פסק דין השופט א' ריבלין: 1. המשיב (הוא המערער בע"א 5867/03) (להלן: המשיב) נפגע בתאונת דרכים ביום 24.12.1995 בעת היותו חייל בשירות סדיר. הוא סבל פגיעות בחלקי גופו השונים, נגרמו לו שברים ובעקבות התאונה הוא שוחרר מן השירות הצבאי. 2. בית-המשפט המחוזי מינה מומחים רפואיים בתחום האורולוגיה, האורטופדיה והפסיכיאטריה על-מנת שיעריכו את מגבלותיו של המשיב. בתחום האורולוגי נקבעה לו נכות משוקללת בשיעור של 28% בגין אין-אונות וכריתת אשך חלקית. קביעת דרגת הנכות נעשתה בהתאמה, בהעדר הוראה ישירה בתקנות הביטוח הלאומי. בתחום האורטופדי נמצאה אצל המשיב נכות בשיעור משוקלל של 39.6% בשל חולשת שרירי הרגל השמאלית, בשל הפרעות בישיבה, בשל שבר באצבעו, פגיעה עצבית קלה בכתף ושברים בכף הרגל הימנית. המומחה בתחום הפסיכיאטריה מצא כי נותרה בו נכות נפשית בשיעור של 50% "שבחלקה (5%) חופפת לנכות האורולוגית". לבקשת המשיב מונתה גם מומחית בתחום השיקום וזו הביעה תחילה את הסברה "שאין מניעה שיעבוד כמציל אך לא יהיה באפשרותו לעבוד עבודות הדורשות מאמץ פיסי ניכר וכן הוא מוגבל בהליכה או עמידה ממושכת", אולם בחקירתה הנגדית קיבלה את קביעותיו של הרופא הפסיכיאטרי ואישרה, כי אם זה האחרון גורס שאין זה אחראי לאפשר למשיב לעבוד כמציל הרי ש"היא אינה מתווכחת על-כך". בית-המשפט המחוזי מצא, כי ראוי להעריך את שעור הפגיעה התפקודית אצל המשיב ב-60%, זאת בהתחשב בנכות הרפואית שנקבעה לו ובהתחשב גם בעובדה שניתן לשלבו בעבודות שונות. אשר לשיעור השכר שהיה עשוי המשיב להשתכר אלמלא התאונה, מצא בית-המשפט המחוזי כי בשנתיים הראשונות שלאחר שחרורו מהצבא היה מגיע לכדי השתכרות של 3,000 ש"ח נטו בערכי פסק-הדין, במשך השנתיים שלאחר מכן היה משתכר סכום של 4,000 ש"ח לחודש ובמשך שנתיים נוספות היה משתכר 5,000 ש"ח לחודש, או-אז היה מגיע לשיעור השכר הממוצע במשק. כשנתונים אלה בידיו חישב בית-המשפט את הפסדי ההשתכרות של התובע בעבר. אשר לעתיד, בחר בית-המשפט לערוך חישוב גלובלי שיביא בחשבון גם את הסיכוי שהמשיב היה מתקדם בעיסוקו. בנוסף לכך, פסק גם בית-המשפט פיצויים בסכומים שונים בגין הוצאות רפואיות ואחרות, לרבות הוצאות ניידות, סיעוד ודיור. 3. המערערים בע"א 5280/03 (המשיבים בע"א 5867/03) (להלן: המשיבים) משיגים על הקביעות שבאו לעניין שיעור נכותו הרפואית של המשיב ובמיוחד לעניין הקביעות בשאלת הנכות הנפשית והנכות האורולוגית. הם סבורים כי לא היה מקום להעריך את פגיעתו התפקודית בשיעור של 60% וזאת לאור חוות-דעתה של המומחית בתחום השיקום. הם סבורים כי בית-המשפט המחוזי הפריז בפסיקת הפיצויים בגין ראש הנזק של הסיעוד ובפיהם טענות שונות לגבי הפיצוי שנפסק למשיב בגין ראשי הנזק האחרים. המשיב סבור, מנגד, כי ראוי היה להעריך את הפגיעה התפקודית שהוסבה לו בשיעור של 100%. הוא סבור גם כי בית-המשפט המעיט בהערכת בסיס השכר לצורך חישוב הפסדי ההשתכרות, וכן המעיט בפסיקת פיצויים בגין ההוצאות השונות. עוד מלין הוא על שיעור שכר הטירחה שנפסק לו. 4. עיינו בבקשות להבאת ראיות נוספות, בהן הראיות הנוגעות לבקשה למינוי אפוטרופוס והמסמכים שבחלקם צורפו לסיכומי המשיב בבית-המשפט קמא ובחלקם צורפו לתצהיר שניתן באותה ערכאה. מסמכים אלה אינם עונים על התנאים הצריכים להגשת ראיות בערעור וגם לגופם אין בהם כדי להוסיף על טענות הצדדים בערעור. 5. נראה כי בית-המשפט אכן הפריז בפסיקת הפיצויים במקצת מראשי הנזק בהתחשב בתשתית הראייתית שהייתה בפניו. ראשית, בהתחשב בעובדה שהמשיב נפגע בגיל צעיר, עוד קודם שיצא לשוק העבודה ספק אם היה מקום לחשב את הפסדיו בעתיד על בסיס שכר העולה על השכר הממוצע במשק. החישוב הגלובלי שנערך לענין הפסד השתכרותו בעתיד - 1,250,000 ש"ח - עולה לפיכך בשעור של כשליש על חישוב אקטוארי שהיה נערך על-פי הנתונים האמורים. בהעדר אינדיקציה המצדיקה חריגה כאמור יש לחשב את הפיצוי בראש נזק זה מחדש ולהפחית 400,000 ש"ח מן הסכום הפסוק. אשר לפסיקה בגין שירותי סיעוד, אכן מדובר בפסיקת סכום גבוה בהתחשב בממצאים שקבע בית-המשפט קמא, לאמור כי המשיב הוא "בחור עצמאי, המסוגל לתפקד באופן עצמאי, הן בכל הנוגע לפעילויות יומיומיות, הן בכל הנוגע לניידות והן בכל הנוגע לכל יתר הפעילויות". יחד עם זאת, אין להתעלם מקביעותיו של בית-המשפט, כי המשיב זקוק באורח קבוע לגורם מכוון. בית-המשפט גם כלל בראש הנזק הזה הוצאות דיור שהיו לאחותו של המשיב בגין התארחותו בדירתה והוצאות ניהול ענייניו הכספיים. בהתחשב בכל אלה אין להתערב בסכום שנפסק בגין ראש הנזק של עזרת הזולת - ואין להורות על הפחתתו. שכר טירחת עורך-הדין יתוקן בהתאם לסכום הפיצוי המתוקן ויעמוד על שיעור של 13% (ולא 12% כפי שנפסק) בתוספת מע"מ. בנסיבות המקרה אין צו להוצאות בערכאה זו. ש ו פ ט הנשיא א' ברק: אני מסכים. ה נ ש י א השופט א' גרוניס: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ריבלין. פיצוייםתאונת דרכים