בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט


החלטה

עניינה של החלטה זו בפרשנותה ובהיקף תחולתה של תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").


1. בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת ר. למלשטרייך-לטר) מיום 5.7.2006, בה דחה בית המשפט קמא את בקשת המבקשת להגיש חוות דעת נוספת של מומחה רפואי מטעמה, לאחר שניתנה חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.


העובדות הצריכות לעניין

2. המשיב הגיש נגד המבקשת תביעת נזקי גוף, בה טען כי במהלך עבודתו אצל המשיבה ועקב חשיפתו לחומרים מסוכנים, חלה בסרטן. המשיב סמך יתידותיו בשתי חוות דעת רפואיות מטעמו, האחת של ההמטולוג ד"ר דן שהעריך נכותו הרפואית של המשיב בשיעור של 100%, והשניה של ד"ר שלוסברג לעניין הקשר הסיבתי.


המבקשת לא חלקה על הנכות הרפואית של המשיב, והגישה מטעמה חוות דעת רפואית של ההמטולוג פרופ' להב, לעניין הקשר הסיבתי בלבד.


בדיון ביום 27.10.2005 הודיע בית המשפט קמא לצדדים, כי לטעמו יש למנות מומחה מטעם בית המשפט לעניין הקשר הסיבתי. המשיב התנגד למינוי והמבקשת השאירה שאלת המינוי לשיקול דעתו של בית המשפט, מבלי שישתמע מכך ויתור על חוות דעתו של המומחה מטעמה. ביום 5.12.2005 הורה בית המשפט קמא על מינויו של האונקולוג פרופ' ברנר כמומחה מטעם בית המשפט.


[במאמר מוסגר נציין כי המבקשת התנגדה למינויו של פרופ' ברנר, מאחר שכבר נתן חוות דעת בעניינו של המשיב, כמומחה מטעם בית הדין לעבודה, בהליך מקביל שניהל המשיב באותה עת כנגד המל"ל. המבקשת טענה כי כשנתן פרופ' ברנר את חוות דעתו שם, טרם עמדה בפניו חוות הדעת של פרופ' להב מטעמה. בית המשפט קמא דחה התנגדותה של המבקשת למינויו של פרופ' ברנר, המבקשת לא ערערה על ההחלטה ואיני נדרש אפוא לנושא זה].


3. פרופ' ברנר התייחס בחוות דעתו לחוות הדעת של המומחים מטעם הצדדים וקבע כי "אין ספק שהחומרים, חלקם בנפרד וחלקם בפעולה משותפת משפיעים וגורמים לשינויים ב-DNA. לכן הופעת מחלת הסרטן אצל עובדים אחרים, כפי שתיאר מר קריאף, הינה משמעותית". לבסוף קבע המומחה כי "אנשים החשופים לחומרים רעילים, כמו מר קריאף, נמצאים בסיכון גבוה יותר יחסית לאוכלוסיה הכללית, וקיימת סבירות גבוהה יותר שייפגעו מהמחלה".


4. לאחר קבלת חוות דעתו של פרופ' ברנר, נתן בית המשפט למבקשת שהות לתקן כתב הגנתה, בהסתמך על תקנה 136, וקבע מועדים להגשת ראיות ותצהירי עדות ראשית. המבקשת תיקנה את כתב הגנתה והוסיפה בו טענה לעניין הסתברות התחלואה במפעלה לעומת כלל האוכלוסייה. זאת, למרות שנושא זה, כבר עלה בחוות דעת המומחים מטעם התובע.


בהמשך לאותו תיקון הגישה המבקשת לבית המשפט, חוות דעת חדשה ארוכה ומפורטת של ד"ר יהודית שחם, רופאה תעסוקתית. חוות הדעת החדשה, התייחסה לקשר הסיבתי בין עיסוקו של המשיב לבין מחלת הסרטן בה לקה, ולשאלה האם הנתונים בדבר תחלואת העובדים הנוספים רלוונטיים להחלטה על קיום קשר סיבתי בעניינו של המשיב-התובע.


5. במהלך הישיבה ביום 5.7.2006, הורה בית המשפט קמא על הוצאת חוות הדעת של ד"ר שחם מתיק בית המשפט, מן הטעם שהגשתה בשלב זה, לאחר שכבר הוגשו חוות דעת מטעם הצדדים ומטעם מומחה בית המשפט, פוגעת באופן מהותי במשיב ובעקרון הסופיות. מה עוד, שחוות הדעת מתייחסת שוב לנושא הקשר הסיבתי, על אף שבנושא זה כבר הוגשה חוות דעת מטעם המבקשת.


על החלטה זו נסבה הבקשה שלפני.


לטענת המערערת, שגה בית המשפט קמא בהחלטתו, באשר נוכח תקנה 136 הייתה רשאית לתקן כתב הגנתה, ובהמשך לכך, הייתה רשאית לצרף את חוות דעתה של ד"ר שחם כראייה נוספת מטעמה. כן טענה המערערת, שהיה על בית המשפט להעדיף את האינטרס של גילוי האמת על פני דבקות בפורמליזם ובסדרי הדין, מה עוד ששמיעת הראיות טרם החלה.


תקנה 136 - תחולתה והיקף פריסתה



6. ענייננו סב-חג על תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שזו לשונה (הדגשה שלי – י.ע.):


"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום".


מי הוא זה ואיזה הוא אותו מומחה, שהמצאת חוות דעתו מאפשרת לבעל דין לתקן כתב טענותיו ללא נטילת רשות?



ניתן להצביע על שלוש אפשרויות של פרשנות:


א. התקנה חלה כל אימת שמוגשת חוות דעת מומחה על ידי מי מהצדדים, ולכן, כאשר בעל דין מגיש חוות דעת מטעמו, הוא רשאי מיניה וביה לתקן גם את כתב טענותיו.


ב. התקנה חלה כאשר מוגשת חוות דעת מומחה מטעם בעל הדין שכנגד או כאשר מוגשת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.


ג. התקנה חלה רק בעקבות הגשת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט.


אקדים ואומר כי דעתי נוטה לאפשרות השלישית.


7. בתמיכה לאפשרות הראשונה, אפנה לרע"א 1513/03 משרד הבריאות –בית החולים הממשלתי "הלל יפה" נ' מתרגם, דינים עליון סד 198 (2003). שם נקבע בהחלטה קצרה של השופט אור, כי משהגיש בעל הדין חוות דעת מטעמו, הוא רשאי לתקן את כתב התביעה הן מכוח תקנה 136 והן מכוח בקשתו לתיקון כתב התביעה. החלטה זו, תומכת באפשרות הראשונה דלעיל.


מסקנה זו אני מתקשה לקבל. לטעמי, לא ניתן לפרש את תקנה 136 כמתייחסת למומחה של בעל הדין עצמו. מתקין התקנות נקט בלשון "הומצאה לו חוות דעתו של המומחה", וכאשר בעל הדין עצמו הוא שמגיש חוות דעת מטעמו, אין לדבר על המצאה של חוות דעת, אלא על הגשת חוות דעת.


ועיקרו של דבר. אילו אחזנו באפשרות הראשונה, משמעות הדבר שלבעל דין יש זכות בלתי מוגבלת לתקן את כתב טענותיו בכל עת, ולשם כך, כל שעליו לעשות הוא להקדים לתיקון הגשה של חוות דעת של מומחה מטעמו. תוצאה זו, אינה מתיישבת עם תקנה 94 ועם השכל הישר, והיא עשויה להביא לתיקון בלתי מבוקר של כתבי הטענות ולהתמשכות ההליכים. כך נפסק על ידי השופטת שרה דותן בבר"ע (מחוזי ת"א) 2098/06 עיזבון המנוח חיציק ז"ל נ' קרפילובסקי (פורסם בנבו, 12.11.06), ואין לי אלא להסכים עם הדברים.


8. קשה יותר ההכרעה בין האפשרות השנייה לשלישית.


היו שהחילו את תקנה 136 גם בסיטואציה בה אחד מבעלי הדין הגיש חוות דעת מטעמו, בהתאם לאפשרות הפרשנית השנייה לעיל– ת.א. 159/04 בש"א 1013/05 (מחוזי ירושלים) חודדה יעקב נ' פז גז בע"מ (לא פורסם, ניתן על ידי השופט עוני חבש ביום 24.3.2005).


לטעמי, תקנה 136 מתייחסת רק לחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט, על פי האפשרות השלישית דלעיל. אנמק את מסקנתי.


ראשית, הגיונם של דברים הוא, שחוות דעת מטעם אחד הצדדים, ממילא באה לתמוך בעמדה שהעלה בכתבי טענותיו. ברגיל, אין בהגשת חוות דעת מטעם מי מהצדדים להפתיע את הצד שכנגד, כדי כך שיידרש לתקן כתב טענותיו, ולכן אין הצדקה לכך שעצם הגשת חוות דעת על ידי צד לדיון, תזכה את הצד השני "אוטומטית" באפשרות לתקן את כתב טענותיו. זאת, להבדיל מזכותו להגיש חוות דעת נגדית כאמור בתקנה 129 - בר"ע (מחוזי חיפה) 681/06 אחים רויכמן שומרון שתיות 1993 בע"מ נ' מפעל בטון המשולש בע"מ (פורסם בנבו, ניתן ביום 12.11.2006).


שנית, מיקומה של התקנה מרמז על כך שעניינה בחוות דעת מומחה בית משפט. תקנה 130 עוסקת במומחה מטעם בית המשפט, תקנה 131 עוסקת בשכרו של המומחה, כשהכוונה למומחה מטעם בית המשפט, תקנות 132-134 עוסקות במומחה מטעם בית המשפט, ובתקנה 134א שעניינה צירוף אסמכתאות לחוות דעת, טרח המחוקק וציין מפורשות, בבחינת יוצא מן הכלל, שהתקנה חלה גם על מומחה מטעם בעל הדין. תקנה 136 היא בהמשך לתקנות העוסקות במומחה מטעם בית המשפט, כך שנראה כי המחוקק נתכוון בתקנה זו למומחה מטעם בית המשפט – בר"ע 2098/06 לעיל.


ולבסוף, רובם ככולם של פסקי הדין הדנים בתקנה 136, עוסקים בחוות דעת של מומחה מטעם בית המשפט – ראה, לדוגמה, רע"א 507/97 שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נ' סביון פ"ד נא(2) 656 (1997); ע"א 1772/99 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ פ"ד נה(4) 203 (2001); רע"א 1807/04 שרית ביטון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום 26.4.2004).


9. משהגענו למסקנה כי תחולתה של תקנה 136 על מומחה מטעם בית המשפט, נמשיך ונדון בשאלה, מה היקף התיקון של כתב טענות, בעקבות הגשת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט.


כפי שעולה מלשון התקנה - "לאור האמור בחוות הדעת" - יש צורך בזיקה בין התיקון של כתבי הטענות לבין חוות דעתו של המומחה. בכך שונה נוסח התקנה מהנוסח הקודם של תקנה 178 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשכ"ג-1963 שלא קשרה את הזכות לתיקון, לתוכן של חוות הדעת, כפי שעולה מנוסח התקנה דאז: "התובע רשאי, תוך 15 יום מיום שהומצאה לו חוות-דעתו של המומחה הרפואי, לתקן בלי נטילת רשות מבית-המשפט את סכום התביעה שבכתב- התביעה בין להעלאה ובין להפחתה" - ע"א 644/71 שאבי נ' בן יצחק, פ"ד כו(2) 291 (1972).


כיום, עם שינוי נוסח התקנה, נקבע שהיא נועדה "למצב דברים בו מתגלות לבעל הדין עובדות חדשות מחוות הדעת" - רע"א 2792/05 צובחי נ' מינהל מקרקעי ישראל, דינים עליון עג 882 (2005). כך לדוגמא, בתביעת ליקויי בניה, כאשר מומחה מטעם בית המשפט מתייחס בחוות דעתו לליקויים שאינם מופיעים בכתב התביעה, רשאי התובע לתקן תביעתו ולהוסיף את הליקויים הנוספים שנתגלו – ע"א 293/88 חברת ניימן נ' מונטי רבי, דינים עליון טו 560 (1990).


ודוק: הסכמת הצדדים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, אין משמעה בהכרח שכל המפורט בחוות דעתו יאומץ "אוטומטית" אל תוך כתב התביעה – ע"א 472/95 זולצין נ' דיור לעולה בע"מ, פ"ד נ(2) 858, 866 מול ג'-ד' (1996). דומה כי הצדדים רשאים להתנות על כוחה וגבורתה של תקנה 136 ולהסכים למינוי מומחה מטעם בית המשפט, ובלבד שלא יהא בחוות דעתו כדי להרחיב היריעה מעבר לכתבי הטענות - ע"א 1772/99 לעיל בעמ' 208.


10. כתבי הטענות תוחמים ומגדירים את יריעת המחלוקת, וייחודה של תקנה 136 בכך, שהיא מאפשרת לבעל הדין להרחיב החזית בכתבי טענותיו, מבלי שיהא עליו לבקש את רשות בית המשפט לתקן את כתב הטענות, כפי שנדרש בתקנה 92.




ברם, לא סגי בהתייחסות המומחה מטעם בית המשפט לטענה או לעובדה שאינה מופיעה בכתבי הטענות, על מנת שייראו את כתב הטענות כמתוקן, ועל בעל הדין לדאוג בפועל לתיקון כתב טענותיו, שאם לא כן, יהא מוגבל ומתוחם לכתב הטענות - ע"א 1772/99 הנ"ל; ע"א (מחוזי י-ם) 4015/98 די וורולי סיאני הנדסה (1980) בע"מ נ' נורמן דינים מחוזי לב(6) 342 (1999), ת"א (מחוזי חי') 889/98 אופק נ' שיכון עובדים בע"מ (פורסם בנבו, 1.5.2005) סעיף 21 לפסק הדין. כחריג אפשרי לכך, ראה ע"א 3881/01 עתרת ניירות ערך (2000) בע"מ נ' קרטין דינים עליון סג 717 (2003), שם הסכים בית המשפט לראות את כתבי הטענות כמתוקנים מכללא. דומני כי חריג זה אינו יפה לענייננו, כי שם היה מדובר בחוות דעתו של מומחה מטעם אחד הצדדים, ובית המשפט בחר שלא להכריע בטענות הצדדים לגבי תחולתה של תקנה 136.


11. לאור האמור לעיל, ברגיל, מטרת התקנה היא "להתאים את הראיה לטענה", כך שחוות הדעת תשמש כתמיכה או כראיה להוכחת הטענה החדשה שתיווסף לכתבי הטענות בזיקה לחוות הדעת.


אותיר בצריך עיון את השאלה, אם רשאי בעל דין לתקן את כתב טענותיו, באופן שהטענה החדשה בכתב הטענות, תעמוד בניגוד ולעומת הממצאים בחוות דעתו של מומחה בית המשפט. נסיון של בעלי דין לנהוג כך, נדחה בהחלטתה של כב' הנשיאה ב. גילאור בבש"א (מחוזי חי') 8327/06 (בת.א. 475/02) פישר לינצקי נ' שירותי בריאות כללית (פורסם בנבו, 4.10.2006).


מנגד, יכול הטוען לטעון כי ניתן להגיע לתוצאה אחרת, וזכותו של בעל דין לנסות לסתור בכתבי טענותיו המתוקנים את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, שהרי בית המשפט הוא הפוסק האחרון, ואינו חייב לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית המשפט - ראה, לדוגמה, ע"א 1188/92 הועדה המקומית לתכנון ובניה נ' ברעלי, פ"ד מט(1) 463 (1995); ע"א 974/91 עמיד חברה קבלנית לבניין בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה זמורה, פ"ד נ(5) 104 (1997).


12. בעקבות תיקון כתב טענות לפי תקנה 136, רשאי בעל הדין שכנגד לתקן כתב טענותיו ללא הגבלה, מכוח תקנה 94.


הפסיקה דחתה את הטענה לפיה יש לפרש את תקנה 94 כמתייחסת לתיקון שנעשה ברשות לפי תקנה 92, והחילה תקנה זו גם על תיקון שנעשה לפי תקנה 136 - רע"א 507/97 הנ"ל. לכן, אם תיקן תובע כתב תביעתו מכוח תקנה 136, רשאי הנתבע, בתגובה לתיקון, לתקן כתב הגנתו גם לגבי עניינים שאינם נובעים מתיקון כתב התביעה. הנתבע אף יהא רשאי, בכפוף לשיקולי יעילות דיונית ולשיקולים דיונים אחרים, לשלוח הודעה לצד שלישי, להגיש תביעה שכנגד וכיו"ב.


13. סיכום ביניים: תקנה 136 מאפשרת לבעל הדין לתקן את כתבי טענותיו, בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט (ובצריך עיון אם התיקון יכול וייעשה בניגוד לחוות הדעת), ומאפשרת לצד שכנגד לתקן ללא הגבלה את כתב טענותיו בעקבות אותו תיקון.


14. עניינה של תקנה 136 בכתבי הטענות, אך אין לראות בה יותר ממה שיש בה, ואין לאפשר באמצעותה לפרוץ את המסגרת הדיונית-ראייתית, לרבות מועדי וסדרי ההגשה של חוות דעת המומחים מטעם בית המשפט כקבוע בתקנה 129.


משהגישו הצדדים את חוות הדעת מטעמם, ומשהוגשה חוות דעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אין הצדדים רשאים להוסיף ולהגיש חוות דעת נוספת מטעמם כדי לסתור את חוות דעתו של מומחה בית המשפט. סדר הדברים הוא, שמומחה בית המשפט מתייחס לחוות דעת המומחים מטעם הצדדים, ולא להיפך כפי שעולה מתקנה 132, שאם לא כן, אין לדבר סוף.


ודוק: הגשת חוות דעת נוספת של בעל דין בעקבות חוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה נופלת בגדרה של תקנה 136, אך איני רואה מניעה כי במסגרת חקירת מומחה בית המשפט, יהא בעל הדין רשאי לעמתו עם חוות דעת המומחים מטעמו (זאת, להבדיל ממומחה שנתמנה בתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 – רע"א 1422/01 ציון חברה לביטוח בע"מ נ' עבד אלרחמאן, פ"ד נה(4) 153 (2001)).




לטעמי, ייתכנו מקרים חריגים, בהם יתיר בית המשפט למי מהצדדים, בעקבות חוות דעת מומחה בית המשפט, להגיש תוספת לחוות דעתו, או להגיש חוות דעת נוספת. זאת, בכפוף להגשת בקשה מתאימה של בעל הדין הנתמכת בתצהיר, ועל בית המשפט לבחון אם במחדל דיוני עסקינן, ולשקלל בין האינטרס של חקר האמת מול הצורך לשמור על סדרי דין ויעילות הדיון. אולם הליך זה ייעשה מחוץ לגדרה של תקנה 136, ושיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית, הרשאית לדחות בקשה מעין זו - וראה לדוגמא, התוצאה ברע"א 1807/04 הנ"ל.


ומהתם להכא. על רקע הכללים שהתווינו לעיל, נבחן את התנהלותה של המבקשת במקרה שלפנינו.


המבקשת לא הייתה רשאית להגיש חוות דעת נוספת בעקבות הגשת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט



15. שאלת הקשר הסיבתי, לרבות שאלת התחלואה במפעל לעומת התחלואה בקרב האוכלוסייה, עלתה כבר בכתבי הטענות של הצדדים, ומהווה את חזית המחלוקת העיקרית ביניהם. לשאלה זו התייחסו ד"ר שלוסברג מטעם המשיב ופרופ' להב מטעם המבקשת, גם אם לא בהרחבה יתרה. מכאן, שספק אם היה כלל מקום לתיקון כתב ההגנה של המבקשת, לאור חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט. מכל מקום, ברי כי לא היה מקום להגיש חוות דעת נוספת, הפעם של ד"ר שחם, תוך הקניית יתרון בלתי הוגן למבקשת, ומבלי שניתן טעם מדוע לא הוגשה חוות הדעת עוד לפני שניתנה חוות דעתו של פרופ' ברנר, המומחה מטעם בית המשפט. חוות הדעת הנוספת של ד"ר שחם מטעם המבקשת, מתעמתת עם חוות דעתו של פרופ' ברנר, בבחינת מקצה שיפורים לחוות דעתו של פרופ' להב, תוך חריגה ממסגרת תקנה 136 ומבלי שהוגשה בקשה מתאימה להתיר את הגשתה.


למעלה מן הצורך אומר, כי גם אם הייתה המבקשת נוקטת בדרך המלך, ועותרת בבקשה נפרדת, הנתמכת בתצהיר, להוסיף חוות דעת מטעמה לאחר שכבר הוגשה חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט, ספק אם היה מקום להיעתר לבקשה.




מכל מקום, בית המשפט קמא הסביר בהחלטתו מדוע לא ראוי לאפשר למבקשת להגיש בשלב זה חוות דעת נוספת, ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בהחלטות הנוגעות לדרך ניהול המשפט – רע"א 6861/01 ארליך נ' אלדרמן תק-על 2000(3) 2103 (2000); רע"א 6827/98 מחצבות כנרת נ' הועדה המקומית דינים עליון נו 382 (1999); רע"א 3831/99 מאי נ' מדינת ישראל דינים עליון נו 265 (1999).


16. סופו של דבר שאני דוחה את הבקשה למתן רשות ערעור, ומחייב המבקשת בשכ"ט המשיב בסך 3,000 ₪ בצירוף מ.ע.מ.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מומחה מטעם בית המשפט - משוא פנים

  2. פטירת מומחה מטעם בעל דין

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט

  4. בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  5. הגשת חוות דעת מומחה לבית משפט בלי בקשה

  6. תאונת דרכים – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  7. ליקויי בניה- מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  8. העברת ספרות רפואית למומחה מטעם בית המשפט

  9. פסילת מומחה מטעם בית המשפט - פסיקה

  10. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום גריאטריה

  11. העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

  12. העברת רשומה רפואית ממוחשבת למומחה בית משפט

  13. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה

  14. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  15. הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד

  16. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי

  17. בקשה להחלפת מומחה בית משפט - תשלום שכר טרחה

  18. תחום האורטופדיה – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  19. בקשה להורות למומחה בית משפט להתעלם מחוות דעת

  20. בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא

  21. פרופ' אלון מוזס – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  22. רצף טיפולי – בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  23. המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

  24. פסילת מומחה בית משפט בגלל עמדה סותרת בתיק אחר

  25. מינוי מומחה מטעם בית משפט - פער בין חוות הדעת

  26. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הסיעוד

  27. מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום מחלות זיהומיות

  28. מה גובר ? ועדה רפואית או מומחה בית משפט

  29. אילו מסמכים מותר להעביר למומחה מטעם בית משפט ?

  30. בקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים

  31. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת כאב

  32. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לרפואת עיניים

  33. בקשת פטור הגשת חוות דעת – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  34. פניה חד צדדית למומחה מטעם בית המשפט – פסילת מומחה ?

  35. התנגדות להעברת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט

  36. פסילת מומחה מטעם הנתבעים בגלל שטיפל בתובע בעבר

  37. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

  38. בקשת רשות ערעור אי מינוי מומחה מטעם בית משפט – פלת"ד

  39. בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  40. האם ניתן להעביר מכתב עובד סוציאלי למומחה מטעם בית משפט ?

  41. מומחה מטעם בית המשפט נפטר לפני שהספיק להיחקר על חוות הדעת

  42. האם מותר להעביר מסמך רפואי של רופא פרטי למומחה בית משפט ?

  43. פסילת מומחה בית משפט - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?

  44. בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  45. בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

  46. פסילת מומחה מטעם בית משפט - הועברו מסמכים רפואיים שהם חוות דעת

  47. פסילת מומחה בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון