נפילה במדרגות נעות בקניון


פסק דין

מבוא

1. ענינה של התביעה שבפני בנזקי גוף שארעו לתובע עת נפל ביום 05.11.97 על דרגנוע בקניון לב המפרץ בחיפה (להלן – בהתאמה ה"תאונה" וה"קניון").



2. התביעה הוגשה על ידי התובע כאמור, כנגד הנהלת הקניון, וכנגד אריה חברה לביטוח בע"מ – מבטחת הקניון.



3. הנתבעות הגישו הודעת צד ג' כנגד ענבר שירותים משפטיים בע"מ (להלן – "ענבר").



4. תיק זה שתחילתו בשנת 99 עבר גלגולים רבים, מנוי מומחים וכדו', עד שבסופו של יום וביום 08.12.03 החליט המותב הקודם ששמע תיק זה ובעקבות בקשת ב"כ הצדדים, כי הדיון בתיק זה יפוצל תוך שתחילה תדון שאלת החבות ורק לאחר מכן ובכפוף לכך, שאלת הנזק.



5. מהכותרת שנתתי למסמך זה, ניתן להבין כבר עתה, כי קבעתי שאין חבות ולפיכך, דחיתי את התביעה, ללא שיהיה צורך לדון בשאלת הנזק, ולהלן אנמק קביעתי זו.



העובדות וטענות הצדדים



6. התובע, כך לטענתו, ביורדו במדרגות הנעות החליק ונפל, כך מסביר התובע את נפילתו בתצהירו, זאת ותו לא.

בסיכומי בא כוחו לעומת זאת, יש פירוט מסוים הנסמך על כתב התביעה ובו נאמר "...כאשר הניח התובע את רגלו על הדרגנוע, אירעה התאונה".



7. הנתבעות וצד ג' מכחישות באופן לאקוני את אירוע התאונה, ולמעשה ב"כ כלל לא ביקשו לחקור את התובע על נסיבות תאונתו.



8. הנתבעות, הגם שחלקו על כך בכתב ההגנה, אינן חולקות על כך שהתובע נפל בעת ירידתו בדרגנוע, ואולם טענתם היא שהתובע נפל כתוצאה מהחלקה טבעית.



9. המחלוקת העובדתית הינה, האם התובע החליק עקב לכלוך כלשהו שהיה מונח על הדרגנוע או, עקב סיבה אחרת שאינה בשליטת הנתבעות.



10. המחלוקת המשפטית איפוא מתמקדת בשלוש שאלות משנה:

א. האם חל בנדון שבפנינו הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נ"ח) של "הדבר מדבר בעד עצמו".



ב. האם הקניון חב חובת זהירות קונקרטית ביחס לתובע.



ג. האם הופרה חובת זהירות זו.



הצדדים נחלקו גם בשאלת הקשר הסיבתי ובשאלת האשם התורם, אולם, סבורני שאין מחלוקות אלו צריכות לצורך הכרעתי.



דיון ומסקנות



11. מטעם התובע, העידו התובע עצמו ועד נוסף מטעמו בשם פרוספר כהן. שני עדים אלו הגישו תצהירים ואולם וכאמור לעיל, ב"כ הנתבעות וצד ג', בחרו שלא לחקור את העדים על תצהיריהם.



12. יוער, כי בנקודה אחת מרחיב התצהיר ביחס לאמור בכתב התביעה, והיא, שהתובע והעד מטעמו טוענים, כי לאחר הנפילה "חולצת התובע היתה מלוכלכת בכתמים".



13. הנתבעות לא חקרו בנקודה זו כלל, והמנעותן מלחקור, מחייבת את המסקנה, כי יש לקבל לענין זה את גירסת התובע ולפיה "חולצתו לאחר הנפילה היתה מלוכלכת בכתמים".

אקדים המאוחר ואומר, כי אין די בכך כדי לקבל את התביעה ואדרש לכך להלן.



14. מטעם הנתבעות העיד מר אריה וינשטיין (להלן – "וינשטיין") מנהל התפעול של הקניון ומטעם צד ג', העיד מר ענבר יובל (להלן – "יובל") שהיה בתקופה הרלוונטית מנהל ענבר, אשר נתנה בתקופה הרלוונטית שירותי ניקיון בקניון.



15. בין יובל לוינשטין נתגלעו לעניות דעתי, חילוקי דעות שאינם מהותיים ואין בהם כדי להשפיע על גורל התביעה ואתייחס לכך להלן.

עם זאת, משקבעתי, וכפי שאפרט, שהתובע לא הוכיח תביעתו, הרי שאין כלל מקום לדון בהודעת צד ג'.



הדבר מדבר בעד עצמו



16. טוען התובע לתחולתו של הכלל הקבוע בסעיף 41 לפקודת הנזיקין (נ"ח) הקובע לאמור "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה כי לתובע לא היתה ידיעה או לא היתה לו יכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות שגרמו למקרה אשר הביא לידי הנזק, וכי הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו, ונראה לבית המשפט שאירוע המקרה שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה שהוא נקט זהירות סבירה – על הנתבע הראייה שלא היתה לגבי המקרה שההביא לידי הנזק התרשלות שיחוב עליה".

ההלכה בנוגע לכלל זה הינה, כי על התובע להוכיח שלושה תנאים מצטברים על מנת להעביר את נטל השכנוע אל כתפי הנתבע ואלה התנאים:

א. לתובע לא היתה ידיעה או יכולת לדעת את הנסיבות שהביאו לארוע בו ניזוק.



ב. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע היתה שליטה מלאה עליו.



ג. ארוע המקרה מתיישב יותר עם המסקנה שהנתבע התרשל מאשר עם המסקנה שנקט זהירות סבירה.



17. בנסיבות שבפנינו התובע לא הוכיח אף לא אחד מהתנאים א - ג וכמפורט לעיל.

לתובע היתה יכולת לדעת מה היו הנסיבות שגרמו למקרה שהביא לנזק.

לו היה טוען התובע לתקלה בדרגנוע שאין הוא יכול לדעת את הסיבה לה, אזי היה עומד התובע בתנאי זה.

התובע טוען למעשה שהחליק כתוצאה מלכלוך, וכראיה לכך הוסיף בתצהירו את "עובדת הכתמים על חולצתו".

ואולם, אין בהמצאות כתמים על החולצה, לכשעצמם, כדי להוות ראיה או אינדיקציה לכך, שעל הדרגנוע היה לכלוך שגרם להחלקה. ברור הוא שמי שמחליק ונופל על גבו, על גבי רצפה ציבורית אשר מטבע הדברים אינה רצפה סטרילית, צפוי לכך שחולצתו תכוסה בכתמים. אולם, מכאן ועד הקביעה, כי כתמים אלו נגרמו כתוצאה משומן או, גורם מחליק אחר כגון רטיבות, המרחק רב.

יצוין, כי אפילו התובע לא ציין, כי מדובר בכתמי רטיבות או, כי הבחין לאחר נפילתו בכתמי מים או, שמן וכדו'.

יוער, כי התובע לא איבד הכרתו, ולמעשה, בסמוך לאחר הנפילה וכתיאורו הוא עצמו בתצהירו, המשיך בשגרת יומו, ורק כעבור יומיים פנה לרופא.

הוי אומר איפוא, כי התובע יכול היה להבחין בכתמי שמן או רטיבות לו אכן היו על רצפת המדרגות.



18. באשר לתנאי השני, הרי שהתובע צריך היה הוכיח שהנזק נגרם על ידי הדרגנוע ולא כפי שכותב הוא עצמו בסיכומיו כגון "הפקטור הסביבתי המתחיל בנעליו של התובע" (פרק I סעיף 7).

משמעלה התובע עצמו אפשרות ולפיה החליק כתוצאה "מלכלוך שהיה מצוי בנעליו" הרי שבאותה מודה בה טוען התובע שהלכלוך מקורו ברצפת הקניון, הרי שיכול גם שהלכלוך מקורו במקום חיצוני כלשהו.

לפיכך, איפוא, גם רכיב זה שהנזק "נגרם" על ידי נכס שבשליטת הנתבעת, לא הוכח, ואין די לענין זה בקביעה שהנזק נגרם פיזית מנכס כאמור, אלא יש להוכיח שהנזק "נגרם" במשמעותו המשפטית על ידי נכס שבשליטת הנתבעת.

לענין זה מבקש אני להוסיף מספר מילים.

ב"כ הנתבעת הפנה אותי לדבריה של כבוד השופטת א. פרוקצ'יה בע"א (ירושלים) 1049/96 המשביר לצרכן ואח' נ. אסתר לם (הגם שב"כ הנתבעת בחר לכתוב בסיכומיו שפסה"ד לא פורסם, הרי שפסה"ד פורסם, באתר נבו ובאתר תקדין תק- מח 96(3) 3034 ואף הוגש על פסק דין זה רע"א אשר פורסמה אף היא בנבו! פסק דין זה יכונה להלן "עניין לם").

אלא שכבוד השופטת פרוקצ'יה הייתה שם בדעת מיעוט ובסופו של דבר נקבע במקרה שם, כי הוחל הכלל של הדבר מדבר בעד עצמו.

המחלוקת בין כבוד השופטת פרוקצ'יה לעמיתיה להרכב, סבה סביב השאלה האם יש להקדים את בחינת הקשר הסיבתי המשפטי לצורך עמידה בתנאי השני והוא "הנזק נגרם ...".

לדעתה של כבוד השופטת פרוקצ'יה ללא הוכחה, כי הנזק "נגרם" מבחינה משפטית אין תחולה לכלל, ואילו לדעתם של עמיתיה להרכב, כבוד השופטים צ.כהן וי. הכט, יש תחולה לכלל זה, גם ללא בחינת הקשר הסיבתי המשפטי.

נימוקם של שופטי הרוב היה בכך, כי "כי באין ראיה על גורם אפשרי אחר לתאונה, שוב לא היינו מקדימים כתנאי להחלת החזקה, שאלה של קשר סיבתי, אחרת עלול ניזוק להקלע למעגל שאין לו סוף".

כאמור, על פסק דין זה הוגשה בקשת רשות ערעור (רע"א 7270/96) אשר נדחתה, אך ורק בגין העובדה שלדעתו של כבוד המשנה לנשיא השופט שלמה לוין, "... המחלוקת האמיתית שבין השופטים בעניין לם סבה על הערכת הראיות, לאמור, האם בנסיבות המקרה, עמדה המשיבה 1 בנטל ההוכחה המוטל עליה להוכיח ברמת הסתברות מספקת, כי נפילתה נגרמה כתוצאה מתקלה בדרגנוע והאם הוכיחה המשיבה 1 שקיימת הסתברות להתרשלות מצדם של המבקשת מס' 1, בכגון דא ... אין עילה מספקת ליתן רשות ערעור ...".

עוד קובע כבוד המשנה לנשיא בפתיח לפסק דינו, כי השאלה המשפטית היחידה שהייתה מצדיקה לשקול מתן רשות ערעור "... יכולה להתייחס ליסודות הדוקטרינה של הדבר מדבר בעד עצמו".

יוצא אם כן, שבאשר למחלוקת העקרונית שנפלה בין השופטים שם, לא נקבעה הלכה מחייבת באשר, כאמור, לא כך ראה המשנה לנשיא את המחלוקת שבין שופטי בית המשפט המחוזי.

אין בדעתי להכניס ראשי בין הרים גדולים ואסתפק בכך, כי במקרה שבפנינו ובניגוד לעניין לם, וכפי שקבעתי לעיל, התובע כלל לא הוכיח ולו בדרגת ההסתברות המתבקשת, כי נפילתו נגרמה עקב תקלה או לכלוך כלשהו בדרגנוע.

התובע מעלה השערות שונות, אשר אין בהם די, כדי להעביר את הנטל אל כתפי הנתבעת.



19. באשר לתנאי השלישי שעל התובע לעמוד בו, על מנת להעביר את נטל השכנוע הרי שלאור האמור לעיל ולאור מה שעוד אפרט להלן, אירוע התאונה אינו מתיישב יותר עם המסקנה שהקניון התרשל יותר מאשר עם המסקנה שהקניון נקט בזהירות הסבירה ולעניין זה עוד אדרש להלן.



20. משקבעתי, כי אין תחולה לכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" יש לחזור איפוא לדיני הראיות הרגילים בהם מוטל על כל תובע הנטל להוכיח את כל הרכיבים המרכיבים את עילת תביעתו.



חובות הזהירות הפרתן והוכחת העילה



21. אין ספק, כי קיימת חובת זהירות מושגית בין הקניון לבין התובע הנמנה על הבאים בשערי הקניון.



22. נכון אני להניח, אם כי הדבר אינו נקי מספקות, כי קיימת גם חובת זהירות קונקרטית בין הקניון לבין התובע.

ענין זה תלוי, בין השאר, בשאלה איך תהיה ההתייחסות לסיכונים הנובעים מדרגנוע. האם מדובר בסיכון סביר מסיכוני החיים (עניין ועקנין, סובחי ואח' שהוזכרו בסיכומי הנתבעת) או, שמא מדובר בסיכון בלתי סביר אשר יש לפקח פיקוח מוגבר על אופן הפעלתו.

לענין זה, אפנה לע"א (חיפה) 2030/040 (פורסם באתר נבו) העוסק בדרגנוע ושם נקבע על ידי שופטי הרוב "סבורים אנו כי התקנת מדרגות נעות בלב קניון יוצרת סיכון בלתי סביר. מי שאחראי להתקנת המדרגות הנעות בקניון, כאמור לעיל, כמו גם מי שמנהל את הקניון בו מופעלות מדרגות אלה, ומי שאחראי להפעלה השוטפת ולתחזוקה של המקום, [דהיינו: המשיבות מס' 1 ומס' 2], נושאים בחובת זהירות קונקרטית כלפי מי שעלול להיפגע מן הסיכון הבלתי סביר הנובע מהתקנתן של מדרגות נעות בלב קניון". (פסקה י. לפסק דינם של כבוד השופטים י. גריל ור. חפרי – וינוגרדוב).

לעומתם קבע שם כבוד השופט ע. גרשון כי מדובר בסיכון סביר. עם זאת, קבע אף הוא "שמי שאחראי להפעלה השוטפת ולתחזוקה של המקום נושאים בחובת זהירות קונקרטית כלפי מי שעלול להפגע מן השימוש במדרגות". הנה כי כן, וכאמור לעיל הינחתי לטובת התובע, כי קמה לקניון חובת זהירות קונקרטית.



23. ואולם וכאמור, השאלה החשובה יותר, היא האם היפרה הנתבעת, או שמא הפרה צד ג' (ושאלה היא האם חבה צד ג' חובת זהירות כלשהי כלפי התובע ונניח שאלה זו בצריך עיון) חובת זהירות זו.



24. סבורני, כי התשובה לשאלה זו שלילית היא, גם מקום בו הנזק צפוי במישור הנורמטיבי, עדין שאלה היא, עד כמה צריך הנתבע לפעול כדי למנוע את קרות הנזק. כמובן שככל שהנזק רחוק יותר, אזי האמצעים למניעתו יהיו פחותים יותר, וככל שהנזק צפוי יותר, יש לפעול באופן מוגבר כדי למנעו.



25. בנדון שבפנינו, יש להדרש תחילה לטיבן של המדרגות. בפני הוצגו תמונות, שאמנם נטען לגביהן שלא ידוע מתי צולמו, אבל דומה שלא יכול להיות חולק שמדובר בדרגנוע בקניון ושמצבו של הדרגנוע (למעט השלט שייתכן והוצב בתחתיתו במועד מאוחר יותר לקרות התאונה) בעת הצגת התמונות היה זהה למצבו בעת התאונה.

הדרגנוע נראה במצב תקין לחלוטין, בצידו מעקה, המדרגות אינן חלקות ובקצה הדרגנוע קיים מדרך מצופה גומי למניעת החלקה.

יתר על כן, לדרגנוע קיים מבנה פנימי המונע הצטברות לכלוך או, כתמי שמן כלשהם על מדרגות הדרגנוע.

ראה לענין זה עדות וינשטיין (עמ' 14 שורה 5) "אם יש כתם כאשר המדרגות עולות ויורדות, אז יש לכלוך מסוים שמתנקז למשטח היציאה של המדרגות ...".

וביתר פירוט בעדותו של יובל "... כאשר הדרגנוע עובד, יש לו מברשות של ניקוי עצמי, אם יש לכלוך הוא מתנקה מעצמו ..." (עמ' 16 שורה 7).

ובהמשך שם "... הדרגנוע מתנקה מעצמו, יכול להיות 10 שניות בין המחזוריות של המדרגות יש לכלוך" (שם שורה 17).

ועוד בהמשך, "אם היה לכלוך של שמן על המדרגות זה היה מתנקה, שמן היה נשפך בין השיניים וגם המברשות מברישות בלחץ מאוד חזק והן מנקות את המדרגות לחלוטין" (שם שורות 26 – 27).



26. בנוסף, למנגנון הניקוי האוטומטי של המדרגות, מנקים באופן כללי במשך היום, יש בכל קומה עובדת נקיון אחת, ויש מפקח מטעם ענבר בכל שעות פתיחת הקניון.



27. העולה מן האמור, הוא, כי בסך הכל, קיימת אפשרות ולפיה במהלך 10 שניות, יצטבר לכלוך על המדרגות.

האם בגין אותן "10 שניות" צריכה הנהלת הקניון להעמיד מנקה ואיש תחזוקה על יד כל דרגנוע ? האם בכל מהלך שעת עבודת הקניון צריך שיעמוד איש נקיון כאמור על יד כל דרגנוע ?

מדובר בדרישה בלתי סבירה ! די בכך שהנהלת הקניון נקטה באמצעים סבירים והם הפעלת דרגנוע סביר ובטוח בעל מנגנון נקוי פנימי והעמדת איש נקיון בכל אחת מקומות הקניון.



28. יפים הדברים במיוחד לעיניניינו, שכן התובע כלל לא הוכיח שהיה לכלוך כלשהו, שגרם לנפילתו, על המדרגות, יתכן וכאמור לעיל, שהיה לכלוך ששרידיו דבקו לחולצתו, ואולם, כלל לא הוכח שמדובר בלכלוך שגרם להחלקתו של התובע.

ובוודאי שלא הוכח שמדובר בלכלוך, שהמצאותו, וככל שהיתה כזו, נבעה מהפרת חובת הזהירות הקונקרטית.



29. משהגענו לכאן, אבקש לחזור ולהדרש למחלוקת לכאורה שנפלה בין וינשטיין ליובל.

מחלוקת זו עוסקת בשאלה, איזו הנחיה קיבלה ענבר באשר לנקוי הדרגנוע.

יובל טען בתצהירו וחזר על כך בעדותו, כי נאסר עליהם לנקות כלל את המדרגות של הדרגנוע וכל שהוטל עליהן זה לנקות את שמשות הדרגנוע.

וינשטיין לעומתו טען, שאינו מכיר הוראה כזו וכי על ענבר לנקות גם את מדרגות הדרגנוע.

דומני שעניין זה הובהר בסופו של דבר בעדות יובל אשר הסביר כך "הוראה זו ניתנה ביום הראשון שהתחלנו לעבוד שם והוא חזר על כך במשך עבודתנו מפעם לפעם. וזאת מכיוון שהיה מקרה שניקו במים בשנת 91 וכתוצאה מכך חברת אלקטרה שנתנה שירות לדרגנועים טענה שכתוצאה משימוש במים נעשה נזק בדרגנועים ואסרו לחלוטין לנקות את הדרגנועים בכל חומר שהוא" (עמ' 16 שורות 3 – 6).

ובמענה לשאלת בית המשפט הסביר "אני מבהיר שכאשר הדרגנוע לא עובד ובמהלך עבודות הניקיון לקראת פתיחת הקניון אזי עובדים שלנו מתפקידם גם לנקות את הדרגנועים רק בניקוי יבש" (עמ' 16 שורות 30 – 31).



30. משכך, הפתרון לסתירה הינה פשוט ואף מסתבר, ניקוי רטוב נאסר אכן על ענבר לנקות את המדרגות וכתוצאה מהמנגנון הקיים בדרגנוע אכן אין בכך צורך.

ואילו, ניקוי יבש של כל לכלוך המצוי על המדרגות ואשר לא נוקה באמצעות מנגנון הנקוי העצמי של הדרגנוע בוודאי שיש לנקות וכך אכן פעלה ענבר.



31. בשולי הדברים אציין, כי התובע מנסה להבנות מסתירה זו לכאורה שבין ענבר לקניון ואולם וכאמור לעיל, אין סתירה בין דברי העדים.

התובע מנסה להבנות גם מכך שיתכן והיו שאריות אוכל או גלידה על הדרגנוע ויתכן שאלו לא נוקו במועד.

מדובר בחששות תיאורטיים ורחוקים ומקבל אני לענין זה את עדותו של יובל אשר העיד כי "10 שנים עבדתי בקניון ולא נתקלתי בארוע שזכור לי שהיה לכלוך על הדרגנוע ועצרנו כדי לנקותו ...".



32. הינה כי כן, וגם אם קיימת חובת זהירות קונקרטית ואפילו נניח שזו הופרה, דבר אותו שללתי לעיל, הרי שדין התביעה להדחות שכן התובע לא הוכיח כלל שנפל עקב לכלוך או כתם כלשהו שהיה מונח על המדרגות, באותה דרגת הסתברות ניתן להניח כי התובע החליק ונפל עקב חוסר תשומת לב שלו ולא עקב כשל כלשהו או לכלוך כלשהו שהיה מצוי על המדרגות.



סוף דבר

התובע לא נכנס בגדריו של הכלל "הדבר מדבר בעד עצמו". התובע לא הוכיח כלל, כי החליק ונפל עקב לכלוך, כתם שמן ו/או רטיבות.

התובע גם לא הוכיח, כי הקניון היפר את חובת הזהירות הקונקרטית כלפיו.

דין תביעת התובע להדחות איפוא.

עם זאת, ובנסיבות העניין בהם קיבלתי טענות התובע, כי החליק ונפל בדרגנוע המצוי בקניון איני עושה צו להוצאות לחובת התובע.

מאחר ונדחתה התביעה העיקרית, נדחית גם ההודעה לצד השלישי וגם בעניין זה איני עושה צו להוצאות.

התובע ישא ביתרת האגרה הנדחית.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. נפילה במדרגות נעות בקניון

  2. החלקה במדרגות רטובות

  3. נפילה במדרגות בקניון

  4. נפילה במדרגות - פיצויים

  5. נפילה במדרגות בית מלון

  6. נפילה בחדר מדרגות בניין משרדים

  7. נפילה במדרגות המובילות אל בריכה

  8. החלקה נפילה על מדרגות בגלל לכלוך

  9. נפילה בירידה במדרגות מסעדה

  10. נפילה במדרגות בירידה לכנרת

  11. החלקה על נוזל שהיה שפוך על מדרגות

  12. נפילה במדרגות - המוסד לביטוח לאומי

  13. פיצויים למנקה שנפלה במדרגות

  14. נפילת עובד עצמאי במדרגות בעסק

  15. נפילה במדרגות - פיצוי בגין נזקי גוף

  16. מעקה מדרגות נעות בקניון - פציעת ילד

  17. תאונה בבית ספר החלקה במדרגות – שבר ביד

  18. נפילה במדרגות הבית - תאונת עבודה

  19. נפילה בגלל רטיבות במדרגות במסעדה

  20. נפילה בחדר מדרגות בגלל שהאור נכבה

  21. האם חובה להדביק פסי החלקה על מדרגות ?

  22. נפילה במדרגות הפנימיות בבית פרטי בדרך לעבודה

  23. החלקה במדרגות כתוצאה מכתם מים שהצטבר על הרצפה

  24. נפילה תוך כדי ירידה במדרגות, על מנת לענות לשיחה

  25. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון