פסילת חוות דעת אורטופדית

החלטה 1. לפני בקשה מטעם התובעת לפסילת חוות דעתו של ד"ר קליר אשר מונה כמומחה רפואי מטעם בית משפט ולמינוי מומחה רפואי אחר, תחתיו. העובדות הצריכות לענייננו 2. התובעת, ילידת 1947, נפגעה לטענתה בתאונת דרכים ביום 21.7.2005, ולבדיקתה, מונה כאמור מומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר ישראל קליר, אשר העריך בחוות דעתו מיום 10.6.2007 כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור של 5%. טענות הצדדים 3. לטענת התובעת, בחוות דעתו, התייחס ד"ר קליר לתיעוד רפואי שהועבר אליו על-ידי ב"כ הנתבעות 2-3 ואשר מתייחס לגב' בשם אסתר לוי, שאינה התובעת כי אם אישה אחרת. ממשיכה התובעת וטוענת כי ד"ר קליר לא איבחן ביו התיעוד הרפואי שעמד לנגד עיניו וקבע נחרצות בחוות דעתו כי התובעת היתה מעורבת בתאונת דרכים נוספת, וכי היא (התובעת) ו/או ב"כ, לא טרחו ליידע אותו בדבר. דא עקא, שהתובעת לא נפגעה בתאונת דרכים נוספת, כי אם האישה האחרת בשם הזהה. זאת ועוד, לטענת התובעת, על ד"ר קליר היה לזהות מיד שהמסמכים שעמדו לרשותו אינם רלוונטים לתובעת שכן בחלקם, נרשם כי גב' "אסתר לוי" הינה בת 37 ומתלוננת על בעיות הריון, כאשר גב' לוי, התובעת, הינה אישה מבוגרת בת 60. 4. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענתן, הפסיקה קבעה (רע"א 6116/97) כי כאשר מדובר בפעולה שנעשתה בתום לב וניתן לתקנה, אין מקום לפסילת חוות הדעת. לענייננו, הפתרון לבעיה שנוצרה הוא פניה בשאלות הבהרה לד"ר קליר האם לאור העובדה כי נחשף לתיעוד רפואי שכעת מתברר שאינו שייך לתובעת, האם יש בכך כדי לשנות מחוות דעתו. לטענתן, מקריאת חוות דעתו של ד"ר קליר, עולה כי המומחה לא ייחס דבר מנכותה של התובעת ל"תאונה הנוספת" ו/או לעברה של התובעת, ולפיכך, אין מקום להורות על פסילת חוות דעתו. 5. בתגובתו של ד"ר קליר, מתנצל המומחה על הטעות שארעה, אך מציין כי כלל לא התייחס ל"הריון" המוזכר בתיעוד הרפואי , ולעניין ה"תאונה הנוספת מאוקטובר 2005", הרי שזו לא השפיעה כלל על קביעת הנכות הואיל וזו נקבעה על סמך בדיקתה הפיזית של התובעת ועל סמך ממצאי בדיקות הדמייה, צילומי רנטגן ומיפוי עצמות. דיון 6. ברגיל לא יתייחס בית המשפט באהדה לבקשה, להמרת מומחה באחר, שבאה לאחר שכבר ניתנה חוות הדעת מטעמו, מקום בו עשויה התוצאה, שנתגלתה כבר בחוות הדעת, כדי להשפיע על שיקוליו של מי שמבקש לפסול אותה. הבקשה לפסול חוות דעת לאחר שתוכנה הודע למבקש - ראוי לה, בשל כך, שתיבחן במשנה זהירות. 7. הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, תהא מוצדקת, בנסיבות חריגות, כאשר נפל בחוות הדעת או בהתנהגות המומחה, פגם המעלה חשש ממשי לעיוות דין, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כשמתגלה בחוות הדעת, פגם ממשי היורד לשורשו של עניין. עוד נפסק כי ההנחה היסודית היא כי המומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ובתום לב, לפיכך, לא כל שגגה שיצאה תחת ידו, צריכה להביא לפסילת חוות הדעת, ראה לענין זה: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658; רע"א 6116/97, ד"ר שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ, תק-על 97(3), 1051; רע"א 7265/95, גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3)214. המומחה הרפואי, תפקידו לקבוע ממצאים רפואיים באשר לנפגע ולבית המשפט מסורה קביעת הממצאים העובדתיים, הראייתים ומהימנות בעלי הדין והעדים מטעמם. יתרה מזאת, אין בית המשפט כבול במסקנות והערכות המומחה הרפואי בדבר הסיווג ושיעור הנכות הרפואית והוא רשאי לקבוע את הנכות ולסווגה כראוי. קביעת דרגת הנכות היא בסופו של דבר, עניין לבית המשפט. 9. במקרה דנן, קבע המומחה בחוות דעתו ממצאים רפואיים וכן ממצאים התרשמותיים, תוך קביעת מהימנות התובעת. סבורני כי חוות הדעת, ללא כל קשר למקצועיות של המומחה, נגועה בקביעות מהימנותה של הנבדקת אשר יש בהם כדי להטיל דופי בקביעות בממצאים הרפואיים אשר נקבעו במסגרת חוות הדעת, בשים לב לכך שעמדו בפניו מסמכים שאינם נוגעים לתובעת ואשר לכלול בהם יש השפעה, אפשרית, על התוצאה. דבר זה מוצא ביטוי, כאמור, בעיקר בהתבטאות המומחה במסגרת חוות דעתו כי "... עפ"י הרישומים היתה תאונה נוספת כ- 3 חודשים אחרי התאונה ביולי 2005, עליה לא נמסר לח"מ ע"י הנבדקת ובאי כוחה, ונראה שבתאונה זאת היתה חבלת גב נוספת". 10. זאת ועוד, אני יכול לקבל את הסבריו של ד"ר קליר לעניין חוסר התייחסותו לממצאים במסמכים הרפואיים מהם עולה כי "התובעת" התלוננה על בעיות בהריון. אך לא לכך שאין בהמצאתם אליו כל השפעה. התובעת כזכור, ילידת 1947, בת 58 במועד התאונה ובת 60 במועד הבדיקה ע"י ד"ר קליר. גם אם נניח כי ד"ר קליר לא ייחס חשיבות להריון כאמור הואיל ולכאורה התרחש בשנת 1998 (לפני כ- 10 שנים), לא הצלחתי להבין כיצד הדבר לא עורר אצל ד"ר קליר תמיהה שכן גם הריון אצל אישה בת 50, אינו ענין של מה בכך. 11. בנסיבות המקרה, סבור אני כי הצדק מחייב לפסול את חוות דעתו של המומחה הרפואי. הותרת חוות הדעת על כנה, עלולה לגרום לתחושה של עיוות דין כלפי התובעת באשר ייראה כי המומחה מטעם בית המשפט לא בדק את המסמכים הרפואיים לעומקם, לא נתן דעתו למצבה הרפואי האמיתי של התובעת ו/או הסיק מסקנות שליליות לגבי אופייה - דבר שבהחלט יכול היה כי ישפיע על חוות דעתו. 12. לפיכך, אני מוצא לפסול את חוות דעתו של ד"ר קליר ולמנות תחתיו את ד"ר ולן גד, כמומחה רפואי בתחום האורטופדי בתיק, אשר יחווה את דעתו בדבר מצבה הרפואי של התובעת בעקבות התאונה מיום 21.7.2005. 13. למען הסר ספק, לא תומצא החלטתי זו וחוות הדעת נשוא החלטתי זו למומחה הרפואי החדש. 14. בשכ"ט המומחה הרפואי תשא הנתבעת. 15. כתב מינוי למומחה הרפואי יוצא בנפרד מהחלטה זו. פסילת חוות דעתפסילת מומחהחוות דעת