פסק דין עניינו של פסק דין זה, הוא פרשה שידועה כ"פרשת מע"צ", במסגרתה הועמדו לדין התובעים שלפני, בגין ביצוע עבירות חמורות ביותר שכללו תכנון לרצוח שופטים, קציני משטרה, הצתות, ועוד כהנה וכהנה מעשים. התובעים כולם הורשעו בדין, בעבירות כאלה ואחרות, ונדונו לעונשי מאסר ארוכים. התובע מס' 1 (להלן: "הררי"), ריצה עונש מאסר בפועל בן 64 חודשים. התובע מס' 2 (להלן: "בלדוט") ריצה עונש מאסר בפועל בן 25 חודשים. התובע מס' 3 (להלן: "גולברי") ריצה עונש מאסר בפועל בן 51 חודשים. התובע מס' 4 (להלן: "רחימי") ריצה עונש מאסר בפועל בן 24 חודשים. על פי הנטען בכתב התביעה, הושתתה הרשעת התובעים שלפני, בין היתר, על הודאתם בפני חוקרי המשטרה, הודאה שהוצאה מהם בכוח, בנסיבות קשות ביותר, הכל כמתואר בכתב התביעה בהרחבה. בשנת 1994, כ- 14 שנה לאחר גזר הדין (התובעים כולם נעצרו בשנת 1978 ודינם נגזר בשנת 1979), התוודה אחד הקצינים שנטלו חלק בחקירה, באופן פומבי, על השיטות שננקטו במהלך חקירת התובעים, שיטות שכללו התעללויות ועינויים, ואף זיוף עדויות ובידוין. בעקבות התוודות זו, נבדקה הפרשה פעם נוספת על ידי המחלקה לחקירות שוטרים, במשרד המשפטים, כשבעקבותיה הגיעה המדינה לכלל מסקנה, שחל כרסום של ממש בראיות המדינה, באופן המצדיק קיום משפט חוזר. בית המשפט העליון הורה על קיום משפט חוזר בעניינם של התובעים, הוגש כתב אישום מתוקן, כשבמהלך הדיונים בבית המשפט המחוזי, הודיעה המדינה לבית המשפט כי המדינה חוזרת בה מכתב האישום המתוקן, שהוגש כנגדם וכי לשיטתה של המדינה, יש לראות את התובעים (הנאשמים) כמי שלא הורשעו מעולם בהליך המקורי שננקט כנגדם. בית המשפט המחוזי, הוסיף וקבע בהמשך הדרך, כי על המדינה לפצות את התובעים, בסכומים אותם פסק בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 31(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. לאחר שנשלם ההליך במסגרת התיק הפלילי, הוגשה התובענה הנוכחית. לא אלאה בפירוט ההליכים שהתנהלו בתיק זה, יצוין רק לזכות הצדדים, עוה"ד (דאז) אריה שרעבי, עו"ד ורד פרי ועו"ד אברהם רונן, כי הם ניהלו את ההליך בצורה יעילה ויפה ואף שההליך התמשך, הרי שהזמן נוצל כדבעי, ובסופו של דבר, גובשה ההסכמה הדיונית, עליה אעמוד להלן. ראוי עם זאת להדגיש, ודברים אלה חייבים להיאמר לזכותה של המדינה, כי בכתב ההגנה שהגישה המדינה כנגד התובענה, אף שהעלתה שורה של טענות כאלה ואחרות, הודיעה המדינה, כי היא מוותרת על העלאת טענות בשאלת האחריות, וכל שתטען תהיינה טענות בשאלת גובה הנזק שנגרם לכל אחד ואחד מהתובעים. בדיונים שהתנהלו לפני כב' השופט אזר ז"ל, השמיע השופט אזר ז"ל, הצעת פשרה מסוימת, שכפי שהובאה להחלטת הצדדים, לא הייתה מקובלת עליהם. בהמשך, לאחר שכבר החלו הדיונים להישמע לפני, עקב מותו הטרגי של כב' השופט אזר ז"ל, ביקשתי מהצדדים לשוב ולשקול את רעיון הפשרה, והצעתי להם לשנות ממנו במידה מסויימת, באופן שהצעת כב' השופט אזר ז"ל, תהווה בסיס להסדר דיוני, אך יקבע טווח מסוים של טיעון, שיאפשר סטיה מסוימת ממנה, בין אם לכיוון טענות התובעים ובין אם לכיוון טענות המדינה. רעיון זה הוא הרעיון שבסופו של דבר התקבל על דעת הצדדים, ומשכך הוסכם בין הצדדים כי ההליך יתנהל לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, תוך שהוסמכתי לפסוק בין סכום בסיס של 11.2 מיליון ₪, כרף תחתון, לסכום תקרה של 12.2 מיליון ₪, כרף עליון, כולל שכר טרחה והוצאות, כשסכום זה כבר לוקח בחשבון את הסכומים ששולמו בעבר, במסגרת ההליך הפלילי בהתאם להחלטת ההרכב שדן באותו הליך. הבסיס להסדר הוא סכום חודשי מסוים. הצדדים גם השמיעו את עמדתם לעניין הפרשי ההצמדה. לאחר שהצדדים הודיעו על עקרונות ההסכם, נדחה הדיון ליום 31/5/05, על מנת לאפשר השלמת טיעונים בעל פה, בהתאם להסדר הדיוני. במועד האמור, הופיעו הצדדים וטענו טענותיהם בהרחבה. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, לאחר שעיינתי בחומר החסוי שהועמד לרשותי על ידי המדינה (מעבר לתמצית שהועמדה גם לרשות עו"ד פרי), ותוך שאני סבור שלחומר החסוי יש השפעה מסוימת על הפסיקה, לחובת המדינה, אני פוסק לתובעים את הסכומים כדלהלן: להררי, סך של 4,565,000 ₪. לבלדוט סך של 1,784,000 ₪. לגולברי סך של 3,639,000 ₪. לרחימי סך של 2,168,000 ₪. בהתאם להסכמה הדיונית, מיום 15/5/05, הרי ששליש מסכום הפיצוי ישולם לידי ב"כ התובעים עו"ד פרי, בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל, ויתרת שני השלישים, תשולם לידיה עד לא יאוחר מיום 30/10/05 והיא תישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. משפט פלילישריפההצתהמע"צרצח