החלטה 1. זהו ערעור על החלטותיו של קצין התגמולים מיום 11.11.04 ומיום 21.3.04 לפיהן נדחתה תביעתו של המערער להכרה בקשר בן הכאבים הפטלו-פמוראלים בברך ימין ובברך שמאל לבין תנאי שירותו הצבאי. 2. המערער נולד ביום 15.10.81 והתגייס ביום 22.3.00 בפרופיל 97. המערער שירת כלוחם בגולני. לאחר מספר חודשים של שירות קרבי, בדצמבר 2000, הורד הפרופיל ל-45 בשל כאבים בברכיים ממקור פטלו-פמוראלי והמערער הועבר לשירות עורפי. 3. נציין, כי המערער נפגע ביום 5.8.01 ע"י מחבל בקריה בת"א ברסיסים בברכו הימנית, אשר הוצאו בניתוח. לפגיעה זו אין קשר לערעור הנוכחי. 4. המערער הסתמך על חוות דעתו של ד"ר ישראל קליר, אשר חיווה דעתו, כי מחצית מן הבעיה בברכיו של המערער נובעת מן השירות הצבאי ומחציתה נובעת ממבנה ברכיו של המערער. ד"ר קליר ציין, כי ידוע, שקודם לגיוס לא היתה לו כל בעיה בברכיו. ד"ר קליר כתב: "יש להניח לכן שמסלול השירות כלוחם בגולני גרם להחמרה של מצב קודם שסביר להניח שלא היה מופיע כלל או בצורה מנורית וחסרת משמעות". 5. מטעם המשיב הוגשה חוות דעת של ד"ר שזר באשר לברך ימין, אשר ציין כי קיימת רגישות פטלו-פמוראלית ניכרת בשתי הברכים ללא הבדל בין ימין ושמאל. ד"ר שזר כותב בחוות דעתו, תוך התייחסות גם לברך שמאל, כך: "ד"ר לובושיץ בדק את מר צדיק לגבי ברך שמאל. לדעתו, הכאבים בברכיים הם תוצאה של פגם מבני בברכיים, אשר בא לידי ביטוי זמני בשל מאמצים בתחילת השירות הצבאי. שיקול זה נכון גם לגבי הכאבים הפטלו-פמוראלים בברך ימין. מאמצים גופנים יכולים להביא לכאבים פטלו-פמוראלים, דבר הקשור בדרך כלל לפגם התפתחותי במפרק הפטלו-פמוראלי. מאחר ואין כל מסמך המעיד על כאבים לאחר דצמבר 2000, יש לשער שהכאבים היו זמניים. בבדיקה כיום קיימת רגישות אך זהו ממצא סוביקטיבי ואין לדעתי מקום להכיר בקשר בין תנאי השירות ובין נכות לצמיתות בשל הכאבים הפטלו-פמוראלים, שהתפתחו במהלך השירות, ללא כל מסמך המעיד על המשך כאבים לאחר דצמבר 2000." נצין שחוות דעתו של ד"ר לובושיץ באשר לברך שמאל דומה בעיקרה דהיינו שתנאי השירות לא גרמו לפגימה, אלא הביאו לידי ביטוי זמני את הכאבים. 6. הועדה לאחר ששמעה את המערער ואת חקירתו של ד"ר קליר ועיינה בחוות הדעת של המומחים מטעם המשיב (נציין שב"כ המערער ויתר על החקירה של המומחים מטעם המשיב), מעדיפה את חוות דעתו של ד"ר קליר על פני חוות דעתם של המומחים מטעם המשיב. 7. אין מחלוקת כי המערער החל לסבול במהלך שירותו, לראשונה, מכאבי ברכיים פטלו-פמוראלים, לאחר מאמצים במסגרת שירותו כלוחם, כאשר הכאבים גברו עד כדי כך שהפרופיל הרפואי הורד ל-45 והוא חדל להיות לוחם. 8. המערער העיד, כי הוא סובל עד היום מן הכאבים והועדה קיבלה את עדותו ומאמינה לו, למרות שלא הציג מסמכים לפיהם פנה לרופא לעניין זה לאחרונה. ד"ר קליר מצא בבדיקתו הן כאב ניכר דו צדדי והן מבחן "טחינה" חיובי חזק וקפיטציות פמוראליות גסות עם מבחן "חרדה" חיובי. כל אלו מהווים אינדיקציה לכאבים פטלו פאמורליים במועד הבדיקה, שהיה ב- 14.4.04. גם ד"ר שזר וגם ד"ר לובושיץ כתבו כי המערער דיווח על כאבים בעת לחץ על הסחוס. ד"ר שזר אף הגדיר זאת רגישות ניכרת בשתי הברכיים. 9. ד"ר קליר מציין עוד כי המערער משתמש בתרופות להרגעת כאבים ומגן ברך. כאמור הועדה מעדיפה את חוות דעתו של ד"ר קליר ומקבלת את עדות המערער, הנתמכת בחוו"ד של ד"ר קליר, כי הוא סובל עד היום מכאבי הברכיים. 10. מכל האמור לעיל, עולה כי הועדה מקבלת את הערעור וקובעת קשר החמרה בשיעור 50% בין כאבי הברכיים של המערער לבין שירותו הצבאי. סוף דבר הערעור מתקבל ונקבע קשר של החמרה בשיעור 50% בין כאבי הברכיים ממקור פטלו-פמוראלי לבין תנאי השירות. המשיב ישלם למערער את הוצאות חוות הדעת (עד לסכום של 2,500 ₪) כנגד קבלה מקורית וזאת בתוך 30 יום מיום שתוגש למשיב הקבלה המקורית. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪ בתוספת מע"מ וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת ההחלטה ע"י ב"כ המשיב. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. ברכייםצבאחיילים