בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בגלל עיון בחוות דעת מל"ל

החלטה 1. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה שמונה על ידי בית משפט על פי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז - 1986. 2. ביום 23.11.04 מונה ד"ר וולשטיין כמומחה בתחום הפסיכיאטריה לקבוע את נכותו הרפואית של המשיב שנפגע בתאונת דרכים. אין מחלוקת בין הצדדים כי חוות הדעת הרפואית של המל"ל מיום 16.8.04 בה נקבעו למשיב 30% נכות, הוצגה למומחה בטרם מתן חוות הדעת על ידו. אין גם חולק, כי המומחה ציין בחוות דעתו כי: "בועדה הרפואית של ביטוח לאומי קיבל נכות נפשית של 30% לפי סעיף 34ד בגלל תגובה בתר חבלתית" ובסיכום חוות דעתו ציין המומחה: "את המרכיב הנפשי בקשיי התאמתו הסוציאלית ובהגבלת כושר עבודתו אני אומד - כמו הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי - ב- 30% לפי ק.ת. 2533 סעיף 34ד'". הצדדים גם לא חלקו על העובדה כי חוות דעת של המל"ל נחשבת לחוות דעת האסורה בהמצאה למומחה על פי תקנה 8 לתקנות המומחים. השאלה היחידה השנויה במחלוקת, היא האם בנסיבות אלה מן הראוי לפסול את חוות דעת המומחה? 3. לטענת ב"כ המבקשות, בנסיבות העניין לא די בכך שהמומחה נחשף לחוות דעת המל"ל אלא הוא אף נסמך עליה, ולמעשה חוות דעתו מהווה אישור של חוות דעת המל"ל. מחוות הדעת עולה מגמה כללית של משוא פנים כלפי המבקשות והתעלמות משאלות הבהרה שנשלחו אליו. 4. לטענת ב"כ המשיב, חוות הדעת הרפואית מטעם המל"ל לא נשלחה על ידו למומחה, והוא אף לא ידע עליה. מרשו נוהג לקחת עמו באופן קבוע את מסמכי המל"ל ואינו זוכר אם הציגם למומחה וייתכן כי אך סיפר למומחה אודותם בתום לב. בכל מקרה, גם אם הוצגו המסמכים למומחה, הדבר נעשה לזמן קצר, ולא הושאר עותק מחוות הדעת אצל המומחה. מעבר לכך, יש לדחות את טענת המבקשות מטעמי צדק ומניעות משום שהן בעצמן העבירו לעיון המומחה מסמך מצה"ל המפרט את כל הוועדות הרפואיות בפניהן עמד המשיב במהלך שירותו הצבאי. מכל מקום, על פי ההלכה הפסוקה גם אם המומחה עיין בחוות דעת, בית המשפט לא ימהר להחליפו במומחה אחר, ובוודאי שלא במקרה בו ניתנה כבר חוות דעת מטעמו. במקרה שלפנינו, אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין שגרם לעיוות דין. למעלה מכך, במקרה שלפנינו מדובר בחוות דעת פסיכיאטרית המחייבת התייחסות שונה מחוות דעת בתחומים אחרים. זאת ועוד, מדובר במומחה בעל ידע מתאים בתחום מומחיותו, אשר פעל בתום לב והפעיל שיקול דעת עצמאי, ודווקא העובדה שהמומחה ציין בחוות דעתו את עובדת היות חוות הדעת של המל"ל מונחת על שולחנו, מלמדת על תום ליבו. דיון 5. תקנה 8(א) לתקנות המומחים קובעת כי: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". מטרתה של התקנה היא לשמור על שיקול דעתו העצמאי של המומחה, ולכן אוסרת התקנה על המצאת חוות דעת רפואית בפני המומחה, ובכלל זה כאמור, חוות דעת של המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, כבר נקבעה הלכה כי לא בכל מקרה בו חוות דעת רפואית הגיעה לעיונו של המומחה תיפסל חוות דעתו וחזקה על המומחה שיעשה מלאכתו נאמנה ויתעלם מן החומר הבלתי ראוי (רע"א 11147/03 אריאל ביטון ואח' נ' כפיר אלעזרה, תק-על 2004 (1) 3211, עמ' 3212). על בית המשפט לשקול אם כתוצאה מהסטייה ממצוות התקנה אמנם נגרם לבעל הדין הנוגע בדבר עיוות דין (רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יוסף ציון, תק-על 91 (3) 2903). 6. השאלה הינה האם נשמר שיקול דעתו העצמאי של המומחה. במקרה שלפנינו, נראה שאין מנוס מהמסקנה כי מצוות התקנה הופרה, וכי נגרם למבקשות עיוות דין. ראשית, אין מדובר במסמכים כלליים של המל"ל אלא בחוות דעת רפואית אשר קבעה אחוזי נכות למשיב, באותו תחום בו מונה המומחה מטעם בית המשפט, תחום הפסיכיאטריה. טענת המשיב לפיה יש להתייחס באופן שונה לחוות דעת בתחום הפסיכיאטריה או הנוירולוגיה אינה מדויקת. המשיב מפנה לרע"א 3906/95 אסתר אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פד מט (3) 303, שם נדונה השאלה האם ניתן להמציא למומחה בתחום הפסיכיאטריה דו"ח דיאגנוסטי שבוצע לנבדקת במסגרת אשפוזה, לאחר שמונה המומחה הרפואי. בית המשפט ציין כי הדו"ח הוכן במסגרת בית החולים כבדיקה למטרת טיפול. היה בו אנמנזה, דיאגנוזה וחיווי דעה בנושאים הקשורים במצבה הנפשי, השכלי והאינטלקטואלי של המאושפזת. אולם, בית המשפט ציין, כי אלה הם הכלים שבהם נבדק מצבו של מי שלוקה במחלת נפש ומה שמשמשת הבדיקה הדיאגנוסטית בעבור רופא פסיכיאטר, משמשים צילום או בדיקת מעבדה בעבור רופא אורתופד או פנימאי (שם, בעמ' 307). במקרה שלפנינו, אין מדובר בדו"ח המהווה חיווי דעה שיש בה משום אבחון הנעשה בצילום רנטגן, אלא מדובר בחוו"ד רפואית הקובעת אחוזי נכות באותו תחום בו מינה בית המשפט מומחה ועל פי אותם כללים לפיהם אמור המומחה מטעם בית משפט לקבוע את אחוזי הנכות. 7. טענת המשיב לפיה אין לקבל את טענות המבקשות היות והן הגישו מסמך מצה"ל המפרט את כל הוועדות הרפואיות בפניהן עמד התובע, דינה להידחות. ראשית, אין לקבל את טענת המשיב לפיה מדובר במסמך האסור להמצאה על פי תקנה 8. המסמך האמור הינו אישור מיום 19.10.03 המציין את הוועדות הרפואיות בפניהן עמד המשיב והממצאים התפקודיים העולים מהם כגון: ליקוי ראיה, סטיה קלה ומאוזנת במבנה עמוד השדרה וכד'. האישור אינו מציין דבר בנוגע לפרופיל הצבאי של התובע או בנוגע לאחוזי נכותו ובכך הוא מהווה לכל היותר תיעוד רפואי (בכך גם שונה אישור זה מאישור בדבר הורדת פרופיל אליו התייחס בית המשפט בבר"ע (באר-שבע) 313/95 לה נסיונל חברה נ' הרוש שלמה, תק-מח 96(1) 1655, עליו ביקש המשיב לסמוך). באישור גופו מופיעה ההערה כי סעיפי ליקוי אינם משקפים בהכרח את מצב בריאותו של החייל אלא את מידת התאמתו לצרכים צבאיים מוגדרים ומיוחדים. מעבר לכך, האישור אינו קובע דבר בעניין מצבו הנפשי של המשיב ובכל מקרה לא היתה כל התייחסות למסמך זה בחוות דעת המומחה. האמור ברע"א 3011/94 אלפסי שמעון נ' "הדר" חברה לביטוח בע"מ, תק-על 94 (2) 1973, לגבי מניעות להעלאת טענת פסילת חוות דעת מומחה, מתייחס למצב בו הצד השני המציא אף הוא מסמך למומחה הכולל גם את העובדות הנזכרות במסמך לגביו הובעה ההתנגדות להגשתו למומחה. בנסיבות אלה, קבע בית המשפט כי ניתן ללמוד כי הצגת תוכנו של המסמך היתה מקובלת על הצד שכנגד, ועל כן, אין לקבל התנגדותו. כאמור, אין זה המקרה שלפנינו. 8. טענות המשיב בדבר הסתמכות המומחה על מסמכים רפואיים כשרים, תום ליבו של המומחה ומידת מומחיותו, אינם אלא כלים לבחינת השאלה האם הפעיל המומחה שיקול דעת עצמאי והאם נגרם עיוות דין. במקרה שלפנינו, גם אם נכונה טענת המשיב בנקודות אלו, הרי שהמומחה עצמו סתר בגוף חוות דעתו את החזקה בדבר שמירה על שיקול דעת עצמאי, בקובעו כי הוא אומד את אחוזי הנכות כמו הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי. בנסיבות אלה, כאשר מדובר בחוות דעת באותו תחום והכללים על פיהם נאמדים אחוזי הנכות הינם זהים וחלים על שני הגופים - המומחה והמל"ל, אין אלא לומר כי נגרם עיוות דין. לעניין זה ר' רע"א 1426/03 נאסר בלאל ו-2 אח' נ' שולי אברג'יל, תק-על 2003 (1) 2006, בו אישר בית המשפט העליון פסילת חוות דעת רפואית, היות והמומחה נחשף לחוות דעת של המל"ל למרות שזו ניתנה לפני התאונה. ברע"א 4638/00 משה שני ו-2 אח' נ' חלוקה יעקב, תק-על 2000 (3) 70, 71, ביטל בית המשפט העליון את החלטת בית המשפט המחוזי אשר איפשר להגיש חוות דעת של הביטוח הלאומי למומחה שמונה על ידי בית המשפט, ושם אמר בית המשפט את הדברים הבאים: "מבחינת מדיניות מתקין התקנות, בולטת המגמה לאפשר למומחה לגבש חוות דעת עצמאית משלו לגבי דרגת נכותו של הניזוק; אמת נכון הדבר, שקביעת הועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי נעשתה על ידי גורם אובייקטיבי אך קבלתה על ידי המומחה, לפני שגיבש את דעתו המקצועית, עשויה לצמצם את שיקול דעתו " במקרה האחרון, התייחס בית המשפט לעובדה כי בית המשפט המחוזי הורה למומחה להתרכז בממצאים הרפואיים אשר במסמך האמור בלבד, ולא במה שמהווה חוות דעת במסמך זה. אך בית המשפט אמר כי גם הממצאים כפי שנקבעו על ידי המומחה מהווים חלק מחוות דעתו, אם גם חלק זה של חוות דעתו אינו כולל התייחסות לאחוזי הנכות של המשיב. לא כל שכן במקרה שלפנינו, בו חוות הדעת של המל"ל כוללת התייחסות ספציפית לאחוזי הנכות, והמומחה בחוות דעתו קובע כי קביעתו הינה כמו קביעת המל"ל. משכך, אין גם נפקות לטענות המשיב לפיהן המסמך לא הוצג למומחה, ואם הוא הוצג בפניו הרי שהדבר נעשה לזמן קצר ביותר. מרגע שהמסמך הוצג בפני המומחה, השאלה היחידה שיש לבחנה הינה האם נפגם שיקול דעתו העצמאי. 9. בנסיבות אלה, אין אלא לומר כי נפגע שיקול דעתו העצמאי של המומחה ויש לפסול את חוות דעתו. התוצאה 10. ב"כ הצדדים יציעו לבית המשפט עד ליום 29.6.06 מומחה חלופי מוסכם. אם לא יגיעו להסכמה ימונה המומחה על ידי בית המשפט. המשיב יישא בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ + מע"מ. פסילת חוות דעתמסמכיםמומחהפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת