החלטה 1. זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 12.2.03 ולפיה כאבי הגב מהם סובל המערער הינם כאבים מהם סבל עוד טרם החבלה מיום 22.11.00 ולא חלה כל החמרה במצבו כתוצאה מן החבלה. 2. המערער נולד ביום 21.4.76 בארה"ב. התגייס לשירות חובה ביום 30.4.00 והשתחרר ביום 31.12.01. המערער התגייס בפרופיל 97 ושירת בחיל השריון כתותחן. נציין שהמערער בא במיוחד מארה"ב על מנת להתגייס, ושב לשם, לאחר השירות. 3. המערער החל את הטירונות שלו ביולי 2000, כאשר משקלו בזמן הטירונות נע בין 100 ק"ג ל - 105 ק"ג וזאת בגובה של 1.81 מטר. 4. עפ"י התיק הרפואי, המערער סבל מכאבי גב בזמן הטירונות, כבר בסוף אוגוסט 2000 בלא שצוין ארוע חבלתי שקדם להופעת כאבי הגב (ר' מסמך 13 לת"ר). כמו כן בחודש אוקטובר 2000 יש רישום על 3 ימי מחלה בשל כאבי גב (ר' מסמך 14 לת"ר) וכן ביום 22.11.00 (ר' מסמך 9 לת"ר). הכאבים נמשכים ומתועדים ביום 23.11.00, ביום 17.12.00 וביום 19.12.00. בכל הרישומים לא מצויינת חבלה בגב. 5. המערער מילא לאחר השחרור (ר' עדותו בעמ' 4 שורות 34-40) דו"ח פציעה המתייחס לארוע מנובמבר 2000 ובו ציין כי בעת שעשה תורנות פינוי שולחנות אוכל וכאשר הנשק היה על גבו, הלך להביא פח מאזור שטיפת הפחים החליק ונפגע באזור גבו העליון בפינת המדרכה ונפגע בגבו התחתון מהנשק (ר' מסמך 122 לת"ר). 6. האירוע, עפ"י דו"ח הפציעה ארע ביום 22.11.00, ואילו על פי הרישום הרפואי מאותו יום לא נכתב, כי מדובר בחבלה, אלא רק שהמערער סובל מכאבי גב תחתון, כפי שסבל גם בחודשים שקדמו לארוע המתואר בדו"ח הפציעה. 7. המערער טען בתצהירו כי נפגע גם באירוע בינואר 2001, כאשר יצא לאימון בשטח. לארוע זה, שבו עפ"י התיאור הרגיש המערער "מעין קליק בגב", כאשר ניסה להוריד מטען מסיפון הטנק - אין תמיכה בדו"ח פציעה או עדות בתיק הרפואי. 8. עפ"י בדיקות הדמיה, שנעשו למערער בזמן השירות הצבאי, נמצא כי המערער סובל מבלטי דיסק בגבהים שונים באזור הגבי מותני ואילו בעמוד השדרה המותני אין הפרעה דיסקלית ואילו בדיקה נוספת של עמ' שדרה מותני העלתה שינויים ניווניים במפרקי הפצטים בכל הגבהים. 9. ד"ר פרידמן, המומחה מטעם המשיב, לא מצא תימוכין בתיק הרפואי לכך, שהמערער נחבל ונפגע בגופו בזמן השירות הצבאי וממצאי ההדמיה המצויים בתיק, מעידים, לדעתו, על שינויים ניווניים פרי הזדקנות טבעית ולא פרי חבלה. 10. ד"ר חורב, המומחה מטעם המערער, מצא כי המערער החל לסבול מכאבי גב במהלך השירות הצבאי וכי בתאריך 22.11.00 סבל מארוע חבלתי בגב. בסיכום חוות דעתו, מייחס ד"ר חורב את תחילת כאבי הגב רק לארוע מיום 22.11.00. ד"ר חורב גם מציין כי הפרופיל הרפואי הצבאי שונה מ - 97 ל - 45 על רקע כאבי הגב. ד"ר חורב כותב כי מדובר ב"שילוב של כאבי גב על רקע עומסים חוזרים ועל רקע ארוע חבלתי אקוטי". 11. עפ"י התיק הרפואי, ולמעט דו"ח הפציעה, שמולא לאחר שחרורו של המערער, ואשר הועדה אינה מקבלת בנסיבות אלה כראיה, אין כל תימוכין לטענה, כי המערער נחבל בגבו. כאבי הגב של המערער החלו מייד בחודש הראשון לטירונות (בחודש אוגוסט 2000) ומכאן שהם קדמו לחבלה הנטענת בחדש נובמבר 2000, ולפיכך גם אם ארעה החבלה, הרי שכאבי הגב החלו קודם וללא קשר לחבלה. אשר לארוע בחדש ינואר 2001, הרי שגם לגביו אין כל תימוכין בתיק הרפואי או בדו"ח פציעה והוא אף לא הוזכר בתביעה לקצין התגמולים, שהוגשה ע"י המערער, ולכן הוא מהווה "עדות כבושה", אשר כידוע ערכה מועט. מכאן שהועדה אינה מקבלת את גירסת המערער לעניין שני האירועים, שארעו לו בזמן השירות הצבאי. 12. הועדה מקבלת את חוות דעתו של ד"ר פרידמן ומעדיפה אותה על חוות דעתו של ד"ר חורב. ד"ר חורב מסכים כי הממצאים אצל המערער הינם שינויים ניווניים, אולם לטענתו מדובר בשינויים ,שאינם קשורים להזדקנות עמוד השדרה אלא לטראומה או לעומסים (ר' עמ' 3 לפרוטוקול מיום 24.10.04). ד"ר חורב מתעלם מן המשקל הגבוה (מעל 100 ק"ג) עמו התגייס המערער לטירונות ואשר מהווה גורם להופעת כאבי גב, בהיות כאבי הגב הפרעה מולטיפקטורילית, אשר משקל יתר הינו אחד מגורמי הסיכון להופעתם (ר' חוות הדעת של ד"ר פרידמן מעמ' 3). 13. הועדה גם מקבלת את עמדתו של ד"ר פרידמן, כי הופעת השינויים הניווניים בחוליות שונות בעמוד השדרה מעידה על כך, כי מדובר בשינויים על רקע ניווני ולא חבלתי (ר' עמ' 9 לפרוטוקול מיום 24.10.04 שורות 27-26). 14. עוד מקבלת הועדה את עמדתו של ד"ר פרידמן, כי בבדיקות ההדמיה לא נמצאה פתולוגיה בגב התחתון בדיסק הבין חוליתי, שהוא הממצא המתאים לעומסים מוגברים, ואילו אצל התובע הפגיעה הדומיננטית היא זו של עמוד השדרה הגבי וגם היא מפושטת ולא מרוכזת במקום פגיעה אחד (ר' עמ' 9-8 לפרוטוקול מיום 24.10.04). 15. יש לציין כי המערער סיים לאחר השירות לימודי טבחות, עבודה אשר דורשת עמידה ממושכת על הרגליים ובדר"כ גם הרמת סירים. אמנם, המערער העיד שהוא לא הרים סירים (ר' עמ' 4 לפרוטוקול מיום 25.1.04) וביקש בכל פעם שמישהו אחר ירים במקומו, וגם אם נקבל את עדותו בענין זה, הרי שמדובר בעבודה פיזית, שהמערער מצליח לבצעה כיום. 16. מכל האמור לעיל עולה, כי הועדה דוחה את הערעור. סוף דבר הערעור נדחה. אין צו להוצאות. התיק הרפואי מוחזר למשיב. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מיום קבלת ההחלטה. עמוד השדרהצבאלשכת גיוס / טירונותכאבי גב / בעיות גבשירות צבאי