בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא


החלטה

לפני בקשה למינוי מומחים במספר תחומים.


1. התובע נפגע ביום 14.8.03 בתאונת דרכים פגיעה רב מערכתית, והיה מאושפז בבתי חולים במשך כשנתיים.


עד כה מיניתי שני מומחים רפואיים. בחוות הדעת בתחום הנוירולוגיה נקבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 80%, ובתחום האורטופדיה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 20%.


2. עתה מבקש התובע למנות מומחים בתחומים הבאים:


א. כירורגיה כללית.
ב. אף אוזן גרון

ג. עיניים.
ד. רפואת הפה והשיניים.
ה. פסיכיאטריה.
ו. שיקום.


3. אשר לתחומי הכירורגיה וא.א.ג מסכים בא כח הנתבעים למינוי מומחים.


4. אשר למומחה בעניין העיניים, מסתמך התובע תזכירו של פרופ' יעקב פארן מביה"ח הדסה, לפיו התובע סובל "מקוצר ראיה גבוה וקטרקט מתקדם בעין ימין".
ב"כ הנתבעים טוען כי אין הדבר קשור לתאונה, ומכל מקום גם המומחה פרופ' ארגוב ציין בעניין זה כי "איני חושב שלדבר יש משמעות תפקודית במצבו של התובע".
אני סבור כי בנסיבות העניין אין מקום למנות מומחה רפואי בתחום העיניים.


5. בתחום רפואת הפה והשיניים. במכתבו של ד"ר דוידוביץ מהדסה עין כרם נאמר כי יש צריך בעקירת 8 שיניים, ואף פרופ' ארגוב התייחס לכך בציינו כי "מצב השיניים והפה גרוע".
ב"כ הנתבעים טוען שבחדר המיון לא התגלו סימני חבלה חיצוניים.
לפיכך אני מחליט למנות מומחה בתחום זה, כאשר בשלב זה ימומן התשלום על ידי הנתבעים, ואולם אם יתברר שאכן לא היה מקום למינוי זה יקוזז הסכום מהסכום שייפסק לתובע בסופו של יום.


6. לענין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, טוען ב"כ התובע, כי המומחים שנתנו חוות דעת לא התייחסו במפורש לתחום זה. לטענתו התובע סובל מבעיות נפשיות כתוצאה מן התאונה ומסתמך על תאור מצבו:


במסמך מיום 4.1.04 ד"ר הראל פסיכיאטר, בית לוינשטיין.
במסמך מיום 28.7.04 ד"ר צאצקין "חמדת הרים".
במסמך מיום 29.7.04 ד"ר לוינשטיין קופ"ח.
במסמך מיום 1.6.05 ד"ר צאצקין "חמדת הרים".


בחוות דעתו של פרופ' ארגוב נאמר כי יש גילויי אלימות כלפי הבן הקטן וכלפי אשתו, וכן כי ישנן צעקות בלתי פוסקות בלילה והשלכת חפצים, תופעות שהחלו אחרי התאונה. התובע נזקק לטיפול וקיבל את התרופה LORIVAN, לה הוא נזקק עד היום. ב"כ הנתבעים טוען כי התובע אינו מטופל ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג, והתופעות המתוארות לעיל הינן חלק מהתסמונת הנוירולוגית קוגנטיבית אליה התייחס פרופ' ארגוב. כמו כן, כל נכות בנדון תהא חופפת את התחום הנוירולוגי.


לאור האמור לעיל, אני סבור שיש מקום למינוי מומחה בתחום זה, ובשלב זה יישאו הנתבעים בעלות קבלת חוות הדעת.


7. מומחה בתחום השיקום. לאור אחוזי הנכות שכבר נקבעו ע"י המומחים, הרי התובע טוען כי לאור אחוזי הנכות המצטברים יש צורך בהערכה כוללת של המגבלות הגופניות של התובע, וצרכיו השיקומיים ולצורך כך יש צורך בחוות דעת מומחה (ראו בר"ע 2985/96 מדלסי נ' אבנר תק-על 96(3),1009; ע"א 563/88 אשר נ' קרנית, פ"ד מה (5), 525; רע"א 513/02 קרנית נ' חסאן תק-על 2002(1), 774).


ב"כ הנתבעים טוען כי הבקשה הינה מוקדמת, ומכל מקום כאשר הוגשו חוות דעת רפואיות הקובעות את נכותו בתחום הנוירולוגי, אין מקום לחוות דעת שיקומית. (ת.א. (י-ם) 317/90 ריבחי אבו ריאן נ' סעדי אלסעדה (כב' הנשיא זילר) (לא פורסם) (4.2.93), שם נפסק:


"... יש ושילוב של נכויות מחייב מינוי 'מומחה מקשר ומגשר' בין הנכויות, ותפקיד זה מוטל בדרך כלל על רופא שיקומי. יש גם שההתבטאות הדומיננטית של נכות בחיי היום יום מתרכז בצורך בהשגחה ובטיפול יומיומיים ומתמידים (למשל במצב של 'צמח'). יש גם שהדומיננטיות שבמצב הרפואי היא בטיפול רפואי אינטנסיבי. במצבים כאלה ודומיהם נוהגים למנות מומחה שיקומי.
כשמדובר במספר נכויות, ברור שכל מומחה בתחום כל אחת מהנכויות מכיר ויודע את תחומי שלו יותר מהמומחה השיקומי. כשניתן לעמוד על טיב כל נכות וכשניתן לתחום את גילוייה הפונקציונליים והטיפוליים מבלי שפעולה זו של תחימה וגילוי תעורפל עקב ריבוי הנכויות, אין צורך במינוי מומחה שיקומי. אחרי הכל מומחה שיקומי יודע בכל תחום פחות משיודע המומחה לאותו תחום. רק כשנקודות התפר בין הגילויים החיצוניים הפונקציונליים או הטיפוליים של הנכויות השונות יוצרות חפיפה, ערפול ואי-בהירות, רק כשקשה או כשאי אפשר לעמוד על מכלול תיפקודו של הנפגע או של הטיפול בו, רק אז יש צורך במינוי מומחה שיקומי..." (ההדגשה במקור - ח.ד.ח.).


כמו כן נפסק על ידי כב' השופט ש' לוין ברע"א 5124/93 ציון לביטוח בע"מ נ' זועבי (לא פורסם), כדלקמן:
"... התובעת טענה לפני שהשאלה כיצד משפיעה, בנסיבות העניין נכותו של המשיב על המשך עבודתו היא בתחום מומחיותו של רופא אורטופד לא פחות מתחום פעולתו של רופא שיקומי. טענה זו מקובלת עלי. המשיב בתשובתו מגן על החלטת ביהמ"ש המחוזי בהסתמכו על היקף נכותו של המשיב בתחום האורטופדי שאליה מתווספת נכות בתחום הנפשי, על גילו של המשיב ועל אופי מקצועו (חשמלאי בניין), אך לדעתי אין בכל אלה כדי להצדיק מנויו של מומחה שיקומי בשלב הנוכחי, להבדיל ממקרים אחרים מורכבים הרבה יותר שבהם יכול ובית המשפט יגיע לכלל המסקנה שחוות דעתו שלא חד המומחים בנושא זה אינה מספיקה..."



לאור אחוזי הנכות שנפסקו, כאמור לעיל, ולאור העובדה שמדובר בנכות נוירולוגית ואורטופדית, הרי שנראה כי אכן מתייתרת חוות דעת שיקומית.


יחד עם זאת, לאור מינוי מומחים נוספים כמפורט לעיל, הרי יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' ריבלין בת.א. (ב"ש) 440/08 (ה"מ 111/89) מסיקה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ באלה המילים:
"...לעיתים ראוי לדחות את ההכרעה בדבר מינוי מומחה כאמור... לשלב מאוחר יותר של המשפט, לאחר שבאו ראיות שמצביעות על הצורך להאיר את פגיעותיו של הנפגע מזווית שונה מזו הנלמדת מן הקביעה בדבר הנכות הרפואית...".


לאור האמור, אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי אין מקום בשלב זה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקום.


התוצאה

א. אני ממנה את ד"ר רייסמן מבי"ח 'שערי צדק' ירושלים בתחום הכירורגיה.
ב. אני ממנה את ד"ר דויטש מבית חולים ביקור חולים ירושלים, בתחום א.א.ג..
ג. אני ממנה את ד"ר שוחט בתחום פה ולסת (שיניים).
ד. אני ממנה את ד"ר דנילוביץ מהתחנה לבריאות הנפש, קרית יובל ירושלים, בתחום פסיכיאטריה.


צווי מינוי יוצאו בנפרד.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מומחה מטעם בית המשפט - משוא פנים

  2. פטירת מומחה מטעם בעל דין

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט

  4. בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  5. הגשת חוות דעת מומחה לבית משפט בלי בקשה

  6. תאונת דרכים – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  7. ליקויי בניה- מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  8. העברת ספרות רפואית למומחה מטעם בית המשפט

  9. פסילת מומחה מטעם בית המשפט - פסיקה

  10. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום גריאטריה

  11. העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

  12. העברת רשומה רפואית ממוחשבת למומחה בית משפט

  13. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה

  14. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  15. הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד

  16. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי

  17. בקשה להחלפת מומחה בית משפט - תשלום שכר טרחה

  18. תחום האורטופדיה – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  19. בקשה להורות למומחה בית משפט להתעלם מחוות דעת

  20. בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא

  21. פרופ' אלון מוזס – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  22. רצף טיפולי – בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  23. המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

  24. פסילת מומחה בית משפט בגלל עמדה סותרת בתיק אחר

  25. מינוי מומחה מטעם בית משפט - פער בין חוות הדעת

  26. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הסיעוד

  27. מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום מחלות זיהומיות

  28. מה גובר ? ועדה רפואית או מומחה בית משפט

  29. אילו מסמכים מותר להעביר למומחה מטעם בית משפט ?

  30. בקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים

  31. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת כאב

  32. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לרפואת עיניים

  33. בקשת פטור הגשת חוות דעת – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  34. פניה חד צדדית למומחה מטעם בית המשפט – פסילת מומחה ?

  35. התנגדות להעברת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט

  36. פסילת מומחה מטעם הנתבעים בגלל שטיפל בתובע בעבר

  37. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

  38. בקשת רשות ערעור אי מינוי מומחה מטעם בית משפט – פלת"ד

  39. בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  40. האם ניתן להעביר מכתב עובד סוציאלי למומחה מטעם בית משפט ?

  41. מומחה מטעם בית המשפט נפטר לפני שהספיק להיחקר על חוות הדעת

  42. האם מותר להעביר מסמך רפואי של רופא פרטי למומחה בית משפט ?

  43. פסילת מומחה בית משפט - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?

  44. בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  45. בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

  46. פסילת מומחה מטעם בית משפט - הועברו מסמכים רפואיים שהם חוות דעת

  47. פסילת מומחה בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון