הטרדה מאיימת

חוק מניעת הטרדה מאיימת שהינו חוק חדש יחסית, מגדיר בסעיף 2 שבו, מהי הטרדה מאיימת וזו לשונו: "(א) הטרדה מאיימת היא הטרדתו של אדם בידי אחר בכל דרך שהיא או נקיטת איומים כלפיו, בנסיבות הנותנות בסיס סביר להניח כי המטריד או המאיים עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו, או בחירותו של האדם או כי הוא עלול לפגוע בגופו. (ב) מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הטרדה מאיימת כלפי אדם יכול שתהא, בין השאר באחד מאלה: (1) בבילוש, במארב או בהתחקות אחר תנועותיו או מעשיו, או בפגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת. (2) בנקיטת איומים בפגיעה בו או במאיים עצמו; (3) ביצירת קשר עמו בעל פה, בכתב או בכל אמצעי אחר; (4) בפגיעה ברכושו, בשמו הטוב, או בחופש התנועה שלו. (ג) לעניין חוק זה אחת היא אם המעשים המפורטים בסעיפים קטנים (א) או (ב) נעשו כלפי האדם או כלפי אדם אחר הקרוב לו, בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין". בדברי ההסבר של הצעת החוק נאמר, כי: "המושג "הטרדה מאיימת" או מקורו בשפה האנגלית STALKING מתייחס לדפוסי התנהגות הכוללים הטרדה ואיומים מסוגים שונים הפוגעים בשלוות חייו, בפרטיותו, או בגופו של כל אדם, ועל פי נסיון החיים המצטבר מקימים גם חשש לפגיעה בגופו או בחייו של האדם המוטרד. "מרבית המעשים המצטרפים יחד לכדי הטרדה מאיימת מהווים כל אחד בפני עצמו עבירה פלילית. . . . . . עם זאת גם הטרדה ואיומים מרומזים משתמעים בעקיפין שאינם עולים כדי עבירה פלילית עלולים ליצור כמכלול הטרדה מאיימת". 9. לשון החוק אינה מצביעה על רצון לצמצם את המקרים בהם תוגדר התנהגות "כהטרדה מאיימת", ההפך הוא הנכון. בסעיף 2 (א) לחוק נקבע, כי הטרדה היא "בכל דרך שהיא" , "בנסיבות הנותנות בסיס סביר" להניח כי המטריד ישוב להטריד ויפגע בשלוות חייו או בפרטיותו, או בחירותו של אדם אחר, אם המעשים בוצעו "בין במפורש ובין במשתמע, בין במישרין ובין בעקיפין". אלו מונחים רחבים ככל האפשר והמחוקק בנוקטו בלשון זו, התכוון כי יינתן פירוש מרחיב לאותם המקרים שייכנסו לגדר הטרדה מאיימת, כאשר מכלול של התנהגויות יפורש על ידי ביהמ"ש כהטרדה מאיימת ואין חשיבות לדרך שהטרדה זו נעשתה וכל דרך שהיא שמנסיבותיה יהיה ניתן להניח, כי המטריד עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייו, בפרטיותו או בחירותו או בגופו של האחר, תחשב כהטרדה מאיימת. מכלול של פעולות אלימות, איומים והליכים משפטיי, בהם נוקט מר צמח, חדשות לבקרים, וכשהתוצאה שלהם אינה נושאת חן בעיניו, הוא "הוא עושה דין לעצמו",מהווים מכלול של פעולות, שיש לראות בכל אחת מהן, או בכולן יחדיו הטרדה. המבחן אינו מבחן סובייקטיבי, אלא מבחן אובייקטיבי ובסעיף קטן 2 (ב) לחוק, נתן המחוקק דוגמאות להטרדה מאיימת וברור שאין זו רשימה סגורה, ואף בתחילת הסעיף נאמר, כי האמור בסעיף זה הינו "מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א)", הקובע כזכור, כי הטרדה מאיימת היא "בכל דרך שהיא" הפוגעת בשלוות חייו, או בפרטיותו, או בחירותו של האחר. החוק" הינו חלק ממערך החקיקה הכללית במדינת ישראל שחלקו קיים מקדמת דנא וחלקו חקיקה חדשה הבאה למנוע ולעצור ככל האפשר התנהגות אלימה בחברה הישראלית, תוך הקפדה ושמירה על כבוד האדם וחרותו ויישום העקרונות והיסודות שנקבעו בחוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, בחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981, בחוק איסור לשון הרע התשכ"ה - 1965, בחוק למניעת אלימות במשפחה תשנ"א - 1991 ובחוק העונשין תשל"ז - 1977. ההטרדה הינה פגיעה בכל דרך שהיא באורח חייו ובשלוות חייו של האחר, בין אם הדבר נעשה במישרין ובין אם הדבר נעשה בעקיפין ומשמעות המילה "מאיימת", משמעה שהיא צופה פני עתיד דהיינו, כי המטריד יחזור על מעשיו ולאו דווקא במשמעות המילולית הרגילה של איום. תמיד יש לזכור כי לנוכח זכותו של הנפגע קיימת זכותו של הפוגע, לפי הדין, ונדרש איזון בין הזכויות ובפרט שמדובר בצו מניעה יש לבדוק גם את המבחנים הכללים החלים על צווי מניעה, כגון: תום ליבו של המבקש, מאזן הנוחות, וקיומן של ראיות לכאורה לעילת התביעה. הצווים המפורטים בסעיף 5 (א) (1) - (5) לחוק, הינם צווים הבאים בעיקר להדגיש, בפני המטריד הפוטנציאלי, כי פעולות כאלו אסורות על פי הדין, על חוקיו השונים, והצו שניתן על פי חוק זה משמש אמצעי נוסף, כדי לשמור על הנפגע מפני מעשיו הבלתי חוקיים של הפוגע ולפעמיים אף לעזור ולמנוע מהפוגע - המטריד עצמו, מלהיכנס לסיטואציה המהווה הפרת החוק. הטרדה מאיימתהטרדה