בקשה לפסילת מסמכים

החלטה בפני בקשה מטעם הנתבעת (להלן: "המבקשת") לפסילת מסמכים אשר צורפו לבקשת התובעת (להלן: "המשיבה") למינוי מומחים רפואיים. 1. רקע עובדתי המשיבה, ילידת 1971, נפגעה ביום 30.6.2005, בתאונת דרכים כמשמעה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. ד"ר כספי מונה כמומחה בתחום האורטופדי. המבקשת עותרת לפסילת 2 אישורים של המרכז הרפואי לניתוח עמוד השדרה מיום 11.1.2007, ואישור פיזיוטרפיסט מיום 11.7.2007, אשר צורפו לבקשה למינוי מומחים ונשלחו גם לד"ר כספי על ידי המשיבה: 2. טענות הצדדים לטענת המבקשת, מדובר במסמכים שאין להציגם בפני המומחה שכן אין מדובר במסמכים "גולמיים" מתיקה הרפואי של המשיבה, אלא בסיכום ואבחנה שלא לצורך הטיפול הרפואי ואינם מיועדים לרופא המטפל או לכל רופא מקצועי אחר. למעשה, מדובר בחוות דעת מוסוות ועל כן יש לפוסלן. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, המסמכים שגרתיים ועונים לקריטריונים של החוק בדבר מסמכים המותרים בהגשה לתיק בית המשפט ולמומחה, בתביעות המתנהלות על פי חוק הפלת"ד. 3. דיון ומסקנות ההוראה הרלבנטית לצורך הכרעה בבקשה זו היא זו המצויה בתקנה 8 (א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986, הקובעת כדלקמן: "... ימציא הנפגע למומחה וכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים הרפואיים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". כב' השופט ריבלין בספרו "תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים", מהדורה שלישית, גדין הוצאה לאור, תש"ס-1999, אומר את הדברים הבאים לעניין זה: "חרף הלשון הברורה, לכאורה, של ההוראה הכלולה בתקנה 8 הנ"ל, קו הגבול שבין המותר והאסור בהמצאה למומחה אינו ברור והצורך להביא בפני המומחה שנתמנה נתונים חיוניים מחייב לעתים הגמשה ביישום ההוראה". באותם מקרים בהם נותר ספק בשאלה אם המדובר במסמך המותר בהמצאה למומחה ואם לאו, ייתן בית המשפט את דעתו, בין היתר, לשאלה אם המדובר במסמך שנערך על ידי גוף בלתי תלוי בבעלי הדין, לא ביוזמתם של בעלי הדין, ואשר משקף שלב טבעי של הטיפול הרפואי. במקרים כאלה עשוי המידע האובייקטיבי הכלול במסמכים לגבור על חיווי הדעה המצוי בהם, באופן שיהיה במסמכים כדי לסייע למומחה בהחלטתו ולא יהא בהם כדי לפגוע בשיקול דעתו העצמאי. כאמור, אין די בכך שבמסמך רפואי מצויים גם אלמנטים של חוות דעת כדי להביא לכלל מסקנה שהמסמך כולו הוא בגדר חוות דעת שהצגתה בפני מומחה אסורה. על בית המשפט לשקול שתי שאלות בבואו להכריע בגורל המסמך: האחת, אם האבחנות וההערכות שנכללו במסמך חרגו ממה שהיה דרוש לצורך סיכום הטיפול, והשניה, אם ועד כמה עשויות האבחנות וההערכות שבמסמך לפגוע באי תלותו של המומחה ולהשפיע על חוות דעתו. המדובר בשני מסמכים שנערכו על ידי ד"ר מיכאל מילגרם, ביום 11.1.07, המפרטים את תלונות המשיבה: "סובלת מכאב גב תחתון קורן לרגל... וספונדילוליסטזיס", וממצא רפואי בחוליות 1S - 5L עם היצרות, וכוללים הפניה לטיפול פיזיוטרפי. המסמכים נערכו במהלך הטיפול הרפואי של המשיבה ולצורך המשך טיפול רפואי בה. הם כוללים אמנם את פירוט תלונותיה וממצאי בדיקה והדמיה אך לא מצאתי בהם חווי דעה לעניין נכות המצדיק פסילתם. אשר למסמך הנוסף, מדובר במסמך אשר נערך על ידי הפיזיותרפיסט, מר ארליך משה, בו תיאר תלונות, ממצאים ומשך טיפול הפיזיותרפיה אשר קיבלה המשיבה. גם במסמך זה לא ראיתי משום חוות דעת האסורה בהגשה למומחה, שכן מדובר במסמך המשקף את מהות הטיפול הפיזיוטרפי שקבלה המשיבה. המסמכים האמורים אינם מכילים פרטים אשר יש חשש כי יטו את שיקול דעתו של המומחה הרפואי, וחזקה עליו שיפעיל את מיטב שיקול דעתו המקצועי ונסיונו ויחווה דעתו באופן אובייקטיבי. לפיכך, הבקשה נדחית. המבקשת תשא בהוצאות הבקשה בסך 500 ₪ בצרוף מע"מ. מסמכיםפסילת מסמכים רפואיים