החלטה 1. עסקינן בתביעה כספית לתשלום תגמולי ביטוח על פי פוליסת ביטוח מסוג "ריסק קבוצתי" בשל מחלת הסרטן בה לקתה התובעת. 2. התובעת הגישה תביעתה כנגד המבטחות (הנתבעות 1,2) וכן נגד ועד עובדי אזור התיכון בבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: הנתבע 3) בנימוק כי הנתבע 3 התרשל באופן טיפולו בהעברת ביטוח הריסק מחברת ביטוח אחת לאחרת. 3. בבקשה זו עותר הנתבע 3 לדחות או למחוק התביעה כנגדו על הסף בטענה של העדר יריבות מאחר ולטענתו, הועד האזורי איננו אישיות משפטית הכשרה להיתבע בבית המשפט. הרקע 4. התובעת עבדה בבנק לאומי והיתה מבוטחת בפוליסות מסוג ריסק קבוצתי אשר הוצאו לעובדי הבנק, ואשר כללו כיסוי בגין נכות מלאה ממחלה וכן כיסוי למחלות קטלניות, ובכלל זה מחלת הסרטן. במהלך התקופה הרלבנטית, הוצאו מספר פוליסות על ידי חברות הביטוח "לה נסיונל" (כיום נגה חברה לביטוח בע"מ) היא הנתבעת מס' 2 (להלן - "נגה") הדר, כלל ומגדל חברה לביטוח בע"מ (להלן - "מגדל") היא הנתבעת מס' 1. 5. ביום 7.12.92 עברה התובעת ניתוח של כריתת רחם ובדיקת הרחם מיום 29/12/92 גילתה כי היה מדובר בגידול סרטני. בעקבות מחלתה זו קיבלה התובעת מנגה את סכום הביטוח בגין "מחלות קטלניות". בחודש מאי 1997 נתגלו גרורות בשתי ריאותיה של התובעת. התובעת נותחה ביום 14/07/97 לצורך כריתת הגרורות. בעקבות הניתוח קיבלה התובעת ממגדל תשלום בגין השתתפות בעלות הניתוח. לאחר הניתוח התובעת הפסיקה את עבודתה, ולא חזרה אליה למעשה, עד היום. בעקבות גילוי מחלת הסרטן בריאותיה, נקבעו לתובעת ע"י המל"ל 100% מבחינה אונקולוגית ו - 50% נכות כירורגית. 6. בתביעתה, עותרת התובעת לקבל תגמולי ביטוח בגין נכות מלאה ותמידית, על פי הפוליסות. את תביעתה כלפי מגדל מבססת התובעת על הפוליסה שנכרתה ביום 1.1.97 הכוללת ביטוח למקרה נכות מלאה ממחלה ובטוח מאבק בסרטן. את תביעתה כלפי נגה מבססת התובעת על פוליסה שהיתה בתוקף בתקופה מיום 1.10.90 ועד ליום 31.12.93, הכוללת ביטוח בגין נכות תמידית ומלאה. שתי חברות הביטוח, גם מגדל וגם נגה התכחשו לחבותן לפצות את התובעת על פי הפוליסות. מגדל טוענת כי מחלת הסרטן כבר קיננה בגופה של התובעת עובר לכניסת הפוליסה לתוקף, ואילו נגה דחתה תביעתה הואיל ובעת הגיע התובעת לנכות מלאה ותמידית, הפוליסה שהוציאה כבר לא היתה בתוקף. משכך היו פני הדברים, תבעה התובעת גם את ועד עובדי בנק לאומי לישראל בע"מ - אזור התיכון, הוא הנתבע מס' 3, בטענה כי הועד התרשל בטיפולו בהעברת ביטוח הריסק מחברת ביטוח אחת לאחרת, לא דאג לקיום רצף ביטוחי לתובעת, והציג בפניה מצג שווא כאילו הרצף ישמר, והתובעת אשר הסתמכה על מצג שווא זה שינתה מצבה לרעה, וכעת מצאה התובעת עצמה מול שוקת שבורה. טענות הצדדים 7. הנתבע 3, מבקש לסלק התביעה נגדו על הסף מחמת העדר כשרות משפטית. הנתבע 3 טוען כי הוא איננו אישיות משפטית כשרה להיתבע בבית המשפט ועל כן לא קיימת יריבות בינו לבין התובעת. לטענת הנתבע 3, ככל ועד עובדים הוא פועל מכוח חוקת ההסתדרות וסמכותו נקנית מאותה חוקה. אשר על כן הנתבע 3 הינו לכל היותר אורגן של תאגיד ואינו אישיות משפטית העומדת בפני עצמה. הנתבע 3 אינו תאגיד שהתאגד בדרך פורמלית כלשהי, ורק גוף שהתאגד בדרך המוכרת על פי הדין, רוכש זכויות וחובות משפטיות וניתן לתבעו בבית המשפט. מוסיף ב"כ הנתבע 3 בבקשה וטוען, כי אפילו רצונם או אמונתם של אותם בני אדם החברים בקבוצה והמייצגים אינטרס משותף, לפעול כקבוצה מאוגדת, אין בו כדי ליצור תאגיד הכשיר לשאת זכויות וחובות משפטיות. 8. ב"כ הנתבע 3 מסכים כי לעניינים מסויימים בלבד הכיר המחוקק בכשרותו המשפטית של ארגון עובדים יציג, למשל, להתקשר בהסכם קיבוצי, לפי סעיף 1 לחוק ההסכמים הקיבוציים. אך אין כדי להקנות כשרות משפטית גורפת לארגון עובדים להתקשר בהסכמים. 9. התובעת טוענת כי הבקשה דנן נגועה בחוסר תום לב בוטה, שהרי אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבע 3 התקשר בפועל בהסכמים וחייב את התובעת בהיותה עובדת בנק לאומי בביטוח קולקטיבי אך שעה שמתברר כי ייתכן והנתבע 3 פעל ברשלנות אזי מסתתר הנתבע 3 מאחורי הטענה כי איננו אישיות משפטית. העדר כשרותו המשפטית לכאורה, של הנתבע 3 לא נטענה שעה שהתקשר בהסכמי ביטוח עם חברות הביטוח, במסגרתם קבל סכומי עתק על חשבון הפרמיות שנגבו מעובדי הבנק. התובעת מלינה על כך כי לא קבלה תשובות לשאלון שהפנתה לנתבע 3, ובשל כך אין לה מידע בדבר האדם ו/או הגוף שחתם על החוזים, למעט המידע הנלמד מן הפוליסות עצמן, לפיו "ועד עובדי איזור התיכון בבנק לאומי לישראל בע"מ" ניהל המו"מ עם חברות הביטוח והתקשר עמהן בהסכמים מחייבים מכוחן נגבו ממנה הפרמיות מידי חודש בחודשו. לטענת ב"כ התובעת, אין זה סביר כי חברות הביטוח חתמו על הפוליסות שעה שלכאורה אין כלל תוקף להסכם, הואיל והנתבע 3 נעדר אישיות משפטית ועל כן אין כלל שני צדדים לחוזים הללו. כמו כן, בפוליסות קיים סעיף השתתפות ברווחים בו סוכם כי בעל הפוליסה, שהוא ועד עובדי בנק לאומי, יקבל 85% מהרווחים המיועדים לחלוקה. בלתי סביר כי רווחים אלה ישולמו לגוף חסר אישיות משפטית. הנתבע 3 התחייב בהתחייבויות שונות בכתב מעבר לחתימה על הסכמים ניהול מו"מ וקבלת כספים כגון: התחייבות לטפל במישרין בתובעת מול מבטחים קודמים. כל אלה מלמדים לפי גרסת התובעת כי הנתבע 3 הינו בעל אישיות משפטית וכל דעה אחרת אינה מתקבלת על הדעת. 10. לאחר דיון שהתקיים ביום 12/11/01 הותר לצדדים לשוב ולשקול את רצונם בצירוף תצהירים כתמיכה לבקשה ולתגובה. הנתבע 3 בחר שלא להגיש תצהיר כתמיכה לבקשה הואיל ולטעמו עסקינן בשאלות בעלות אופי משפטי בעיקרן. אשר על כן ביקש הנתבע 3 לצרף אסמכתאות לבקשה: חוקת ההסתדרות, תקנון ועדי עובדים ומדריך לניהול קופת ועד עובדים. כמו כן ביקש הנתבע 3 לצרף פסקי דין המחזקים לטעמו את טענתו לפיה הנתבע 3 חסר אישיות משפטית. התובעת יוצאת כנגד צירוף האסמכתאות ללא תצהיר מה שלדעתה הופך את האסמכתאות לחסרות כל ערך משאין ביניהן לבין המקרה הספציפי כל קשר. האסמכתאות אינן רלבנטיות למקרה דנן הואיל ומועד הוצאתן אינו תואם את מועדי האירועים נשוא תביעה זו. באשר לאסמכתאות המשפטיות שצורפו ע"י הנתבע 3 טוענת התובעת כי אינן רלבנטיות הואיל והדיון בהם נערך סביב מעמדו של ועד עובדים בהסכם וכשירותו מול המעביד. 11. השאלה העומדת לדיון הינה אם כבר בשלב מקדמי זה יכול בית המשפט לקבוע, על יסוד טיעוני הצדדים והאסמכתאות שצורפו, את מעמדו של הנתבע 3, אם הינו אשיות משפטית הכשירה להיתבע אם לאו, בכל הנוגע להתקשרויותיו בהסכמי ביטוח מסוג ריסק קבוצתי עבור עובדי בנק לאומי, ולמיצגים שיצר בעקבות התקשרויות אלו. 12. דיון פרופ' רות בן ישראל במאמרה "צדדים להסכם קיבוצי", עיוני משפט כרך יב', עמ' 62,29 דנה בהגדרת המושג - ועד עובדים כדלהלן: "בית הדין לעבודה ייחס למושג ועד עובדים משמעות אוניברסלית על פיה המדובר בגוף מופשט, אשר כלל העובדים המועסקים במקום העבודה מסוים מהווים את יחדיו. יתר על כן, הארגון הפועל בשמו - הידוע, בדרך כלל בשם הועד - נבחר על ידי כל העובדים באותו מקום העבודה, ואשר עצם זכות הבחירה לאותו הגוף עומדת לכל עובד המועסק באותו מקום עבודה, מעצם היותו מועסק באותו מקום, ובכלי כל קשר לשאלה אם ברצונו להיות חבר באותו גוף מופשט". כך גם נקבע בחוקת ההסתדרות, בסעיף 1, פרק ד - "כלל העובדים בכל מקום עבודה הוא התא הראשון במערכת האיגוד המקצועי, והם בוחרים בועד עובדים לפי תקנות בחירות המתאשר על ידי מועצת ההסתדרות. הוועד הפועל קובע בתקנון תפקידו, סמכויותיו ודרכי פעולות של ועד העובדים". וראה בענין זה גם תב"ע מז/ 2256 - 3 ועד דיילות קבועות ארקיע - ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ, פד"ע כרך ט', עמ' מב', מה'. עד כאן באשר להגדרה הפורמלית. 13. מנין אותו הגוף הנקרא ועד עובדים שואב את סמכויותיו? במסגרת דיונים בבתי דין לעבודה נדונה שאלה זו תוך התייחסות לסמכויות שונות של ועד העובדים, אך די בכך בכדי להעמידנו על מתכונתה של המסגרת לתיחום סמכויותיו של ועד עובדים. וכך בדיון מס' לה/ 8-3 מקורות חב' המים בע"מ - צבי מרקוביץ, פדע' כרך ו', עמ' 125, 134 - "סמכותו של ועד העובדים היא זאת המוענקת לו בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים שבמסגרתו פועל ועד העובדים. רק במסגרת סמכויות אלה, מחייבת פעולה של ועד עובדים את העובדה כפרט, מכח עיקרי משפט העבודה הקיבוצי". וראה גם - דיון מס' מב / 114-3 החברה לכבלים ולחוטי חשמל בישראל בע"מ - יעקב מייזלס, פד"ע כרך יד', עמ' 161,165. 14. יתרה מכך, בית הדין לעבודה התייחס בפסק הדין בדיון מס' לג/3-4 משה שטרית ואח' - מספנות ישראל בע"מ ואח', פד"ע ד' 350 לשאלת ה"אישיות המשפטית" של ועד העובדים תוך בחינת כשירותו להיות צד להליכים משפטיים בבית הדין לעבודה: "לעניין ועד העובדים, כמשיב, צדק בא כוח ההסתדרות שאמר, כי לא העובדה שוועד עובדים אינו מהווה אישיות משפטית, היא הקובעת לענייננו. במשמעות של העדר "אישיות משפטית" לחוליה ארגונית שבמערך העבודה, ולעניין מעמד בפני בית דין לעבודה, דן כבר בית דין זה בהרחבה, בפסק דין שבדיון מס' לא/3-4 [4]. את האמור באותו פסק דין, בשאלה הנדונה, אפשר לסכם ולומר, שהעדר "אישיות משפטית", בחוליה ממערך העבודה, אינו מונע מעמד בפני בית הדין לעבודה. כשהמדובר הוא ב"וועד עובדים ייקבע המעמד על ידי הפונקציה העניינית המוענקת לוועד העובדים בחוק...., בהסכם הקיבוצי, או בחוקת ארגון העובדים, עת ועד העובדים מהווה "תא ארגוני" של ארגון עובדים". ובהמשך - "מהאמור עולה, כי במידה ובמערכת יחסי העבודה מוקנה מעמד לוועד עובדים, מעמד זכויות ולחובות, לא יימנע מיצוי מעמד זה בפני בית דין לעבודה, בשל העובדה שוועד עובדים אינו מהווה "אישיות משפטית". לוועד עובדים זכות להתייצב בפני בית דין לעבודה כתובע, כנתבע, כמבקש, או כמשיב, הכל בתחום זכויותיו המוקנות בחוק, בהסכם קיבוצי או בחוקת ארגון העובדים ורק בתחום זה". 15. פועל יוצא מכל האמור הוא, כי במערכת יחסי העבודה מעמדו וכשרותו של וועד העובדים תיבחן לאור האמור בחוק, בהסכם הקיבוצי או בחוקת הארגון. כך גם לא יימנע מיצוי הדין עם ועד העובדים על אף שייתכן ואינו מהווה "אישיות משפטית". ערה אני לכך שקביעותי אלה מבוססות על הדין במסגרת יחסי העבודה. אך הנני סבורה כי אנלוגיה מדיני העבודה לתביעה דנן הינה בלתי נמנעת. ברי כי הפרדת המשפט לדינים ותחומים שונים הינה מחויבת המציאות. יחד עם זאת, בתחומים רבים דינים שונים משליכים האחד על משנהו. כך גם בענייננו. בבקשה זו עסקינן במעמדו של ועד העובדים וכשירותו להיות צד להליך משפטי בתביעת נזיקין בשל מעשיו ומחדליו תוך כדי ניהול מו"מ לצורך כריתת חוזי ביטוח, ברור הוא כי ההכרעה לא תהא שלמה ואף בלתי אפשרית ללא התייחסות למעמדו של ועד העובדים כפי שנקבע ביחסי העבודה. 16. בנושא הבקשה שבפני אין עיגון בחוק או בהסכם קיבוצי באשר לסמכות ועד העובדים. על כן יש לבחון את האמור בחוקת ההסתדרות ובתקנון ועדי העובדים (להלן: "התקנון"), מכוחם פעל גם הנתבע 3. אמנם המהדורות שצרף הנתבע 3 לאסמכתאותיו אינן רלבנטיות למועדים בתביעה זו, אך משהסתמך עליהם נראה לי כי ניתן ללמוד ממהדורות אלה גזירה שווה לעניין המהדורות אשר היו רלבנטיות לתביעה, ודי בהן לשם הכרעה בבקשה המקדמית של דחייה על הסף. בחוקת ההסתדרות, קיים עיגון למעמד ועד עובדים ארצי וועד עובדים מקומי. ובלשון הסעיפים: 1. "ועד ארצי א.1 ציבור עובדים המועסק על ידי מעביד ארצי, רשאי להקים ועד ארצי באישור האגף לאיגוד מקצועי. 2. נוהלי בחירתו, סמכויותיו ודרכי פעולתו של ועד ארצי קבועים בתקנון ועדי עובדים ו/או תקנון הבחירות לוועדי עובדים. ב. בסעיף זה - "ועד ארצי" - לרבות ועד ארצי המייצג עובדי יחידות כלכליות שהיו ושיש ביניהן יחסי תלות כלכלית בעבר ובהווה, ויש ביניהן קשר תלות משפטי מחייב. 2. ועד עובדים מקומי א. כלל העובדים בכל מקום עבודה בוחרים בועד עובדים. ב. נוהלי בחירתו ודרכי פעילותו של ועד עובדים קבועים בתקנון ועדי עובדים ו/או תקנון הבחירות לוועד עובדים". "ועד עובדים" הינו איפוא גוף שהתאגדותו נקבעה בתקנון ההסתדרות. סמכויותיו נקבעו בתקנון ועד העובדים, הקובע בין היתר, בפרק 1 סעיף 6 - "ועד העובדים יפעל בעניינים הקשורים בתנאי העבודה של כל עובד ושל כלל העובדים וכן יטפל בנושאי פרט ויפעל לקידום רווחת העובדים בכפוף למרות ההסתדרות וסמכויותיה". סעיף זה מלמדנו כי לוועד העובדים מעמד בכל הקשור לטיפול ברווחת הפרט של העובדים. במסגרת זה ניתן לכלול גם את כשירותו של ועד העובדים להתקשר בהסכמי ביטוח קולקטיביים מן הסוג הנדון בתביעה. יתרה מכך במסגרת חוקת ההסתדרות נרשם כי לשם ביצוע פעולותיה תהא ההסתדרות רשאית לבצע בין היתר - סעיף 3. ח - "להתקשר בכל חוזה או הסכם ולחתום על כל מסמך, שטר, חוזה והסכם במסגרת תפקידיה ושדה פעולותה". על כן ניתן לומר כי הואיל וועד העובדים פועל במסגרת סמכויותיה של ההסתדרות הרי שהוועד קנה לו מעמד להתקשר בחוזים לקידום רווחת העובדים למשל - הסכמי ביטוח. חיזוק לעמדתי זו ניתן למצוא בפרק 8 לתקנון, סימן ג' - "רכישת מוצרים ושירותים לעובדים - מטרות ודרכי ביצוע 1. ועד העובדים רשאי - בכפיפות להוראות, לנהלים ולהנחיות שבמדריך הכספי - לפעול לרכישת מוצרים או שירותים לכלל העובדים או לקבוצת עובדים, כגון אמהות עובדות". ברור כי לצורך ביצוע רכישת מוצרים ושירותים, על ועד העובדים להתקשר בחוזים עם צדדים שלישיים, ומכח סעיף זה מוקנה לוועד העובדים מעמד להתקשרויות חוזיות עם צדדים שלישיים, לטובת כלל העובדים. להשלמת התמונה נוסיף כי "המדריך השלם ליחסי עבודה, המדריך הארגוני", כרך ראשון, תשנ"ד - 1993, עמ' 645 בסקירות באשר לועד עובדים בבנק לאומי נכתב - "תרבות ורווחה: בשל המבנה המפוזר של המוסד מתנהלות פעולות הרווחה והתרבות במישור מקומי וגם ארצי: לכל ועד אזורי יש תקציבים, שהוא מקבל על פי הסכמים לעריכת אירועים..... מתוך הועד הארצי פועלת ועדת רווחה שמנהלת משא ומתן עם גורמים שונים להשגת הטבות לעובדים. כל עובדי חברה מכוסים בביטוח מקיף ביותר, טיפולי שיניים חינם, ביטוח למחלות סרטן, ניתוחים - הכל בתנאים הטובים ביותר". 17. המסקנה המתבקשת מן האמור לעיל הינה, כי ועד העובדים בבנק לאומי הינו גוף המאוגד מכח תקנון ההסתדרות והוא היה כשיר מבחינת הסמכויות שהוקנו לו בתקנון, להתקשר בחוזים עם מבטחים ולרכוש עבור עובדי הבנק ביטוחים מן הסוג בו עסקינן בתביעה זו.לצד כשירות זו חייבת להמצא החובה לפעול לטובת העובדים בהתקשרויות החוזיות. משפעל הועד בניגוד לחובה זו, והתרשל בניהול המו"מ לכריתת חוזי הביטוח, כנטען בתביעה, כשיר הועד להיתבע על מעשים ומחדלים אלו, והעדרה של אישיות משפטית המאוגדת במסגרת של חברה, עמותה וכיוצ"ב, אין בה לכאורה כדי למנוע הגשת תביעה נגדו על ידי מי שטוען לכך שנפגע ממעשיו או מחדליו. 18. תום לב בהעלאת הטענה של העדר כשרות משפטית: חוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973, החיל את עקרון תום הלב בסעיף 61(ב) גם על פעולות משפטיות שאינן חוזה. בית המשפט העליון השתמש בעקרון זה גם כמחסום בפני העלאת טענות דיוניות. (ראה בר"ע 305/80 שילה נ' רצקובסקי, פדי' לה (3) 449. ר"ע 218/85 אריה חב' לביטוח בע"מ נ' שטמר, פדי' לט (2) 452). האם קיים חוסר תום לב מצד הנתבע 3 בהעלאת טענתו בדבר העדר יריבות הנובע מחוסר כשרות משפטית? 19. מעיון בפוליסות נמצא כי בפוליסה שהוצאה ע"י מגדל, בעל הפוליסה הוא "הועד הארצי של עובדי בנק לאומי לישראל בע"מ". בפוליסה שהוצאה ע"י נגה בעל הפוליסה הוא "ועד עובדי בנק לאומי לישראל בע"מ". הפוליסות אשר הוצאו בין השנים 1992 ועד 1998 הוצאו מכח הסכמים שנחתמו בין חברות הביטוח מצד אחד לבין "הועד הארצי פקידי בל"ל" (פוליסות מטעם חב' הביטוח כלל) ובין "ועד עובדי אזור ת"א יפו" (פוליסה מטעם חב' הביטוח הדר). צודקת התובעת בטענתה כי ועד העובדים זכאי היה להשתתפות ברווחים כתוצאה מהתקשרויות חוזיות אלה. (ראה - סעיף 12 לפוליסה אשר הוצאה מטעם חב' הביטוח מגדל). התובעת צירפה מכתב (נספח ז' 1, לתגובה לצירוף אסמכתאות) מטעם הנתבע 3 לתובעת, באשר לקיום רצף ביטוחי במעבר לפוליסות שהוצאו על ידי כלל ומגדל. כל אלה מלמדים כי לנתבע 3 ולועד הארצי היה מעמד וחלק בהתקשרות החוזית עם חברות הביטוח. צודקת התובעת בטענתה כי לא יעלה על הדעת כי מחד ועד העובדים יבצע פעולות משפטיות, יקבל תמורה כספית בגינן ומאידך יבוא ויטען כי איננו כשיר משפטית להיתבע בבית המשפט בגין אותן פעולות. התנהגות זו של הנתבע 3 עולה לכדי חוסר תום לב. בת.א. (נצרת) 505/98 המ' 1111/98 SIMELECTRO. S.A נ' חיש קורפ בע"מ, דינים מחוזי, כרך כו (9) 964 נקבע: "נטען ע"י הנתבעת כי התובעת חסרת כשרות משפטית להגיש את התביעה. בית המשפט פסק כי העלאת טענה זו ע"י הנתבעת לאחר שחתמה על שורת הסכמים עם התובעת מעידה על חוסר תום לב". 20. משהונח תשתית לכך כי לנתבע 3 היה חלק בהתקשרות עם חברות הביטוח, ובהצגת מיצגים כלפי העובדים ובכללם התובעת (נספח ז' לאסמכתאות התובעת), מנוע הנתבע 3 בנסיבות אלה מלהעלות טענה של העדר כשרות משפטית. לפיכך, בשלב מקדמי זה של הדיון, אינני רואה מקום להורות על דחיית התביעה על הסף כנגד הנתבע 3, בשל העדר יריבות וחוסר כשרות משפטית להתבע. כידוע, בית המשפט ישתמש בסמכותו למחיקה או לדחיית התביעה רק כאשר ברור מעל כל ספק שעל יסוד העובדות המובאות בכתב התביעה לא תוכל התובעת לזכות בסעד שביקשה. דרישה זו לא התקיימה כאן. יתכן ולאור הטענות שנטענו במסגרת בקשה זו יהיה מקום לשקול צרופם של צדדים נוספים לתובענה, ואם התובעת תחפוץ לעשות כן, תגיש לשם כך בקשה מתאימה. הבקשה לדחיית התובענה על הסף כנגד המבקש - הנתבע 3 - נדחית. הוצאות הבקשה בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ, יחולו על המבקש. פוליסהרפואהביטוח מחלהסרטן