החלטה 1. זוהי בקשה מטעם התובע (להלן: "המבקש") לפסילת חוות דעת המומחה בתחום האורטופדי, ד"ר בלוקשטיין, אשר מונה ע"י בית המשפט. 2. עסקינן בתביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, ביום 14/6/2003, כששיחק עם אחיו כדורגל במגרש בבית ספר ותוך כדי ריצה נכנסה רגלו של המבקש לבור ביוב שהיה במגרש. 3. המבקש הגיש חוות דעת של ד"ר אלברט יוסף מטעמו, אשר קבע כי למבקש 20% נכות לצמיתות לפי סעיף 35 (1) ג' בגין השפעה בינונית על כושר הפעולה של עצמות ופרקים ו- 5% נכות לצמיתות לפי סעיף 75 (1) א' מוקטן בחצי (נראה שהמומחה התכוון לסעיף 75 (1) ב' - מ.ש.) בגין צלקות בגוף מכאיבות או מכערות. סך הכל 22.5% נכות לצמיתות. ד"ר אלברט ציין, שיש להפעיל תקנה 15, אך לא פירט דרך הפעלתה. הנתבעות הגישו חוות דעת של פרופ' נרובאי מטעמן, אשר קבע כי למבקש 5% נכות לצמיתות לפי סעיף 48 (3) א' (מותאם במחצית) בגין הגבלה ניכרת של התנועות בקרסול. פרופ' נרובאי אף קבע, כי לדעתו אין מקום להפעיל את תקנה 15. 4. לאור הפער בין חוות הדעת מינה בית המשפט ביום 6/3/2005 את ד"ר בלנקשטין כמומחה רפואי בתחום האורטופדי. ד"ר בלנקשטין בחוות הדעת מטעמו, אשר הוגשה לתיק בית המשפט ביום 12/9/2005, קבע כי למבקש נכות כדלהלן: 5% לפי סעיף 35 (1) (א - ב) בגין השפעה קלה על כושר הפעולה של העצמות והפרקים. 5% לפי סעיף 75 (1) (א - ב) בגין צלקות בגוף מכאיבות או מכערות. 5. עתה חוזר ב"כ התובע על בקשתו להחלפת המומחה הרפואי אשר הובאה במסגרת תחשיב הנזק. לטענתו, אשר נטענה בצורה קצרה ולקונית, נודע לו רק לאחר קריאת חוו"ד ד"ר בלנקשטיין, כי הלה עובד במחלקה האורטופדית בתל השומר, באותה המחלקה בה עובד גם פרופ' נרובאי המומחה מטעם הנתבעות. יתרה מכך, מצייין ב"כ התובע, כי שני המומחים מלמדים רפואה באוניברסיטת תל אביב. ב"כ התובע מדגיש, כי העובדה שד"ר בלנקשטיין עובד בבית חולים תל השומר נודעה לו רק לאחר קריאת חוו"ד, הואיל ובכתב המינוי אשר הוצא לד"ר בלנקשטיין נרשמה כתובתו ברמת השרון. הנתבעות מתנגדות לבקשה. לטענת הנתבעות, על התובע היה להגיש בקשה מיד עם קבלת חוו"ד ד"ר בלנקשטיין. לטענתן, הגשת הבקשה עתה הינה רק בשל סירובן של התובעות להצעת הפשרה שהועלתה ע"י ביהמ"ש ובשל "התנהלותן". לטענת הנתבעות, ממונה ד"ר בלנקשטיין רבות ע"י ביהמ"ש, אף בתיקים בהם משמש פרופ' נרובאי כמומחה מטעם צד זה או אחר. 6. דיון: המומחה אשר מונה ע"י ביהמ"ש הינו חלק ממנגנון הבירור המשפטי והוא משמש מעין זרוע ארוכה של ביהמ"ש בתחום הרפואה. פסילת מומחה רפואי מוצדקת כאשר קיימת פגיעה בכללי הצדק הטבעי, כאשר נמצא פגם היורד לשורשו של עניין, כגון פגם בשיקול דעתו של המומחה, חוסר תום לב או משוא פנים. אי תקינות שאינה יורדת לשורש העניין ואינה פוגעת בעבודתו של המומחה ובאובייקטיביות של חוות הדעת אינה צריכה להביא לביטול המינוי (ראה בר"ע 600/96 אדרי מוטי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, דינים עליון כרך נב 658; ת"א (ת"א) 613/95 דוד ששון נ' מתכת ששון (1984) בע"מ דינים מחוזי כרך לב (2) 599). יתרה מכך - רק במקרים נדירים וחריגים יפסול ביהמ"ש חוות דעת של מומחה רפואי שמונה על ידו. הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אלא אם מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין (ראה - רע"א 7714/05 אלגרה נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה ואח' טרם פורסם). 7. ומהכלל אל הפרט: די באי הגשת הבקשה מיד לאחר קבלת חוות הדעת כדי להצדיק דחיתה, מה עוד שהוגשה רק לאחר קבלת הצעת פשרה של ביהמ"ש וסירוב הנתבעות לקבלה, לקראת קביעת התיק להוכחות. סבורני, כי בטענת ב"כ התובע על קשרי העבודה וההיכרות בין המומחה מטעם ביהמ"ש והמומחה מטעם הנתבעות אין די בכדי להורות על פסילת חוות הדעת והחלפת המומחה הרפואי. על בית המשפט לבחון את הנסיבות כולן כמכלול. עיון בחוות דעת ד"ר בלנקשטיין, מעלה כי המומחה בדק את התובע ועיין במסמכים ובדיקות רפואיות ועל בסיס אלה הגיע למסקנותיו. משמע, ד"ר בלנקשטיין לא אימץ את חוו"ד פרופ' נרובאי, אלא נתן חוות דעת עצמאית מבוססת. לאור האמור לעיל, לא מצאתי בחוו"ד ד"ר בלנקשטיין כל פגם המצדיק פסילתה. למותר לציין, כי גם ב"כ התובע לא מציין כל פגם שנפל בה עצמה. 8. פועל יוצא של כל האמור, כי דין הבקשה להדחות. התובע יישא בהוצאות הנתבעות בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ, הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. פסילת מומחהחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתמומחהחוות דעת