גילוי ראיה חסויה

ההלכה המנחה בסוגיית גילוי ראיה חסויה נקבעה בב.ש. 838/84 ליבני ואח' נ. מדינת ישראל פ"ד לח (3) 729, 738 כדלקמן: "'עשיית צדק' בהקשר זה משמעותה ניהול הליך פלילי הוגן, שיש בו כדי לחשוף את האמת ולא לגרום לעיוות דין לאותו נאשם ספציפי העומד לדין. על כן, אם חומר החקירה, אשר לגביו חל החיסיון, חיוני הוא להגנת הנאשם, כי אז, בוודאי, הצדק דורש את גילויו, ושיקול זה עדיף על-פני כל שיקול ביטחוני אפשרי. שום נימוק ביטחוני, ויהא הוא הנכבד ביותר, אינו שוקל יותר, במשקלותיו היחסיות של הליך פלילי נתון, ממשקל הרשעתו של חף מפשע. עדיף זיכויו של נאשם, שאת אשמתו אין להוכיח בשל הצורך לגלות ראיה שיש אינטרס ביטחוני שלא לגלותה, על-פני הרשעתו של נאשם, שאת חפותו אין להוכיח בשל הצורך שלא לגלות ראיה חסויה". בבוא בית המשפט לדון בסוגיה של גילוי “חומר חקירה”, עליו להבחין בין שני שלבים. בשלב הראשון, עליו להחליט אם המסמך שגילויו התבקש, מהווה “חומר חקירה”, שאם לא כן - תידחה הבקשה על אתר. בשלב השני, ובהנחה כי המסמך שגילויו מתבקש הוא בגדר “חומר חקירה”, יש לגלותו לסניגור, אלא אם כן, חל עליו חסיון. זכות הגילוי והעיון הינה חלק מזכות היסוד של הנאשם להתגונן בבית המשפט - ע"פ 4764/98 נדאל נ. מדינת ישראל פד"י נג (1) 832, 838. מטרת הגילוי היא להוציא אמת לאור, שכן, אלמלא זכות זו תישלל מהנאשם האפשרות לסתור ראיה או לבחון את מהימנותה - שם; רע"פ 933/95 מאירוביץ' נ. מדינת ישראל תק-על 95 (2) 1453. הטעם הנוסף לחובת הגילוי הוא זכותו של הנאשם למשפט הוגן - בש"פ 9322/99 מסראווה נ. מדינת ישראל פד"י נד (1) 376. הפסיקה ביקשה לקבוע מבחנים כלליים על מנת לאתר מהו “חומר חקירה”. בבג"צ אל הוזייל נקבע, כי יכללו בו ראיות "השייכות באופן הגיוני לפריפריה של האישום במשמע". הגדרת "חומר חקירה" משתרעת על כל חומר הקשור, בין במישרין ובין בעקיפין, ונוגעת לאישום וליריעה הנפרשת בפני בית המשפט. (מסראווה, שם). רק ראיה העשויה להיות רלוונטית לשאלות העומדות להכרעה, בין במישרין ובין בעקיפין, בין שהיא תומכת בגירסת צד מהצדדים ובין אם לאו, תיחשב ל”חומר חקירה” - בג"צ 1885/91 אלי צוברי נ. פרקליטות מחוז ת"א, פד"י מה (3) 630. מילת המפתח היא רלוונטיות, כשהשכל הישר ונסיון החיים מכתיבים מה ייחשב כרלוונטי - בג"צ 5274/91 חיים יוסף חוזה נ. שר המשטרה ואח', פד"י מו (1) 724. דרישת הרלוונטיות היא שתוחמת את גבולות זכותו של הנאשם לקבלת חומר החקירה ולכן בית המשפט לא יתיר לבצע "מסע דיג" מתוך תקוה לא מבוססת של ההגנה, שמא ימצא בו חומר העשוי לסייע לה - בש"פ 1372/96 ח"כ הרב אריה דרעי נ. מדינת ישראל, פד"י נ (1) 177. במקרה של ספק ברלוונטיות, הנטיה היא לתת פירוש מרחיב למונח “חומר חקירה” - בש"פ 5425/01 יאסין אל חאק נ. מדינת ישראל, פד"י נה (5) 426. די בנגיעה עקיפה ואף מסופקת כדי להפוך את החומר ל”חומר חקירה” ובלבד שקיים יסוד של ממש להשערה או לתקווה שהחומר ישפיע על בירור האישום - בש"פ 4157/00 נמרודי נ. מדינת ישראל, פד"י נד (3) 625. גילוי ראיותראיות חסויות