פסילת מומחה - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?


החלטה

1. בפני בקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' נוי, אשר מונה כמומחה רפואי, מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי, ומינוי מומחה רפואי אחר תחתיו.

העובדות הצריכות לענייננו

2. התובע, יליד 1947, עבד אצל הנתבעת, משנת 1978, באריזת שקי בטון, מלט וחומרים אחרים. לטענת התובע, במסגרת עבודתו, נחשף לרעש בעוצמה גבוהה במשך כל שעות העבודה ובנוסף נטען כי נחשף לאבק. על פי הנטען, ביום 20.2.95, במהלך עבודתו, חש התובע, ירידה פתאומית בשמיעה, הופעת רעש בשתי אוזניו, סחרחורות וכאבי ראש. ארוע זה, לווה בעילפון והתובע הופנה לבדיקה ולאשפוז בבית חולים.


3. התובע צירף לכתב התביעה, חוות דעת של מומחה תעסוקתי, ד"ר מריו סקולסקי, אשר קבע את נכותו כדלהלן:
בשל טנטון לפי סעיף 42 (4) (ד) (11) - 10% נכות.
בשל תסמונת קוכליאו-וסטיבולארית לפי סעיף 72 (4) (ב) (1) - 10% נכות.
בשל הפרעות פסיכיאטריות, לפי סעיף 34 ב' - 10% נכות.


4. מטעם הנתבעת, הוגשו חוות דעתם של ד"ר הימלפרב, בתחום א.א.ג ופרופ' טיאנו, מומחה בתחום הנפשי.
ד"ר הימלפרב, ציין בחוות דעתו כי המחלה ממנה סובל התובע, אינה קשורה לחשיפה לרעש ועל כן גם תופעת הטנטון, עליה מדווח התובע, אינה קשורה לחשיפה לרעש.
פרופ' טיאנו קבע כי לתובע אין נכות נפשית.


5. בישיבת קדם המשפט, מיום 6.3.03, מונו ע"י כב' השופטת דודקביץ', מומחים מטעם בית המשפט; פרופ' קרוננברג, בתחום א.א.ג. ופרופ' שלמה נוי, בתחום הפסיכיאטרי.


6. פרופ' קרוננברג, קבע בחוות דעתו, מיום 1.8.04, כי לתובע נכות בתחום א.א.ג. אך זו, אינה קשורה לחשיפה לרעש במקום העבודה או בתנאי העבודה.
פרופ' נוי, קבע בחוות דעתו, מיום 27.7.03, כי לתובע 5% נכות בגין הפרעה הסתגלותית וכלשונו: "להערכתי האבחנה היחידה הבאה בחשבון הינה הפרעה הסתגלותית על רקע הטינטון שהינו מאורע צמית".


7. בשלב זה, עותר התובע לפסילת חוות דעתו של פרופ' נוי, מן הטעם שבעת הכנת התצהירים, הופתע לגלות כי פרופ' נוי, אשר מונה כמומחה מטעם בית המשפט, ישב כחבר בועדות הרפואיות של המל"ל. עוד טוען התובע כי קיימת סתירה בין קביעתו של פרופ' נוי, במסגרת הועדה הרפואית של המל"ל, שם הוערכה נכותו, בשיעור של 10% ובין קביעתו בחוות דעתו, כמומחה מטעם בית המשפט, במסגרתה עמד על חוסר אמינותו של התובע והעריך את נכותו, בשיעור של 5% בלבד.


8. הנתבעת מתנגדת לבקשה.
לטענת הנתבעת, הבקשה לוקה בשיהוי ניכר ולא ניתן לפסול את חוות הדעת, זמן כה רב לאחר המינוי, רק מן הטעם שעד עתה, לא עמד התובע על העובדה שפרופ' נוי ישב בועדה הרפואית של המל"ל.
עוד טוענת הנתבעת כי לאור קביעת פרופ' קרוננברג, בדבר העדר קשר סיבתי בין הנכות בתחום א.א.ג., לבין תנאי העבודה, ולאור קביעת פרופ' נוי כי הנכות הנפשית, הינה משנית לנכות בתחום א.א.ג., אין מקום לפסילת חוות דעת או מינוי מומחה אחר.

דיון

9. הלכה היא כי פסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט, תהא מוצדקת, בנסיבות חריגות, כאשר מתעורר חשש ממשי לעיוות דין, כגון פגיעה בכללי הצדק הטבעי או כשמתגלה בחוות הדעת, פגם ממשי היורד לשורשו של עניין. ההנחה היסודית היא כי מומחה מטעם בית המשפט, פועל ביושר, הגינות ובתום לב, לפיכך, לא כל שגגה שיצאה תחת ידו, צריכה להביא לפסילת חוות הדעת, ראה לענין זה: רע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ, דינים עליון נב, 658; רע"א 6116/97 ד"ר שוחט נ' ציון חברה לבטוח בע"מ, תק-על 79 (3), 1051; רע"א 7265/95 גלדשטיין נ' בראל, פ"ד נ (3) 214; רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה ואח', תק-על 2006 (1) 1736.


10. בענייננו, איני סבורה כי קיימת סתירה מהותית, בין קביעתו של פרופ' נוי, במסגרת הועדה הרפואית של המל"ל, לבין חוות דעתו, כמומחה מטעם בית המשפט.
גם במסגרת הועדה הרפואית של המל"ל, צויין כי הנכות הנפשית, נקבעה, מחמת הספק, הן בשל חלקיות התמונה הפוסט טראומטית ובשל הספק "הן בקשר לאירוע והן מעצמת ההפרעה על רקע אמינות הנפגע בבדיקתו".
בחוות דעתו, כמומחה מטעם בית המשפט, התייחס פרופ' נוי לאי אמינות התלונות וראה להעריך את הנכות הנפשית, בשיעור של 5%, כתגובה הסתגלותית להפרעה בתחום א.א.ג. - דהיינו, לטנטון.
סביר הוא כי במהלך שתי בדיקות שונות, שנערכו על ידי המומחה, בפער זמנים של למעלה מ-4 שנים, יהא שוני מסויים בהתרשמות הן מעצמת ההפרעה והן מאמינות התלונות והבדיקה, במיוחד כאשר הפער בין שתי הקביעות, אינו גדול.
כן אין לצפות מפרופ' נוי שיזכור את התובע, אשר נבדק על ידו, במסגרת שונה, למעלה מ-4 שנים, קודם לכן ויש רק להצר על כך שעובדת היותו של פרופ' נוי, חבר בועדה הרפואית של המל"ל, לא הועלתה, בשלב מוקדם יותר של ההליכים.


11. הלכה היא כי מומחה רפואי, הממונה מטעם בית המשפט, משמש למעשה, כשלוחו וידו הארוכה של בית המשפט לצורך ברור שאלות שברפואה, לפיכך, חשוב להקפיד על אובייקטיביות וניטרליות של המומחה. אין זה ראוי כי מומחה שחיווה דעתו במסגרת הועדה הרפואית של המל"ל, ישמש, בהעדר הסכמה מפורשת של הצדדים, כמומחה מטעם בית המשפט, באותו עניין, לגביו חיווה דעתו, במסגרת אחרת.
בנסיבות אלה, מבלי שיהא בכך כדי להטיל ספק כלשהו באמינותו, מקצועיותו ויושרו של פרופ' נוי, ולמען תשמר מראית פני הצדק, ראיתי להורות על פסילת חוות דעתו של פרופ' נוי, כמומחה רפואי מטעם בית המשפט.


12. בשלב זה, לאור קביעתו של פרופ' קרוננברג כי תופעת הסחרחורת עם ירידה בשמיעה ותחושת טנטון, אינה קשורה לחשיפה לרעש וכי נכותו של התובע, בתחום א.א.ג., אינה קשורה לתנאי עבודתו של התובע אצל הנתבעת, לא ראיתי למנות מומחה מטעם בית המשפט, בתחום הפסיכיאטרי.
הצורך במינוי מומחה בתחום הנפשי, ישוב ויבחן, לאחר חקירת פרופ' קרוננברג.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מומחה מטעם בית המשפט - משוא פנים

  2. פטירת מומחה מטעם בעל דין

  3. חוות דעת מומחה מטעם בית משפט

  4. בקשה חוזרת למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  5. הגשת חוות דעת מומחה לבית משפט בלי בקשה

  6. תאונת דרכים – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  7. ליקויי בניה- מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  8. העברת ספרות רפואית למומחה מטעם בית המשפט

  9. פסילת מומחה מטעם בית המשפט - פסיקה

  10. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום גריאטריה

  11. העברת חוות דעת קודמת למומחה מטעם בית משפט

  12. העברת רשומה רפואית ממוחשבת למומחה בית משפט

  13. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגיה

  14. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי

  15. הגשת חוות דעת מומחה מטעם צד אחד בלבד

  16. מינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הנוירולוגי

  17. בקשה להחלפת מומחה בית משפט - תשלום שכר טרחה

  18. תחום האורטופדיה – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  19. בקשה להורות למומחה בית משפט להתעלם מחוות דעת

  20. בקשה למנות מספר מומחים מטעם בית משפט - דוגמא

  21. פרופ' אלון מוזס – מינוי מומחה מטעם בית המשפט

  22. רצף טיפולי – בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט

  23. המלצת מומחה בית משפט על מינוי מומחה בתחום אחר

  24. פסילת מומחה בית משפט בגלל עמדה סותרת בתיק אחר

  25. מינוי מומחה מטעם בית משפט - פער בין חוות הדעת

  26. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום הסיעוד

  27. מינוי מומחה מטעם בית משפט בתחום מחלות זיהומיות

  28. מה גובר ? ועדה רפואית או מומחה בית משפט

  29. אילו מסמכים מותר להעביר למומחה מטעם בית משפט ?

  30. בקשה להורות למומחה מטעם בית המשפט להתעלם ממסמכים

  31. בקשה למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום רפואת כאב

  32. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית המשפט לרפואת עיניים

  33. בקשת פטור הגשת חוות דעת – מינוי מומחה מטעם בית משפט

  34. פניה חד צדדית למומחה מטעם בית המשפט – פסילת מומחה ?

  35. התנגדות להעברת מסמכים רפואיים למומחה מטעם בית המשפט

  36. פסילת מומחה מטעם הנתבעים בגלל שטיפל בתובע בעבר

  37. בקשה לפסילת חוות דעת מומחה בית משפט - תחום אורטופדיה

  38. בקשת רשות ערעור אי מינוי מומחה מטעם בית משפט – פלת"ד

  39. בקשה למחיקת חלקים מחוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  40. האם ניתן להעביר מכתב עובד סוציאלי למומחה מטעם בית משפט ?

  41. מומחה מטעם בית המשפט נפטר לפני שהספיק להיחקר על חוות הדעת

  42. האם מותר להעביר מסמך רפואי של רופא פרטי למומחה בית משפט ?

  43. פסילת מומחה בית משפט - ישב בועדות רפואיות של ביטוח לאומי ?

  44. בקשה להגיש חוות דעת נוספת לאחר חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

  45. בדיקת קטין על ידי מומחה מטעם בית משפט ללא נוכחות ההורים

  46. פסילת מומחה מטעם בית משפט - הועברו מסמכים רפואיים שהם חוות דעת

  47. פסילת מומחה בשל התמחות בכירורגיה אורטופדית ולא בכירורגית בית החזה

  48. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון