פסק דין א. הרקע העובדתי ועיקר טענות הצדדים 1. התביעה שבפני עניינה בנזקים שנגרמו לדירת התובעים בשל דליפות מים, אשר כנטען על ידי התובעים, מקורם בדירת הנתבע, הממוקמת מעליהם. התובעים טוענים כי במהלך השנים 1997-1999 חזרו ונשנו תופעות של דליפת מים מדירת הנתבע אך חרף פניותיהם אליו נמנע הנתבע מלתקן בזמן את מקור הדליפה ואף נהג בתובעים בזלזול. 2. לכתב התביעה שהגישו התובעים צורפה חוות דעת של שמאי נזקים (עמוס רגב) אשר סקר את הנזקים בדירת התובעים ואמד את עלות תיקונם לסך של 15,347 ₪. כמו כן חיווה השמאי דעתו לשומת אובדן דמי שכירות בסכום כולל של 6,000 ₪ שהפסידו התובעים בשל נטישת דייר ששכר את דירת התובעים וחוסר יכולתם של האחרונים להשכיר את הדירה משך 3 חודשים שלאחר מכן. 3. התובעים עתרו לחיוב הנתבע בסכום כולל של 54,656 ₪, באשר לאומדן הנזקים שסקר השמאי נוספו ההוצאות כדלקמן: שכ"ט עריכת חוו"ד 1,275 ₪ אבדן דמי שכירות עתידיים מעבר לשומת השמאי 9,840 ₪ דמי תיווך ושכ"ט עו"ד בעריכת חוזה שכירות חדש 7,000 ₪ הוצאות ארנונה ומסי ועד בית 1,021 ₪ עגמת נפש 5,000 ₪ 4. בכתב ההגנה שהגישו הנתבע ואימו המנוחה לא כפרו האחרונים בעובדת דליפת המים מדירתם פרי בעיה בצנרת המים אולם לגרסתם מיהרו ותיקנו את הדליפות ולטענתם לא הותירו הדליפות בדירת התובעים כל סימן למעט קיר רטוב שהתייבש. הנתבע כפר גם בסכומי הנזקים שנטענו על ידי התובעים, בדיותה של חוות הדעת עליה נסמכה התביעה ובמכלול הנזקים העקיפים להם טענו התובעים. ב. דיון וממצאים 1. במהלך חקירתו בפני טען השמאי רגב כי ביקר בדירת התובעים בינואר 1999 ואף החתים את הנתבע על מסמך שפירט את השתלשלות נושא בעיית הצנרת בדירתו. כמו כן ביקר השמאי בדירת התובע; אשר להתרשמותו העיד: "נגרמו נזקים לשכבות טיח וצבע בדירות ובתקרת הקומה שמתחת כמו גם למערכת החשמל, לפתחים וגב ארון..." (פיסקה 3 לחוו"ד) ובעדותו הוסיף: " הטחב שהיה שם מהמים שדלפו..... היה פשוט בלתי נסבל " ( עמ' 4 לפרוטוקול ). 2. התובע טען בתצהירו כי משהוזעק על ידי הדייר שלו לדירה ביום שישי אחה"צ: "...חשכו עיני,... מצב הדירה היה בכי רע, כמות הנזילות המים הרטיבות והעובש עלו על כל דמיון..." (סעיף 10 לתצהירו). בחקירתו הנגדית הוסיף התובע: "כל הקיר שלי היה רטוב, דרך חוטי החשמל יצאו מים..." בדירה שלי היו מפלי מים דרך חוטי החשמל (שם בעמ' 6,7). 3. השמאי אף הציג תמונות שצולמו במהלך הביקור המדגימות קילופי טיח בחלק התחתון של קירות הפרוזדור, חדרי השינה וחדרי השירותים בדירת הנתבע וכן תמונות המבליטות כתמי מים רבים ועמוקים בתקרת דירת התובעים. 4. לגרסת התובע, למעלה מחצי שנה לאחר שהדייר שלו (אסקלסי) עזב את הדירה נכנס בנו להתגורר שם. לגרסתו: "עד אז אי אפשר היה לגור בדירה" (עמ' 6). 5. מעדותו של הנתבע ניתן להסיק כי בדירתו אירעו לפחות שני אירועי דליפה שמקורה בדירת הנתבעים (עמ' 7 לפרוטוקול). במסגרת חקירתו של הנתבע הוצגו בפניו מוצגים ת/2 ו-ת/4 (הודעות הנתבע במשטרה) המשקפים מודעות מצידו לאחריותו לנזקי הדליפה תוך התחייבות לתקן את הצנרת בדירתו. לגרסת הנתבע העסיק בדירתו שרברב אשר "אמר לי שהכל בסדר ושהחליף את כל הצינורות בבית" (עמ' 8). השמאי לעומת זאת העיד: "ההתרשמות שלי הייתה שבוצעו (בדירת הנתבע - מ.ב.ח) תיקונים נקודתיים ולא תיקונים יסודיים" (שם בעמ' 4). 6. בסיכום טענותיו טען הנתבע כי התובעים מנסים לנפח את נזקיהם על מנת להתעשר שלא כדין על חשבונו וכי הסכום הנתבע הינו מופרז ולא פרופורציונאלי. עוד טען הנתבע כי השמאי, אשר על חוו"ד מבססים התובעים את תביעתם - לא ראה את הנזק ו/או קבלות והוא (השמאי) ניזון מדבריהם של התובעים. ג. הכרעה 1. לאחר שנתתי דעתי לחומר הראיות ולטענות בעלי הדין אני פוסק כדלקמן: 1.1 הוכח בפני כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו כתוצאה מדליפת מים מדירת הנתבע אשר מקורה בצנרת פגומה. עובדה זו מתחוות גם מעדותו של הנתבע כפי שנסקרה לעיל. 1.2 אין יסוד לטענת הנתבע לפיה השמאי לא ראה את הנזקים בדירת התובע שכן הן מחוו"ד והן מעדותו של השמאי עולה כי פירט ותיעד את אשר ראו עיניו והעריך את עלות התיקונים בדירה על פי אומדנו לסך של 15,347 ₪. 1.3 אשר לנזקים האחרים: התובע טען כי הדייר שלו אלקסלסי סירב לשלם בעבור שלושה חודשי שכירות... ובמקביל עזב את הדירה זמן רב לפני תום תקופת השכירות (סעיף 12 לתצהיר). הנתבע נמנע מלחקור את התובע על גרסתו ועל יסוד בחינת חוזה השכירות, לפיו נקבעו דמי השכירות החודשיים לסך של 490 דולר, אני פוסק כי הוכחה בפני גרסת התובעים לאובדן דמי שכירות למצער בעבור 3 חודשים בסך כולל של 6,000 ₪ כתוצאה מנטישתו המוקדמת של אלקסלסי את הדירה. 1.4 התובעים עתרו לחיוב הנתבע גם בפיצוי בגין הפסד דמי שכירות לעתיד למשך שלושה חודשים בסכום של 9,840 ₪ וזאת על יסוד טענתם לפיה היה עליהם להמתין להתייבשות הדירה קודם שנגשו למלאכת השיפוצים. גרסה זו לא נסתרה והיא זוכה לגיבוי גם בבחינת הממצאים העולים מחוו"ד ומעדותו של השמאי כפי שנסקרו לעיל. עם זאת סכום הנזק שנתבע על ידי התובעים בוסס על דמי שכירות חודשיים בסך 800 דולר, סכום מוגזם שאינו מתיישב עם העובדה שהדירה הושכרה בדמי שכירות חודשיים בסך 490 דולר. אני מעמיד אפוא פריט זה ע"ס 6,027 ₪. 1.5 לא הוכחו בפני כדבעי פרטי הנזק שנתבעו בגין דמי תיווך ועלות שכ"ט עו"ד בסך כולל של 7,000 ₪ מה גם שאין לראות בהוצאה זו בבחינת פועל יוצא של נזק הנובע מדליפת המים אלא מחויבת המציאות בכל חידוש הסכם שכירות, ומכאן ריחוקה ממעגל הקשר הסיבתי. 1.6 כמו כן, לא הובאו בפניי ראיות על תשלום הוצאות קבועות ( בסך 1,021 ₪ ) ותשלום שמאי ( בסך 1,275 ₪ ). 1.7 אשר לנזקי עגמת הנפש שנתבעו אף הם, נחה דעתי כי בשים לב לעובדה שהתובעים לא התגוררו בדירה, לא ניתן לדבר כלל ועיקר על הפסד הנאה מן הדירה שנגרם להם. 5. סוף דבר : אני מקבל את התביעה בחלקה ומחייב את הנתבע לשלם לתובעים את הסכומים כדלקמן: עלות שיקום הנזקים 15,347 ₪ אבדן דמי שכירות מן הדייר 6,000 ₪ אבדן דמי שכירות עתידיים 6,027 ₪ סה"כ 27,374 ₪ הסכום שנפסק נושא הפרשי הצמדה וריבית החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את הנתבע בהוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד התובעים בסכום של 3,000 ₪ ומע"מ בגינם. מקרקעיןמים