פריקת כתף במהלך שירות צבאי

פסק דין 1. המערער התגייס לצבא ביום 10.7.96. כחצי שנה לפני כן, ביום 23.2.96 סבל מפריקה של הכתף השמאלית בעת משחק כדורגל. ביום 14.11.98 הוא היה בחופשה בביתו, וארעה פריקה ספונטנית של הכתף השמאלית כאשר ניסה לפתוח תריס. ביום 10.3.99 נותחה הכתף וביום 6.10.99 השתחרר המערער מן השירות. 2. ענינו של המערער התברר בפני הועדה הרפואית והיא החליטה ביום 26.6.02 כי הפריקה הראשונה היא הגורם הראשוני לפריקת הכתף וכי אין קשר בין השירות הצבאי לבין הפריקה. כמו כן היא קבעה כי נכותו הרפואית של המערער עומדת על 5 אחוז, אך, כאמור, ללא קשר לשירות. לאחר החלטה בערעור שהוגש לועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) (ע.נ. 481/02), הגיש המערער ערעור אל הועדה הרפואית העליונה אשר החליטה ביום 22.3.04 כי פריקת הכתף השמאלית אינה קשורה לשירות, ועל כך הוגש הערעור הנוכחי. 3. החומר הרפואי לגבי המערער כולל שתי חוות דעת רפואיות: לפי חוות דעתו של פרופ' ביאליק מטעם המשיב, מצב הכתף מצדיק נכות. לדעתו "האירוע ביום 14.11.98 לא גרם ולא יכול היה לגרום או להחמיר את מצב כתף שמאל". המערער מסתמך על חוות דעתו של ד"ר גוטפריד אשר כתב בחוות דעתו מיום 29.12.00 כך: "לפני גיוסו לצה"ל סבל רן מזרחי מפריקת כתף שמאל ולאחר טיפול רפואי ותקופת החלמה, החלים מהפריקה כך שיש להניח כי היה מועד לפריקות נוספות בכתף זאת בהתרחש נתונים נוספים. ניסיון פתיחת התריס ביום 14.11.98, בנסיבות בהן בוצע, הנו גורם מקובל להופעת פריקה נוספת בכתף... . לכן, בהתחשב במהות האירוע הנ"ל ובסמיכות הזמנים בינו ובין הופעת הפריקה הנוספת, הרי שמתקבל מאוד על הדעת שהפריקה הנוספת בכתף שמאל נגרמה עקב פתיחת התריס. לאחר שחרורו מבית החולים ועד 3 חודשים לאחר מכן... היה באי כושר מוחלט דהיינו בעל 100% נכות זמנית. במהלך 4 חדשים לאחר מכן... היה בעל כושר מאוד מוגבל, כלומר בעל נכות זמנית של 50%... מה 10.10.99 היה בעל נכות זמנית של 30% עד שנה לאחר הניתוח, דהיינו עד ה 10.3.00." 4. באשר לגובה הנכות קבעה הועדה הרפואית העליונה, כי מצבו התיפקודי והקליני של המערער תואם את המבחן שבסעיף 41(1)ד' למבחנים המצדיק נכות בשעור של 5 אחוזים לצמיתות. הצלקת הניתוחית, כך סברה הועדה, אינה מצדיקה קביעת נכות. בהמשך פרוטוקול הועדה, מפורטות הנסיבות של המקרה (היינו, האירוע של הפריקה הראשונה, 5 חודשים לפני גיוסו "על רקע טראומטי חריף במהלך משחק כדורגל לאחר נפילה על כתפו השמאלית", וכן כי היה אפסנאי במהלך השירות והפריקה השניה ארעה "במהלך חופשה בביתו (כאשר) הרים את ידו לפתוח תריס והכתף פרקה באופן ספונטני ללא כל חבלה"). הועדה קבעה, כאמור, כי הנכות המתאימה היא בשעור של 5 אחוזים לצמיתות. הנכות הזמנית שקבע ד"ר גוטפריד אפשר שהיתה נכונה בעבר, אך אינה נכונה כיום, כתבה הועדה. היא הגיעה למסקנה כי "על סמך הממצאים הארטרוסקופיים..., אין ספק שממצאים אלו הינם רבי שנים ואין לנו ספק רפואי שהפתלוגיה שנמצאה נוצרה בחבלה הראשונה לפני גיוסו לצבא. פתלוגיה זו איפשרה שבעת תנועה ספונטנית ללא כל טראומה תיקרה הפריקה השניה... הועדה אינה מסכימה עם ד"ר גוטפריד שפעילותו במהלך השירות עד האירוע השני (10.7.96 - 14.11.98) גרמה להחמרה בפתלוגיה שתוארה הן מבחינת עבודתו השוטפת והן בהעדר טראומה לכתף שמאל. לסיכום: הועדה מסכימה עם קביעת הועדה המחוזית שאין קשר בין שירותו הצבאי לפריקת הכתף מ - 14.11.98". 5. ניתן לבחון את ענינו של המערער משני היבטים: האחד נוגע לשאלה אם ארוע הפריקה בעת החופשה נובע מפגיעות שנגרמו למערער בעת השרות הצבאי, באופן שהשרות הצבאי תרם לפריקה בעת החופשה. אם התשובה לכך חיובית, ניתן להכיר בפריקה זו כנובעת מן השרות. השני, כי בלא כל קשר לשירות נגרמה פריקה בעת החופשה, שאז מוכרע הענין על פי הוראות חוק תגמולים לחיילים ולבני משפחותיהם (חבלה שלא בעת מילוי תפקיד), התשמ"ח - 1988 (להלן - החוק). בעניננו, נסב הדיון רק על האפשרות השניה. 6. חבלה בעת חופשה, "חבלה שלא בעת מילוי תפקיד", כלשון החוק, תוכר, אם [1] תיגרם חבלה, [2] היא אינה מוחרגת על פי הוראות החוק, וכן [3] בתנאי כי הנכות מגעת ל 20 אחוזים לצמיתות "וכל עוד דרגת הנכות לא פחתה מ - 20%." פריקת הכתף באה, כך נראה לי, בגדר חבלה, להבדיל ממחלה. האמור בסעיף 2(א)(3) לחוק ("דרגת נכות של 20% לפחות וכל עוד הנכות לא פחתה מ - 20%"), מלמד, כך לכאורה, על נכות בכלל, הן זמנית והן קבועה. קביעת הועדה באשר לנכות הקבועה, (כי היא בשיעור של 5 אחוזים וכי אין קשר בינה לבין השרות) מקובלת עלי. לעומת זאת, הועדה לא קבעה מהי הנכות הזמנית עקב הפריקה מיום 14.11.98 ואת תקופותיה כפי שהתיחס אליה ד"ר גוטפריד שדעתו, כלשון הועדה, "...ייתכן והיתה נכונה בזמנה אך אינה נכונה כיום". 7. התוצאה היא כדלקמן: הערעור נדחה, פרט לקביעה כי פריקת הכתף מיום 14.11.98 מהווה חבלה במובן החוק ואינה מוחרגת ממנו בגין המפורט בס' 2(א) עד 2(2א) לחוק. הדיון מוחזר אל הועדה על מנת שתקבע את נכויותיו הזמניות של המערער, ככל שלקה בכאלה ואת תקופותיהן עקב פריקת הכתף מיום 14.11.98. כתפייםצבאשירות צבאי