התביעות והצדדים לה 1. בפני שתי תביעות ששמיעתן אוחדה הנוגעות לאירוע הצפה מיום 21.1.03 ברח' הסדנאות בהרצליה פיתוח (להלן : "האירוע"). באותו אירוע, החנו שני נהגים, התובעים מס' 1 בכל אחת מהתביעות, (להלן : "הנהגים"), את רכביהם ברח' הנ"ל. הרכבים היו מבוטחים בעת האירוע אצל התובעת 2, חברת ביטוח ישיר אי.די.איי חברה לביטוח בע"מ (להלן : "ביטוח ישיר"). 2. יום האירוע היה יום גשום מאוד, וכאשר שבו הנהגים לרכביהם מצאו כי אלה הוצפו במי גשם. ביטוח ישיר פיצתה את הנהגים בגין הנזקים אשר נגרמו לרכביהם בעקבות האירוע, וסכומים אלה, ביחד עם הנזקים העקיפים אשר נגרמו לנהגים (השתתפות עצמית, הפסד הנחת העדר תביעות וכו'), הם אלה שנתבעים במסגרת התביעות שבפני, המופנות כלפי עירית הרצליה, הנתבעת (להלן : "העירייה ו/או הנתבעת"). השאלות שבמחלוקת הדורשות הכרעה 3. אין מחלוקת כי האירוע ארע בתחום השיפוטי של העירייה. השאלות המתעוררות במקרה הנדון, המהוות את סלע המחלוקת, הן האם מבחינה עובדתית עשתה העירייה די על מנת שמערכת הניקוז במקום תפעל כראוי, גם בימים גשומים כפי שהיה ביום ההצפה ; שאלת המשנה היא האם בימים גשומים באופן חריג ניתן למנוע באמצעים סבירים מקרי הצפות כגון זה שארע ; והשאלה המשפטית, השלובה בשאלה העובדתית, נוגעת להיקף חובתה של העירייה לפעול למניעת הצפות בתחומה, והאם במקרה הנדון פעלה על פי חובתה זו. העדויות וההוכחות 4. תיק זה נקבע לשמיעת הוכחות ליום 31.3.05, אולם למועד ההוכחות התייצבו נציגי ביטוח ישיר והעירייה, ללא עדים, ובקשו להסתמך על המסמכים שהוגשו לתיק בית המשפט : מסמכים אלה כללו תמונות אשר צולמו ע"י הנהגת ביום ההצפה וכן יומיים לאחריה, בהן נראים קולטנים סתומים (ת/1 ות/2) ; דו"חות השמאים מתייחסים לנזק ברכבים ; תצהירי עדות של הנהגים ; תעודת עובד ציבור של מר מתי ברודנר, מנהל מחלקת כבישים ומדרכות בעירייה, בה הוא מציין כי במהלך חודש נובמבר 2002 בוצעו תיקונים וניקוי יסודי במערכת הניקוז (להלן : " תעודת עובד הציבור"); דו"ח המוקד העירוני של העירייה, המחזיק 13 עמודים, המתייחס ליום האירוע, והמפרט את כל הפניות שנעשו באותו יום למוקד העירוני (להלן: "דו"ח המוקד העירוני") ; ומכתבו של ד"ר נח וולפסון, מנכ"ל חברת מטאו-טק, המתייחס לכמות הגשמים אשר ירדו באזור האירוע באותו מועד (להלן : "מסמך מטאו-טק"). במסמך מטאו-טק מצוין כי מכוון שנעשית מדידת גשם פעם אחת ביום, הנתונים הנזכרים במסמך הינם בגדר הערכה בלבד. על פי נתונים אלה, מיום 21.1.03 משעה 08:00 בבוקר ועד ליום 22.1.03 בשעה 8:00 בבוקר ירדו במקום כ- 70-65 מ"מ גשם, אשר מרביתם ירד בפרק זמן של שעתיים, בין 9:00 בבוקר ל- 11:00. כמות כזו, יורדת, לטענת עורך המסמך, אחת ל- 20 שנה. 5. עורכי המסמכים שהוגשו לא נחקרו על מסמכים אלה, והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה, כאשר עיקר טענת ביטוח ישיר היא שנטל ההוכחה במקרים כגון דא עובד לעירייה להוכיח כי לא התרשלה בטיפול בניקוז, ונטל זה לא הורם ; ואילו העירייה טענה כי נקטה בכל הפעולות הדרושות אך לא ניתן למנוע הצפות בימים גשומים באופן חריג, כפי שהיה במקרה הנדון. בתום הדיון הסמיכוני הצדדים לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט. ההלכה 6. בית המשפט העליון התייחס לשאלה שבמחלוקת במסגרת ע"א 73/86 לוי שטרנברג נ' עירית בני ברק פד"י מג (3) 343, (להלן : "פס"ד שטרנברג"). באותו מקרה דובר על הצפת רחוב בבני ברק, כתוצאה מעליית מי ביוב. בפס"ד שטרנברג נקבע כי : "מחובתה של עירייה לדאוג, במסגרת הסביר, לתקינותה של מערכת הביוב אשר בתחום שיפוטה ואחריותה. מסגרת סבירה לעניין זה נמדדת, בין השאר, במבחנים של סוגי נזקים הצפויים מאי הסרת התקלות, חומרתם והסתברות התרחשותם ; משך הזמן בו לא טופלו התקלות ופתרונות חלופיים להסרתם העומדים לרשות העירייה במסגרת אילוציה התקציביים" (שם, בעמ' 347). לגבי נטל ההוכחה קבע בית המשפט העליון כי במקרים כגון אלה עובר נטל הבאת הראיות להוכיח כי לא התרשלה בטיפול במערכת הניקוז אל העירייה, גם לאור העובדה כי המידע לגבי הפעולות שבוצעו במערכת הביוב מצוי בידיעתה הבלעדית. 7. בעניין זה ראה גם ע"א 1203/01 רשות הניקוז, בקעת בית שאן נ' קיבוץ שלוחות פ"מ ס"א (2) 365, שם נקבע כי לא די להעלות טענה שהתקיים אירוע גשם חריג בעוצמתו (באותו מקרה, אחת ל- 100 שנה), ויש לבחון האם הנזק ארע כתוצאה מאותו אירוע חריג שלא ניתן להיערך אליו או שמא כתוצאה מתחזוקה שוטפת לקויה, שאז מנותק הקשה הסיבתי לעצם היות האירוע "חריג". ומההלכה ליישומה 8. במקרה הנדון, קשה לקבוע כי מי מהצדדים עמד בנטל המוטל עליו, והראיות המצויות נותרו דלות וחיוורות. לאחר שמיעתן נותרו בחלל האוויר השאלות העובדתיות העיקריות, ללא תשובה. 9. לעניין ראיות התביעה - על פי פס"ד שטרנברג אשר צוטט לעיל, על התביעה להוכיח, בטרם יועבר נטל הבאת הראיות, כי הכשל אשר גרם לנזק הינו כשל חוזר ונשנה - או אז על ההגנה להביא ראיותיה לגבי הפעולות שננקטו על ידה למניעת אותו כשל. 10. במקרה הנדון - מעבר לאמור בסעיף 6 לתצהירי הנהגים - מהם עולה כי כביכול האזור בו ארעה ההצפה סובל מהצפות "כעניין שגרתי מדי חורף", לא הובאה לכך כל ראיה. הנהגים לא נחקרו על תצהיריהם ולא ברור על סמך בססו את האמור בסעיף 6 לתצהיר ; לפיכך - השאלה העובדתית האם מדובר באירוע הצפה חד פעמי או חוזר ונשנה - נותרה ללא תשובה. 11. כמו-כן, התביעה לא תמכה את תביעתה בחוות דעת של מומחה באשר למצב הניקוז באזור - בסעיף 7 לתצהיר הנהג מר אייל רוט, מצהיר הוא כי "רוב התעלות הניקוז בסביבה היו סתומות או בצורה מלאה או חלקית, כמו כן מספר רב של פתחי הניקוז ממוקמים מעל קו הכביש כך שמים לא יכולים לחדור אל הבור". עם כל הכבוד לנהג, תצהירו אינו יכול משמש כעדות מומחה ועל התביעה היה להתכבד ולתמוך טענות כבדות משקל אלה - האמורות להוכיח את הטענה שמערכת הניקוז לא הייתה תקינה, בלי כל קשר לכמות מי הגשמים שירדו באותו מועד, - בראיות מתאימות. 12. עוד אציין כי מי מהנהגים לא פרט מהו משך הזמן בו עמד רכבו באזור ההצפה ומהו המרחק שהיה מרכבו בעת ההצפה, ולא ניתן היה לבחון את שאלת הרשלנות התורמת במקרה הנדון. 13. ומכאן למחדלי ההגנה -מסמך "מטאו-טק" ספק רב אם יש מקום להתייחס אליו ככזה המקפל בתוכו נתוני אמת. לא ברור מה הרקע של עורך המסמך, על סמך אילו מדידות התבססו הממצאים - ובכל מקרה - גם עורך המסמך מודה כי מדובר בהשערות בלבד. 14. גם אם נקבל את הנתונים הכלולים במסמך "מטאו-טק" כנכונים - עדיין היה על ההגנה להוכיח את השלב הבא המתבקש - והוא יכולת קליטת מי הגשמים של מערכת הניקוז המצויה במקום. במקרים כגון דא יש לפרט, למשל, על ידי גורם מוסמך, מהו קוטר הצינורות המותקן באזור, מספר פתחי הקולטנים, יכולת הקליטה של מים ליחידת זמן - ובהתאם בית משפט יכול לבחון האם אכן מדובר באירוע חריג שאף מערכת ניקוז סבירה ותקינה לא הייתה מתמודדת עמו בהצלחה. 15. לא זו אף זו - העירייה לא עמדה בנטל הבאת הראיות לעניין הפעולות שננקטו על ידה לטיפול שוטף בקולטנים - תעודת עובד הציבור מלמדת על ביצוע תיקונים יסודיים וניקוי יסודי בחודש נובמבר 2002 - דהיינו כחודשיים -שלושה לפני האירוע ; לא הובאה כל ראיה לגבי סוג התיקונים והניקוי שנעשו באותו מועד. והאם די בכך ? האם התיקון והניקוי נעשו לפני או אחרי "הגשם הראשון" המביא עמו סחף ? ומה לגבי אחזקה שוטפת וביקורת תקופתית ? - ומה כללו "הטיפולים" הנזכרים בדו"ח המוקד העירוני ? - ומדוע יומיים לאחר אירוע ההצפה עדיין נראים בתמונה קולטנים סתומים, מלאים בסחף וחצץ ?! 16. ובאשר לטענת התקציב אשר הועלתה על ידי העירייה -על פי פס"ד שטרנברג - לא די בהעלאת טענה של "בעיית תקציב" כדי לפטור את העירייה מחובת טיפול יסודית יותר במערכת. יש לשטוח בפני בית המשפט נתונים לגבי אותו תקציב, העלויות המוצאת לטיפול במערכת הנקודתית והעלויות הדרושות לשם מציאת פתרונות סבירים. בהעדר נתונים כנ"ל - אין בית משפט יכול לקבוע כי העירייה אכן פעלה כרשות סבירה וכי המשאבים המופנים לטיפול במערכת אכן עומדים במבחן הסבירות. 17. אם נסכם פרק זה, ניווכח לדעת כי אכן השאלות אשר הוצבו בתחילת הדיון נותרו ללא מענה, לאור דלות הראיות ואי הבאת עדים על ידי שני הצדדים. ההכרעה 18. לאחר ששקלתי את כל הממצאים הללו, לאור העובדה כי המידע בכללותו נמצא בידי העירייה, לאור נטל ההוכחה אשר עובר במקרים כגון אלה לעירייה - להוכיח כי לא התרשלה - מאידך לאור הנטל הראשוני המוטל על התביעה להוכיח הישנותם של המקרים וחוסר היכולת לבחון את שאלת הרשלנות התורמת, ולאור הסמכות אשר הוקנתה לי לפסוק על דרך הפשרה, מכוח סעיף 79 א לחוק בתי המשפט - בחרתי לחייב את העירייה במחצית מסכום הנזק המוכח בכל אחת מהתביעות. 19. סוף דבר - בת.א. 66732/03 תשלם הנתבעת לתובעים סכום של ­­­­­9,880 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה מיום 23.6.03 ובתוספת הוצאות משפט הכוללות האגרה בסך 277 ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ כדין. בת.א. 66758/03 תשלם הנתבעת לתובעים סכום של 14,570 ₪ (ללא הפסד הנחת העדר תביעות, שלא הוכח) בתוספת הפרשי הצמדה מיום 9.3.03 ובתוספת הוצאות משפט הכוללות האגרה כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 10% בתוספת מע"מ כדין, והכל תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. גשםרכבנזקי מיםביטוח רכבהצפהביטוח הצפה