החלטה בבקשה לתיקון כתב תביעה - מינוי מומחה

החלטה 1. לפני בקשה לתיקון כתב תביעה ולמינוי מומחה רפואי בתחום הרפואה הפסיכיאטריה. 2. תיקון כתב התביעה, כפי שהוא בא לידי ביטוי בבקשה, כולל הוספת הבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. 3. בקשתו זו של התובע נסמכת על חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' ירון מיכאל, אשר קבע במסגרת חוות דעתו כי לתובע נותרה נכות צמיתה בשיעור 10% לפי סעיף 36(1) (ב), על סמך תסמונת הפיברומלגיה ו/או העייפות הכרונית שהתפתחו בעקבות שתי התאונות בהן היה מעורב. בנוסף, ציין המומחה הרפואי במסגרת חוות דעתו כי "נראה לי שתסמין הדיכאון הוא אחד הבולטים בתלונות ובהנהגות. פסיכיאטר היה יכול ומוסמך להעריך באם על סמך עומק הדיכאון יש מקום לתת לו אחוז נכות גבוה מ-10%, עליו המלצתי". 4. התובע צרף לבקשתו תצהיר, לפיו "כבר לאחר התאונה הראשונה סבלתי מתופעות המאפיינות דיכאון כגון: עייפות, דכדוך, תשישות כרונית והפרעות בשינה. פרופ' בוסקילה ... אליו פניתי לאחר התאונה הראשונה, עקב מצבי ... המליץ לי ליטול תרופות נגד דיכאון. לאחר התאונה השנייה ומשהחמיר מצבי אשר בא לידי ביטוי, בין היתר, בהחמרת התופעות המאפיינות דיכאון ובהמלצת פרופ' בוסקילה נטלתי ועדיין אני נוטל תרופה נוגדת דיכאון בשם אלטרול כל יום. גם פרופ' מיכאל ירון... אבחן כי תלונותיי אלו מאפיינות, בין היתר, מצב של דיכאון. לאר המלצתו של המומחה אני פונה בימים אלו למומחה בתחום הנפשי. אציין כי זומנתי גם ע"י ועדה רפואית מטעם המוסד לביטוח לאומי להיבדק ע"י פסיכיאטר...". 5. הנתבעות מתנגדות לבקשה. דיון 6. בבואו להכריע בשאלת תיקון כתבי טענות על בית המשפט לבחון- א. האם התיקון יאפשר לבית המשפט להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין, היינו שעל התיקון המבוקש להשלים את עילת התביעה (תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984(להלן: "התקנות"); הזכויות הדיוניות וסדר הדין במשפט האזרחי, קשת - מהדורה מעודכנת 2.2.00, עמ' כג-7); ב. האם יהיה בתיקון כדי לגרום לצד השני עוול, שפיצוי כספי לא יוכל לתקן. 7. כדי לבדוק, באם נתקיים התנאי הראשון, הוא התנאי העיקרי, חייב המבקש להראות כי בהגישו את כתב הטענות המקורי, הוא טעה טעות כנה וכי עתה התברר לו שהפלוגתא האמיתית גלומה דווקא בפרטים הכלולים בתיקון המבוקש. על המבקש להראות "... מהי הפלוגתא האמיתית שנפלה... שבירורה מצדיק את התיקון" (ע"א 351/61 זדרייביץ נ' תרום, פ"ד טז 481, 487; וראה גם: ר"ע 330/85, אלבו נ' רבינטקס תעשיות בע"מ, פ"ד לט(2) 556, 559). 8. במקרה שלפנינו, הגם שעסקינן בתביעה אשר הוגשה ביום 14.12.00, בגין תאונת דרכים מיום 12.2.97 ומיום 29.10.04, טרם תם קדם המשפט והבקשה הוגשה במהלך קדם המשפט, שזהו המועד הנכון לדון בבקשה מעין זו, בהתאם לתקנה 143(1) לתקנות, הקובעת, כי ראוי להגיש בקשה לתיקון כתב תביעה בהקדם ובטרם נסתיימו הליכי קדם המשפט. 9. לפיכך ומשלא יגרם כל עוול לנתבעת, שאינו ניתן לתיקון בהוצאות, אני מתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש וזאת, בכפוף להוצאות לטובת כל אחד מן הנתבעים בסך של 1,000 ₪ בתוספת מע"מ. 10. כעת, ומשהתרתי תיקון כתב התביעה כמבוקש, אני מוצא מקום לדון בבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה. 11. התובע כאמור בבקשתו למינוי מומחה רפואי בתחום הפסיכיאטריה מסתמך אך ורק על חוות הדעת אשר הומצאה לתיק בית המשפט ע"י פרופ' ירון, המומחה הרפואי מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה. 12. הנתבעות מתנגדות לבקשה. 13. ככלל, המלצת מומחה שמונה על מינוי מומחה בתחום אחר מהווה ראשית ראיה או השלמה לראשית ראיה לצורך מינוי המומחה הנוסף, הגם שאינה מחליפה את שיקול דעתו של בית המשפט במינוי (רע"א 1338/90 שיק נ. מטלון , פ"ד מד(2)216, 219-220). לעניין זה נאמר בספרו של א. ריבלין, "תאונת דרכים, סדרי דין בחישוב הפיצויים", (מהדורה חדשה ומעודכנת, תש"ס - 1999) בעמ' 558, כי בהלכת שיק נ. מטלון ברך בית המשפט העליון על השענות על המלצת מומחה. עוד נקבע שם: "בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחה בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל, לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינוי של מומחה לפסיכיאטריה" (ראה בנוסף: רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ. שמור, פ"ד מט(4)865, 876). 14. דא עקא, ששיקול הדעת השיפוטי אינו ניטל מעצם המלצתו של מומחה אחד לגבי מינויו של אחר, ונזכיר:- "הכלל הוא שבית המשפט רשאי להסתייע בדעתו של מומחה רפואי שמונה על ידיו לעניין הצורך במינוי מומחה רפואי בתחום אחר. אולם המלצתו, של המומחה, אינה מחייבת את בית המשפט" רע"א 7039/00, שלמה אליוף נ' סורג שטרנברג (לא פורסם). 15. בהעדר כל תיעוד על תלונות מטעם התובע בתחום הפסיכיאטרי, לבד מן המלצתו של המומחה מנטעם בית המשפט, כאמור התקשיתי למצוא ראשית ראיה למינוי מומחה ברם, בהתחשב בהמלצתו של המומחה הרפואי ומפאת הספק בלבד אמנה בכל זאת מומחה בתחום הפסיכיאטרי ואולם לא אסטה מהוראות התקנות, והתובע יפקיד ע"ח שכר המומחה סך של 5,500 ₪ + מע"מ בקופת ביהמ"ש ורק לאחר מכן יוצא כתב המינוי. אם לא יופקד הסך הנ"ל תוך 30 יום, יראו את התובע כמי שמוותר על המינוי. 16. לפיכך אני ממנה את ד"ר קריצמן אלי, הגליל 7, גני תקווה, כמומחה בתחום הפסיכיאטריה בתיק. 17. המומחה יעיין במסמכים הרפואיים אשר יומצאו לו ע"י ב"כ בעלי הדין, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי מצבו הרפואי בעקבות התאונות מיום 17.2.97 ומיום 29.10.04 ובמיוחד יקבע: א. האם לוקה התובע כיום בנכות, ואם כן, לאיזו תקופה ומהו שיעור הנכות? מהן הנכויות הזמניות שיש לקבוע לתובע ולאילו תקופות? ב. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד? ג. מהן המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל ובמיוחד בשים לב לגילו, מקצועו ותפקידו? ד. האם יהיה התובע זקוקה לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן מהם סוגי הטיפולים ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום? ה. המומחה יתייחס, בין היתר, לקשר שבין התאונה לבין מצב התובע נכון להיום, וכן יתייחס לבעיותיו הרפואיות של התובע עובר לתאונה, אם היו לו כאלה. ו. המומחה הרפואי מתבקש לקבוע את הקשר הסיבתי בין קרות התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע. 18. על מינויו של המומחה כאמור בצו זה יחולו תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו- 1986. 19. ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים תחת ידיהם והנוגעים לתובע בתוך 30 ימים מהיום. 20. המומחה מתבקש ליתן חוו"ד תוך 30 יום לאחר קבלת מלוא החומר הרפואי ובדיקת התובע ורק לאחר ששכר טרחתו ישולם כאמור. כתב תביעהתיקון כתב תביעהמסמכיםמומחהמינוי מומחה