החלטה לפני בקשה למינוי מומחים במספר תחומים. 1. התובע נפגע ביום 14.8.03 בתאונת דרכים פגיעה רב מערכתית, והיה מאושפז בבתי חולים במשך כשנתיים. עד כה מיניתי שני מומחים רפואיים. בחוות הדעת בתחום הנוירולוגיה נקבע כי לתובע נכות צמיתה בשיעור 80%, ובתחום האורטופדיה נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 20%. 2. עתה מבקש התובע למנות מומחים בתחומים הבאים: א. כירורגיה כללית. ב. אף אוזן גרון ג. עיניים. ד. רפואת הפה והשיניים. ה. פסיכיאטריה. ו. שיקום. 3. אשר לתחומי הכירורגיה וא.א.ג מסכים בא כח הנתבעים למינוי מומחים. 4. אשר למומחה בעניין העיניים, מסתמך התובע תזכירו של פרופ' יעקב פארן מביה"ח הדסה, לפיו התובע סובל "מקוצר ראיה גבוה וקטרקט מתקדם בעין ימין". ב"כ הנתבעים טוען כי אין הדבר קשור לתאונה, ומכל מקום גם המומחה פרופ' ארגוב ציין בעניין זה כי "איני חושב שלדבר יש משמעות תפקודית במצבו של התובע". אני סבור כי בנסיבות העניין אין מקום למנות מומחה רפואי בתחום העיניים. 5. בתחום רפואת הפה והשיניים. במכתבו של ד"ר דוידוביץ מהדסה עין כרם נאמר כי יש צריך בעקירת 8 שיניים, ואף פרופ' ארגוב התייחס לכך בציינו כי "מצב השיניים והפה גרוע". ב"כ הנתבעים טוען שבחדר המיון לא התגלו סימני חבלה חיצוניים. לפיכך אני מחליט למנות מומחה בתחום זה, כאשר בשלב זה ימומן התשלום על ידי הנתבעים, ואולם אם יתברר שאכן לא היה מקום למינוי זה יקוזז הסכום מהסכום שייפסק לתובע בסופו של יום. 6. לענין מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטריה, טוען ב"כ התובע, כי המומחים שנתנו חוות דעת לא התייחסו במפורש לתחום זה. לטענתו התובע סובל מבעיות נפשיות כתוצאה מן התאונה ומסתמך על תאור מצבו: במסמך מיום 4.1.04 ד"ר הראל פסיכיאטר, בית לוינשטיין. במסמך מיום 28.7.04 ד"ר צאצקין "חמדת הרים". במסמך מיום 29.7.04 ד"ר לוינשטיין קופ"ח. במסמך מיום 1.6.05 ד"ר צאצקין "חמדת הרים". בחוות דעתו של פרופ' ארגוב נאמר כי יש גילויי אלימות כלפי הבן הקטן וכלפי אשתו, וכן כי ישנן צעקות בלתי פוסקות בלילה והשלכת חפצים, תופעות שהחלו אחרי התאונה. התובע נזקק לטיפול וקיבל את התרופה LORIVAN, לה הוא נזקק עד היום. ב"כ הנתבעים טוען כי התובע אינו מטופל ע"י פסיכיאטר או פסיכולוג, והתופעות המתוארות לעיל הינן חלק מהתסמונת הנוירולוגית קוגנטיבית אליה התייחס פרופ' ארגוב. כמו כן, כל נכות בנדון תהא חופפת את התחום הנוירולוגי. לאור האמור לעיל, אני סבור שיש מקום למינוי מומחה בתחום זה, ובשלב זה יישאו הנתבעים בעלות קבלת חוות הדעת. 7. מומחה בתחום השיקום. לאור אחוזי הנכות שכבר נקבעו ע"י המומחים, הרי התובע טוען כי לאור אחוזי הנכות המצטברים יש צורך בהערכה כוללת של המגבלות הגופניות של התובע, וצרכיו השיקומיים ולצורך כך יש צורך בחוות דעת מומחה (ראו בר"ע 2985/96 מדלסי נ' אבנר תק-על 96(3),1009; ע"א 563/88 אשר נ' קרנית, פ"ד מה (5), 525; רע"א 513/02 קרנית נ' חסאן תק-על 2002(1), 774). ב"כ הנתבעים טוען כי הבקשה הינה מוקדמת, ומכל מקום כאשר הוגשו חוות דעת רפואיות הקובעות את נכותו בתחום הנוירולוגי, אין מקום לחוות דעת שיקומית. (ת.א. (י-ם) 317/90 ריבחי אבו ריאן נ' סעדי אלסעדה (כב' הנשיא זילר) (לא פורסם) (4.2.93), שם נפסק: "... יש ושילוב של נכויות מחייב מינוי 'מומחה מקשר ומגשר' בין הנכויות, ותפקיד זה מוטל בדרך כלל על רופא שיקומי. יש גם שההתבטאות הדומיננטית של נכות בחיי היום יום מתרכז בצורך בהשגחה ובטיפול יומיומיים ומתמידים (למשל במצב של 'צמח'). יש גם שהדומיננטיות שבמצב הרפואי היא בטיפול רפואי אינטנסיבי. במצבים כאלה ודומיהם נוהגים למנות מומחה שיקומי. כשמדובר במספר נכויות, ברור שכל מומחה בתחום כל אחת מהנכויות מכיר ויודע את תחומי שלו יותר מהמומחה השיקומי. כשניתן לעמוד על טיב כל נכות וכשניתן לתחום את גילוייה הפונקציונליים והטיפוליים מבלי שפעולה זו של תחימה וגילוי תעורפל עקב ריבוי הנכויות, אין צורך במינוי מומחה שיקומי. אחרי הכל מומחה שיקומי יודע בכל תחום פחות משיודע המומחה לאותו תחום. רק כשנקודות התפר בין הגילויים החיצוניים הפונקציונליים או הטיפוליים של הנכויות השונות יוצרות חפיפה, ערפול ואי-בהירות, רק כשקשה או כשאי אפשר לעמוד על מכלול תיפקודו של הנפגע או של הטיפול בו, רק אז יש צורך במינוי מומחה שיקומי..." (ההדגשה במקור - ח.ד.ח.). כמו כן נפסק על ידי כב' השופט ש' לוין ברע"א 5124/93 ציון לביטוח בע"מ נ' זועבי (לא פורסם), כדלקמן: "... התובעת טענה לפני שהשאלה כיצד משפיעה, בנסיבות העניין נכותו של המשיב על המשך עבודתו היא בתחום מומחיותו של רופא אורטופד לא פחות מתחום פעולתו של רופא שיקומי. טענה זו מקובלת עלי. המשיב בתשובתו מגן על החלטת ביהמ"ש המחוזי בהסתמכו על היקף נכותו של המשיב בתחום האורטופדי שאליה מתווספת נכות בתחום הנפשי, על גילו של המשיב ועל אופי מקצועו (חשמלאי בניין), אך לדעתי אין בכל אלה כדי להצדיק מנויו של מומחה שיקומי בשלב הנוכחי, להבדיל ממקרים אחרים מורכבים הרבה יותר שבהם יכול ובית המשפט יגיע לכלל המסקנה שחוות דעתו שלא חד המומחים בנושא זה אינה מספיקה..." לאור אחוזי הנכות שנפסקו, כאמור לעיל, ולאור העובדה שמדובר בנכות נוירולוגית ואורטופדית, הרי שנראה כי אכן מתייתרת חוות דעת שיקומית. יחד עם זאת, לאור מינוי מומחים נוספים כמפורט לעיל, הרי יפים לעניין זה דברי כב' השופט א' ריבלין בת.א. (ב"ש) 440/08 (ה"מ 111/89) מסיקה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ באלה המילים: "...לעיתים ראוי לדחות את ההכרעה בדבר מינוי מומחה כאמור... לשלב מאוחר יותר של המשפט, לאחר שבאו ראיות שמצביעות על הצורך להאיר את פגיעותיו של הנפגע מזווית שונה מזו הנלמדת מן הקביעה בדבר הנכות הרפואית...". לאור האמור, אני מקבל את טענת ב"כ הנתבעים כי אין מקום בשלב זה למינוי מומחה רפואי בתחום השיקום. התוצאה א. אני ממנה את ד"ר רייסמן מבי"ח 'שערי צדק' ירושלים בתחום הכירורגיה. ב. אני ממנה את ד"ר דויטש מבית חולים ביקור חולים ירושלים, בתחום א.א.ג.. ג. אני ממנה את ד"ר שוחט בתחום פה ולסת (שיניים). ד. אני ממנה את ד"ר דנילוביץ מהתחנה לבריאות הנפש, קרית יובל ירושלים, בתחום פסיכיאטריה. צווי מינוי יוצאו בנפרד. מומחהמומחה מטעם בית המשפט