החלטה נשוא החלטה זו היא בקשת ב"כ המשיב לסילוק על הסף כדלהלן: המערערת איחרה בהגשת הערעור על החלטת המשיב וזאת לאור סעיף 33 (א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959. עובדות והליכים 1. המערערת פנתה אל המשיב בתביעה להכרת נכותה בגין ליקויי השמיעה והטנטון באוזנה השמאלית על רקע פגיעתה במהלך שירותה המשטרתי (ר' נספח 1 לתגובת המשיב לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור - (להלן - תגובת המשיב). 2. ביום 24.12.03 נמסר למערערת, כי תזומן לוועדה רפואית, אשר העתק של ההזמנה נשלחה לב"כ המערערת דאז, עו"ד כרמלה חנוך ז"ל (להלן- עו"ד חנוך ז"ל) (ר' נספח 2 לתגובת המשיב). 3. המערערת עברה בדיקות אצל ועדה רפואית על-פי חוק הנכים בימים: 28.2.04, 16.3.04 ו-25.4.04, אשר מצאה, כי אין קשר בין שירותה המשטרתי של המערערת לבין נכותה באוזן שמאל (ר' נספח 3 לתגובת המשיב). 4. ביום 13.5.04 ניתנה החלטת המשיב הדוחה את תביעתה של המערערת (ר' נספח 4 לתגובת המשיב). 5. ביום 8.12.04 הוגש ערעור זה על החלטת המשיב מיום 13.5.04 באמצעות ב"כ. 6. ביום 9.12.04 הגיש ב"כ המערערת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן צרף לבקשתו החלטת ק"ת מיום 13.5.04 הנ"ל, חוו"ד רפואית מיום 18.7.03, אשר נכתבה ע"י ד"ר נועם פרט, מומחה מטעם המערערת, ותצהיר של המערערת מיום 7.12.04. 7. על פי החלטת הועדה מיום 12.12.04, ב"כ המשיב, ביום 4.1.05, הגישה את תגובתה לבקשת ב"כ המערערת להארכת מועד הגשת ערעור על החלטת ק"ת מיום 13.5.04, וביום 27.1.05 הגישה ב"כ המשיב השלמת תגובתה. טענות ב"כ המשיב: 8. טוענת ב"כ המשיב, כי הערעור הוגש באיחור, לאחר כ- 7 חודשים ממועד מתן ההחלטה ע"י קצין התגמולים וזה בניגוד לסעיף 33 (א) הקבוע בחוק, ומטעם זה יש לסלק את הערעור על הסף. 9. זאת ועוד ב"כ המשיב מציגה העתק רישום ידני, המעיד, שההחלטה מיום 13.5.04 נשלחה בדואר רשום ביום 19.5.04 ישירות למערערת, לכתובת, אשר ציינה בטופס התביעה, אשר הגישה לקצין התגמולים, רח' הל"ה 3/5, גבעתיים. כמו כן מדגישה ב"כ המשיב, כי מזה כ-10 שנים נוהג ק"ת לשלוח החלטותיו בדואר רשום. 10. ממשיכה וטוענת ב"כ המשיב, כי המשיב שלח למערערת ישירות ולעו"ד חנוך ז"ל, את עותק ההחלטה מיום 13.5.04 בצירוף פרוטוקול הועדה הרפואית, כפי ששלח לה את המכתב מיום 24.12.03, המודיע למערערת שעליה להופיע לבדיקה רפואית. 11. עוד טוענת ב"כ המשיב, כי המערערת לא מפרטת בתצהירה, מתי קבלה את החלטת ק"ת מיום 13.5.04 או מתי פנתה לראשונה לעו"ד פלדמן, על מנת שהוא יטפל בענייניה. 12. ב"כ המשיב מפנה לסעיף 33(א) לחוק ומזכירה כי הועדה יכולה להאריך את מועד הגשת הערעור ב- 30 יום בלבד. 13. מכאן, מסכמת ב"כ המשיב, כי דין הבקשה להארכת מועד להגשת ערעור וכן ערעור - להידחות. טענות ב"כ המערערת: 14. ב"כ המערערת טוען, כי החלטה של ועדה רפואית של משהב"ט נשלחה לעו"ד חנוך ז"ל, אשר עדכנה את המערערת, כי הינה מתחילה בטיפול להגשת ערעור. בתחילת חודש נובמבר 2004 המערערת יצרה קשר עם עו"ד חנוך ז"ל, כדי לברר באיזה שלב נמצא הטיפול בערעורה, ואז נודע לה, שעו"ד נפטרה. מייד לאחר מכן, פנתה המערערת למשרד עו"ד חנוך ז"ל, כדי לקבל לידיה את התיק ולאחר מכן פנתה לב"כ המערערת, על מנת שיטפל בתיק. 15. לחיזוק דבריו הגיש ב"כ המערערת תצהיר של המערערת, אשר בתצהירה מפורטות אותן עובדות, אשר טען ב"כ המערערת. דיון והכרעה: 16. אין מחלוקת כי המערערת ידעה על החלטת ב"כ המשיב במהלך מאי 2004, כיוון שביקשה מב"כ, עו"ד חנוך ז"ל, להגיש בעבורה את הערעור. 17. למען הסר ספק, ב"כ המשיב צירפה לבקשתה הוכחה על משלוח ההחלטה מיום 13.5.04 בדואר רשום ביום 19.5.04. מכאן שעומדת למשיב החזקה הקבועה בסעיף 57 ג' לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, החזקה קובעת הן את הגעת הדואר לתעודתו והן את המועד שבו הוא מגיע. נזכיר, כי הדואר נשלח ביום 19.5.04 והערעור הוגש ביום 8.12.04, דהיינו, כ-שבעה חדשים מיום משלוח הדואר הרשום. 18. הוראת סעיף 33 (א) לחוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט - 1959 פורשה כהוראה קשוחה והמחוקק נוהג בענין מועדים להגשת ערעורים בועדות -בקימוץ יד. ר' דבריו של כב' השופט כהן בע"א 377/78 אברהם אדרי נ' קצין התגמולים וכן ע"א (י-ם) 129/85 קצין התגמולים נ' אלון שביט, פ"מ תשמ"ו א 464, אשר עליו הוגש ערעור לבית המשפט העליון ר"ע 548/85 (לא פורסם) בו נקבע מפי כב' המשנה לנשיא מ. בן פורת : "בע"א 310/61 קולה נ' קצין התגמולים פ"ד טו עמ' 1961 אמר הנשיא דאז (אולשן) : "נוסח הסעיף הוא ברור ואינו מעורר כל ספקות. נאמר "להאריך" את מועד הערעור לתקופה נוספת שלא תעלה על..." היינו, ניתן להאריך כך שסך הכל יהיה במקרה שבפנינו 60 יום. בכגון דא כלל הוא שיש לשמור על יציבות ההלכה ומכאן שאין מקום לערער אחר ההלכה הקיימת." עוד ר' ע"נ 188/99 (חי) יצחק אזולאי נ' קצין התגמולים (לא פורסם) וע"נ 274/98 גופמן ולדיסלב נ' קצין התגמולים (לא פורסם). 19. בטענות ב"כ המערערת ו/או בתצהירה של המערערת אין זכר למועדים בהם קבלה את החלטת ק"ת, מועד פניית המערערת לעו"ד חנוך ז"ל או לב"כ עכשיו ואף לא, באיזה תאריך נפטרה עו"ד חנוך. 20. הכלל הבסיסי הוא כי "שלוחו של אדם כמותו", דהיינו אם עו"ד חנוך לא פעלה על פי לוח הזמנים, הרי שאין למערערת להלין אלא על עצמה ועל עו"ד חנוך ז"ל. עוד נציין, כי גם אם נפטרה עו"ד חנוך במהלך 30 הימים המנויים לערעור, מן הראוי היה, שהמערערת תיצור קשר עם משרדה של עו"ד במהלך החודשים ממאי 2004 ועד נובמבר 2004 ותבדוק היכן עומדים הדברים. כך או כך, אין אפשרות על פי הדין והפסיקה להאריך את המועד להגשת ערעור מעבר ל- 30 הימים הקבועים בחוק ו- 30 יום נוספים - והדברים ידועים. סוף דבר טענתו המקדמית של ב"כ המשיב בדבר הגשת הערעור באיחור מתקבלת. אשר על כן משאיחר המערערת בהגשת הערעור אין מנוס מאשר להיעתר לבקשתה ולדחות את הערעור על הסף. הערעור נדחה. אין צו להוצאות . איחור בהגשת ערעורצבאנכותערעורחוק הנכים (תגמולים ושיקום)