תקנה 127 לתקנות קובעת: "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א - 1971 (להלן: "חוות הדעת"); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". כן נקבע בתקנה 130 (א) לתקנות, כי בית המשפט רשאי, בכל עת, ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה מטעם בית המשפט. לפי רע"א 10251/02 אפרים כץ חמים וטעים נ' דואני חנה ואח', דינים עליון, כרך סג, 666, שילוב תקנות 127 ו- 130 לתקנות, מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת ע"י הצד המעוניין במינוי המומחה. בבר"ע (ב"ש) 511/06 אמויאל נ. פלונית על מנת שצד העותר לבימ"ש יזכה לפטור מהגשת חוו"ד בעניין שברפואה עליו לעמוד במבחן משולש: נסיבות מיוחדות המסבירות מדוע לא יהא זה צודק להגיש חוו"ד בכוחות עצמו, התביעה או ההגנה בעלת סכוי סביר ולו לכאורה, ראשית ראיה או ראיה לכאורה שהעניין שברפואה מבוסס אף שלא הוגשה חוו"ד רפואית. כשמדובר בתובע, שזכה ליצוג ע"י לשכת הסיוע המשפטי וביהמ"ש פטר מתשלום אגרת ביהמ"ש יש לראות במצבו הכלכלי של התובע טעם מיוחד המצדיק מתן פטור מהגשת חוות דעת (ראה לעניין זה רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' בוריסי, דינים עליון, כרך נא, 438). יתרה מכך, לפי רע"א 10251/02 אפרים כץ חמים וטעים נ' דואני חנה ואח', דינים עליון, כרך סג, 666, שילוב תקנות 127 ו- 130 לתקנות, מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת רפואית ולמנות מומחה ביוזמתו, וזאת אף ללא הגשת חוות דעת ע"י הצד המעוניין במינוי המומחה. רפואהפטור מהגשת חוות דעתחוות דעת