בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

החלטה בפניי בקשה לפסילת חוות דעת רפואית של דר’ יונה מירובסקי, המומחה הרפואי בתחום האורטופדי מטעם ביהמ"ש. 1. התובעת בתיק זה, ילידת 1948, הגישה תביעה בגין נזקי גוף, שנגרמו לה, לטענתה, בתאונת דרכים שאירעה לה ביום 24.12.2002. 2. ביום 9.11.2004 מונה דר’ מירובסקי כמומחה רפואי מטעם ביהמ"ש בתחום האורטופדי. בחוות דעתו מיום 5.1.2005 קבע דר’ מירובסקי כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה כתוצאה מן התאונה. דר’ מירובסקי נחקר ע"י הצדדים ביום 5.4.2006. 3. בבקשה שבפניי עותרת התובעת לפסילת המומחה הרפואי שמונה, וזאת לאור טענתה כי חוות דעתו התבססה על תיקה הרפואי של התובעת מבלי שנערכה לה בדיקה קלינית מקיפה. עוד נטען, כי קביעתו של דר’ מירובסקי הייתה נגועה בדעה קדומה המייחסת חוסר מהימנות לתובעת. 4. הנתבעים מתנגדים לבקשה, וטוענים, בין היתר, כי מחווה"ד ומחקירת המומחה עולה כי לתובעת נערכה בדיקה קלינית אשר לא הושלמה בהעדר שיתוף פעולה מצידה של התובעת. משכך, לטענתם, מנועה התובעת מלטעון לפסילת המומחה על יסוד זה. 5. פסילת חוות דעת של מומחה מוצדקת, במקרים נדירים, כאשר נפל בה או בהתנהגותו של המומחה פגם, המעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון שפעל תוך פגיעה בכללי הצדק הטבעי או בחוסר תום לב, וכאשר נמצא פגם היורד לשורש העניין (ראה: רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678 (2002); רע"א 3358/91 סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' ציון , דינים עליון כב, 752 (1991); רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658 (1996)). ביקורת על מסקנותיו הרפואיות של המומחה, אינן נימוק לפסילת המומחה או חוות דעתו (ראה: בש"א 1963/02 (נצ') שיבלי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, דינים מחוזי לג (4) 177 (2002)). עוד נקבע, כי מינוי מומחה נוסף או פסילת חוות דעת מומחה תעשה מקום בו תחושתו של השופט היא שאין באפשרותו להגיע לחקר האמת על סמך חוות דעת המומחה שפסילתו מתבקשת: רע"א 4195/02 סהר ציון חברה לביטוח בע"מ נ' ליפשיץ, פ"ד נ"ו (5) 774 (2002). זאת ועוד, "בקשה לפסול חוות דעת לאחר שתוכנה הודע למבקש- ראוי לה, בשל כך, שתיבחן במשנה זהירות. קל וחומר כך, מקום שהבקשה לבטל את מינוי הרופא באה לאחר שנחקר בבית המשפט על חוות-דעת. בשלב זה לא יטה בית המשפט למנות מומחה אחר תחתיו, ויבחן את האפשרות להסתפק בהערכת משקלן של חוות הדעת ושל העדות" (א. ריבלין "תאונת הדרכים - סדר דין וחישוב הפיצויים" הוצאת גדין (מהדורה שלישית) בעמ' 583; ראו והשוו גם: רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' גמליאלי, דינים עליון, כרך סט, 780 (2004)). בחוות הדעת בעניינה של התובעת ציין המומחה את הבדיקות שביצע (ראו עמ' 3 לחווה"ד) הכוללות את יכולת הכיפוף והחזרים שונים. דר’ מירובסקי ציין בפרק המסקנות בחוות הדעת כי לא זכה לשיתוף פעולה מצידה של התובעת וכי עקב כך הסתמך בקביעתו על "הבדיקות שעברה והתיעוד הרפואי". עוד צויין בחוות הדעת, כי לא נמצאה התאמה בין התנועות בצוואר ובגב התחתון כשנתבקשה לכך, לבין התנועות שביצעה כשהוסחה דעתה. דר’ מירובסקי חזר על עמדתו גם במהלך חקירתו וציין כי מצא: "חוסר התאמה מוחלט בין מה שהיא הייתה מסוגלת והתבקשה לבין מה שהיא הדגימה כשהיא לא שמה לב. זו העובדה ואלה הממצאים" (פרוטוקול עמ' 10). המומחה אישר כי הגיע למסקנה בדבר העדר נכות שלא על בסיס הבדיקה הקלינית "כשעיקר המשמעות היא לבדיקה הקלינית" לדבריו (פרוטוקול עמ' 10). מחקירתה של התובעת עולה, כי דר’ מירובסקי ביצע את הבדיקה בחוסר סבלנות, אם כי היא מאשרת כי רשם את שאמרה לו לרבות תלונותיה בחוות הדעת ובקש ממנה להתכופף (פרוטוקול עמ' 13-14). אין חולק, כי תפקידו של המומחה מטעם ביהמ"ש הינו לקבוע ממצאים רפואיים באשר למצבו של הנפגע. קביעת הממצאים העובדתיים כמו גם מהימנות בעלי הדין ועדים מטעמם מסורה לביהמ"ש. בענייננו, נוצר הרושם, כי השקפותיו האישיות של המומחה בנוגע למהימנות התובעת יכול והשפיעו על משך ואופן הבדיקה ועל שיקול דעתו המקצועי באופן המעורר ספק באשר לממצאים הרפואיים שנקבעו במסגרת חוות הדעת. דבר זה מוצא ביטוי בתשובתו של המומחה לשאלת ההבהרה בה נתבקש להתייחס לצורך בבדיקה חוזרת של התובעת והשיב כי: "מדובר בנבדקת לא אמינה על פי הממצאים שלי ומי יכול להבטיח שהיא תהיה אמינה בבדיקה נוספת". על אף האמור, אינני סבור כי יש מקום לפסילת המומחה. כאמור, פסילת חוות דעת של מומחה תעשה במקרים נדירים, ואינני סבור כי המקרה שבפנינו מצוי בגדרם של מקרים אלה. בענייננו, בוצעה לתובעת בדיקה קלינית ע"י המומחה, בדיקה אשר לדברי המומחה לא ניתן היה להשלים בשל חוסר שיתוף הפעולה של התובעת עצמה. התייחסותו של המומחה לתנועות שביצעה התובעת בהיסח הדעת הינה מתבקשת, אם כי, כאמור, התייחסות כזו או אחרת למהימנותה של התובעת, במיוחד לגבי האפשרות של בדיקה נוספת על ידו, איננה במקומה. נראה, כי הנסיבות שתוארו מצדיקות מינוי מומחה נוסף מטעם ביהמ"ש וזאת בכדי להסיר את הספק שהתעורר. כבוד השופט ריבלין בספרו הנ"ל בעמ' 583 התייחס להליך זה כדלקמן: "במקרים בהם מתעורר ספק בדבר משקל חוות הדעת שנתקבלה או בדבר דיותה, נוקטים עתים בתי המשפט בפרקטיקה של מינוי מומחה נוסף, בלא לפסול את חוות דעתו של הרופא שנתמנה. בדרך זו נותרת שאלת תקפותה של חוות הדעת שבמחלוקת שאלה של משקל". זה הפתרון הראוי במקרה זה. החלטה בדבר מינויו של המומחה הנוסף ומועד עתידי לדיון תשלח לצדדים בנפרד. למען הסר ספק, אין להמציא לידי המומחה הנוסף העתק החלטתי זו או העתק מחוות דעתו של דר’ מירובסקי. פסילת מומחהמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתמומחהחוות דעת