג וללא עבודות ניקיון קשות במתכונת של 5 שעות ביום". 13. שני המסמכים הנ"ל אשר צורפו לבקשה הינם ממהלך שנת 2004, בעוד שהמומחה הרפואי המוסכם בתחום האורטופדיה ערך את חוות דעתו ביום 2.12.01 והמסמכים הרפואיים אשר צורפו לבקשה דנן לא עמדו לרשותו. 14. בנסיבות העניין, בטרם אמנה מומחה בתחום הנוירולוגיה, תפנה התובעת בשאלת הבהרה למומחה הרפואי המוסכם אשר יחווה את דעתו בצורך במינוי מומחה רפואי בתחום הנוירולוגיה, אז אשוב ואבחן את הבקשה. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםנוירולוגיהמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי