פסק דין בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, תולדה של אירוע אשר התרחש ביום 4.9.99. הצדדים הסכימו למתן פסק דין מנומק על פי הראיות והסיכומים, אשר הוגשו. שאלת האחריות: התובע יליד 1981 מוסר בתצהירו כי ביום 4.9.99, עת עבד כמלצר ב"גני אעבלין", הותקף על ידי שני הנתבעים באכזריות. בעקבות האירוע, הוגש כנגד הנתבעים כתב אישום בבית המשפט השלום בעכו, בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש והיזק בזדון. הכרעת הדין, גז"ד ופרוטוקול הדיון בתיק פלילי 4050/00, הוגשו על ידי התובע, כנספחים לתביעתו. הנתבעים, כמפורט מהפרוטוקול בהליך הפלילי, הורשעו ביום 12.12.02 בעבירות האמורות, על פי הודאתם, בהתאם לנוסח כתב האישום המפרט את מעשה התקיפה של שניהם. בהתאם לסעיף 42 א' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א - 1971, ממצאים ומסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי, כראיה לכאורה לאמור בהם. כעולה מכתב האישום, הודו הנתבעים בתקיפה בצוותא של התובע באופן שהנתבע מס' 1 היכה מכת אגרוף בפניו ובהמשך בעטו שני הנתבעים בכל חלקי גופו של התובע. עקב התקיפה המתוארת נחבל התובע בגופו ונגרמו לו נפיחויות ודלקת באשך הימני, וגם בכך הודו הנתבעים במסגרת ההליך הפלילי. הודאה בעובדות כתב האישום, מהווה תשתית, כך אני קובעת, לקיומה של עוולת התקיפה לפי סעיף 23 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). הנתבעים טוענים בעלמא כי הוכו על ידי התובע ועל כן יש לראות במעשיהם, הגנה עצמית. מעיון בראיות נמצא, כי לא רק שמדובר בטענות סתמיות ללא כל עיגון ראייתי, אלא שאין לקבל הטענות משום שהנתבעים אינם עומדים בהוראות סעיף 42 ג' לפקודת הראיות, כהאי לישנא: "הוגשה ראיה כאמור בסעיף 42 א', לא יהיה המורשע או חליפו או מי שחב בחובו הפסוק, רשאי להביא ראיה לסתור, או ראיה שכבר נשמעה או הוגשה במשפט הפלילי, אלא ברשות בית המשפט, מטעמים שיירשמו וכדי למנוע עיוות דין". בפני לא התבקשה רשות להביא ראיות לסתור או ראיות אחרות כנגד ההרשעה בהליך הפלילי, לא הובאו נימוקים שיכולים להצדיק בקשה שכזו, וממילא לא ניתנה, ואף לא תינתן עתה, הרשות להבאת ראיות כנגד ההרשעה. הנתבעים מוסיפים בסיכומיהם וטוענים כי יש להטיל על התובע רשלנות תורמת. הטענה לרשלנות תורמת, כך אני קובעת, נטענה כלאחר יד ודינה להדחות. ודוק, הנתבעים כלל לא טענו לרשלנות תורמת מצד התובע בכתב הגנתם ובתצהיר שנספח לכתב ההגנה. נמצא כי הטענה דנן הועלתה לראשונה בסיכומים ללא כל בסיס ראייתי. אשר על כן, אני קובעת את אחריותם של הנתבעים ביחד ולחוד לאירוע, וקובעת חיובם בפיצוי התובע. חישוב הנזק: א. כאב וסבל: התובע הוכה על ידי הנתבעים בכל חלקי גופו ובעיקר במבושיו. לאחר שחולץ התובע מתוקפיו, הובהל לבית חולים, שם קיבל טיפול רפואי. המעקב הרפואי של התובע נמשך מס' שבועות בשל המטומות ודלקות, תולדה של הפציעה. התובע לא צירף חוו"ד מומחה רפואי ועל כן לא הוכיח כי עקב האירוע נגרמה לו נכות צמיתה. יחד עם זאת, בשים לב לראיות שהוגשו, לרבות המסמכים הרפואיים והתמונות, מצאתי לפסוק לתובע בגין תקיפתו על ידי שני הנתבעים בצוותא, בראש נזק של כאב וסבל, פיצוי בסך של 18,000 ₪. ב. הפסד השתכרות לעבר: המוסד לביטוח לאומי הכיר בתקופת אי כושר של 41 יום. התובע בתקופת אי הכושר קיבל דמי פגיעה מהמל"ל. בתום אי הכושר טוען התובע כי לא חזר לעבודה משום שמשרתו נתפסה על ידי אחר, עת שהה באי כושר. דא עקא, שלטענתו לא מצאתי תימוכין. אשר על כן, אני פוסקת לתובע פיצוי בגין הפסדי השתכרות בעבר בתקופת אי הכושר בניכוי דמי פגיעה, ובשיערוך להיום, סך של 1,600 ₪ (במעוגל). ג. פיצוי עונשי: הנתבעים, כאמור, הועמדו לדין פלילי, הורשעו על פי הודאתם ונשאו בעונש שנפסק בהליך הפלילי. במסגרת גזר הדין חוייב נתבע מס' 1 בפיצוי התובע בסך 500 ₪, סך אשר על פי חומר הראיות שולם לתובע. בנסיבות אלה, משהודו הנתבעים בהליך הפלילי ולקחו אחריות למעשיהם, מצאתי כי הפיצוי שקבעתי לעיל, יש בו מענה לטענות התובע ואין להוסיף לפיצוי, האמור, פיצוי עונשי. ד. הוצאות רפואיות בעבר: התובע עותר לפיצוי בסך 2,000 ₪ מבלי שהציג ראיות תומכות. מדובר בתאונה שהוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה, על כן זכאי התובע לכיסוי הוצאות רפואיות במסגרת המוסד לביטוח לאומי. יחד עם זאת, מצאתי לפסוק לתובע הוצאות בסך גלובאלי בשיעור 750 ₪. ה. עזרה צד ג' בעבר: התובע עותר בסיכומיו לפיצוי בגין עזרת צד ג' בעבר, אותה קיבל מבני משפחתו. ראש נזק של עזרה צד ג' לא נתבע בכתב התביעה ועל כן אני דוחה העתירה. זאת ועוד, אין להערכתי מקום לפיצוי בראש נזק של עזרת צד ג', נוכח מהות הפגיעה. סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לפצות את התובע בסך 20,350 ₪, מעל הסך ששולם בהליך הפלילי, כמפורט לעיל. לסכום האמור, יתווספו שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כחוק וכן החזר אגרה משוערכת. משפט פליליאלימותפיצוייםמלצריםתקיפה