פסק דין ביום 29.1.04 נסע רכב מסוג פורד טרנזיט בסמוך לצומת נבטים. הנהג איבד את השליטה על הרכב, עלה על אי תנועה ופגע במתקני תאורה (כהגדרתם בכתב התביעה). התובעת היא חברה שהתקשרה עם מדינת ישראל (באמצעות מע"צ) בחוזה לאחזקה של מתקני תאורה. התובעת דורשת מאת נהג הטרנזיט, מעסיקו ובעלי הרכב, את הנזקים שנגרמו לה לטענתה בשל התאונה האמורה. הנתבעים אינם מכחישים ברמה העובדתית את התרחשות התאונה אולם טוענים כי איבוד השליטה והפגיעה במתקני התאורה התרחשו בנסיבות שאין בהן כדי להטיל על הנתבעים אחריות כלפי התובעת. ביתר פירוט, טוענים הנתבעים כי כאשר הנתבע 1 (להלן - "הנתבע") נהג בטרנזיט, הושלכה לעברו אבן גדולה אשר פגעה בשמשה הקדמית של הרכב וכתוצאה מכך נגרמה התאונה. מדובר בתביעה בסדר דין מהיר. הצדדים נחלקו בשאלת האחריות בלבד. עד אחד העיד בבית המשפט - הנתבע בעצמו. התובעת סבורה כי אין בגרסת הנתבע ממש וכי איבד את השליטה מטעמים שאין להם דבר עם גורם חיצוני (למשל - משום שנרדם בזמן הנהיגה). לחילופין טוענת התובעת כי אם אכן הושלכה אבן לעברו של הנתבע, היה זה בנסיבות שהנתבע יכול היה לצפותן מראש ובאשמו שלו (משום שהקניט את אלה אשר זרקו אבן לעבר רכבו), ומשכך אין לראות במעשה זריקת האבן משום ניתוקו של קשר סיבתי בין מחדליו של הנתבע לבין הנזק שנגרם לתובעת. דיון לפי שאין מחלוקת שהרכב בו נסע הנתבע פגע במתקני התאורה, עובר בפועל הנטל אל הנתבעים להוכיח כי למרות עליית הטרנזיט על אי התנועה והפגיעה במתקני התאורה, אין התנהלותו של הנתבע רשלנית. מן הפן הראייתי קיימת בראש ובראשונה עדותו של הנתבע בבית המשפט. בעדות זו, תיאר הנתבע באריכות סיטואציה ובה כלי רכב בו נסעו שני בדואים "שיחק" עמו בכביש, מספר דקות לפני הצומת. הנתבע, יליד האזור המכיר היטב את הסיכונים הצפויים מהתנהלות מסוג זה, האט וניסה להימנע מהמשך הקשר עם הבדואים. דומה היה שאלו אכן הניחו לו לדרכו. אולם, רגעים ספורים לאחר מכן, כאשר הגיע לצומת נבטים, עמד הרכב ש"שיחק" אתו קודם, בצד הדרך, אחד מנוסעיו עמד מחוץ לרכב ובידיו אבן, אותו נוסע התקדם לכיוון הכביש והשליך את האבן לכיוון רכבו של הנתבע. הנתבע המשיך והעיד כי באופן אינסטנקטיבי הוריד את ראשו, כי האבן פגעה בפועל ברכב, וכי כאשר הרים את הראש, רכבו כבר עלה על אי התנועה ואת ההמשך הוא למד רק מתוך תמונות. הנתבע היה מאושפז בבית החולים ועבר ניתוחים בעקבות התאונה. עדותו של הנתבע נתמכת בעדות שנתן למשטרה ימים ספורים לאחר האירוע (נ/3). מצאתי את עדותו סדורה ומהימנה. העד, לטעמי, ניסה לדייק בדרך כלל בתשובות גם אם לא היו בהכרח לטובתו. התרשמתי כי עדותו היא עדות אמת. ב"כ התובעת הצביע על סתירות שיש לטעמו בין עדות הנתבע בבית המשפט ובין עדותו במשטרה ובפרט התייחס לכך שהנתבע ציין במשטרה כי צפר לבדואים (בשלב הראשון בו ראה אותם), בעוד בעדותו בבית המשפט לא ציין שעשה כן. העד עומת עם עניין זה וציין שיכול להיות שצפר. הנתבע הוסיף כי מדובר באירוע שקרה לפני למעלה משנה ומאז עברו עליו דברים רבים לרבות ניתוחים ונטילת משככי כאבים ומשכך ייתכן בהחלט שכיום הוא אינו מדייק בפרט כמו צפירה. הסברו מקובל עלי. עוד ציין ב"כ התובעת כי הנתבע העיד שהבחין ברכב האחר עומד בצד הכביש כ-50 מ' לפני הצומת וטען כי הדבר גורע מאמינות עדותו של הנתבע. זאת, משום ששדה הראיה באיזור זה אמור להיות פתוח ביותר וכי הנתבע עצמו אישר כן אך חזר בו לאחר שהועלה בפניו הקושי בעניין המרחק בו ראה את הרכב ממתין בצומת. אינני סבורה שהדבר מעלה קושי של ממש לגבי עדותו של הנתבע. אומדן המרחק של הנתבע לא היה מדויק ומכל מקום, גם כאשר נהג רואה רכב העומד בצד, ואפילו רכב שמוכר לו בדרך שבה אולי יכול היה הנתבע להכיר את הרכב האמור, הנהג אינו אמור לצפות שנוסע ברכב האחר יעמוד בצומת מחוץ לרכב עומד, וישליך עליו אבן. כמו כן איני סבורה כי הנתבע גרם לארוע או כי לא נקט בכל אמצעי הזהירות המתחייבים מהנסיבות. לאחר שעיינתי במכלול החומר והטיעונים שהובאו לפני, אני מקבלת את עדותו וגרסתו של הנתבע. עשיתי כן, לאחר שהזהרתי את עצמי שמדובר בעדות יחידה של בעל דין. אני סבורה שהנתבעים הרימו את הנטל שהיה מוטל עליהם להוכיח שהנתבע לא התרשל וכי לא רשלנות של הנתבע היא שגרמה לנזק. הנטל המוטל על הנתבעים בעניין זה הוא נטל של בעל דין במשפט אזרחי. אם התנהגותו של נתבע אינה מגיעה כדי העוולה הנזיקית (כהגדרתה בסעיף 35-36 לפקודת הנזיקין), אין מקום לחייבו בגינה. לטעמי, אין צורך להידרש לסעיף 64 לפקודת הנזיקין אליו הפנתה התובעת. לא מצאתי בטיעונים האחרים שהובאו מטעם הצדדים (ובכלל זה, בעניין העדרו של דו"ח פעולה אשר ניתן לפי הטענה ביום האירוע), כדי לשנות את מסקנתי דלעיל ודיון בהם יחרוג מחובת הנמקתו התמציתית של פסק דין בתביעה בסדר דין מהיר. התביעה נדחית. התובעת תישא בהוצאות הנתבעים בסך 900 ₪ בצרוף מע"מ. עמוד תאורהתאונת דרכיםאיבוד שליטה (על רכב)