בקשה להורות למומחה בית המשפט להתעלם ממסמכים


החלטה

א. בפניי בקשת ב"כ הנתבעים להורות למומחה הרפואי בתחום השיקומי פרופ' י. גרוסוסר להתעלם מארבעה מן המסמכים שהועברו על ידי ב"כ התובעים לעיונו.


ב. התובע, יליד 16.3.1991, נפצע בתאונת דרכים שאונתה לו ביום 30.3.05.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט ד"ר ב. וולר קבע לתובע נכות נוירולוגית בשיעור של 100% בגין חבלת ראש קשה ביותר עם נזק מוחי קבוע.


ג. בהחלטה מיום 5.9.07 מיניתי את פרופ' י. גרוסוסר כמומחה רפואי בתחום השיקומי לבדיקתו של התובע.


בין יתר הדברים ציינתי באותה החלטה שהמסמכים שנשלחו לד"ר ב. וולר הם אלה שיישלחו לפרופ' י. גרוסוסר (בנוסף לחות הדעת של ד"ר ב. וולר), וכך אכן פעל ב"כ התובעים כעולה מהשוואת מכתבו אל ד"ר ב. וולר מיום 1.5.07 אל מול מכתבו לפרופ' י. גרוסוסר מיום 10.9.07 (שנשלח למומחה רק ביום 16.10.07).


ד. בבקשתם טוענים הנתבעים שארבעת המסמכים מהם מתבקש פרופ' י. גרוסוסר להתעלם הם :



1. דו"ח ריפוי בעיסוק – סיכום הערכה מיום 10.7.05.
2. דו"ח סוציאלי מיום 14.9.05.
3. דו"ח סיעודי מיום 19.9.05.
4. דו"ח ריפוי בעיסוק – סיכום הערכה מיום 21.9.05.


נטען בבקשה שמסמכים אלה הם בגדר "חוות דעת" בכל הנוגע למומחה בתחום השיקום, הואיל ואלה מפרטים את צרכיו של התובע ואת האביזרים הדרושים לו, נושא שבגינו נתמנה המומחה השיקומי.


מומחה בית המשפט אמור ליתן את חוות דעתו, בין היתר, בענין שאלת צרכיו של התובע ולכן אין מקום להעביר לו כל חוות דעת אחרת המתייחסת לצרכים אלה, ולרבות המסמכים נשוא הבקשה, כשמומחה בית המשפט אמור להיות אובייקטיבי ולגבש את דעתו המקצועית ללא פניות ומבלי לעיין בחוות דעת שבהן קיימת כבר דיעה מגובשת באשר לצרכיו של התובע.


עוד נטען שהדו"ח הסוציאלי איננו בגדר מסמך שנערך לצורך טיפול רפואי ולכן אין להמציאו לעיון המומחה.


ה. הנתבעים מציינים בבקשתם החלטה בבקשה דומה שהוגשה בעבר לבית המשפט, בפני ס. הנשיא כב' השופט ג. גינת, בענין מקביל, והכוונה להחלטה מיום 12.9.04 ב-ת.א. 513/03, אייל ערן ואח' נ' המאגר הישראלי לביטוחי רכב.


באותו מקרה קבע בית המשפט שהמומחית השיקומית לא תתייחס למסמכים הבאים: דין וחשבון לגבי ביקור בבית השכור כיום ובבית המיועד להשכרה, המלצות סיעוד בסיכום טיפול רפואי בעיסוק, ושני מסמכים שעניינם "סיעוד סיעודי נחוץ".


ו. ב"כ התובעים כותב בתגובתו שבהחלטת מינוי המומחה השיקומי מיום 5.9.07 קבע בית המשפט שהמסמכים שנשלחו לד"ר ב. וולר הם אלה שיישלחו לפרופ' י. גרוסוסר, ואכן כל המסמכים שהוצגו בפני פרופ' י. גרוסוסר הם אותם מסמכים שעמדו בפני ד"ר ב. וולר, כולל המסמכים נשוא בקשה זו, ומשלא השיג ב"כ הנתבעים על ההחלטה מיום 5.9.07, אין באפשרותו להעלות סוגיה זו כיום מחדש.


ז. עוד טוען ב"כ התובעים שהמסמכים שבגוף הבקשה אינם בגדר חוות דעת או מעין חוות דעת אלא יצאו מתחת ידו של בית החולים אלי"ן בו טופל התובע והם מסמכים אובייקטיביים שנערכו במוסד בלתי תלוי שלא ביוזמת מי מבעלי הדין וכחלק מן התהליך הרפואי – שיקומי והם משקפים שלב טבעי של הטיפול הרפואי ונערכו לצורך הטיפול הרפואי והשיקומי שהתובע נזקק ויזדקק לו, ואין במסמכים אלה כדי לפגוע באי תלותו של המומחה השיקומי.


ח. אשר לטענת ב"כ התובעים לפיה קבעתי עוד בהחלטה מיום 5.9.07 שהמסמכים שיישלחו לפרופ' גרוסוסר הם אלה שנשלחו לד"ר ב. וולר וב"כ הנתבעים לא השיג על החלטה זו:


למרות האמור לעיל, אני סבור שאין לחסום את דרכו של ב"כ הנתבעים מלהעלות כיום את טענתו כנגד משלוח 4 המסמכים נשוא הבקשה אל המומחה השיקומי. יש להתייחס לבקשתו זו של ב"כ הנתבעים כאל בקשה שנועדה לאפשר עיון מחדש בהחלטה בהתייחס לארבעת המסמכים הספציפיים.


ראוי לבחון את בקשתו של ב"כ הנתבעים לעיצומו של ענין.


ט. תקנה 8 של תקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ו-1986, קובעת שהנפגע ימציא למומחה ולבעלי הדין האחרים :



”.... את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול.....”



ב-רע"א 2339/96 אררט נ. דלל, פ"ד נ'(4), 529, נפסק:



”גם את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב, ככולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, ואין לפרשו במובנו הצר, ככולל רק טיפולים רפואיים במובנם "הקלאסי". הגישה המקובלת בשנים האחרונות היא שתהליך החזרתו של נפגע למצבו ולתיפקודו לפני הפגיעה אינו כולל רק טיפול בפציעותיו הגופניות, אלא הוא כולל גם מסכת מקיפה של טיפולים מסוגים שונים, כגון טיפולים פיזיותראפיים, פסיכולוגיים ואחרים.....”

(שם, בעמ' 532)



עוד נפסק, שם, בעמ' 535:


”העיון במסמכים שפורטו מראה שיש בהם מידע מכלי ראשון בדבר הטיפול הרפואי והשיקומי שניתן למשיבה בעקבות הפגיעה. אם יש בהם פרשנויות ומסקנות, הרי הן משלימות ומסבירות את המידע ואינן עושות את המסמכים לחוות-דעת פסולות. כמו כן גלוי לעין שהמסמכים נערכו על-ידי מוסדות בלתי תלויים בבעלי הדין, שלא ביוזמתם של בעלי הדין, אלא כחלק של התהליך הרפואי והשיקומי. אשר להערכות שונות הכלולות באחדים מן המסמכים – אפילו יש בהן פה ושם קורטוב הבעת דעה של מחבר המסמך – הרי בהשוואה למידע האובייקטיבי הכלול במסמכים משקלן זעיר, כך שאין בהן כדי לפגוע בשיקול-דעתם העצמאי של המומחים הרפואיים שמינה בית המשפט”



י. בנוסף אני מפנה ל-רע"א 5638/95 מגדל נ. כריסטיאן שמור, פ"ד מ"ט (4) 865, בע"מ 875, שם ציטט בית המשפט מן האמור ב-ת.א. (מחוזי חיפה) 375/91 (לא פורסם):


”שני עקרונות צריכים להנחותנו ולשמש אמת מידה לתחום מסגרת החומר אותו נרשה להעביר למומחה:נ האחד, שמלאכת השיפוט תשאר תמיד בידי בית המשפט ולא תועבר על ידו למומחה; השני, שיאופשר למומחה לקבל זרימת מידע ותיעוד הדרושים לו כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, ענינית ומקצועית”



ובהמשך, שם:

”עם זאת, לא כל חומר שאיננו רפואי צריך, עקרונית, להפסל ולא כל חומר רפואי צריך לקבל הכשר....”



י"א. במקרה שבפנינו ארבעת המסמכים נשוא הדיון נערכו על ידי בית החולים אלי"ן במסגרת טיפולו השיקומי של התובע, כלומר, המסמכים נערכו על ידי גורם אובייקטיבי ולא "מטעם".


עצם העובדה שהמסמכים לא נערכו על ידי רופא אינה גורעת מהיותם בגדר מסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לתובע, שהרי כעולה מן הפסיקה, את המונח "טיפול רפואי" יש לפרש פירוש מרחיב הכולל גם טיפולים אחרים בגופו או בנפשו של הנפגע, לרבות טיפול שיקומי, שניתן ע"י מטפלים בתחומים שונים, ולאו דווקא על ידי רופא.


בענייננו, החשוב הוא שמסמכים אלה נערכו במסגרת מוסד רפואי שאיננו תלוי בבעלי הדין, והם כוללים מידע שראוי שיגיע לידיעתו של המומחה השיקומי על מנת שחוות דעתו תהא אכן עניינית ומקצועית.


י"ב. באשר להחלטה שהנתבעים ציינו כי הם מצרפים אותה לבקשתם, הרי שעל החלטה זו הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 8729/04, אייל ערן ואח' נ. המאגר הישראלי לביטוח רכב).


בהחלטתו מיום 30.11.04 קיבל כב' השופט (כתארו אז) א. ריבלין את בקשת רשות הערעור, וקבע:



עיון במסמכים שבמחלוקת - דוח ביקור בבית השכור כיום ובבית המיועד להשכרה, דוח בדבר סיכום טיפול, ושני דוחות בדבר ציוד סיעודי נחוץ - מעלה כי אלה אינם חפים מהמלצות כותביהם בדבר צרכיו של הנפגע. עם זאת, מדובר במסמכים שנערכו בזמן אמת, על-ידי גורמים בלתי-תלויים שטיפלו בנפגע, לצורך שיקומו, והכוללים מידע אובייקטיבי בעל משמעות. במקצתם הודגש כי מדובר ב"המלצה בלבד" ובמקצתם - כי נכונים הם ליום כתיבתם. כידוע, לעיתים קו הגבול בין המותר והאסור בהמצאה למומחה אינו לגמרי ברור, ונדרשת הגמשה ביישום הוראות הדין על-מנת להביא בפני המומחה נתונים חיוניים או מועילים. המקרה שלפנינו הוא דוגמה לכך. אין ספק, כי על המומחית השיקומית לגבש דעה עצמאית, וחזקה עליה כי תדע ליתן לאמור במסמכים את המשקל הראוי להם”



י"ג. האמור לעיל יפה גם לענייננו.


על יסוד כל המוסבר לעיל אני דוחה את הבקשה .


אין צו להוצאות.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מומחה מטעם בית המשפט - משוא פנים

  2. פטירת מומחה מטעם בעל דין

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט

  4. בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  5. הגשת חוות דעת מומחה לבית משפט בלי בקשה

  6. תאונת דרכים – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  7. ליקויי בניה- מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  8. העברת ספרות רפואית למומחה מטעם בית המשפט

  9. פסילת מומחה מטעם בית המשפט - פסיקה

  10. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום גריאטריה

  11. העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

  12. העברת רשומה רפואית ממוחשבת למומחה בית משפט

  13. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה

  14. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  15. הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד

  16. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי

  17. בקשה להחלפת מומחה בית משפט - תשלום שכר טרחה

  18. תחום האורטופדיה – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  19. בקשה להורות למומחה בית משפט להתעלם מחוות דעת

  20. בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא

  21. פרופ' אלון מוזס – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  22. רצף טיפולי – בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  23. המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

  24. פסילת מומחה בית משפט בגלל עמדה סותרת בתיק אחר

  25. מינוי מומחה מטעם בית משפט - פער בין חוות הדעת

  26. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הסיעוד

  27. מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום מחלות זיהומיות

  28. מה גובר ? ועדה רפואית או מומחה בית משפט

  29. אילו מסמכים מותר להעביר למומחה מטעם בית משפט ?

  30. בקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים

  31. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת כאב

  32. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לרפואת עיניים

  33. בקשת פטור הגשת חוות דעת – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  34. פניה חד צדדית למומחה מטעם בית המשפט – פסילת מומחה ?

  35. התנגדות להעברת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט

  36. פסילת מומחה מטעם הנתבעים בגלל שטיפל בתובע בעבר

  37. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

  38. בקשת רשות ערעור אי מינוי מומחה מטעם בית משפט – פלת"ד

  39. בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  40. האם ניתן להעביר מכתב עובד סוציאלי למומחה מטעם בית משפט ?

  41. מומחה מטעם בית המשפט נפטר לפני שהספיק להיחקר על חוות הדעת

  42. האם מותר להעביר מסמך רפואי של רופא פרטי למומחה בית משפט ?

  43. פסילת מומחה בית משפט - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?

  44. בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  45. בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

  46. פסילת מומחה מטעם בית משפט - הועברו מסמכים רפואיים שהם חוות דעת

  47. פסילת מומחה בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון