החלטה 1. בפני בקשת התובע (להלן: "המבקש"), למינוי מומחה רפואי נוסף בתחום פסיכיאטרית ילדים. המבקש, קטין יליד 10.8.1991, נפגע ביום 2.11.2003, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בהסכמת הצדדים, ביום 18.1.2006 מונה ד"ר מוחמד מחג'אנה כמומחה רפואי בתחום נוירולוגית ילדים. במסגרת מינויו, התבקש המומחה לחוות דעתו באשר לצורך במינוי מומחה רפואי בתחום פסיכיאטרית ילדים. ד"ר מחג'אנה לא מצא כי למבקש נותרה נכות רפואית, בתחום הנוירולוגי, בגין התאונה הנדונה. כעת עותר המבקש בבקשה זו למינוי מומחה רפואי נוסף, בתחום פסיכיאטרית ילדים. 2. טענות הצדדים לטענת המבקש מאז התאונה נשוא התביעה ובגינה הוא סובל מזיכרונות פולשניים, סיוטי לילה, סימפטומים של הימנעות, כאבי ראש, עוררות גבוהה והרטבות לילה. לטענתו, יש בתיעוד הרפואי אשר צורף לבקשה, ראשית ראיה לקיומה של נכות רפואית בתחום הפסיכיאטריה ולכן יש למנות מומחה רפואי בתחום זה, לבדיקתו ולהערכת קיומה ושיעורה של נכות. כן יצוין כי במסגרת התיעוד הרפואי צורפה גם בדיקה פסיכולוגית, בה מצא הבודק כי המבקש סובל מתסמונת פוסט טראומטית, בעקבות תאונת הדרכים, והומלץ כי יטופל טיפול פסיכולוגי אינטנסיבי. הנתבעים (להלן: "המשיבים") מתנגדים לבקשה. לטענתם, ד"ר מחג'אנה, המומחה הרפואי בתחום נוירולוגית הילדים, אשר התבקש ע"י בית המשפט לחוות דעתו באשר לצורך במינוי פסיכיאטר, ציין כי לטעמו אין מקום למינוי פסיכיאטר שכן איננו רואה קשר סיבתי בין התאונה לבין מצבו הרפואי הנוכחי, מה גם שלטענת המשיבים, לבקשה לא צורף כל תיעוד נוסף אשר יש בו כדי לשנות מסקנות המומחה כאמור. באשר למסמך הבדיקה הפסיכולוגית, טוענים המשיבים כי מדובר בבדיקה אשר נערכה באופן פרטי, אשר לא עולה ממנה כל קשר סיבתי בין מצבו הנטען לבין התאונה נשוא התביעה, מה גם שלטענתם ממצאי הבדיקה לא מלמדים על הפרעה נפשית כלשהי אלא לכל היותר על הפרעת קשב, אשר כנטען נעדרת קשר לתאונה. 3. דיון ומסקנות חוק הפיצויים אינו מציע כללים להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט בהחלטתו אם למנות מומחה רפואי, לבקשת הנפגע, אם לאו. תקנות פיצויים לנפגע תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז - 1986 (להלן: "התקנות") קובעות כי: "7. מינוי מומחה בידי בית המשפט (1) בית המשפט או הרשם יחליט בבקשה למינוי מומחה לאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם בעניין שטרם הוסכם אליו;" (ראה - ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, עמ' 553). כאמור בברע"א 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פד"י מד(ד) 216, בעניין מינוי מומחים רפואיים: "משהדרך היחידה להוכחת עניין שברפואה על פי חוק הפיצויים היא באמצעות מינוי מומחה רפואי, יש למנות מומחה כל אימת שקיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה. וכאשר הדברים אינם ברורים ייזהר ביהמ"ש לבל תקופחנה זכויות הנפגע". (רע"א 349/98 רזין נ' המגן חב' לבטוח ואח', דינים עליון, נה, 86; ראה גם - בר"ע (מחוזי-ת"א), כב' הש' גרסטל 1768/01 פינטו אורית נ' סהר חב' לבטוח בע"מ ואח', טרם פורסם). עיון בתיעוד הרפואי מלמד כי המבקש התלונן מספר פעמים ומיד לאחר תאונת הדרכים נשוא התובענה, על הרטבות לילה וצעקות מתוך שינה, בפני הרופא המטפל. המבקש הופנה לאיבחון במרכז השיקום בבית לוינשטיין, ולמרפאה לבריאות הנפש, שם תוארה סימפתולוגיה של PTSD. בבדיקה הפסיכולוגית, אליה הפנה הרופא המטפל, ד"ר איוב ראבי, נמצא כי המבקש סובל מתסמונת פוסט טראומטית והומלץ כאמור על טיפול פסיכולוגי. מאידך, ד"ר מחאג'נה ציין בחוות דעתו כי לדידו, אין למנות מומחה רפואי בתחום פסיכיאטרית ילדים שכן לא מצא קשר בין תלונותיו וממצאיו לבין התאונה הנדונה. את המסקנה הזו נימק בכך כי המבקש סבל מקשיי התנהגות והישגים נמוכים בלימודים עוד בטרם התאונה הנדונה ולכן לטעמו, לא ניתן לקשור בין התאונה לבין מצבו הנוכחי. בנוסף ציין, כי המסמכים הרפואיים אשר הוצגו בפניו נזכר כי במשפחה קיימים קשיים סוציאליים המשפיעים על תפקוד המשפחה והמבקש, ללא קשר לתאונה. 4. בית המשפט העליון ברך לא פעם על השימוש שבפניה לרופא שנתמנה בשטח רפואי מסוים לחוות דעתו ולהדריך את בית המשפט אם יש צורך במינוי מומחה רפואי בשטח אחר (בר"ע 1338/90 שיק נ' מטלון ואח', פ"ד מ"ד(2) 261). "ראשית בדרך כלל יש תועלת בהפניית שאלה זו למומחים בתחום רפואי קרוב דווקא, למשל לבקש מן המומחה הנוירולוג שיחווה את דעתו אם יש צורך במינויו של מומחה לפסיכיאטריה, או להפנות שאלה לאורטופד אם ראוי למנות גם נוירולוג" (א' ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי הדין וחישוב הפיצויים, תשנ"ג, עמ' 342). יחד עם זאת, המלצת המומחה האחד הינה רק שיקול אחד במכלול השיקולים שעל בית המשפט לשקול אם למנות מומחה רפואי, והמלצה לכשעצמה אינה יכולה להשלים החסר במסמכים רפואיים. 5. בענייננו, התיעוד הרפואי מלמד על מצוקה נפשית של המבקש אשר מקורה אינו ידוע ועל מומחה רפואי, באם ימונה, יהיה לקבוע באם קיים קשר לתאונת הדרכים הנדונה. התלונות באשר להרטבת הלילה ולצעקות מתוך השינה, החלו מיד בסמוך לאחר התאונה ושבו וחזרו על עצמן מספר פעמים. בדיקה פסיכולוגית שעבר המבקש, העלתה קשיים בקשב ובריכוז; המלצות האבחון היו, בין השאר, טיפול פסיכולוגי - לשיפור המצב הנפשי. למול כל אלה, עומדת המלצתי של ד"ר מחאג'נה, שלא למנות מומחה פסיכיאטרי, בהעדר קשר סיבתי לתאונה. כאשר מדובר בקטינים, אשר הטיפול הרפואי בהם, ובמיוחד הטיפול הפסיכולוגי, נתון בידי ההורים, על בית המשפט לגלות יתר גמישות לבקשה למינוי מומחה רפואי בתחום הנפש. אין לזקוף לחובתם את העובדה שלא קיבלו טיפול פסיכולוגי, בהתאם להמלצה, ודי בכך שיש ראשית ראיה לסימפטומים בתחום הנפשי, כדי למנות מומחה רפואי. המלצת ד"ר מחאג'נה אינה מכרעת, והיא מהווה רק את אחד השיקולים ששוקל בית המשפט בבואו להחליט אם למנות מומחה. במסמכים הרפואיים שהוצגו בפני יש תלונות חוזרות בפן הנפשי. התלונות הובילו לאיבחונים של הקטין שכללו המלצות לקבלת טיפול פסיכולוגי, וגם אם ההמלצות לא בוצעו - אין בכך כדי להשמיט הבסיס לבקשה. אשר על כן, הנני מקבלת הבקשה ומורה על מינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. על זהות המומחה תישלח לצדדים החלטה נפרדת. בשכר טרחתו ישאו הנתבעים. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהרפואהקטיניםמינוי מומחהמומחה רפואי