פסק דין פסיקת בתי המשפט בישראל קבעה מבחן גמיש אשר לפיו אין מקום לדחות בקשה למינוי מומחים רפואיים כאשר קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות עקב תאונת דרכים; עם זאת, בית המשפט לא יהסס לדחות בקשה כזו, אם אין לה יסוד לאור החומר הרפואי המובא בפניו; כאשר הדברים אינם חד משמעיים, יזהר בית המשפט לבל יצא התובע מקופח על ידי מניעת מינוי מומחה כבקשתו (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד (2) 216). הלכה זו נתבססה בין היתר, ברע"א 3128/97 עמאר נ' סאמי, תק-על 97 (2) 78; באותו עניין נפסק, כי בית המשפט אינו חייב למנות כל מומחה כיד הבקשה הטובה על הצדדים, אלא צריך שתמצא אחיזה לפגיעה באותו תחום, כלומר, אם יש בנמצא תשתית, אפילו לכאורית, לצורך מינוי כמבוקש. עוד הובהר בפסיקה, כי גם אם לא הונח בפני בית המשפט התיק הרפואי ה"מלא", אין בכך כדי להביא לדחיית בקשת המינוי על הסף, אלא שומה על בית המשפט להיזקק למסמכים הרפואיים שהוצגו בפניו ולתת להם את משקלם הראוי (רע"א 9477/04 אריה חב' לביטוח בע"מ נ' עלא, מיום 28.11.04). הפסיקה גילתה גמישות מיוחדת, שעה שדובר במינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרי. ברע"א 6626/99 עזבון המנוח גלעד צסטה ז"ל נ' הררי (מיום 22.12.99), נקבע, כי חרף שיהוי בהגשת הבקשה למינוי, יש להסתמך על התיעוד של הפסיכיאטר אשר טיפל בתובע לצורך בירור שאלת קיומה של נכות נפשית. ברע"א 8048/99 קופלה נ' סהר חב' לביטוח בע"מ (מיום 28.5.00), עמד בפני בית המשפט תיעוד רפואי מאת פסיכולוג ופסיכיאטר של בית חולים, אשר תיאר, בין היתר, שאותה מבקשת סובלת מ"אפקט דיכאוני מקובע". בית המשפט העליון ציין, כי לא אחת לא מתפתחות בעיות פסיכיאטריות מיד לאחר קרות התאונה, אלא רק כעבור זמן; לעיתים נובע הדבר כתוצאה מטיפולים רפואיים עקב התאונה, בעיקר כשמדובר בפגיעה קשה ועל כן בעובדה שאין מסמכים ממועד סמוך לתאונה, המעידים על בעיות פסיכיאטריות, כדי להצדיק דחיית הבקשה. ברע"א 1738/00 סהר חב' לביטוח בע"מ נ' כהן (מיום 31.5.00), נפסק, כי החומר הרפואי אשר כולל ראיה המלמדת על כך שהתובעת מצויה בטיפול נפשי אצל פסיכולוג קליני וכי הוענקו לה עשרות טיפולים פסיכותרפיים, מצדיק מינוי מומחה בתחום זה גם ברע"א 911/03 סעאת נ' סעאת, תק-על 2003 (1) 709 - מונה פסיכיאטר חרף העדרם של מסמכים אודות טיפול רפואי רצוף וריחוקו של הטיפול המסויים שניתן מן התאונה. התחום הנפשיפסיכיאטריהמומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי