כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף


החלטה

1. התובע נכווה קשות בתאונת עבודה מיום 2.6.96 כאשר עסק בהדבקת ריצוף PVC במקלט של המועצה המקומית קדימה (להלן - המועצה). התביעה מופנית נגד דורלב, מעבידתו (להלן - דורלב), נגד הפועלים בשמה דוד בוחבוט (להלן - בוחבוט) ורפאל לוי (להלן - לוי) וכן נגד המועצה מזמינת העבודה ונגד הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן - הפניקס), מבטחתה.
בוחבוט היפנה הודעת צד שלישי נגד דורלב המועצה והפניקס וכן נגד מהנדס המועצה מר חנן טויטו (להלן - טויטו). המועצה שלחה הודעת צד שלישי נגד דורלב בוחבוט ולוי.


המחלוקת נסבה על שאלות אלה:



א. מעמדו של התובע בעת שארעה התאונה - האם היה הוא עובד של דורלב או קבלן עצמאי?

ב. חבותם בנזיקים של הנתבעים או של מי מהצדדים השלישיים.
ג. חבותה של הפניקס כמבטחת.
ד. זכותה של הפניקס לחזור אל מי מבעלי הדין האחרים.


2. להלן עיקרן של העובדות:


המועצה מחזיקה במקלט, ביישוב קדימה. היא הזמינה הצעות לביצוע עבודות ריצוף והתקנת תקרה אקוסטית במקלט, ומסרה את ביצוע העבודות לדורלב, מגישת ההצעה הזולה ביותר. דורלב אינה קבלן רשום. היא רשומה כחברה פרטית בערבון מוגבל על פי פקודת החברות ובעלי מניותיה הם לוי ואשתו רינה (ראה ת/10). החברה לא מסרה לרשם החברות הודעה בדבר כתובת משרדה הרשום של החברה. כמו כן לא נמסרו לרשם החברות שום נתונים באשר לזהות מנהלי החברה. בפועל ניהל את החברה לוי ולצידו בוחבוט אשר הצטרף אליו כשותף.


דורלב ביצעה במקלט את העבודות הנ"ל. עבודת הריצוף לא עלתה יפה, ועלה הרעיון לצפות את הרצפה במשטח PVC. המשטח מודבק על הריצוף באמצעות דבק מגע שהוא חומר דליק. כמו כן, התאדות הדבק המרוח על הרצפה ועל המשטחים, יוצרת אדים דליקים וכאשר האויר רווי אדים במידה מספקת (בד"כ במקום סגור ובלתי מאוורר), נוצר מעין תרסיס נפיץ הרגיש לכל ניצוץ.


העבודות הנוספות האמורות נמסרו לדורלב, שעיקר עיסוקה בתקרות אקוסטיות ובקירות גבס. במהלך עבודות שונות שביצעה דורלב בקיסריה, נוצר קשר בינה לבין התובע, יליד 24.2.78 שעבד אצל אחיו נדים, באותה עת. דורלב מסרה לתובע עבודה בקיסריה, וכאשר פנה אליה טויטו לביצוע העבודות הנ"ל בקדימה, החליט בוחבוט להעסיק בכך את התובע. התובע הביא עימו את הדבק. דורלב רכשה את חומרי ה - PVC, והתובע, שהיה אז אך כבן 18 שנה, החל לבצען.


על מנת להדביק את משטחי ה - PVC על הרצפה, מרח התובע על הצרפה שכבת דבק. כמו כן מרח שכבות דבק על משטחי ה - PVC. כל זה נעשה בתוך המקלט שעה שמאוורר היה מוצב בתוכו כשהוא מחובר לרשת החשמל. חלון החירום של המקלט היה סגור. דלת הכניסה היתה פתוחה. התובע יצא החוצה על מנת להמתין עד להתייבשות הדבק, וניצל פסק זמן זה, לעבודות צביעה של הקיר החיצוני של המקלט, כפי שהתבקש לעשות על ידי דורלב. התובע נהג לעשן. נמצאים בדלי סיגריות מחוץ למקלט, ואין לשלול לגמרי את הטענה שהתובע עישן סיגריה מחוץ למקלט. לאחר מכן חזר התובע אל המקלט כדי להדביק את משטחי הריצוף. כאשר עמד סמוך למדרגות לא רחוק מן היציאה, אירע פיצוץ. התובע נכווה קשות מן האש והועף החוצה מן הפיצוץ. על מצבו הקשה ניתן ללמוד מהתמונות ת/2. נכותו 87 אחוזים לצמיתות. בגין פגיעתו, הוגשה התביעה דנן.


3. משרד העבודה חקר את התאונה. המפקח בוריס קייקוב ערך דו"ח על כך - ת/8. הוא הגיע למסקנה כי בתוך המקלט לא היה שום אמצעי לשאיבת אדי דבק המגע החוצה וכן קבע כי "מנוע של המאוורר... לא היה מוגן מפני מגע ישיר עם אווירה נפיצה החושפת אותו לסכנת פיצוץ. כמו כן אין המאוורר הנ"ל", כך קבע בסעיף 3 בעמ' 4 של ת/8, "מיועד לסילוק אדים מסוכנים". לדעתו, "במידה והמאוורר אכן פעל (בעת אירוע הפיצוץ) מאוד סביר שדווקא הוא שימש בתור גורם ההצתה של האוירה נפיצה במקלט". כך הוא אף שבעת אירוע התאונה המאוורר לא הופעל. יצויין, כי כאשר הגיע החוקר למקום, תקע המאוורר לא היה בשקע, אך איש כבאות שהגיע למקום קודם לכן, הוציא את התקע מן השקע. עוד הוסיף החוקר בדו"ח שערך, כי "ישנם גורמים רבים כגון: הדלקת סיגריה, שיפשוף ומכות מתכת וכל דבר אחר כולל חשמל סטטי היכולים ליזום התפוצצות אוירה נפיצה. באירוע הנדון לא יכולנו להצביע בוודאות מוחלטת על אחד מהגורמים הנ"ל". העבודה בוצעה, מכל מקום, בניגוד להוראות יצרן הדבק ככתוב בתווית שעל הפח.


מסקנת החוקר היתה כי "התאונה אירעה בשל שימוש בחומרים דליקים בביצוע עבודות הדבקת P.V.C. בחלל סגור (חדר מקלט) שאין בו איוורור טבעי מספיק וללא נקיטת שום אמצעי מתאים לשאיבת אדים בעת מריחת החומר, דבר שגרם להצטברות אדים נפיצים הווצרות אווירה נפיצה ולפיצוץ. כמו כן הייתה התעלמות מהוראות היצרן של דבק מגע ובזמן שעל פח הדבק הייתה מודבקת תוית עם מידע על סיכונים והוראות שימוש."

אלה היו התנאים שאיפשרו את הפיצוץ. אך אין זה ברור מה היה הגורם המיידי לפיצוץ, היינו מה היה מקורו של הניצוץ שהביא להתלקחות. כפי שקבע החוקר, באים בחשבון כמה גורמים, ולדעתו הגורם הסביר ביותר הוא המאוורר. אולם, כאמור לעיל, התובע מעשן, ובאחת העדויות שבת/9 מסרה השכנה יפה ספרד כי "הבת שלי ראתה אותו (את התובע) מעשן סיגריה והוא נכנס למקלט ואז קרה הפיצוץ". זוהי עדות שמיעה ממש, אך ת/9 (תיק חקירת התאונה במשטרה) התקבל כולו בשלמותו, ללא כל התנגדות ויש בו גם חומר התומך בגרסת התובע. החוקר קייקוב העיד, עם זאת, כי "הטמפרטורה של סיגריה דלוקה בוערת לא מספיקה כדי להדליק אדים של בנזין. אם חושבים כי הסיגריה היא גורם הכי הכי סביר במקרה זה אני לא אומר את זה. ניצוץ חשמלי או ניצוץ שנוצר בנפילה של כלי מתכתי על מדרגות מתכת שנמצאים שם במקלט, מביאים לאותה תוצאה. ... נכון יש להימנע מעישון כי זה יכול להיות גורם", ומי שעובד במקלט בהדבקת הריצוף חייב להיות מודע לכך שאסור לו לעשן במקום שיש בו אדים של דבק מגע. (עמ' 23 לפרוטוקול).


לא הובאה עדות לסתור את הערכותיו של החוקר קייקוב על התאונה וסיבותיה, אך אני מרשה לעצמי להטיל ספק מה בהערכתו כי סיגריה דולקת אין בה כדי להצית אדים נפיצים בחללו של חדר סגור הרווי באדים כאלה. מדובר איפוא בארוע שאפשר שגרימתו המיידית מקורה בכמה גורמים (המאוורר, חשמל סטטי, מגע ברזל בברזל; קצר חשמלי, וכן הסיגריה). התנאים הבסיסיים שיצרו את הסיכון ידועים. הגורם האקרעי המיידי שמשכו כהרף עין, אינו ברור דיו. לאחר שהשתכנעתי כי התובע נכנס אל המקלט כשהוא מעשן, וכי הסיגריה עשויה לתרום להתלקחות, אינני יכול להתעלם מכך. עלי ליחס לכך משקל. זהו ענין להערכה ולאומדן באשר לגורמים שנטלו חלק בכך, וברור כי הרשלנות שהיתה כרוכה בשיטת העבודה כשלעצמה היא הגורם הוודאי ורב המשקל, מול הגורם האקראי הבלתי ברור. שאלה היא אם אין בכך משום סטיה מן המקובל בעבר, תוך הרחבת ההלכה שנקבעה בע"א 7375/02 בי"ח כרמל נ' מלול, מפי כב' השופטת מרים נאור, מיום 31.3.05.


מכל מקום, לאור כל האמור, אעריך את חלקו של התובע בגרימת התאונה, אם בגרימה ואם בגין רשלנותו התורמת, (ר' ע"א 7130/01 סולל בונה נ' תנעמי, פ"ד נח(1) 1; ע"א 741/83 חנן גוריון נ' פרץ, פ"ד לט(4) 266) לשיעור של 25 אחוזים. את השאר יש להטיל על מי מהנתבעים, אם התרשלו.


4. הצדדים האריכו בטיעון באשר למעמדו של התובע בשרותה של דורלב. יש פנים לכאן ולכאן, בענין זה, בראיות. אני מעדיף את עדותו של התובע על פני עדותם המתחמקת והבלתי אמינה של לוי ובוחבוט, וקובע כי התובע היה בעת התאונה עובד של דורלב, שלה היתה מסורה השליטה על אופן ביצוע העבודה. מבלי לפגוע בחבותה של המועצה, היתה דורלב חייבת לדעת שהעבודה מסוכנת, היה עליה לדאוג לאמצעי בטיחות מתאימים, וכן להדריך את התובע ולהזהירו, כך שהמצב המסוכן לא יווצר באתר העבודה.


לוי ובוחבוט היו, למעשה, מנהליה של דורלב ובעלי החברה. הם הפעילו את החברה בלא שנקטו במינימום הנדרש באשר לדיווח הנדרש לרשם החברות. במצב זה, וגם משום אי זהירותם והתרשלותם במניעת המצב המסוכן באתר העבודה, עליהם לשאת ב אחריות בנזיקין כלפי התובע. ר' ע"א 8133/03 עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ ואח', תקדין עליון 2004(4), 426.


המועצה וטויטו מטעמה, התרשלו גם הם ותרמו את חלקם בארוע התאונה. המועצה התרשלה בכך שבחרה בדורלב לביצוע העבודה המסוכנת, מבלי שהיה לדורלב כל נסיון בתחום זה. כל יחסה של המועצה לעבודה האמורה היה בלתי מתאים בלא להעריך כלל את הסיכונים הכרוכים בכך. טויטו לא פיקח כראוי על העבודה ולא דאג לתנאי עבודה נאותים במקלט. נאזכר, בהקשר זה, את ההוראות שבס' 15(1) ו 15(4) לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] וכן סע' 27 וסעיפי סימן ח' של פרק ג' בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל - 1970.


התוצאה היא כי הנתבעים מס' 1 עד מס' 4, ביחד ולחוד, חבים כלפי התובע בנזיקין. עליהם לפצותו על נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה, בניכוי תרומתו, כמוסבר לעיל, בשיעור של 30 אחוזים. הנתבעת מס' 5 כמבטחת הנתבעת מס' 4 בפוליסה המכסה אחריות כלפי צד שלישי (במקרה דנן - התובע) חייבת לשאת בנטל הפיצוים מכח הביטוח. היא תוכל לחזור על הנתבעים מס 1 עד 3, שווה בשווה, לגבי מחצית ממה שתיאלץ המועצה לשלם באמצעותה. אם יתברר כי קיימת פוליסה מטעמה במסגרת ביטוח קבלנים, או בפוליסה אחרת המכסה גם את דורלב או את מנהליה יחד עם המועצה, ניתן יהיה לשנות קביעה זו.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה במפעל

  2. תאונת עבודה משתלה

  3. תאונת עבודה של צלם

  4. 5% נכות תאונת עבודה

  5. טפסן – תאונת עבודה

  6. תאונת עבודה קטלנית

  7. תאונת עבודה יועץ מס

  8. תאונת עבודה טעמי צדק

  9. תאונת עבודה קומפרסור

  10. תאונת עבודה חבר ישוב

  11. תאונת עבודה פגיעה בעין

  12. תאונת עבודה – כרסם חרט

  13. אפילפסיה תאונת עבודה ?

  14. תאונת עבודה שכיר בנגריה

  15. משרד בבית - תאונת עבודה

  16. תאונת עבודה גננת

  17. ביטוח תאונת עבודה

  18. יריות אקדח - תאונת עבודה

  19. מכונת שיוף - תאונת עבודה

  20. דחיית ערעור תאונת עבודה

  21. כמה מקבלים על תאונת עבודה

  22. תאונת עבודה מי משלם

  23. תקנה 15 תאונת עבודה

  24. תאונת עבודה של מפעיל שופל

  25. 25% נכות בגין תאונה בעבודה

  26. 10% נכות בגין תאונה בעבודה

  27. תאונת עבודה - מטפלת בקשישים

  28. תאונת עבודה של צבעי

  29. תאונת עבודה במעדנייה

  30. טכנאי מזגנים – תאונת עבודה

  31. תאונת עבודה עם מקדחה

  32. תאונת עבודה - חוקר באגף מע"מ

  33. תאונת עבודה בבית אבות

  34. תאונת עבודה בזמן הפסקת אוכל

  35. בדרך לעבודה / תוך כדי עבודה

  36. 100% נכות תאונת עבודה

  37. הרמת משקל כבד - תאונת עבודה

  38. מחלת עור כתאונת עבודה

  39. תאונת עבודה של מזכירה

  40. עורך דין עצמאי - תאונת עבודה

  41. המפקח על העבודה – דו"ח חקירה

  42. תאונת עבודה - נכות של 35 אחוז

  43. תאונת עבודה חברה קדישא

  44. תאונת עבודה - מסור דיסק

  45. תאונת עבודה גננת שכירה

  46. ערעור 0% נכות בגין תאונת עבודה

  47. יום כיף לעובדים - תאונת עבודה

  48. כפל ביטוח - תאונת עבודה

  49. תביעה נגד טמבור - תאונת עבודה

  50. אימון כושר - תאונת עבודה

  51. מחלוקת לגבי נסיבות תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה תוך כדי ניקוי דגים

  53. עובד ייצור - תאונת עבודה

  54. פתיחת תריס כתאונת עבודה

  55. בלוטת התריס - תאונת עבודה

  56. קריסה של משטח גבס – תאונת עבודה

  57. תאונת עבודה עצמאי - עבודה מהבית

  58. תאונת עבודה קשה עם מכונה

  59. תאונת עבודה – פגיעה בהפעלת מכבש

  60. נגיחה של פרה - תאונת עבודה ברפת

  61. עמידה ממושכת - תאונת עבודה

  62. עובד לא חוקי - תאונת עבודה

  63. ביטוח אחריות מעבידים תאונת עבודה

  64. ביטוח חבות מעבידים – תאונת עבודה

  65. קטרקט עיניים - תאונת עבודה

  66. עבודה מסוכנת - תאונת עבודה

  67. חישוב פיצוי בשתי תאונות עבודה

  68. תאונת עבודה - החזר הוצאות רפואיות

  69. תביעה נגד סולל בונה – תאונת עבודה

  70. הידבקות במחלה כתאונת עבודה

  71. הצעת בית משפט - תאונת עבודה

  72. פגיעה טיול מהעבודה - תאונת עבודה ?

  73. תאונת עבודה של מטפלת בחו''ל

  74. תאונת עבודה במהלך תיקון תקלה

  75. תאונת עבודה - התיישנות תביעת ביטוח

  76. תאונת עבודה של עצמאי לא רשום

  77. חולשה וסחרחורות כתאונת עבודה

  78. החלפת גלגל ברכב - תאונת עבודה

  79. תביעה נגד מפעלי ים המלח – תאונת עבודה

  80. משקפי מגן לעבודה - תאונת עבודה

  81. אי ספיקת כליות עקב תאונת עבודה

  82. עצמאי פגישה מחוץ למשרד - תאונת עבודה ?

  83. הפרדות רשתית העין - תאונת עבודה

  84. תאונת עבודה עם מכונה לחיתוך בשר

  85. תאונת עבודה עם מסור - פועל בניין רומני

  86. האם טיפול רפואי רשלני לאחר תאונת עבודה

  87. חבות מעבידים תאונת עבודה עם סכין

  88. תאונת עבודה של סדרנית סחורה בסופר

  89. הכרה כ"נכה נזקק" לאחר תאונת עבודה

  90. חתך עם סכין יפנית - תאונת עבודה במחנה קיץ

  91. הוצאות טיפולים אלטרנטיביים – תאונת עבודה

  92. בדיקה מחדש ביטוח לאומי תאונת עבודה

  93. תאונת עבודה – הכחשה של מעביד כי העובד עבד

  94. ערעור על גובה הפיצויים בתאונת עבודה

  95. הטלת חבות על עובד בגין תאונה בעבודה

  96. תאונת עבודה של רתך - תביעה נגד מקום העבודה

  97. כוויות קשות - תאונת עבודה במהלך הדבקת ריצוף

  98. תאונה בעת פעולות נלוות לעבודה - תאונת עבודה ?

  99. האם פגיעה ע"י עובדים בעבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  100. פגיעה עקב תיקון עבודות חשמל בבית – תאונת עבודה ?

  101. תאונת עבודה של עובד נגריה עם מסור - בטיחות בעבודה

  102. החזר כספי למעסיק מביטוח לאומי על תאונת עבודה

  103. האם פגיעה במהלך כנס מטעם העבודה נחשבת תאונת עבודה ?

  104. לא נרשם כעובד עצמאי במוסד לביטוח לאומי - תאונת עבודה ?

  105. תאונת עבודה עצמאי – דו"ח שנתי הכנסות - חישוב נתוני שומה

  106. ערעור על דרגת נכות בשיעור של 15% בגין תאונת עבודה

  107. בעת שעסק כמנהל מחסן למוצרי חשמל, נפל וקיבל מכה בראש

  108. תאונת עבודה של עובד עצמאי שלא היה רשום כעצמאי בביטוח לאומי

  109. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון