נזק קינון יונים - תביעת עוולת מטרד ליחיד

החלטה 1. רקע התובעים הינם בני זוג המתגוררים בדירת גן בבית משותף. לטענתם נגרמים להם נזקים וסבל רב כתוצאה "מקינון יונים", בשטחים המצויים הן בחלקים פרטיים של הנתבעים והן בחלקים ציבוריים ועקב כך נמנע מהם שימוש סביר בדירת הגן. הנתבעים הגישו בקשה למחיקה /או דחיית התביעה בהיעדר עילה. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לבקשה, החלטתי לדחות את הבקשה, על פי הכלל שאין מקום לנקיטת סעד קיצוני וחריג זה מבלי לשמוע את התיק לגופו מבחינה עובדתית וראייתית. 2. טענות הצדדים כתב התביעה מתבסס על 3 עילות עיקריות: עוולת מטרד ליחיד לפי סעיף 44(א) לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) (להלן: "פקודת הנזיקין"), עוולת הרשלנות סעיפים 35 ו-36 לפקודת הנזיקין והפרת חובה חקוקה. טענותיהם העיקריות של המבקשים (הנתבעים) הינן: שעוולת מטרד ליחיד מתייחסת אך ורק לאותם מקרים אשר התנהגות בפועל גורמת לנזק ואין העוולה חלה על אותם מקרים בהם המזיק אינו מבצע פעולה אקטיבית. בהמשך מוסיפות המבקשות וטוענות לעניין עוולת הרשלנות, שהתובעים בכתב תביעתם אינם מפרטים דיי בדבר הפרת חובת הזהירות של הנתבעים ומכתב התביעה לא ניתן לחייב את הנתבעים בחובת זהירות מושגית ו/או קונקרטית כלפי התובעים. בנוסף, המבקשות טוענות שבהתנהגות הנתבעות אין כדי הפרת חובה חקוקה, הואיל ותקנה 3 (א) תוספת לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 (להלן: "חוק המקרקעין"), אינה מתכוונת לסוג הנזק שבתביעה דנן אלא דנה רק בנזקים מבניים ולפיכך אין תקנה 3(א) יכולה להקים חובה חקוקה כלפי המבקשים. המשיבים בתגובתם, טוענים שהתנהגות הנתבעים עקב שימושם במקרקעין גורמת להפרעה של ממש אשר עולה כדי מטרד ליחיד לתובעים בשימוש המקרקעין ולהנאה סבירה. המשיבים מוסיפים וטוענים לעניין עוולת הרשלנות, שהמבקשים כבעלי הזכויות בבניין, ומבקשת 1 כנציגת הבית המשותף בפרט, חבים חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המשיבים. על כן, באי מניעת הקינון ובהחזקה השוטפת בבניין הלוקה בחסר מתרשלים המבקשים כלפי המשיבים. באשר לעוולת הפרת חובה חקוקה, טוענים המשיבים שסעיף 69 לחוק המקרקעין וסעיף 3(א) שלתוספת חוק המקרקעין מטילים חובה חקוקה על נציגות הבית כלפי בעלי הדירות, להחזקה תקינה, לניהול ולביצוע תיקונים בשעת הצורך. 3. דיון מעיון בבקשה ובתגובה, החלטתי שהתביעה דנן אינה נופלת לאותם מקרים בהם ניתן לדחות את התביעה על הסף ללא שמיעת הצדדים. טענות הצדדים דורשות בדיקה עובדתית במעמד הצדדים כגון: מיקום קינון היונים, היקף הנזקים לתובעים והאפשרויות הפרקטיות שעומדות בפני הצדדים בכדי למנוע נזקים אם וכאשר הם נגרמים. סעיף 69 לחוק המקרקעין ומטרתו של חוק זה הינו להקנות לנציגות הבית זכויות בניהול התקין של הבית המשותף, להתקשר בחוזים בשם דיירי הבית ולחייב את דירי הבניין לפעול בהתאם. סעיף 3(א) לחוק המקרקעין מחיל חובה על נציגות הבית לבצע תיקונים ברכוש המשותף אשר עלולים לפגוע בערכי הדירות. איני מסכימה עם טענת המבקשים שמדובר רק בתיקונים מבניים, הנני סבורה שמדובר על כל סוגי התיקונים לרבות טיפול בקינון יונים. על כן, תקנה 3(א) יכולה לחייב את המבקשים בהפרת חובה חקוקה אם וכאשר יוכחו הטענות העובדתיות הנטענות בכתב התביעה. לאור האמור לעיל מתיתר הדיון בעוולת הרשלנות ו/או בעוולת מטרד ליחיד, למעלה מהנדרש אציין שאם התובעים ירצו להתבסס על העוולה האחרונה זו עליהם להוכיח פעולה אקטיבית של הנתבעים, פעולה העולה כדי הפרעה של ממש לשימוש הסביר של התובעים במקרקעין. לכאורה מתוך הבקשה וכתבי בי-דין מחדלם של הנתבעים הינו פסיבי ולא פעלו בצורה אקטיבית שגרמה למטרד ליחיד. 4. מכל מקום, לנוכח האמור לעיל התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה. מטרד