פסק דין בת"א (חיפה) 1533/89, בהמרצה 428/89 ליפשיץ ואח' נ' שמיר חברה לביטוח בע"מ ואח', צלטנר, חבות לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, עמ' 718 (ו) 1: 'לא פעם התרעתי על כך שאין המבקש צריך להסתפק בהגשת המסמכים הרפואיים הסמוכים ליום האירוע. יש ופגיעות ראשוניות מרובות ואולי אף קשות, חולפות עם הזמן מבלי להשאיר סימנים. הנוהג לבקש מינוי מומחים בתחומים שונים עפ"י הפגיעות המצויינות בחדר מיון או בסיכום המחלה שקשה לעיתים לעמוד על מידת חומרתן, הינו נוהג נפסד. נראה לי כי הוא ננקט, בין השאר, תוך ניסיון 'לדוג' קביעות רפואיות ונכויות רפואיות רבות ככל האפשר, מה עוד שהוצאות המומחים מוטלות כדבר שבשגרה על הנתבעים' ". העדר רצף טיפולי: בע"א 3497/98 רזין נ. המגן חב' לבטוח בע"מ נב' (5) 136 נתמנה מומחה לאחר, שנים שהתובע לא טופל, אלא שנשמט מב"כ התובע ששם היתה אבחנה ברורה של שבר ואליבא דכב' השופט אור: "הנני סבור, שקיומו של שבר בעצם מהווה ראשית ראיה המצדיקה מינוי מומחה רפואי ככלל, אין לביהמ"ש ידע מספיק להכריע בשאלת תוצאתו של שבר עקב תאונה. כדי להכריע בשאלה זו, יש צורך במינוי מומחה רפואי". בספרו של ריבלין, תאונות הדרכים, סדרי דין וחישוב פיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת, תש"ס עמ' 560 - 558:"בנוהג זה יש, כאמור, תועלת של ממש, אך ראוי להפעילו בזהירות כפולה. שנית, וככלל ביהמ"ש חייב להשאיר בידיו בכל מקרה את ההחלטה הסופית אם למנות מומחה בשטח רפואי מסויים, ואל לו להתנער מאחריותו זו כליל, גם כאשר הינו מפנה שאלה בעניין, כאמור, למומחה שכבר מונה בהעדר תשתית כלשהיא לקביעה שהנפגע סבל מבעיה רפואית בתחום נוסף, אין להיתלות בתשובתו התיאורתית של רופא שכבר נתמנה, בדבר אפשרות היפוטתית של קיום בעיה, כדי למנות מומחה רפואי נוסף. ביהמ"ש ישקול את עצתם של המומחים שנתבקשו לחוות דעתם בשאלה אם יש - מהבחינה הרפואית - מקום למנות מומחה או מומחים בתחומים נוספים. ביהמ"ש יעשה כך אם יש תשתית לכאורה לצורך במינוי כזה, ולא יעשה כן אם אין אחיזה לכך בחומר העומד לפניו (רע"א 128/97 עמאר נ. סאמי ואח')" מומחהרפואהמינוי מומחהמומחה רפואי