כתב שירות - ביטוח תיקון שמשות רכב

פסק דין המערערת היא חברה העוסקת במתן שירותי ביטוח ותיקון לשמשות של כלי רכב. במסגרת זו הוצא למשיבה כתב שירות לשבר שמשות בגין אמבולנס שהיא מפעילה. ביום 3.5.00 נשברה שמשה אחורית צדדית של האמבולנס. המשיבה הודיעה על כך למערערת ובאותו יום או בסמוך לו הותקנה ברכב שמשה חילופית העשויה מחומר הקרוי פוליקרבונט. ביום 3.7.02 הוגשה לבית המשפט תביעה בסדר דין מהיר נגד המערער לתשלום סכום של 32,000 ₪. נטען בה כי המערערת הפרה את חיוביה על פי כתב השירות בכך שלא סיפקה את השמשה הראויה לאמבולנס, הפנתה את המשיבה לבעלי מלאכה בנצרת ובחיפה שלא הצליחו להתקין את השמשה כנדרש. כתוצאה מכך נגרמו למשיבה נזקים, מים חדרו לאמבולנס וציוד שהיה בו ניזוק. היא תבעה 12,000 ₪ בגין שלושה ימי השבתה של האמבולנס ועוד 20,000 ₪ בגין נזק שנגרם לארון מכשירים שהיה מותקן באמבולנס וניזוק כתוצאה מהעדר שמשה תקינה. המערערת התגוננה בטענות הבאות: א. השמשה מסוג פוליקרבונט הינה שמשה באיכות טובה, יקרה יותר ואף עולה באיכותה על השמשה המקורית שהיתה מותקנת באמבולנס; ב. חרף הזמנותיה של המערערת לא יצרה איתה המשיבה קשר ולא תאמה מועד להתקנת שמשה מזכוכית; ג. המשיבה לא פנתה אל המערערת אלא ביום 15.1.02 כאשר נשברה שמשה אחרת של האמבולנס ואז נתבקשה המערערת לתקן אותה ולהחליף את השמשה החליפית הקודמת ואכן, שתיהן הוחלפו [בדיעבד מתברר שהשמשה נשוא התביעה לא הוחלפה בשל סירובה של המשיבה]. ד. על פי סעיף 2.5 לכתב השירות המהווה בסיס לחיוביה של המערערת: "התחייבות החברה היא להתקנת שמשה תחליפית מאותו טיב ואיכות של השמשה השבורה והעומדת בדרישות כל חוק, תקנה ותו תקן מטעם רשות מוסמכת על פי כל דין. בכל מקרה בו לא יוכל נותן השירות לספק שמשה כמצויין לעיל זכאי נותן השירות לייצר שמשה כזו תוך זמן סביר ו/או לתת למקבל השירות פיצוי כספי לפי מחירון יבואן הנזק ביום הנזק בתוספת דמי פירוק והרכבה וזאת לפי שיקול דעתה הבלעדי של אוטו גלס בע"מ". ה. המשיבה מעולם לא התלוננה בפני המערערת על בעיה כלשהי הנוגעת להרכבת שמשת הפוליקרבונט בחלון האמבולנס. בית המשפט קמא קיבל את התביעה בחלקה וחייב את המערערת לשלם לנתבעת פיצויים בגין נזק שאינו של ממון, בסכום של 10,000 ₪ ועוד 700 ₪ הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד. על החיוב הזה משיגה המערערת בפנינו. כדי לעמוד על טענותיה של המערערת נפרט בקצרה את עיקרי פסק הדין: א. שמשת הפוליקרבונט לא הורכבה ביום 3.5.00 אלא רק שבעה חודשים לאחר מכן; ב. הרכבת שמשת פוליקרבונט אינה אחת האופציות העומדת בפני המערערת אם אינה יכולה לספק שמשה זהה לזו שנשברה. ברור הוא כי שמשה מפוליקרבונט דומה יותר לפלסטיק ותכונותיה אינן זהות לתכונות שמשה מזכוכית; ג. המערערת פעלה בניגוד לכתב השירות; ד. המערערת התרשלה בכך שלא דאגה לשמשה תקינה בין 3.5.00 ועד יום 15.1.02 שאז הוחלפו שתי השמשות בעקבות התאונה השניה; ה. משקבעה כי המערערת הפרה את כתב השירות דנה השופטת בגובה הנזק שהמשיבה טענה לו. בנקודה זו היא לא קיבלה את רוב טענותיה. היא דחתה את הטענה כי נגרם נזק לארון התרופות והציוד המותקן באמבולנס שקבעה כי לשם כך היה צריך להגיש חוות דעת של מומחה. היא גם דחתה את הטענה בדבר שווי יום עבודה של אמבולנס ומשך ימי ההשבתה שלו. לאור זאת הגיעה השופטת למסקנה כי נזק של ממון לא נגרם למשיבה אך היא סבלה נזק כללי שאינו של ממון ועל כן חייבה את המערערת בתשלום סכום של 10,000 ₪. מכאן נדון בהשגותיה של המערערת. הן נוגעות הן לשאלות עובדתיות והן לשאלות משפטיות. בתחום העובדות טוענת המערערת כי בית המשפט התעלם מטענותיה של המשיבה עצמה שהודתה כי השמשה מפוליקרבונט הורכבה ביום 3.5.00, מכאן שלא היה כל בסיס לקביעתו של בית המשפט כי השמשה הזו הורכבה רק 7 חודשים לאחר מכן, בדצמבר 2000 [בנקודה זו טעתה ב"כ המערערת כשטענה שבית המשפט קבע כי השמשה הורכבה רק בדצמבר 2002]. מכל מקום אין חולק כי צודקת ב"כ המערערת בעניין זה וכי אין ספק שגם לשיטתה של המשיבה השמשה הורכבה מיד לאחר התאונה הראשונה ביום 3.5.00 או בסמוך לכך. טוענת ב"כ המערערת, וגם לכך אנו מסכימים, כי טעות עובדתית זו הוליכה את בית המשפט לטעות נוספת והיא כי המערערת הפרה את כתב השירות. נקודה משפטית אחרת שגם בה טעה בית המשפט לדעת ב"כ המערערת, וגם איתה אנו מסכימים, היא ששמשה העשויה מפוליקרבונט פחות טובה משמשה העשויה זכוכית. לא באה על כך כל ראיה מצידה של המשיבה שהיתה התובעת במשפט. מנגד הוגשה לבית המשפט עדותו של מר אייל פישוב, מנהל מחלקת תביעות של המערערת המתמחה בנושא זגגות, אשר העיד כי שמשה מפולי קרבונט מהווה תחליף מלא וראוי לשמשה מזכוכית. גם אנו סבורים כי לא היה כל יסוד למסקנת בית משפט השלום כי התקנת שמשה מפוליקרבונט מהווה הפרה של כתב השירות. למעשה די בקביעות אלה כדי להביא למסקנה שפסק דינו של בית משפט קמא אינו יכול לעמוד. הוא מושתת על מסקנות עובדתיות ומשפטיות שגויות. באשר לגובה הנזק, בהנחה שהיה אשם כלשהו מצידה של המערערת, נראה לנו כי הסכום הוא לחלוטין מוגזם. ה"טרטורים" שמדובר בהם לא היו אלא הפניה לזגג כדי ליטול את המידות הדרושות לשם התקנת שמשה. סכום של 10,000 ₪ אינו הולם כלל את מעשיה של המערערת, גם בהנחה שהיה בהם פגם וכאמור, אנו שוללים זאת. יורשה לנו להעיר בשולי הדברים דבר בנוגע לגישתו של בית משפט השלום לעד דאמוני. בית המשפט קבע כי הוא דובר אמת ואדם מהימן אולם, לא ברור לנו כיצד משתלבת מסקנה זו עם עובדה אחרת שהוכחה לבית המשפט והיא כי העד דיווח למערערת כי התקין את שתי השמשות ביום 15.1.02 ואף קיבל שכר עבור עבודתו זו, בשעה שבפועל השמשה לא הורכבה וזה מטעמים הנובעים מהמשיבה בלבד, ואשר כנראה קשורים בכך שבינתיים הוחלט לפנות בתביעה לבית המשפט. בנסיבות אלה היה למערערת יסוד להאמין שהמשיבה מרוצה משמשת הפוליקרבונט שהותקנה באמבולנס. שתיקתה של המשיבה בעניין זה משתלבת יפה בסירובה המאוחר יותר לקבל את השמשה החדשה. מכל האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את פסק דינו של בית משפט השלום ומורים על דחיית התביעה. המשיבה תשלם למערערת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪ נכון להיום. הפקדון יוחזר לב"כ המערערת. רכבשמשות רכבתיקון רכבביטוח רכבביטוח שמשות