פסק דין 1. ערעור זה הוגש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה שהתכנסה ביום 12.11.06 וביום 17.5.07 ובין היתר קבעה למערער 20 אחוזי נכות לפי סעיף 37(2)(ג)(IV) לתוספת לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות) תש"ל-1969 (להלן - "התוספת"). יצוין, כי למערער הוכרו נכויות נוספות, ונכותו הכוללת עומדת על שיעור של 37 אחוזים. הנכות הנ"ל נקבעה בגין "קיבוע חלקי של עמ"ש מותני בעמדה נוחה הגורם להגבלה בינונית בתנועות עמ"ש". לטענת המערער, מכיוון שעבר ניתוח בו קובעו שלוש חוליות מבין חוליות עמוד השדרה המותני, היה על הוועדה לקבוע את דרגת נכותו בשיעור 30 אחוז לפי המבחן שבסעיף 37(2)(ג)(V) לתוספת (הגבלה קשה בתנועה), או לפי המבחן שבסעיף 37(1)(ג)(I) לתוספת (הקובע דרגת נכות של 30 אחוז בגין קיבוע עמוד השדרה המותני במצב נוח). המערער טוען, כי הוועדה הרפואית העליונה כלל לא בדקה את התנועתיות של עמוד השדרה המותני; כי הוועדה טעתה בכך שלא הותירה את דרגת הנכות בגין מצב עמוד השדרה המותני על שיעור של 30 אחוז, כפי שנקבע למערער בעבר בוועדה רפואית מדרג ראשון שהתכנסה ביום 30.10.05; וכי הוועדה טעתה בכך שלא קבעה שהנכות המוכרת שלו שעניינה "פגיעה שורשית מותנית עם הגבלת ההליכה והעמידה בתנועות הגב" מהווה נכות שיש עמה פגיעה ברגליים. 2. טענתו האחרונה הנ"ל של המערער מתייחסת לאמיתו של דבר לפנייתו למשיב לקבלת זכאות ל"רכב רפואי", פניה שנדחתה ביום 13.7.06 מהטעם שלא נקבעה למערער נכות מוכרת של 10 אחוז לפחות "על הגפיים התחתונות", שכן הוא מוכר "בדרגת נכות של 37 אחוז בפגיעה של עמוד שדרה בלבד". המערער מבקש שיובהר, כי הנכות המוכרת, כפי שנקבעה על-ידי הוועדה הרפואית העליונה, מהווה גם נכות בגפיו התחתונות, שכן הוועדה קבעה במפורש כי מדובר בפגיעה שורשית עם הגבלות בהליכה. לצערי, אין בידי לסייע למערער בענין האמור, שכן אין מדובר בסוגיה שנמצאת בסמכותה של הוועדה הרפואית העליונה והיא לא החליטה בה. על-כן ערעור זה אינו דרך ההשגה על החלטת המשיב בנדון. יש להניח, כי החלטת המשיב בסוגית הרכב הרפואי ניתנת לתקיפה בדרך כלשהי ועל המערער לנקוט באותה דרך, אם היא עדיין פתוחה לפניו, כדי למצות את זכויותיו. 3. בא כוח המשיב הסכים, כי עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית העליונה כדי שתבחן פעם נוספת את דרגת הנכות שיש לקבוע למערער בגין מצב עמוד השדרה המותני. בא כוח המשיב ציין, כי "רק מהסיבה שלא ניתן לראות בפרוטוקול הדיון למעשה עדות לכך שנערכה בדיקה של טווחי תנועות עמוד שדרה מותני, ומאחר והנכות מתייחסת להגבלת תנועות עמוד שדרה מותני - אני מסכים שהדיון יוחזר לוועדה לשם השלמת הבדיקה". המערער, מצדו, ביקש שבית המשפט יימנע מלהחזיר את עניינו לוועדה ויקבע את דרגת הנכות בגין הגבלת התנועה בעמוד השדרה המותני בשיעור של 30 אחוז. טענה זו מבוססת, בין היתר, על כך שהמבחן המתאים הוא זה הקבוע בסעיף 37(1)(ג)(I) לתוספת, העוסק במצב של קיבוע עמוד השדרה המותני. המערער גם ביטא עייפות, תסכול וייאוש מיחסן של הוועדות הרפואיות, כמו גם חוסר אמון בהן. בפסק הדין שניתן על-ידי היום בע"א 11189/07 גולדשטיין נ' קצין התגמולים, דחיתי את הטענה שלפיה קיבוע של חלק מהחוליות מזכה בדרגת הנכות הקבועה במבחן שבסעיף 37(1) לתוספת. אין לי אלא להפנות לנימוקים שפורטו שם. במצב דברים זה, אין מנוס מהחזרת עניינו של המערער לוועדה הרפואית העליונה על מנת שתבחן את תנועתיות עמוד השדרה המותני, שכן דרגת הנכות תלויה במידת ההגבלה בתנועה. אכן, כפי שגם ציין בא כוח המשיב, בהגינותו, מקריאת פרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה לא ניתן להתרשם כי נערכה למערער בדיקה של טווח תנועות עמוד השדרה המותני. הוועדה ראתה לנכון לציין, כי לא היה שיתוף פעולה מצדו של המערער וכי הוא מתהלך במנח גוף מכופף ודמונסטרטיבי. עם זאת, הבדיקה שהוזכרה בפרוטוקול הוועדה היא בדיקת הגפיים התחתונות ולא הוזכרה במפורש בדיקת תנועות בעמוד השדרה המותני. זאת ועוד, אין להתעלם מכך שבעבר נקבעה למערער נכות בשיעור 30 אחוז בגין מצב עמוד השדרה המותני ואין טענה כי מצבו השתפר מאז. אכן, וועדה חוזרת (וועדה רפואה בדרג ראשון) מיום 30.5.06 ומיום 20.6.06 (שעל החלטתה הוגשה הערעור לוועדה העליונה), החליטה להפחית את שיעור הנכות ל- 20 אחוז הואיל ומצאה שחלק מהמגבלה נובע מהגירוי השורשי בגינו נקבעה למערער נכות נפרדת. אלא שבכל הנוגע לפעולתה של וועדה זו נותר סימן שאלה באשר לדיון שהתקיים ביום 20.6.06, אליו לא הוזמן המערער, ולגביו לא ניתן למצוא בפרוטוקול הוועדה הנ"ל התייחסות ברורה. בנוסף, הנכות שנקבעה למערער בגין הפגיעה בשורשים המותניים, לפי המבחן שבסעיף 32(7)(ג) לתוספת, אינה מתייחסת להגבלה בתנועות עמוד השדרה המותני, ולכאורה לא היה מקום להפחית מדרגת הנכות בגין מצב עמוד השדרה המותני בשל הנכות שניתנה בקשר עם הפגיעה בשורשים המותניים, כפי שנעשה על-ידי הוועדה החוזרת. במצב זה על הוועדה הרפואית העליונה לשוב ולבחון את מצבו של המערער בכל הנוגע למגבלת התנועה בעמוד השדרה המותני. הוועדה הרפואית העליונה תאפשר למערער לטעון לפניה, ואם תימצא לנכון שלא לשנות את דרגת הנכות הנוכחית בגין מצב עמוד השדרה המותני (20 אחוז), תנמק מדוע הופחתה הנכות לעומת הדרגה שנקבעה בענין זה בעבר (האם יתכן שחל שיפור?) ומדוע שקביעת נכות בגין פגיעה בשורשים מותניים תיגרע מדרגת הנכות בגין מצב הגב התחתון. 4. הערעור מתקבל במובן זה שעניינו של המערער מוחזר לוועדה הרפואית העליונה לשם בדיקה חוזרת בעניין דרגת הנכות בגין קיבוע חלקי של עמוד שדרה מותני והגבלת התנועה עקב כך. בנסיבות העניין ובהתחשב בעמדת בא כוח המשיב בענין החזרת הדיון לוועדה, אין צו להוצאות. ניתוחעמוד השדרהנכותאחוזי נכותחוליות