החלטה שלוש הבקשות שמספריהן ברישא להחלטה, הונחו על שולחני היום, בעיצומה של ישיבת ההוכחות. בש"א 019375/06 בבקשה זו עותרת הנתבעת להורות למומחה הרפואי מטעם בית המשפט, פרופ' ריבק, להתעלם מחוות דעתו של פרופ' אליהו ריכטר מיום 4.9.2006 שנשלחה למומחה ביום 5.9.2006. הנתבעת טוענת כי המועד להגשת חוות-דעת חדשות חלף זה מכבר, וכי על אף שבא כוח תובע 4 מכנה את חוות-הדעת כ"חוות דעת משלימה", הרי מדובר בחוות-דעת חדשה שלא הותרה הגשתה. אם תותר הגשתה, טוענת הנתבעת, הרי יש לאשר לה להתייחס אליה בחוות-דעת נגדית. בטרם אתייחס לבקשה לגופה, אחזור ואדגיש מושכלות ראשונים. הגשת חוות-דעת נוספת - טעונה אישור בית המשפט. הצדדים אף אינם רשאים לפנות למומחה ו/או ליתן לו הוראות. במקרה של חילוקי דעות, יש לפנות לבית המשפט בבקשה למתן הוראות, ובית המשפט הוא שינחה את המומחה כיצד לנהוג. במקרה דנן, בית המשפט לא התיר הגשת חוות-דעת נוספת, מה גם שהפנייה למומחה מיום 5.9.2006, אליה צורפה חוות הדעת של פרופ' ריכטר, לא הומצאה לבית המשפט. בית המשפט אף לא היה מודע לפניות הצדדים, או מי מהם למומחה, לעכב את מתן חוות הדעת, ובוודאי שלא נתן היתר לעשות כן. לגופו של עניין - עסקינן בתובענה שהוגשה לבית המשפט בשנת 1997. התיק הועבר למותב זה בחודש אפריל 2006, כשהוא קבוע לישיבות הוכחות שהיו אמורות להתקיים בחודש יולי 2006. בישיבת קדם משפט, אחת מיני רבות, שהתקיימה ביום 8.9.2003 בפני כב' השופט שילה, הצהיר עו"ד נבות כי כבר הוגשו חוות-הדעת מטעמו, ומשכך הורה בית המשפט לנתבעת להגיש את חוות הדעת מטעמה תוך 120 יום. משככל הנראה, לא קויימה החלטת בית המשפט, ניתנה החלטה נוספת מיום 19.1.2005 ולפיה נצטוו התובעים להגיש את עדויותיהם, אם בתצהירים ואם בחוות-דעת, תוך 60 ימים והנתבעת נצטוותה לעשות כן תוך 120 יום. בישיבה שנתקיימה בפני כב' השופטת משל, בפניה אמורות היו להשמע ההוכחות, הצהירה הנתבעת כי הגישה שלוש חוות-דעת מטעמה, שלושתן בנושא הקשר הסיבתי, ואיש מן התובעים לא הודיע כי בכוונתו ו/או כי ברצונו להגיש חוות דעת נוספת מטעמו. גם בישיבה זו איפשר בית המשפט לצדדים ארכה אחרונה להשלמת הגשת תצהירי עדות ראשית. עם העברת התיק אלי, זימנתי את בעלי הדין לישיבה מקדמית נוספת על מנת להשלים את הטעון השלמה, ובמסגרת החלטה שניתנה ביום זה, מיניתי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הרפואה התעסוקתית, לצורך מתן חוות דעת בנושא חשיפתו של המנוח לקרינה ולסוגיית הקשר הסיבתי, וכאמור בהחלטה: "אני ממנה כמומחה מטעם בית המשפט, בתחום הרפואה התעסוקתית ובסוגית הקשר הסיבתי בין מחלת המנוח לבין חשיפה לקרינה מסרטנת ו/או חומרים מסרטנים, אם בכלל, את פרופ' ריבק ... הצדדים ימציאו למומחה את כל חוות-הדעת שניתנו על ידי המומחים מטעם כל הצדדים, כולל כל חומר רלבנטי וכולל כל חומר שידרש על ידו". ב"כ התובעים לא עתר בישיבה זו להגשת חוות-דעת נוספת מטעמו בנושא הקרינה ו/או בנושא הקשר הסיבתי, ואף לא טען כי לא השלים את הגשת החומר מטעמו. יצויין, כי התובעים הגישו מטעמם 4 חוות דעת העוסקות כולן בנושא הקרינה ו/או הקשר הסיבתי. החלטת המינוי ניתנה ביום 31.5.2006. חוות הדעת הנוספת אותה המציא התובע 4 למומחה מטעם בית המשפט, ללא בקשה מקדימה וללא רשות, הינה מיום 4.9.2006, ונערכה יותר מ-3 חודשים לאחר מתן ההחלטה בדבר מינוי המומחה. בהחלטתי הוריתי לצדדים להמציא למומחה את חוות-הדעת שניתנו בעבר, ואין בה כל היתר שהוא, מצומצם או גורף, להמציא חומר רפואי חדש כלשהו. יתרה מכך, ביום 14.8.2006 פנה התובע 4 לבית המשפט בבקשה להתיר לו להמציא למומחה את דו"חות הועדות הרפואיות, את חוות-דעתו של פרופ' מודן ואת מכתבו של ד"ר מרגליות, בקשה שנענתה בחיוב, ואשר איננה מגלה, ולו גם ברמז, כי בדעתו של התובע 4 להכין חוות-דעת נוספת ולהמציאה למומחה. אי לכך, אני מורה למומחה להתעלם מחוות-דעתו של פרופ' ריכטר מיום 4.9.2006. אין מניעה כי המומחה יעיין במאמרים שצורפו לחוות-הדעת, שהרי ממילא מדובר בספרות מקצועית שהמומחה רשאי לעיין בה לצורך הכנת חוות הדעת. משכך, מתבקש המומחה לגשת למלאכת הכנת חוות-הדעת ללא עיכוב נוסף. כל פניה עניינית למומחה, מכאן ואילך, תעשה באמצעות בית המשפט בלבד. בש"א 019471/06 בבקשה זו עותר התובע 4 למתן צו שיאפשר כניסת מומחה מטעם התובעים אל חצריה של הנתבעת לצורך ביצוע בדיקות ומדידות. הנימוקים התומכים בהחלטתי בבקשה הקודמת, רלבנטים גם לבקשה זו. המועד להגשת חוות-דעת נוספות חלף זה מכבר והתיק מצוי בעיצומו של שלב הבאת הראיות. מדובר בתובענה שהוגשה בשנת 1997, והתובעים יכולים היו להיכנס לחצריה של הנתבעת במשך 10 השנים שחלפו מאז, בוודאי שלא בעיצומו של שלב שמיעת הראיות. מאחר ואין בדעתי להתיר הגשת חוות-דעת נוספות מטעם כל צד שהוא, הרי מדובר בכניסה לחצרים שאין כל תועלת בצידה. הבקשה נדחית. בש"א 019469/06 זוהי בקשה להורות למוסד לביטוח לאומי להמציא לתובע 4 את תיקו של המנוח במוסד לביטוח לאומי. משהצדדים הודיעוני במהלך הדיון כי בדעתם להגיש הודעה מוסכמת בכל הנוגע לבקשה זו - אמנע ממתן החלטה. צווי הבאה בהחלטה מיום 10.7.2006 קבעתי כי באם העדים: מר קדוש, מר לנגר או מר ליבוביץ לא יתייצבו לישיבת דהיום, יוצא כנגדם צו הבאה. לישיבה דהיום התייצב רק מר אריה קדוש. אני מוציאה בזאת צווי הבאה כנגד בצלאל לנגר ומר צבי ליבוביץ - שניהם ממחלקת בטיחות וגיהות ברשות שדות התעופה, וזאת לצורך הבטחת התייצבותם למתן עדות בישיבה הקבועה בפני ליום 21.9.2006, שעה 08:30. ניתן לשחרר את העדים כנגד הפקדת פקדון בסך 1,000 ₪ כל אחד. מומחה מטעם בית המשפטמומחהחוות דעת