פסק דין זוהי תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף. ביום 20.11.01 בעת שהתובעת הלכה על המדרכה ברח' הכבאים ברמת-גן מול ביה"ס "ערמונים", היא נתקלה בגדר הפרדה מברזל שהיתה מונחת על המדרכה. מכניסה של התובעת נתפסו בגדר זו והיא מעדה ונפלה ונפגעה בשורש כף יד שמאל. התובעת מייחסת לנתבעת 1 רשלנות. ד"ר קמחין משה, מומחה בתחום האורטופדיה שמונה ע"י התובעת קבע כי : " מדובר במצב לאחר שבר של רדיוס שמאל תוך פרקי. היה צורך במניפולציה והחזרה אך העמדה שהושגה לא היתה טובה. השבר התחבר עם מדרגה תוך פרקית וקיצור וכתוצאה מכך מפתחת שינויים אוסטיוארטרוטיים במפרק הרדיוקרפלי. היום נותרה עם כאבים והגבלה בתנועות שורש כף יד עם קושי בהפעלת מאמץ עם היד המשאלית. " ד"ר קמחין קבע לתובעת נכות זמנית כמפורט להלן: * מיום 20.11.01 עד 30.1.02 - 100% * מיום 1.2.02 עד 30.4.02 - 50% * מיום 1.5.02 נכות צמיתה בשיעור - 10% לפי סעיף 35 (1) ב'. הנתבעת מכחישה את האירוע וכל רשלנות שהיא מטעמה. הנתבעים מייחסים לתובעת רשלנות תורמת. הנתבעים צירפו חוו"ד של האורטופד ד"ר מיכאל לבני, אשר ציין בחוות דעתו כי ד"ר קמחין בדק את התובעת כתשעה חודשים לאחר קרות השבר, מתוכם יש לנכות 6 שבועות שבהם היתה התובעת בגבס. מאז השתפרה ההגבלה בטווחי התנועה, ולמעשה לא קיימת הגבלה בטווחי תנועה. גם הנפיחות הקלה שהיתה בשורש כף היד נעלמה כצפוי. המומחה קבע לתובעת 5% נכות לפי סעיף 35 (1) בין א' ל-ב'. ד"ר לבני ציין כי : "היות שטווח התנועה של שורש היד מלא וכוח האחיזה מלא, לדעתי, גב' ארביב יכולה לתפקד במטלות היום יום ככל אישה רגילה ובמצבה הכללי. " שאלת האחריות : עדותה של התובעת לא נסתרה. המקום בו היתה מונחת הגדר צולם מספר ימים לאחר האירוע נשוא תיק זה ועדיין הגדר היתה מונחת באותו מקום. מתברר כי גם לאחר שחודש לאחר האירוע הודיעו לנתבעת על הגדר, היא תוקנה רק כעבור 6 ימים. לטענת מר גרי לינדנר היו הרבה הודעות ולכן ערכו 6 ימים עד שהקבלן תיקן את המפגע. אין ספק שקיימת חובת זהירות מושגית במקרה שבפנינו. גם חובת זהירות קונקרטית קיימת, שכן כאשר גדר מונחת על הרצפה במשך מספר ימים, יש לצפות שעוברים ושבים יתקלו בה. הסיכון אינו סיכון רגיל של הולך רגל שמועד ללא כל סיבה ונופל. אין ספק שהופרה כאן חובת זהירות קונקרטית. השאלה הנוספת היא: האם ישנה רשלנות תורמת של הנתבעת ? עפ"י עדותה של התובעת בדרך לביה"ס היא ראתה את הגדר והצליחה לעבור עם הנכדים ולא נפגעה. בדרך חזרה ידעה שהגדר מונחת על המדרכה, אך מכנסיה נתפסו בגדר. כפי שיכולה היתה לעבור בדרך לביה"ס מבלי להיפגע כך גם יכולה היתה לעבור בדרך חזרה. לפיכך אני מייחס לתובעת רשלנות תורמת של 20%. כימות הנזק כאב וסבל : לתובעת נקבעו 5% נכות. אני פוסק לה בגין כאב וסבל כפל הסכום שנפסק לפי חוק הפלת"ד, דהיינו לפי 10% שהם 9,849 ₪. עזרה צד ג' והוצאות רפואיות : התובעת, עוד קודם לתאונה סבלה ממחלות שונות. בעקבות מחלה ממארת נעשה לה קולוסטומיה וב-4.10.00 נותחה לסגירת הקולוסטומיה. היא סובלת מלחץ דם גבוה ומסכרת. כל המחלות הללו אינן קשורות כלל לאירוע נשוא תיק זה. לפיכך העזרה בבית לעבר לתקופת הנכות של 100% ו-50% וכן לעתיד צריכה לקחת בחשבון את אותם חוליים, אשר בגינם היתה התובעת מטופלת. אשר על כן אני פוסק לתובעת בגין עזרת צד ג' סכום של 15,000 ₪. בגין תרופות אני פוסק סך של 1,000 ₪. רשלנות תורמת : התובעת עברה פעמים רבות באותו רחוב כאשר הגדר מונחת על המדרכה ומפריעה את המעבר הבטוח. התובעת יכולה היתה לראות את מקומו של הגדר ולהיזהר ממנו. מאידך הגדר היתה זרוקה במקום במשך תקופה ממושכת ויש בכך רשלנות רבתי מצד הנתבעת. בנסיבות הללו אני מייחס לתובעת רשלנות תורמת בשיעור 10%. סיכומו של דבר : סכום הפיצוי הוא בסך 25,849 ₪. הרשלנות התורמת הינה 2,584 ₪. לפיכך על הנתבעות לשלם לתובעת סך של 23,265 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת את הוצאות המשפט, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתה ע"י התובעת ועד לתשלום ע"י הנתבעים. עוד אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 4,653 ₪, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלומה בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד. ידייםנפילה