פסק דין 1. התובע הגיש תביעה נגד הנתבעות שענינה תאונה מיום 30.11.1993 בה נפגע תוך כדי משחק כדורית במגרש השייך לנתבעת (להלן: "הנתבעת") המבוטחת בביטוח אחריות אצל נתבעת מס' 2 . 2. בסעיף 4 לכתב התביעה נטען כדלקמן : "ביום 30 בנובמבר 1993 במסגרת משחק כדורית במהלך שעור הספורט הרגיל בסמינר, נתקל התובע ברגלו בחפץ כלשהו, נפל ונחבל קשות בברכו השמאלית, כפי שהסתבר לו לאחר מכן, הנפילה היתה כפי הנראה בשל גליל ברזל פתוח אשר היה במגרש הספורט ו/או מרצפת אשר לא היתה מונחת במקומה והיתה בולטת מעל פני הקרקע". 3. בסעיף 8 לתצהיר התובע (ת/4) מציין התובע כי שני גורמים הביאו לנפילתו, האחד, היה גליל ברזל אשר היה שקוע במרצפות ונראה כבור, ושני המרצפות מהן למעשה בנוי המגרש שלא היו באותו גובה כך שגם בעטיין נוצרו מפגעים על פני המגרש. 4. הנתבעת בכתב הגנתה דחתה את טענות התובע ולטענתה המגרש בו שיחק התובע היה תקין לחלוטין ללא בורות ונפילת התובע אירעה כתוצאה מרשלנותו הבלעדית בלבד ו/או כתוצאה מפציעתו שאירעה לפני אירוע התאונה הנוכחית. 5. מטעם התובע העידו 4 עדים והוגשו 5 מוצגים, מטעם הנתבעת העידו 3 עדים והוגשו 6 מוצגים. תיאור המגרש: 6. מדובר במגרש אינו מקורה ומרוצף באריחי בטון בגודל 45 X 45 ס"מ עם שכבה עליונה של אגרנט דק ועליו קיימים סימנים המגדירים פעילויות כדורסל, כדור יד, וכדור עף. 7. לצורך הצבת עמודי רשת כדור עף נקבע במגרש ארבעה גלילי ברזל, גליל אחד בקוטר פנימי של כ- 8.5 ס"מ ושלושה גלילים בקוטר פנימי של 10.5 ס"מ. 8. גליל הברזל מושקעים בעומק של כ- 20 ס"מ במשטח אריחי הריצוף ונועדו לנעיצת עמודי הקשת בתוכם. 9. הגלילים נמצאים בתחום המגרש המסומן לפעילות כדור יד , שני גלילים נמצאים בסמוך לשערי הכדור יד ושני גלילים בסמוך למרכז המגרש. 10. צילום הגלילים צורף לחוות דעתו של המומחה מטעם התובע (ת/6) ולחוות דעתו של המומחה מטעם הנתבעת (נ/4). שאלת האחריות: 11. על מנת לקבוע באם אכן אחראית הנתבעת לאירוע התאונה, יש לקבוע באם אחד הגלילים לא היה מכוסה במכסהו כטענת התובע, דבר שגרם לנפילתו או היה מכוסה במכסה כרגיל כטענת הנתבעת. 12. העיד בפני עד התביעה שרון גול והגיש תצהיר בחקירה ראשית (ת/1) עליו נחקר ע"י ב"כ הנתבעות ולפי תצהירו ועדותו מיד עם אירוע התאונה אמר התובע שהוא נתקל במשהו ולכן נפל והמגרש היה במצב רע ולא פעם אנשים נפלו במהלך המשחק. 13. העיד בפני התובע והגיש תצהיר בחקירה ראשית (ת/4) ולפי עדותו ותצהירו נפל בגלל שגליל הברזל היה שקוע במרצפות ונוצר בור ולפי עדותו היו חורים לתקוע העמודים והחור לא היה סתום (עמוד 12 לפרוטוקול). 14. המומחה מטעם התובע חיים בן ארי ביקר במגרש כ- 5 שנים לאחר אירוע התאונה והגיש חוות דעת (ת/6) עליה נחקר ע"י ב"כ הנתבעת. 15. בסיכום חוות דעתו קובע המומחה כדלקמן : "לאור האמור לעיל ניתן לקבוע כי בתאריך 30.11.93 במגרש הספורט בו נפגע התובע היה ליקוי בטיחותי שגרם לו למעוד ולהפגע. עצם קיומם של גליל ברזל פתוח ושל הפרשי גבהים בין אריחים גובלים במגרש ספורט, הינו מנוגד לכללי בטיחות בסיסיים, ובכללם תנאי בטיחות נדרשים בהנחיות תכנון וביצוע בספרות המקצועית העוסקת בענין זה. סביר להניח כי אילו גליל הברזל הפוגע היה מכוסה ומשטח המגרש היה משורי ללא בליטות, שקעים ו/או הפרשי גובה בין אריחים גובלים, לא היתה נגרמת התאונה נשואת התביעה שבנדון". 16. מטעם הנתבעת העיד המומחה המהנדס שמחה פלדמן אשר ביקר במקום אירוע התאונה רק בשנת 2002 והגיש חוות דעת (נ/4) עליה נחקר ע"י ב"כ התובעת בה קבע כדלקמן : "לאור האמור, ניתן לקבוע כי לא היה ליקוי בטיחותי - העדר מישוריות הסוטה מן המותר - במגרש שגרם לארוע התאונתי הנטען בתביעת התובע. כמו"כ, קיומו של גליל פתוח במידות ובצורת התקנתו, כמתואר לעיל - אף אם יוכח כי היה פתוח במועד הארוע התאונתי הנטען, שכן במצב זה נמצא בעת הביקורות ההנדסיות שנערכו שנים רבות לאחר מכן - אינו מאפשר כניסת/התקלות רגל של גבר הנעולה בנעל, כאשר יש לזכור כי הארוע הנטען ארע לטענת התובע בעת שיעור ספורט כך שסיבות רבות אחרות יכולות להוות הגורם לנפילה במהלכו". 17. מטעם הנתבעת העיד מר איגור ביאליק והגיש תצהיר בחקירה ראשית נ/6 עליו נחקר ע"י ב"כ התובע. 18. לפי עדותו היה נוכח במגרש וניגש לתובע לאחר התאונה אך לא יכול לדעת מדוע נפל ונפצע שכן נפילות ופציעות קירות מידי פעם בפעם במהלך שוטף של המשחק, ולא ניתן למנוע אותן לגמרי. 19. שני המומחים שהעידו בפני הן מטעם התובע והן מטעם הנתבעת לא יכולים לקבוע באם אכן ביום אירוע התאונה אחד הגלילים שהיה במגרש לא היה מכוסה כטענת התובע שכן ביקרו במגרש לאחר מספר שנים. 20. אני מקבל ללא סייג את עדותו של התובע לפיה אכן סיבת נפילתו תוך כדי המשחק היתה אי כיסוי גליל המתכת שהיה על המגרש והכנסת רגלו לתוך הבור של הגליל דבר שגרם לנפילתו. 21. התובע מיד לאחר אירוע התאונה הצהיר בפני העד שרון גול שהוא נתקל במשהו שהיה במגרש דבר שגרם לנפילתו, הצהרה שמחזקת את גרסתו. 22. לאור האמור ליעל אני קובע כי אכן ביום אירוע התאונה גליל הברזל לא היה מכוסה במכסה המיועד לכך דבר שגרם לנפילת התובע. 23. אין ספק כי הנתבעת אחראית לאירוע התאונה לאחר וקבעתי כי בזמן האימון היה מכשול במגרש בצורת בור קטן שלא היה מכוסה במכסה המיועד לכך דבר שגרם לנפילת התובע, הנתבעת חבה במקרה זה חובת זהירות מושגית וחובת זהירות קונקרטית. 24. קיומה של חובת הזהירות נקבע על פי מבחן הצפיות, דהיינו אם אדם סביר היה צריך לצפות להתרחשות הנזק שאירע כפי שזה נקבע בע"א. 145/80 ועקנין נג' המועצה המקומית בית שמש פ"ד ל ז (1) 113. 25. במסגרת חובת הזהירות מתחשב בית המשפט בעובדותיו המיוחדות של המקרה וקיומה של חובת הזהירות נקבע בכל מקרה ומקרה על פי מבחן צפיות קרות הנזק כדי לקבוע קיומה של חובת הזהירות המושגית וחובת הזהירות הקונקרטית. 26. אין לי ספק כי היה על הנתבעת במקרה זה לצפות התרחשות הנזק לאחר ואפשרה אימון במשחק כדוריד בשיעור ספורט כאשר קיים במגרש שקע (בור קטן) ולא מכוסה במכסה המיועד לכך ועל כן אחראית לאירוע התאונה ולפיצוי התובע על נזקיו. 27. אין מחלוקת כי נתבעת מס' 2 הוציאה פוליסה המכסה אחריותה של נתבעת שהיתה בתוקף ביום אירוע התאונה. 28. בנסיבות הענין כאשר מתקיים אימון במגרש בו השחקנים מרוכזים במשחק לא ניתן לייחס "אשם תורם" לתובע. הנכות הרפואית: 29. לאחר התאונה הועבר התובע לבית חולים אסף הרופא ואובחן חשד של תלישה של הרצועה הצולבת של הברך שמאל והיה מאושפז במשך 4 ימים במחלקה האורטופדית ועבר ניתוח ארטרוסקופי של הברך השמאלית ונמצא קרע מלא של הרצועה הצולבת של הברך וביום 19.10.1994 עבר ניתוח נוסף בו שוחזרה הרצועה הצולבת הקדמית והיה בתהליך שיקומי למשך חצי שנה. 30. התובע צרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של ד"ר פרידמן (ת/5) אשר קבע נכות צמיתה בשיעור של 15%. 31. התובע נבדק מטעם הנתבעות ע"י ד"ר נוף אשר קבע נכות צמיתה בשיעור של 10% בלבד (נ/2). 32. בית המשפט מינה את ד"ר ישראלי אמנון להיות מומחה רפואי אשר בדק את התובע והגיש חוות דעת (ת/3) בה קבע את נכותו הרפואית של התובע בשיעור של 12.6% אשר מחצית הנכות בשיעור של 6.3% יש ליחס לתאונה ומחציתה יש לייחס למצב קודם בגין תאונה שעבר 3 חודשים לפני התאונה הנוכחית. 33. ד"ר ישראלי הוזמן לבית המשפט על מנת להחקר על חוות דעתו ולאחר חקירה ארוכה הסכים המומחה בהגינותו לייחס לתאונה הקודמת שליש בלבד כך ששיעור נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה הנוכחית עמד ל- 8.4% בלבד. 34. הצדדים הסכימו להגשת חוות דעתם של המומחים מטעמם ללא חקירתם באופן שתהיה לכל צד אפשרות לטעון בסיכומים לגביהם. 35. לאחר שעיינתי בחוות דעתם של המומחים מטעם הצדדים ובחוות דעתו ובעדותו של ד"ר ישראלי אני מחליט לקבל את חוות דעתו של ד"ר ישראלי כחוות דעת אמינה המתבססת על עדותו וקובע כי נכותו הרפואית של התובע כתוצאה מהתאונה הינה בשיעור של 8.4%. הנכות התפקודית: 36. הנכות הרפואית אינה זהה לנכות התפקודית ועל ביהמ"ש לקבוע את סוג הנכות התפקודית בהתאם למכלול הראיות שמובא בפניו, בשים לב לסוג הנכות ולמקצועו של התובע. 37. בע"א 646/77 לוי נ' עמיאל, פ"ד כרך ל"ב (3), עמ' 589, נקבע כדלקמן : "הלכה פסוקה היא שאחוזי נכות רפואית אינם מצביעים בהכרח על אבדן מקביל של הכושר לבצע עבודה, הכל תלוי בטיב עבודתו והתעסקותו של המערער ובטיב הפגיעה בבריאותו.... יתכן והפגיעה היא חמורה אך בכל זאת מסוגל הניזוק להמשיך בעיסוקו ללא הגבלה". 38. בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד כרך מ(4) עמ' 690, נקבע כדלקמן : "יש שקיים פער, לפעמים פער של ממש בין מגבלותיו של הנפגע מבחינה רפואית, המתבטאת בדרגת הנכות הרפואית שנקבע לו, לבין יכולתו של אותו נפגע לתפקד לעבוד ולקיים את עצמו". 39. כב' השופט קציר בספרו פיצויי בשל נזקי גוף, מהדורה חמישית, עמ' 259, קובע כדלקמן : "נכויות בשיעור של 5% או אפילו 10% מטבען שאינן עלולות להשפיע על כושר התפקוד בנוגע להשתכרות אצל אדם מן הישוב: במקרים כאלה הנטיה היא שלא לפסוק את הפיצוי לפי אחוז הנכות, אלא מקום שבית המשפט משתכנע שאפשר שהנכות תהיה בעלת משמעות תפקודית, הוא עשוי לפסוק סכום גלובלי בפריט נזק זה". 40. בע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג מ"ג (1) בעמ' 157, קובע כב' השופט בייסקי, כדלקמן : "אך העיקר הוא, כי נכות בשיעור 5% מהסוג שנקבע אצלה אין לה כל השפעה או השלכה על תפקוד בעבודה ואף רופא לא קבע אחרת. בפריט נזק זה של הפסד שכר בעבר בעתיד דין ערעור המערערים להתקבל ואת החיובים בנדון יש לבטל". 41. כב' השופט לוין בע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 687, קובע כדלקמן: "כדי לקבוע שיעור הנכות התפקודית לעניין קביעת שיעור נזקיו של הנפגע לפי חוק הפיצויים שומע השופט הדן במשפט, ראיות לענין תפקודו של הנפגע, כישוריו וסגולותיו, רמת השכלתו, תחומי עיסוקו ועוד כיוצא באלה היבטים שאינם תחום מגבלותיו הרפואיות דווקא. על פי המכלול והמגוון המרכיבים יקבע השופט, בסופו של דבר, שיעורה של הנכות התפקודית של אותו נפגע, אכן, הנכות הרפואית כפי שנקבע על ידי המומחים הרפואיים, היא מרכיב מאוד חשוב בקביעת הנכות התפקודית, אך אינה יחודית והשוני בדרגת הנכות למיניהן יכול, כאמור שיהיה רב". הנכות התפקודית: 42. במקרה הנוכחי נכותו הרפואית של התובע בשיעור קטן של 8.4% שבדרך כלל לא יכולה להשפיע על תפקודו בעבודתו בתור מאמן ספורט בכדור יד או מורה לחינוך גופני ולכל היותר יכולה לגרום לאי נוחות בעבודה מבלי לפגוע בתפקודו בה או בתפקודו בחיי היום יום. אבדן הכנסה עד היום: 43. לפני התאונה השתכר התובע בתור שחקן בליגה הלאומית סכום בשקלים השווה ל- 650 $ לחודש ולא היה מסוגל לעבודה במשך שבעה וחצי חודשים. 44. בהתאם למוצג (נ/1) השתכר התובע בעונה 92/03 סכום בשקלים השווה ל- 450 $ לחודש ובעונה 93/94 אמור להשתכר 600 דולר לחודש. 45. אני נכון ללכת לקראת התובע ולקבוע כי משכורתו היתה כפי שציין בתצהירו סכום השווה בשקלים ל- 650$ לחודש ועל כן הפסיד עבור התקופה בה לא עבד סכום בשקלים השווה ל- 4,875 $ לפי שער של 4.50 שקל לדולר ובסה"כ 21,937 ₪, סכום משוערך להיום לפי שער הדולר הנוכחי שכן, לא הוכח שער הדולר בזמן הרלוונטי לאירוע התאונה. 46. לאחר שהתובע חזר לשחק לא הפסיד שכר, ולהפך הנכון, בתור מורה לאימון גופני ומאמן במשחק כדור יד השתכר בין 6,000 ₪ ל- 8,000 ₪ נטו וקרוב ל- 10,000 ₪ ברוטו מעל ומעבר שלמשכורתו הקודמת. אבדן הכנסה בעתיד: 47. התובע יליד שנת 1971 ונכותו הרפואית בשיעור של 8.4% לכל היותר יכולה לגרום לו אי נוחות בעבודתו כמורה לאימון גופני או מאמן בקבוצת הכדור יד ומשכורתו החודשית הנוכחית עולה בהרבה על משכורתו לפני התאונה. 48. יש לקחת גם בחשבון כי שחקן כדור יד בליגה הלאומית יכול לשחק עד גיל 32 לערך ויכול לשחק בליגה נמוכה יותר לא יותר מגיל 36 כך שבכל מקרה היה התובע מפסיק לשחק וחוזר להיות מורה לחינוך גופני מקצוע אותו למד או מאמן קבוצה בכדור יד. אם יבחר בכך בנוסף להיותו מורה לחינוך גופני. 49. למען הזהירות אני נכון לפסוק לתובע סכום גלובלי אחד עבור אבדן הכנסה בעתיד בסך של 30,000 ₪. עבור כאבים וסבל: 50. התובע יליד שנת 1971 ונכותו הרפואית הינה בשיעור של 8.4%. 51. התובע עבר שני ניתוחים וסביר להניח שחש אי נוחות בעבודתו בגלל כאבים בברך שמאל. 52. אני מעריך את ראש נזק זה בסך של 35,000 ₪ כולל כאבים מיום אירוע התאונה. הוצאות רפואיות ונסיעות: 1. ההוצאות הרפואיות מכוסות ע"י קופת חולים לפי חוק הבריאות הממלכתית לפי ההלכה שנפקה בע"א 5557/95 סהר נגד אלחדד, פ"ד נ"א (2), 724, אולם כל חבר קופת חולים משתתף ברכישת תרופות או משלם עבור ביקור רופא. 2. אין לי ספק כי התובע נאלץ להעזר בנסיעה במוניות או ברכב ציבורי לשם קבלת טיפול רפואי. 3. אני מעריך כאב נזק זה בעבר ובעתיד בסך של 2,000 ₪. 4. סוף דבר, אני מחייב את הנתבעות הדדית לשלם לתובע את הסכומים הבאים: א. סך של 21,937 ₪ עבור אבדן הכנסה בעבר. ב. סך של 35,000 ₪ עבור כאבים וסבל. ג. סך של 30,000 ₪ עבור אבדן הכנסה בעתיד. ד. סך של 2,000 ₪ עבור הוצאות רפואיות ונסיעות . 5. בנוסף לכך אני מחייב הנתבעות הדדית לשלם לתובע הוצאות כוללות בסך של 15,000 ₪ . דיני ספורטתאונות בבית ספר