החלטה 1. המשיבות 1-2 (להלן: "המשיבות"), הודיעו לבית המשפט בהודעה מיום 30.12.04, כי הן מצהירות ומתחייבות לא לבנות מעל או מתחת למקרקעין נשוא המחלוקת היינו תת חלקה 35 בחלקה 401 גוש 6498 ובשטח ההצמדה של 14 מ"ר שהוצמד ליחידות 28-35 בחלקה הנ"ל. לטענתן, לאור הצהרה זו, ולאור טענותיהן ביחס לס' 3-9 לתובענה, הדיון בתובענה מתייתר, ואין בה עוד כל צורך מעשי. 2. המבקש הגיב לבקשה. לטענתו, לאור ההצהרה בהודעת המשיבות, בית המשפט יכול להעתר לבקשה ולתת את הסעדים המבוקשים בס' 1-2 בה - בהסכמה. בנוסף, המבקש טען כי על בית המשפט להדרש לדיון גם ביחס לסעדים האחרים שהתבקשו בתובענה, בס' 3-9 ברישא להמרצת הפתיחה. טענות הצדדים יידונו להלן. 3. בס' 1 להמרצת הפתיחה, ביקש המבקש, כי בית המשפט יצהיר כי למשיבות אין כל זכות לבנות בתוך המקרקעין נשוא התובענה, בהם יש למבקש זכות חכירה לדורות, מעליהם או מתחתיהם. בס' 2 להמרצת הפתיחה, ביקש המבקש כי בית המשפט יצהיר כי למשיבות אין זכות לבנות בתוך "השטח המוצמד" כהגדרתו בתובענה, אין להן זכות למנוע מהמבקש להשתמש בשטח המוצמד, ועליהן להסיר את הגדר שהן הקימו על השטח המוצמד שמונעת מהמבקש גישה אליו. 4. אני סבורה כי לאור העובדה שהמשיבות התחייבו כי הן לא יבנו מעל ומתחת למקרקעין נשוא המחלוקת, ניתן להעתר לבקשה במובן זה שיינתן צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות לבצע עבודות במקרקעין הנ"ל, היינו בשטח שהמבקש חכר, מעליו או מתחתיו, וכן בשטח המוצמד, מעליו ומתחתיו. לאור צו זה, אז מתייתר הצורך לדון בשאלה האקדמית של זכויות הצדדים בשטחים הללו, כולם או חלקם, ויהיה מקום לדון בהן רק אם תתעורר בעתיד שאלה אופרטיבית, שלצורך הכרעה בה יהיה מקום לדון בזכויות הצדדים. 5. נותרה לדיון השאלה של מניעת השימוש של המבקש בשטח המוצמד, והריסת הגדר (ס' 2 להמרצת הפתיחה)- שאלות שלגביהן לא ניתנה הסכמה של המשיבות ביחס לסעדים המבוקשים, ויש מקום לכן, בשלב זה, לקיים בהן דיון. 6. ביחס ליתר העתירות בתובענה, אני סבורה כי יש לקבל את עמדתו של ב"כ המשיבות, ולקבוע כי יש למחוק את התובענה, באשר אין לדון בה בדרך של המרצת פתיחה, מהסיבות שיפורטו להלן. 7. בס' 3 לתובענה, המבקש עותר כי בית המשפט יצהיר שבכניסה לשטח המוצמד ובהריסת המבנה, המשיבות פלשו למקרקעין של המבקש, והן אחראיות למלוא הנזק שנגרם לו בקשר עם הריסת המבנה. אני סבורה כי בקשה כזו אינה ראוייה לדיון בדרך של המרצת פתיחה, ובדרך של סעד הצהרתי. כעולה מהתובענה, המבקש מבקש כי בית המשפט יקבע כי נגרם לו נזק כתוצאה מהתנהגות בלתי חוקית של המשיבות. אם אכן נגרם נזק למבקש, עליו לתבוע את הנזק הזה (אם וכאשר יתגבש) במסגרת תביעה כספית רגילה, ואין מקום לפיצולה של התביעה לשני הליכים נפרדים שבאחד מהם תוכרע שאלת האחריות ובשני - שאלת הנזק. לו היה בית המשפט נעתר לבקשה, הרי שניתן היה בכל תביעת נזיקין (או תביעה אחרת) להקדים ולהגיש המרצת פתיחה, בה יעתור הניזוק כי בית המשפט יכיר באחריותו של המזיק לפצותו על נזקיו, ומובן שלא לשם כך נועד ההליך של המרצת פתיחה. 8. בס' 4 עותר המבקש כי בית המשפט יורה על סילוק ידן של המשיבות מהשטח המוצמד. כפי שצויין לעיל, עתירה זו תוכרע - ככל שיהיה בכך צורך, במסגרת העתירה בס' 2 להמרצת הפתיחה. בס' 5 להמרצת הפתיחה, עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי היתר הבניה אינו חוקי. המשיבות טוענות כי מדובר בתקיפה ישירה של תוקפו של היתר הבניה, וככל שקיימת סמכות לדון בטענות מסוג זה, היא קיימת רק לבית המשפט לענינים מנהליים. המבקש טוען כי טענתו נועדה למנוע נזקים שייגרמו לו כתוצאה מן העוולה של הפרת חובה חקוקה המבוצעת ע"י המשיבות, בנוסף לנזקים שכבר נגרמו לו. לטענתו, העילה שלו היא מתחום דיני הנזיקין, ולא מתחום דיני חוק התכנון והבנייה. אני סבורה כי יש לקבל את עמדת המשיבות. ככל שהמבקש מעוניין לתבוע בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מהתנהגות המשיבות שלטענתו מהווה הפרת חובה חקוקה, עליו להגיש תביעה כספית. הטענה לפיה לא התגבש מלוא הנזק כל עוד לא ניתן צו למניעת הבניה - אין בה ממש, מהטעמים שפורטו לעיל בהחלטה זו, כמו גם משום שכפי שצויין בראשית ההחלטה, ניתן מכוח הסכמת המשיבות צו שימנע את המשך הבנייה שהמבקש ביקש למנוע אותה. 10. בס' 6 עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי היתר הבניה ניתן בניגוד לתקנות התוכנית. לענין זה אני מפנה לדברים שנאמרו לעיל, לגבי ס' 5 להמרצת הפתיחה. 11. בס' 7 עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי המשיבות פגעו בתשתית הביוב של המספרה שלו, וכי הן נושאות במלוא האחריות לכך. מהטעמים שפורט לעיל, אינני סבורה כי גם סעד זה הוא סעד שראוי שבית המשפט יתייחס אליו במסגרת של המרצת פתיחה לסעד הצהרתי, ועל המבקש - אם ימצא לנכון, להגיש תובענה כספית בקשר לכך. 12. בס' 8 להמרצת הפתיחה, עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי המשיב 4 התרשל כלפיו. תביעה בעילה של רשלנות אינה מתאימה לדיון בדרך של המרצת פתיחה. אחד מרכיבי העוולה הוא הנזק, ולכן יש להגיש תביעה כספית רגילה, במסגרתה יידונו כל הרכיבים, ובכלל זה הנזק - ככל שנגרם למבקש. 13. בס' 9 להמרצת הפתיחה, עותר המבקש כי בית המשפט יצהיר כי משיבות 1-3 עוולו כלפיו בעוולה של הפרת חובה חקוקה, רשלנות ומטרד. מכל הטעמים שצויינו לעיל, אני סבורה כי גם סעדים אלה אינם סעדים שמן הראוי לדון בהם בדרך של המרצת פתיחה, וככך שהמבקש סבור כי קיימות לו עילות נזיקיות כלפי המשיבות, הוא יוכל להגיש נגדן תביעה כספית בעילות אלה. 14. אשר על כן, אני מוחקת מהמרצת הפתיחה את הסעדים נשוא ס' 3-9 לרישא להמרצת הפתיחה. המבקש רשאי, אם ימצא לנכון, להגיש תובענה כספית רגילה ביחס אליהם. ניתן בזה צו מניעה קבוע האוסר על המשיבות או מי מהן לבצע עבודות בניה כלשהן במקרקעין כפי שהוגדרו בס' 4 להמרצת הפתיחה, ובכלל זה בחלל האוויר שמעל המקרקעין, ובשטח האדמה שמתחתיהם. ניתן צו מניעה האוסר על המשיבות או מי מהן לבצע עבודות בניה בשטח הצמוד כהגדרתו בס' 6 להמרצת הפתיחה, ובכלל זה בחלל האוויר שמעליו, ובשטח האדמה שמתחתיו. מקרקעין