פסק דין מונחת בפני תביעה שהגישה צוק מנרה בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד פילת (ישראל) בע"מ (להלן: "הנתבעת"). להלן בקצירת האומר עובדות הצריכות לענין; מדובר בתביעה, לתשלום כספים, המגיעים לתובעת, לטענתה, עקב רשלנותה של הנתבעת במיון ואיתור מועמד מתאים למשרת מנכ"ל עבור התובעת. התובעת הינה חברה, שבבעלותה ובניהולה אתר תיירותי. הנתבעת הינה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותים לאיתור, אבחון ומיון מועמדים לתפקידים ומשרות שונות. בחודש מאי 2001, פנתה התובעת לנתבעת ושכרה את שרותיה, לאיתור מועמד מתאים למשרת מנכ"ל עבורה. לאחר שסוכמו התנאים הכספיים בין הצדדים, התקשרה התובעת עם הנתבעת בהסכם, עפ"י תנאי הצעת העבודה. ( העתק הצעת העבודה שנמסרה לתובעת ע"י הנתבעת, מוצג ת/ג, להלן: "הצעת העבודה"). שלבי הגיוס והמיון של המועמדים כללו מספר שלבים: פרסום מודעה בעיתון, מיון קורות חיים של המועמדים, ראיון אישי ויום מיונים אינטנסיבי, שבסיומו נבחרו המועמדים המתאימים ביותר ע"י הנתבעת. מתוך הצעת העבודה, אני מוצאת להדגיש את התחייבות הנתבעת בהאי לישנא "מחוייבותנו היא לבצע את עבודת המיון באופן מקצועי כפי שתואר לעיל ועל כך אנו גובים את שכרנו. בתהליך זה אין משום וודאות מלאה שבסופו של דבר יאותר האדם אותו תרצו להעסיק, אם כי הנסיון מלמד שברוב המקרים התוצאה היא חיובית". לטענת התובעת, עם סיום תהליך המיון, הנתבעת המליצה על מר X(להלן יקרא: "X"), כמועמד מתאים ואיכותי לתפקיד והעבירה לידי התובעת חוות דעת מפורטת של תוצאות המיון והאבחון של X ( מוצג ת/יד, להלן: "חוו"ד"). לטענתה, לאחר קבלת המלצתה של הנתבעת על X, פנו נציגי התובעת, אל ד"ר גרי טריגר, מנהל שלוחת הנתבעת בצפון (להלן ייקרא: "טריגר") וביקשו מטריגר לקבל חוות דעת והמלצות גם ממעסיקו הקודם של X - מרכז הספורט גלי גיל בקרית מוצקין ( להלן: "מרכז הספורט"). לטענתה, טריגר הבטיח לעשות כן ולאחר מכן הציג מצג כאילו עשה זאת, כאשר הודיעה מזכירתו, לנציגי התובעת, בשמו, כי הנתבעת קיבלה את חוות דעת ממעסיקו הקודם של X וש"הכל בסדר". ביום 6.8.01, בהסתמך על חוות הדעת של הנתבעת ובהסתמך על ה"בדיקה", שבוצעה ע"י הנתבעת ו/או טריגר, מטעמה, עם מעסיקו הקודם של X, התקשרה התובעת עם X ומינתה אותו לתפקיד מנכ"ל ( העתק הסכם ההעסקה, מוצג ת/ה). זמן קצר לאחר תחילת עבודתו של X, אצל התובעת, נוכחו נציגי הנהלת התובעת כי הוא איננו מתאים כלל לתפקיד. לטענתה, הסתבר כי X חסר את הכישורים ו/או את המיומנויות הדרושים/ות למילוי תפקיד מעין זה, שאליו הוא התמנה. משהתעורר חשדם של מנהלי התובעת, באשר לאי התאמתו, של X, לתפקיד, ערכה התובעת בדיקה, משלה, בה התברר לה, לטענתה, כי X פוטר ממקום עבודתו הקודם, מרכז הספורט, עקב: אי סדרים כספיים והתקשרות בהסכמים עם חברות קיקיוניות. עוד התברר לה, כי X הציג עצמו כבעלים של מרכז הספורט וגרם בכך להטלת עיקולים על נכסי החברה בשל חובות אישיים שלו. מעשים דומים, נעשו ע"י X גם במקומות עבודה קודמים אחרים. התובעת, טוענת שהיא גילתה, כי גם הוגשו כנגד X תלונות רבות למשטרת ישראל בשל חשדות לביצוע עבירות פליליות שונות עוד בתקופת העסקתו במרכז הספורט. בדיעבד, הסתבר לתובעת, כי X חתם בעצמו, בשם התובעת, על הסכם עם חברה בלתי ידועה, בלא ידיעת מועצת המנהלים של התובעת או יועציה המשפטיים, בלא שניתנו לו זכויות חתימה בשם החברה ובלא שעשה שימוש כלל בחותמת החברה. באוקטובר 2001, הודיעה התובעת לX על הפסקת עבודתו אצלה, בעקבות תפקודו הלקוי והתנהלותו הרשלנית. לטענת התובעת, הנתבעת יצרה, כלפיה, מצג שווא כאילו היא חברה מיומנת, אמינה, מנוסה ומקצועית באיתור ומיון מועמדים לתפקיד מנכ"ל אצל התובעת ובדיעבד הסתבר כי למרות הליך המיון הארוך וה"מקצועי", שהתחייבה הנתבעת לבצע, היא המליצה לתפקיד על אדם החסר את הכישורים הדרושים לתפקיד ובלתי מתאים בעליל. התנהגותה הרשלנית של הנתבעת גרמה לתובעת נזקים כספיים ישירים ועקיפים, בסך של 450,000 ₪, נכון למועד הגשת התביעה. מכאן התביעה. מנגד טוענת הנתבעת, בכתב הגנתה, שהיא ביצעה את עבודתה בהתאמה מוחלטת להצעת העבודה ( מוצג ת/ג), אשר אושרה ע"י התובעת. לטענתה, תפקידה אינו כולל בירור פרטים אצל מעסיקיו הקודמים של המועמד, אף לא אימות פרטי המידע המועברים על ידי המועמדים. אולם, במקרה דנן, הנתבעת פעלה לפנים משורת הדין וערכה, לבקשתה האישית של התובעת, בירור אצל מעסיקים קודמים. עוד לטענתה, הבירורים שנערכו עם ממליציו של X העלו ממצאים חיוביים בלבד ולא כפי שטוענת התובעת. גדר המחלוקת היא בשאלה האם המעשים, שמייחסת התובעת לX, הינם מעשים שהנתבעת, בתוקף תפקידה, היתה צריכה לגלות ושאילו גילתה אותם, הדבר היה משפיע על שיקולי התובעת האם להתקשר עם X או לאו. דיון; המעשים הפלילים ואי הסדרים שמייחסת התובעת לX X הנטל להוכחת התביעה מוטל על כתפי התובעת, כמי שהיא "המוציא מחברו". בכדי לבסס את תביעתה, בראש ובראשונה, צריכה התובעת להוכיח, בראיות של ממש, כי X אומנם ביצע את המעשים והמחדלים שהתובעת מייחסת לו, בהיותו נושא תפקידים קודמים ובהיותו נושא תפקיד אצלה וכן כי X, אומנם, חסר את הכישורים ו/או את המיומנויות הדרושות למילוי תפקיד כמנכ"ל, כטענתה וכי הוא ביצע את תפקידו באופן לקוי ביותר, רשלני ובלתי מקצועי. בתצהיר עדותו הראשית (ס' 9) מתאר עת' מר הלל צ'רני, יו"ר מועצת המנהלים של התובעת ( להלן יקרא: "צ'רני") את חוסר מקצועיותו של X והליקויים בתפקידו. לטענתו ( ס' 10), התרשמותו האישית מX היתה כי מדובר באדם חסר כישורים הנדרשים לתפקיד מנכ"ל, אדם לא ישר, לא אמין, שהמשך העסקתו ע"י התובעת תהיה קטסטרופה מבחינתה ומאחר שכך, התעורר חשדה של התובעת, בדבר מהימנותו של X. התובעת שכרה את שירותיו של מר מוטי אביב, חוקר פרטי, על מנת לבצע בדיקה בקשר לעברו של X במרכז הספורט (להלן: "החקירה הראשונה"). לטענתה, ממצאי החקירה, הנ"ל, העלו כי X פוטר מתפקידו במרכז הספורט, עקב "אי סדרים כספיים" וכי מר X התקשר בהסכמים עם חברות קיקיוניות אשר נחתמו בלא ידיעתה ובלא אישורה של הנהלת מרכז הספורט. התובעת צירפה לתע"ר את דו"ח החקירה הראשון (מוצג ת/ז). ייאמר מיד, שהדו"ח, הנ"ל, בלתי קביל ואתייחס לכך בהמשך. עוד לטענת צ'רני, התובעת שכרה את שירותיה של חברת חקירות נוספת, חברת תשבץ יעוץ ומידע בע"מ, שביצעה חקירה, מקיפה ומפורטת, לגבי תקופת העסקתו של X במרכז הספורט (להלן: "החקירה השניה"). ממצאי החקירה, הנ"ל, העלו אף הם, לטענתו, כי X פוטר ממרכז הספורט עקב "מעילה וגניבה של כספי מרכז הספורט". עוד העלתה החקירה, כי X ניסה לגנוב ניירות מכתבים של מרכז הספורט חתומים "בלנקו" ע"י חותמת החברה ואף נתפס בשעת מעשה. התובעת צירפה לתע"ר את דו"ח החקירה השני (נספח ת/ח). ייאמר מיד, שאת דו"ח החקירה השניה, משכה התובעת מהתיק וגם הוא אינו ראיה וגם לכך אתייחס בהמשך. בנוסף, בשיחה מוקלטת, שניהל חוקר פרטי, מטעם התובעת, עם מר צחי חסון, עובד בכיר של מרכז הספורט אישר מר צחי חסון את הסתבכויותיו של X בעבירות פליליות, פירט חלק ממעשיו הפליליים ואף הגדירו כ"אדם בעל חשיבה פלילית". התובעת צירפה לתע"ר את העתק תמלול השיחה בין החוקר הפרטי לבין מר צחי חסון (נספח ת/ט). גם נספח זה (ת/ט), משכה התובעת מהתיק והוא אינו ראיה בפני. ב"כ הנתבעת, עו"ד קוזלובסקי, במהלך דיון מיום 27.10.04, התנגד להגשת התצהיר של התובעת, ככל שיש בו עדויות שמיעה סברה ועדויות שלא צריכות לבוא בתצהיר עדות ראשית על פי כל דין (פרוטוקול דיון עמ' 9 ש' 6-5). עפ"י החלטת בית המשפט, נקבע ש"כל צד יוכל להתייחס בסיכומיו לטיעוניו בדבר קבילות אמירות בתצהיר ומסמכים, על פי כל דין" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 9 ש' 18-19). במהלך שמיעת ההוכחות באותו דיון, הודיעה ב"כ התובעת, עו"ד אוסלנדר "הגשתי בקשה לצירוף תצהיר נוסף של חב' חקירות תשבץ ואני מושכת אותו" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 12 ש' 1-2). בנסיבות אלה, בהחלטתי מיום 27.10.04 נקבע: "מוחזרים לידי עו"ד אוסלנדר, תצהיר שביקשה להגיש כתצהיר נוסף, לרבות כל המסמכים שצורפו אליו של תשבץ. כמו כן מוחזר לידי עו"ד אוסלנדר נספח ט'". (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 12 ש' 13-15). הנה כי כן, עתה המועד לדון במחלוקת בדבר קבילות דו"ח החקירה הראשונה ולגופו של ענין אבחן האם הדו"ח קביל או לאו. וכך נאמר בהקשר זה בע"פ 347/88: " כשעוסקים אנו בקבילות מסמך כראיה, עלינו לאבחן בין שלושה מישורים: הקבילות החפצית (הפורמלית)... אותנטיות המסמך, והקבילות המהותית של תוכנו... מישור הקבילות החפצית, עניינו בהוכחת עצם קיומו של המסמך בדרך של הגשתו... מישור האותנטיות... להוכחה כי המסמך אכן נערך כפי שהוא נחזה על פניו... המישור השלישי הוא מישור תוכנו של המסמך... שהרי תוכנו... הינו בגדר עדות שמיעה...". (י. קדמי, על הראיות, מהדורת 2003, חלק שני עמ' 782). ומן הכלל אל הפרט. נעיין תחילה בדו"ח ( מוצג ת/ז). המסמך ערוך בצורת מכתב, שמופנה אל התובעת ולא כחוות דעת מקצועית. המסמך נושא כותרת הנדון: "X X". במסמך ישנו תיאור של ממצאי החקירה אודות X ובסופו של המסמך מודפס "אביב מוטי" ומעל הדפסת השם, חתימה בכתב יד. ייאמר מיד, שאדם בשם "אביב מוטי", לא העיד בפני ואין בפני עדות של מי, שערך את המסמך. לא ניתן היה לחקור, את עורך המסמך, אודות הממצאים, תוכנם, לברר כיצד נערכה החקירה, כיצד הגיע לממצאים ועוד. יתרה מזאת, עת' צ'רני, במהלך חקירתו, בתשובה לשאלה שנשאל, המתייחסת למסמך משיב: "לא צירפתי לתביעתי תצהיר עדות ראשית מטעמו של אביב מוטי, החוקר הראשון שהעסקנו לחקירת עברו של X". וכשנשאל: "למה תצהירו לא צורף" הוא משיב: "אני לא יודע" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 11 ש' 20 -23). דבריו אלה של צ'רני, עומדים לרועץ לתובעת. למעלה מהצורך, אוסיף, שכלל הוא, שאי העדתו של עד, שעדותו מהותית, שיוכל להעיד על תוכנו של המסמך, יש לה כשלעצמה משמעות ראיתית. מדובר במסמכים מהותיים להוכחת גירסתה של התובעת, שהיו ברשותה של התובעת והעובדה שהתובעת נמנעה מלהגישם כדין, כראיות מטעמה ולהעמיד את עורכיהם לחקירה נגדית, פועלת כנגד התובעת. לענין זה, טובים וישימים דברי המלומד, י. קדמי, מתוכם אני מוצאת לצטט: "...וזהו הכלל - אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד שיש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד; (בספרו "על הראיות", חלק שלישי, עמ' 1648 ואילך ואסופת הפסיקה שם.) "...כלל נקוט בידי בתי המשפט מימים ימימה, שמעידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה, שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראיה שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר, ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה היתה פועלת נגדו....הן במשפטים אזרחיים והן במשפטים פליליים, וככל שהראיה יותר משמעותית, כן רשאי בית המשפט להסיק מאי הצגתה מסקנות מכריעות יותר וקיצוניות יותר, נגד מי שנמנע מהצגתה". "הכלל ודרך יישומו: יש והדרך שבה מנהל בעל דין את עניינו בבית המשפט הינה בעלת משמעות ראייתית, כאילו היתה זו ראיה נסיבתית. כך ניתן להעניק משמעות ראייתית לאי הבאת ראיה, לאי השמעת עד, לאי הצגת שאלות לעד או להימנעות מחקירה נגדית של מי שעדותו הוגשה בתעודה בכתב שנחתמה על ידו. התנהגות כזו, בהיעדר הסבר אמין וסביר, פועלת לחובתו של הנוקט בה; באשר על פניה, מתחייבת ממנה המסקנה, שאילו הובאה הראיה, או הושמע העד, הוצגו השאלות או קוימה החקירה הנגדית - היה בכך כדי לתמוך בגירסת היריב". (ע"א 548/78). הנה כי כן, דוחות החקירה, כביכול, שעליהם ביססה התובעת את טענותיה, בדבר מעשיו, מחדליו, כישוריו והתנהגותו, של X, במסגרת מילוי תפקידו בעבר, אינם משמשים לה כראיה להוכחת גירסתה. יתרה מכך, כאמור, מטעם התובעת, העיד מר צ'רני, יו"ר מועצת המנהלים של התובעת. בס' 9 לתע"ר, מפרט צ'רני את חוסר המקצועיות והליקוים של X בתפקידו הנוכחי, כמנכ"ל התובעת. לדבריו, X חתם בשם התובעת, על "הסכם" ל"שיווק וקידום מכירות" עם חברה בלתי ידועה בשם אינטרנט סיטי (מוצג ת/ו, להלן יקרא: "סיטי") בלא ידיעת מועצת המנהלים של התובעת או יועציה המשפטיים הקבועים, בלא שניתנו לו זכויות חתימה בשם החברה ובלא שעשה שימוש כלל בחותמת החברה. לטענתו, ב"הסכם" התחייב X לעיסקה, שהיתה מביאה את התובעת לקריסה כלכלית תוך זמן קצר. עוד לטענתו, בפגישה אישית שקיים עם X הודגש בפניו כי לתובעת ישנם יועצים משפטיים קבועים. מבדיקה שערכה התובעת, הסתבר, שהמדובר בהתקשרות עם חברה קיקיונית ו"עלומה". עוד לטענתו, במהלך תקופת החפיפה בין מר גדי יעקב, המנכ"ל הקודם של הנתבעת (להלן יקרא: "יעקב") לבין X, X פרץ, ללא אישור, למחשב האישי של יעקב על מנת לנסות ולהדפיס כרטיסים מגנטים, שבאמצעותם ניתן להיכנס לאתר הרכבל באופן חופשי. יצוין, שהתובעת לא טרחה להביא את יעקב לעדות ואף לא פירטה סיבה מדוע לא עשתה כן ועל אי הבאת עדות מהותית, להוכחת גירסתה, של התובעת, כבר עמדתי לעיל. צ'רני נחקר בענין הסכם ההתקשרות עם סיטי: "האם אתה נתת לX נוהלים". הוא השיב: "ישבנו שלושתינו, אני ,נציג מנרה והוא, ונציג מנרה ואנוכי הסברנו לX מה עליו לא לעשות" וכשנשאל מה אמר לX, שאסור לו לעשות הוא משיב: " לא נכנסנו בתצהיר לנוהלי עבודה כי זה לא נשוא התביעה הזו, לכן אני לא יודע אם פורט בתצהיר מה הם המעשים שאמרנו לX לא לעשות" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 13 ש' 15-11). צ'רני נשאל האם ניסה לאתר את כתובתה של החברה אינטרנט סיטי הוא משיב: " זה לא תפקידי, לא אני אישית ניסיתי לאתר את כתובתה, אבל ידוע לי בתוקף תפקידי בחברה שנעשה ניסיון לאתר את החברה של אינטרנט סיטי. ידוע לי שנשלח אדם לאתר" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 17 ש' 10-8). מסקנותיו של צ'רני, הן סתמיות, בלתי מבוססות והן בבחינת סברה. צ'רני עצמו, כשהוא נשאל בחקירתו הנגדית: "אתה ליווית את X בעבודתו ואתה מכיר את כל פעולותיו." הוא משיב: "אני לא בחברה" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 12 ש' 19-20). יתר על כן, עדים, שעובדות נטענות אולי כן היו בידיעתם האישית, משום מה לא הובאו לעדות. בענין ההתקשרות הזו, נחקר, בחקירה ראשית, עה' X והוא משיב: ".. אני יצגתי את התובעת בהתקשרות איתו בהסכם. הוא הציע את שרותיו לתקופות המתות, היו מבצעים אחרים שהיו נעשים בידי המשווק הקודם שעבד עם צוק מנרה, לדוגמא היו כל מיני עסקאות עם אגד, טללים, ועם חברות אחרות שהביאו נוסעים ומבקרים במקום. הוא היה גובה את העמלה, ולא ראיתי בזה שום בעיה, מה עוד שאני הייתי מנפיק לו את הכרטיסים והיתה לנו שליטה על כמות הכרטיסים שאנחנו יכולים למכור דרכו" כשנשאל על מקום הימצאה ועל הבעלים של חברת אינטרנט סיטי הוא השיב: "הוא הגיע ביוזמתו העיסקה היתה לפרק זמן מסוים" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 19 ש' 27-22, עמ' 20 ש' 9-8). עדותו של צ'רני, אומנם, מהימנה אך אין בה כדי לחזק את גירסת התובעת ולאשש את המסקנות, שאליהן הגיעה התובעת מדרך פעולתו זו של X, בהתקשרות עם סיטי, כשכשלעצמה בעצם אינה שנויה במחלוקת. מסקנותיו של צ'רני, בדבר התנהגות X בהתקשרות, עם סיטי, כביכול, בניגוד לנוהלים, אין לה כל ביסוס עובדתי, גם לא בדבריו שלו. הטענה בדבר ה"פריצה" למחשב של יעקב היא עדות מפי השמועה וככזו אינה קבילה. אין בפני ראיה של ממש, שמדובר בחברה " קיקיונית". במהלך הדיון, נקבע ש"כל צד יוכל להתייחס בסיכומיו לטיעוניו בדבר קבילות אמירות בתצהיר ומסמכים, על פי כל דין" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 9 ש' 18-19). לא רק זאת אף זאת, לתמיכה בגרסתה של התובעת, העידו מטעמה שני עדים ממקום עבודתו הקודם של X, מרכז הספורט. עת' מר צחי חסון, סמנכ"ל ומנהל אחזקה במרכז הספורט, באותה תקופה (להלן יקרא: "חסון") ומר גבי בן גלים, הבעלים של מרכז הספורט ומעסיקו של X, קודם לעבודתו בתובעת (להלן יקרא: "בן גלים"). יצוין, שעדים אלה נחקרו ללא, שהוגש תצהיר עדות ראשית מטעמם. התרשמתי, שעדותם כנה ואמינה. התובעת טוענת, שX פוטר מתפקידו הקודם כמנכ"ל במרכז הספורט. לשיטתה, כפי שעולה מעדותו של בן גלים, אילו טריגר היה מבצע בדיקה סבירה ומעמיקה, היה מגלה כי X הפר את תנאי העסקתו במרכז הספורט ובין היתר בכך, שעבד בעבודה מקבילה, כמרקיד ב"ריקודי עם", בתקופה שבה שימש כמנכ"ל מרכז הספורט. בן גלים מעיד: " אני פיטרתי אותו, היו לנו חילוקי דעות מבחינת קונספציית הניהול שלו בעיקר". ובהמשך בן גלים מפרט את הנסיבות שגרמו לפיטורים: " כאשר אני מדבר על קונספציית ניהול היו ישיבות הנהלה כפי שהוא ראה את זה בצורה עיסקית, אני ראיתי בצורה אחרת, בין יתר העיסוקים שלו הוא שימש כמורה לריקודי עם , וזה לא מצא חן בעיני ובעיני השותף שהוא ממשיך הלאה בעיסוקים מהצד, וביקשנו ממנו להפסיק זאת. הוא לא הסתיר את היותו מרקיד. ידענו על כך וזה לא מצא חן בעינינו. לאחר שביקשנו ממנו להפסיק הוא לא בדיוק הפסיק, הוא המשיך לעשות זאת במינון נמוך יותר וזה לא מצא חן בעינינו. " (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 5 ש' 11-18). כשנשאל, בן גלים, בחקירה ראשית, על השיחה שניהל עם טריגר, מטעם הנתבעת, שבה הוא נשאל אודות X, הוא משיב: "זכורה לי שיחה טלפון שהתקשר אלי אדם שהציג את עצמו מר טריגר מפילת. הוא שאל אותי אם אני מכיר את X. הוא אמר לי שהוא מתכוון להעסיק אותו בצוק מנרה, ושאל אותי מה יש לי לומר עליו, אני אמרתי לו למיטב זכרוני, אמרתי שהוא בחור נחמד באופן כללי, יש לו אוריינטציה עיסקית, בעל צל"ש בצה"ל וגם נדמה לי בעל תואר שני במינהל עסקים. אמרתי זאת בכנות, זאת האמת. מעבר לכך לא נשאלתי דבר" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 5 ש' 21-26). דברי בן גלים לטריגר, יכולים גם לשמש כהמלצה להעסקת X בתובעת ומכל מקום אין הם מעידים על כך שבן גלים הביא לידיעתו של טריגר מעשים ו/או מחדלים של X בתקופת היותו עובד במרכז הספורט, שאמורים היו לעורר אצלו "נורה אדומה" ו/או שהיה אמור להביאם לידיעת התובעת, ו/או שהיה בהם להעיד על כך, שהנתבעת הסתירה עובדות מהתובעת ו/או המעידים על מאפיינים, שמייחסת התובעת, בתביעתה, לX. טריגר בס' 4 לתע"ר מתאר את שהשיב לו בן גלים בשיחה הטלפונית: "..X X אדם חיובי, עם אוריינטציה עיסקית, מתאים לתפקידו כמנכ"ל, ואדם נחמד". אומנם בן גלים לא זכר כי טריגר שאל אותו בדבר נסיבות הפסקת עבודתו של X, אך כשנשאל על כך, בחקירתו הראשית, בן גלים משיב: "... היו לנו חילוקי דעות מבחינת קונספציית הניהול שלו בעיקר".(פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 5 ש' 11). טריגר, בחקירה נגדית, כשנשאל בענין זה הוא משיב: "...בנוסף לכך, שאלתי את בן גלים מה היה רקע להפסקת עבודת X, והוא השיב לי מה שציינתי בתצהירי, וכן שהפסקת עבודתו היתה על רקע של תפיסת ניהול שונה". ובהמשך: "לא נאמר לי שהוא פוטר ממרכז הספורט אלא נאמר לי שהעבודה הופסקה בערך במילים ב"הבנה משותפת על רקע חילוקי דעות בניהול". (פרוטוקול דיון מיום 24.11.04 עמ' 32 ש' 8-6 11-10). בענין זה נחקר גם X הוא משיב: " היו לנו חילוקי דעות עיסקיים. בראייה העיסקית היו בינינו חילוקי דעות..." (פרוטוקול דיון מיום 24.11.04 עמ' 18 ש' 20). למיטב הבנתו המקצועית של טריגר, חילוקי דעות בדבר קונספציית ניהול, המלווים בהמלצה חיובית של מעסיק, מבלי הטלת כל דופי במנהל, אינם פוגמים בהמלצה על המנהל האסרטיבי (ס' 3 לסיכומים). וכפי שמשיב לענין זה, בחקירה נגדית, טריגר: "....כאשר שמעתי שיש לו אוריינטציה עיסקית ושהפסקת העבודה היתה על חילוקי דעות בנושא ניהול, ראיתי את זה כנקודת זכות לX, בעמידתו על עקרונות ניהוליים שהוא מאמין בהם וזה לא רלוונטי מהבחינה הזו של תכונות שלו לגבי תפקידו מעבר לאוריינטציה עיסקית טובה שהיתה לו." (פרוטוקול דיון מיום 24.11.04 עמ' 33 ש' 8-5). ייאמר כבר עתה, שמקובלת עלי דעתו זו של טריגר. אכן, גם אנוכי סבורה, שחילוקי דעות על רקע של קונספציית ניהול או קונספצייה עיסקית שונה, אינם מעידים על חוסר התאמתו של המפוטר לתפקיד, בחברה אחרת. ייתכן, שהקונספצייה, שבה דגל X, אינה מתאימה למרכז הספורט, אבל מתאימה לתובעת. כמו כן, אין בפני שום עדות מקצועית, שהקונספצייה של בן גלים היתה קונספצייה עיסקית נכונה ומתאימה למרכז הספורט, בעוד שהקונספצייה של X באמת לא התאימה לתפקיד במרכז הספורט. חילוקי דעות על רקע קונספציות ניהול גם יכולים להיות פוריים, מפריים, יצרתיים ותורמים לפיתוח חברה. בין אם X פוטר ובין אם הופסקה עבודתו, של X, על רקע חילוקי דעות של קונספציית ניהול עיסקית, היתה זו, כפי הנראה, זכותו של בן גלים לפטר או להפסיק עבודתו של X כדי שמרכז הספורט ינוהל לפי הוקנספציה שלו או שישכור עובד אחר והקונספצייה של אותו עובד תתאים לו. מכל מקום, אין בכך, כלל וכלל,כדי להעיד על חוסר כישורים של X לתפקיד שאליו הוא נבחר. יתרה מכך, גם אין בפני שום ראיה, מקצועית כדי להעיד על זהות המשימות והתפקידים, שבהם X נשא בתוקף תפקידו במרכז הספורט, לאלה שנדרשו ממנו לתפקידו בתובעת. יכול, גם יכול להיות, שנדרשים כישורים ו/או רעיונות ו/או קונספציות ניהול שונות לניהול מרכז הספורט, בעיסוקו הספציפי, מאשר אלה שנדרשים לניהולה של התובעת, בעיסוקה הספציפי. יתר על כן, באשר לטענת התובעת, לעיסוקו של X כמרקיד בד בבד עם עיסוקו במרכז הספורט, על כך העיד בן גלים, שX לא הסתיר מהם את היותו מרקיד והם ידעו על כך. זכותו של מרכז הספורט, היתה שלא להסכים לעיסוק הנוסף ואפילו לפטר את X על רקע זה. יחד עם זאת, אין בכך כדי להעיד על ליקוי בכישוריו או בתפקודיו של X או להתאמתו לתפקיד בתובעת, ככל שהתובעת מייחסת לו. כך או כך, בן גלים בחקירתו הודה, שהנושא של התפקיד הנוסף של X כמרקיד, לא היה הנושא של הפרת הסכם ההעסקה בין מרכז הספורט לבין X. בן גלים איננו מייחס לX הפרה של התחייבות כלשהיא ובן גלים אינו טוען כאילו נאסר על X לעסוק בהרקדות. כשנשאל בן גלים: "הטענה לא היתה שהוא מפר את ההסכם בביצוע הרקדה". והוא משיב: "זה היה ברמה של שיחות". בהמשך, כשהוא נשאל על שיחתו עם טריגר ואם הוא הביא את עובדת ההרקדה בפני טריגר כאותם הגורמים להפסקת עבודתו של X, במרכז הספורט, הוא לא זכר (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 7 ש' 26-21). ואכן, בתימלול השיחה הטלפונית ( מוצג נ/1), שהתקיימה בין טריגר לבין בן גלים, אין זכר לכך שבן גלים, הודיע לטריגר, שX פוטר על רקע עיסוקו הנוסף בהרקדה (לנושא ההקלטה כראיה, אתייחס המשך). חיזוק לכך, שענין ההרקדה לא היה איסור מבחינת מרכז הספורט, אני מוצאת גם בדבריו של עה' X. כשנשאל, בחקירה ראשית, האם היה איזה איסור בתנאי העסקתו על עבודה נוספת הוא השיב: " לא היה איסור בתנאי העסקתי במרכז להרקיד במקום אחר, גם לא היתה לכך השפעה מפני שהרקדתי ערב בשבוע משעה 20:00 בערב" (פרוטוקול דיון מיום 24.11.04 עמ' 19 ש' 11-10). הנתבעת סומכת את גירסתה גם על קלטת השיחה בין בן גלים לבין טריגר. במהלך דיון מיום 27.10.04, נקבע: "לאחר שהעד מר בן גלים הקשיב לקלטת עיין בתמליל ואישר את קיומה של השיחה, את תוכנה ואת אמיתותה ואת השוואת הדברים בין הקלטת לבין התמלול, ומאחר וממילא המקליט, עד ההגנה יעמוד לחקירה בבוא תורו להעיד - מתקבלים הקלטת והתמלול, הם מסומנים מוצגים נ/1....." (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 8 ש' 26-22). בעדותו, מאשר בן גלים, את דבריו בשיחה כפי שתומללו : "... אני כשדיברתי איתך אמרתי לך שהוא בחור טוב, זה ההתרשמות שלי מהזמן שהוא עבד אצלי. אחרי זה שמעתי שבכל מיני מקומות הוא לא הצליח..." . אומנם נכון, שבאותה שיחה מתומללת, אמר בן גלים לטריגר: "...תשמע לא הייתי מרוצה, אבל הוא היה בחור טוב, הייתה לו אוריינטציה עסקית, אבל הוא לא הביא תוצאות מה שרציתי...". גם דבריו אלה, של בן גלים, אינם מעידים על התכונות והמעשים, שהתובעת מייחסת לX. נהפוך הוא, בן גלים מעיד על כך שהוא אמר לטריגר על תכונות חיוביות של X. בדבריו אלה, של בן גלים, ניתן גם לראות את הפן החיובי בקשר לX והדרך, שבה נאמרו דבריו של בן גלים והעובדה שהוא עצמו לא היה מרוצה, אינה בהכרח גורעת מכישוריו ומהתנהגותו של X והתאמתו לתפקיד בתובעת. התובעת מנסה לבסס תביעתה, בדבר אי גילוי מעשיו של X בתפקידו הקודם, גם על עדותו של חסון, סמנכ"ל ומנהל אחזקה, דאז, במרכז הספורט. בחקירתו הראשית, חסון נשאל בענין סיבת פיטוריו של X ממרכז הספורט והא משיב: "היו לו חילוקי דעות עם הבעלים, עקב נושא זה הוא פוטר" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 1 ש' 16-15). עדותו זו היא עדות מפי השמועה. חסון אישר בחקירתו שהוא לא ישב בישיבות בהן הוחלט לפטר את X וכל מה שידוע לו בדבר הסיבה לפיטורין ממילא ידוע לו מפי השמועה (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 2 ש' 1). בחקירתו הראשית, חסון גם נשאל לענין פרשת החתמת הנירות עם לוגו של מרכז הספורט ע"י X. הוא משיב: " לאחר פיטוריו של X בתקופת ביניים הגיע למרכז, בידיו היו ניירות ריקים של הקאנטרי עם הלוגו של הקאנטרי ,[להלן:"הקאנטרי" או "המרכז"], וביקש מאחת הפקידות לתת לו את חותמת הגומי של המרכז והחתים את הניירות. אני הייתי נוכח במקום, לא ראיתי שהוא החתים, תשומת ליבי העירה מנהלת שנכנסה להחליף אותו". ובהמשך: " X אמר לי למה הוא עשה זאת. הוא אמר שהיו לו הסכמים, עם אנשים הסכמים שלא הועלו על הכתב. כנראה היו לו הסכמים עם אנשים, זה היה לפני 4 שנים, אני לא זוכר במדויק את הדברים, הוא אמר שהרבה דברים שהוא סגר הוא רצה להעלות אותם על הכתב, שלא יהיו בעיות. ברור שזה היה לאחר שהוא פוטר" (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 2 ש' 11-8, 25-24 עמ' 3 ש' 2-1). בענין זה, טוענת הנתבעת, ראשית, שפרשה זו לא היתה ידועה לטריגר. שנית, הפרשה אירעה לאחר פיטורי X ולא היתה עילה לפיטוריו. חסון נשאל, בחקירה נגדית, בענין התקופה שמיום ההודעה על פיטורי X " אתה יודע מה סוכם איתו במדויק לגבי הפעילות שלו בתקופה הזו" והוא משיב בשלילה. וכשנשאל: " אתה היית נוכח בסיכום תנאי העסקה של X" הוא גם השיב בשלילה. וכשנשאל: "ראית מסמך על תנאי העסקתו" הוא גם השיב בשלילה. (פרוטוקול דיון מיום 27.10.04 עמ' 3 ש' 27, עמ' 4 ש' 4-1). הנה כי כן, רובה ככולה של עדותו של חסון, בעניין המשמעות של החתמת ניירות עם לוגו של מרכז הספורט, ע"י X, איננה בידיעתו האישית של חסון. כך או כך, אין שום ראיה לכך, שבן גלים, ששוחח עם טריגר, בעניין X, הביא לידיעתו עובדות הנוגעות לעניין הזה. התובעת גם לא הציגה ראיה מקצועית, על כך, שאילו נהגה הנתבעת אחרת, יכולה היתה לדעת את העובדות הנוגעות למעשים אלה. בכל מקרה, כל שהתבקש טריגר (מעבר להצעת העבודה) הוא לקבל חוות דעת והמלצות מהמעסיק הקודם וכך הוא עשה, כעולה מעדותו של בן גלים. טריגר, לא נתבקש לנהל חקירה יסודית כפי שמצפה ממנו, בתביעתה, התובעת. מכל המקובץ עולה, שהתובעת לא הרימה את הנטל המוטל על כתפיה להוכיח את גירסתה, בדבר המעשים, המחדלים, התכונות והכישורים שהיא מייחסת לX. אומנם, התרשמתי שעדי התביעה הם מהימנים אולם הם לא הוסיפו לתביעה ובעדותם לא היה כדי לאשש את גירסתה של התובעת ואין בראיות התביעה, כדי להוכיח שX חסר את הכישורים ו/או המיומנויות הדרושות למילוי תפקידו כמנכ"ל בתובעת. כמו גם, שהתובעת לא הוכיחה, שX מילא תפקידו בתובעת, באופן לקוי, רשלני או בלתי מקצועי. הפרת הסכם, רשלנות ויצירת "מצג שווא רשלני" הנטל מוטל על כתפי התובעת להוכיח שהנתבעת פעלה באופן בלתי מקצועי, בלתי מיומן ורשלני במיון ואיתור המועמדים. לטענת התובעת, היא פנתה לנתבעת ושכרה את שירותיה בהתבסס על מצגיה והפרסומים מטעמה שהסיכויים למציאת מועמד בלתי מתאים למשרה הבכירה המבוקשת, באמצעותה, הם אפסיים. בהצעת העבודה (מוצג ת/ג) נכתב: "מחוייבותנו היא לבצע את עבודת המיון באופן מקצועי כפי שתואר לעיל ועל כך אנו גובים את שכרנו". ראוי לציין עתה, שהתחייבות הנתבעת, בהצעה, לא צוטטה במלואה ולהלן המשך ההתחייבות, כלשונה, כפי שבאה לידי ביטוי בהצעה "...בתהליך זה אין משום וודאות מלאה שבסופו של דבר יאותר האדם אותו תרצו להעסיק, אם כי הנסיון מלמד שברוב המקרים התוצאה היא חיובית". עוד לטענת התובעת, בכתב התביעה ( ס' 6), לאחר קבלת המלצתה של הנתבעת, פנו נציגיה אל טריגר וביקשו ממנו מפורשות לקבל חוות דעת והמלצות גם ממעסיקו הקודם של X. טריגר הבטיח לעשות כן ולאחר מכן הציג מצג כאילו עשה זאת, כאשר מזכירתו הודיעה לנציגי התובעת בשמו כי הנתבעת קיבלה חוות דעת ממעסיקו הקודם של X וש"הכל בסדר". גם בתע"ר (ס' 6) מפרט צ'רני כיצד פנה לטריגר וביקש ממנו לבדוק את הרקע של X, עברו התעסוקתי, וכן לקבל המלצות ממעבידים קודמים שלו. ובסיכומיה (ס' 5), טוענת התובעת כי צ'רני ביקש מטריגר שישוחח עם מעסיקים קודמים של X. מעיון בהצעת העבודה, ניתן לראות את כל שלבי העבודה והמטלות שהנתבעת לקחה על עצמה למלא וביניהם: הגדרת התפקיד ונתוני המועמד המתאים, פרסום מודעת דרושים בעיתון, קבלת קורות חיים, מיון ראשוני עפ"י תוכנו, ראיון ואיתור קבוצות המתאימים, מבחנים פסיכומטריים ולוח זמנים. מההתחייבות הזו בהצעה עולה, באופן ברור וחד משמעי, שהנתבעת לא התחייבה ולא הציגה מצג כי הסיכויים למציאת מועמד בלתי מתאים הינם אפסיים. נהפוך הוא, היא הצהירה, שאין בתהליך וודאות מלאה, באיתור מועסק. כמו כן, כפי שעולה מלשון ההצעה ואין בפני ראיות לסתור, הנתבעת לא התחייבה לברר ולחקור את העבר התעסוקתי של המועמדים ואם עשתה כן זה בגדר היענותה לבקשה אישית שמחוץ להצעה. בסיכומיה התובעת טוענת, שהנתבעת לא יכולה לטעון שבדיקת עבר המועמד וחוות דעת של ממליצים "אינו במומחיותה", שכן יכלה לא לקבל על עצמה את ביצוע הבדיקה. אכן, טריגר בהיותו פסיכולוג מומחה, כפוף לחובתו המקצועית לפי ס' 4 לכללי הפסיכולוגיה (אתיקה מקצועית), התשנ"ב-1991 (להלן: "כללי הפסיכולוגים"). טריגר, לא חולק על כך, שכפסיכולוג הוא מוסמך לקבל המלצה של מעביד. זוהי פעולה שיגרתית, בנאלית, שמבצע כל מעסיק (משכיל או בלתי משכיל), שבודק מועמדותו של מועמד למשרה כלשהיא ואולם, אין לכך כל קשר לפעילותו כפסיכולוג. בהצעת העבודה לא היתה הסכמה בין הצדדים לקבלת שירות פסיכולוגי ולבדיקת המועמד ע"י פסיכולוג. הפניה אל טריגר, באופן אישי, מעבר להצעה, גם היא לא היתה למתן שירות כפסיכולוג. אין בפני ראיה לכך, שהוסכם, שהנתבעת תיתן לתובעת שירות פסיכולוגי. כל שטריגר התבקש לעשות, בנוסף להצעת העבודה, ע"י התובעת, הוא לקיים שיחת בירור עם מעבידים קודמים של X ואת זאת הוא עשה. טריגר שוחח עם בן גלים, שיחת בירור, על X במילוי תפקידו במרכז הספורט, כפי שפירטתי לעיל, בתוכנה של השיחה בין טריגר לבין בן גלים. בן גלים, לא אמר לטריגר על X, דברים שכאלה, שטריגר, בין בתפקידו בנתבעת ובין במקצועו כפסיכולוג, היה אמור להזהיר בפניהם את התובעת מלקבל את X לעבודה ו/או דברים, שאי הבאתם לידיעת התובעת, יש בהם משום רשלנות מצד טריגר ו/או מצד הנתבעת, במילוי השירות המוזמן. כך או כך, על התובעת הנטל להוכיח, שטריגר לא פעל במקצועיותו כפסיכולוג ושהנתבעת לא פעלה במקצועיות ו/או פעלו ברשלנות. אלה הן שאלות שבמקצועיות, שיש להוכיחן על דרך של חוות דעת מקצועית. התובעת לא הגישה חוות דעת מקצועית ( ר' תקנה 129, 137(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984) ולהימנעות מהבאת ראיה, כבר התייחסתי לעיל. לטענת התובעת, הנתבעת ביצעה "מיון" בלתי מקצועי, בלתי מיומן ורשלני, שהביאה להמליץ על X, כאשר כלל לא היו לו הכישורים הדרושים למילוי התפקיד. גם זו שאלה שבמקצועיות והתובעת לא טרחה להביא חוות דעת מקצועית, המצביעה על כשל מקצועי או על אי עמידה בסטנדרטים מקצועיים כלשהם, בשירות המיון שניתן על ידי הנתבעת. התובעת לא הביאה ראיה כאילו השרות, שקיבלה מהנתבעת, היה רשלני ובלתי מקצועי. יש לכך, משמעות שפועלת נגד התובעת ולטובת הנתבעת. בסיכומיה ( ס' 4.1 א') התובעת מעלה טענה נוספת, לפיה הנתבעת הטעתה את התובעת, כשהציגה בפני התובעת מצג שווא כוזב כאילו X בעל 4 שנות ניסיון כמנכ"ל במרכז הספורט, על אף שידעה כי X הועסק שם רק כשנתיים וחצי (מוצג ת/יד עמ' 2). אולם, לא בכתב התביעה ולא בתע"ר של צ'רני, נטענה טענה בענין ציון משך תקופת עבודתו של X כמנכ"ל במרכז הספורט. הכלל בדבר איסור על הרחבת חזית, מעבר לפלוגתאות שנתגבשו בכתבי הטענות, נשנה בפסיקה אינספור פעמיים. הלכה היא כי: "לעולם לא יתן בית המשפט לתובע פסק דין על סמך עילה שונה מזו אשר נטענה בכתב התביעה, אלא אם גילה הנתבע, בפירוש או מכללו של דבר, את הסכמתו לכך." (שם, סדר הדין האזרחי, עמ' 153). הלכה פסוקה היא כי: "סיכומים בכתב אינם המקום להביא בו ראיות וטענות נוספות על אלו שהובאו במהלך המשפט, כאשר הייתה לצדדים שהות להתייחס לטענות הן בעל פה והן על דרך של הבאת עדים". (ע"א 496/89, סאלם סלאמה אל- קאלאב נ' אוניברסיטת בן גוריון, פ"ד מה(4) 347,343). מכל המקובץ, הגעתי לכדי המסקנה, שהתובעת לא הרימה נטל הוכחת עילות תביעתה. מתיתר הדיון, בנזק הנתבע ובשיעורו. סוף דבר; 1 התביעה נדחית. אני מחייבת את התובעת, לשלם לנתבעת, בגין הוצאות, לרבות הוצאות שכ"ט העד, סכום כולל של 1,500 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד, סכום של 15,000 ₪ בתוספת מע"מ. לסכומים אלה, יתווספו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. רשלנות