תביעה של משרד חקירות נגד חוקר קבלן עצמאי


פסק דין

בפני תביעה לתשלום סך של 17,496 ש"ח אשר הוגשה בסדר דין מהיר וניתן בה אישור למשלוח הודעת צד ג'.


התובע הינו משרד חקירות. לטענתו, הנתבעים 2 ו3 הועסקו על ידו כנותני שירותים עצמאיים לביצוע משימות איתור, חקירה ומסירה. הנתבע 1 ביצע את עבודתו ממשרד החקירות "עקב חקירות" שם עבד כקבלן עצמאי. לטענת התובע הונחו על ידי מנהל התובע מר עודד פריד בהתאם להנחיות הברורות הנהוגות אצל התובע כי בשעת איתור עליהם לאמת מידע באמצעות שני גורמים לפחות.


ביום 25.12.01 קיבל התובע מאת אחת הלקוחות הותיקות של המשרד בקשה לביצוע מסירת אזהרה. בטופס האזהרה שקיבל התובע מאת הלקוחה היתה רשומה כתובת החייב ברח' מנחם בגין 7 בנתניה. ביום 13.1.02 ביקש התובע מהנתבע 1 לאמת את הכתובת של החייב כמפורט בטופס האזהרה. לאחר מס' ימים הודיע הנתבע 1 כי סיים את מלאכת האיתור וכי הצליח לאתרו ברח' מנחם בגין 9 נתניה. לאחר איתור החייב התבקש הנתבע 2 לבצע מסירה בכתובת שאותרה. נתבע 2 ערך שלושה ביקורים בדירה ומשלא היה איש בבית הדביק את ההודעה על דלת הדירה ואימת פעם נוספת את דבר מגורי החייב בדירה עם שכנים בבניין המתגוררים ברחוב מנחם בגין 9.
כתוצאה מפעולות האיתור והמסירה שביצעו הנתבעים החלה הלקוחה בביצוע פעולות גבייה בדירה כנגד רכושה של אם החייב. כתוצאה מכך נגרמה לאם החייב עוגמת נפש רבה וכן נזקים כספיים בעטיים הגישה תביעה כנגד הלקוחה בבית המשפט בכפר סבא.


לטענת התובע עקב עבודתם הרשלנית של הנתבעים נאלץ לשפות את הלקוחה בגין הנזק שנגרם לה וכן מוניטין עסקו נפגע ומוערך בסך של 5,000 ש"ח כמו כן דורש כי יושב לו סך של 106 ש"ח בעבור התשלום ששולם לנתבעים.


הנתבע 1 טען בהגנתו כי עבד בתור מתמחה ולא קיבל החלטות באופן עצמאי וכי פעולותיו היו ע"פ הנחיית התובע. לטענתו על התובע היה לוודא במסגרת אחריותו כי העבודה בוצעה כראוי כמו כן טוען הנתבע 1 כי התובע משיקוליו שלו לקח אחריות מול הלקוח ואין לו אלא להלין על עצמו.


הנתבע 2 טען בהגנתו כי תפקידו הסתכם במסירת דבר דואר בניגוד למאתר אשר תפקידו לוודא שאכן הכתובת הייתה נכונה. כמו כן טענו הנתבעים 1 ו2 כי צד ג', ב"כ הנושה בתיק ההוצל"פ, ידע כי החייב אינו מתגורר בדירה וכי אימו מתגוררת בכתובת זו והוא זה שפעל להוצאת המעוקלים.
צד ג' טען בהגנתו כי הסתמך על הנתונים שהעביר לו התובע וכי נהג לעבוד איתו זה תקופה ארוכה והסתמך על אמיתות בדיקתו.

דיון

הצדדים בחרו, בנסיבות העניין, להפקיד את ענייניהם בידי בית המשפט, על מנת שזה יפסוק בהם, על פי הקבוע בסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט, לאחר הגשת סיכומים מכל צד ותוך הסתמכות על פסקי דין של כב' השופטת ניצה מימון-שעשוע בת.א 6386/02, ללא צורך בהעדת עדים, חקירות נגדיות ושימוש בפרוצדורות משפטיות אשר היו גורמות לסירבול ההליך ולהוצאות רבות לצדדים.


בכך שהצדדים הסמיכו את בית המשפט ליתן פסק דין בדרך זו יש לראות את כל אחד מן הצדדים כמי שמבקש לסיים את הסכסוך שנתגלע בינו לבין חברו בדרך של פשרה ולא בהכרעה שיפוטית חדה ונוקבת. הסכמה זו מקפלת בתוכה את נכונותו של כל צד שלא לעמוד בתוקף על כל טענותיו בבחינת "ייקוב הדין את ההר", ואת נכונותו של כל צד להטות אוזן קשבת לטענות חברו, לכאורה, הפשרה צריך שתתגבש ותיקבע על ידי הצדדים עצמם.

יפה עשו הצדדים שהסכימו לסיים המחלוקת בדרך זו.


כבר נקבע כי פסיקת בית המשפט בהליך לפי סעיף 79 א' אינה מוגבלת לד' אמות של הדין המהותי אלא גם לעקרונות ושיקולים של מוסר, חירות, צדק, שלום ויישור הדורים ויש אף והפשרה חופפת במלואה את הדין המהותי הנוהג.
(ראה: ע"א 1639/97 אגופוליס נ' הקסטואיה אינטרנציונלה פ"ד נג (1) 337). וכן ראה ת"א 2014/99 זרוצי נ' שנקמן (טרם פורסם)



כב' השופטת מימון-שעשוע קבעה בפסק דינה עמ' 6 :

"עדויות אנשי משרד החקירות גדיניאן (נתבע 1 בתיק זה) וונינו (נתבע2 בתיק זה) לגבי אופן איתור החייב בדירה היו עמומות, מגמתיות והותירו סימני שאלה רבים. לא שוכנעתי כלל כי אמנם שמעו מהשכנים איתם דיברו או מעוזרת הבית אמירה מפורשת כלשהי על מגורי מונדי בדירה. העובדה כי לא טרחו לתעד את התוכן המדוייק של השיחות ופרטי הזיהוי של הדוברים, מעוררת חשד כבד כי הללו ליקטו שברי מידע וחיברו אותם באופן מגמתי כדי "להצליח" בביצע האיתור והמסירה עבורם הם מקבלים שכר".


כמו כן לעניין צד ג' קבעה כב' השופטת מימון-שעשוע בעמ' 8:

"במקרה דנן לא הציב ב"כ הנתבעת (נתבע צד ג') למשרד החקירות שהפעיל לביצוע האיתור והמסירה כל דרישה ראייתית מינימלית ולא קבע נוהלי תיעוד ורישום נאותים לצורך ביסוסו הראייתי של האיתור".


לא ניתן להתעלם מהעובדה כי הנתבע 1 עבד כמתמחה וקיבל את הוראותיו מאת התובע. לא מצאתי פגיעה במוניטין של התובע שכן שילם ללקוח עם דרישתו את הסכום שנפסק כנגדו.

בנסיבות העניין ולאחר ששקלתי את הסיכויים והסיכונים של שני הצדדים (ראה ת"א (ב"ש)187/93 פרץ אשר נ' קופת חולים של ההסתדרות (טרם פורסם), וכן ראה רע"א 5192/01 די וורלי נ' הלין (טרם פורסם) ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובטענות הצדדים ובמסמכים שלפני, הנני קובע שיהיה זה נכון וצודק לפצות את התובע בסכום על סך 12,000 ₪ אשר יחולק בהתאם לאשמתו של כל אחד מהנתבעים וצד ג', כדלקמן:


1. כאחראי עיקרי הנני רואה את נתבע מס' 2 ואחריותו נעמדת ב- 50% מהסכום הנ"ל 6,000 ₪).
2. כאחראי משני הנני רואה את נתבע מס' 1 ואחריותו נעמדת בסכום של 30% מהסכום הנ"ל (3,600 ₪).
3. כאחראי עם האשם התורם המינימלי הנני רואה את צד ג', אשר סמך על עבודתם של חוקרים פרטיים ואחריותו בגין "עצימת עיניים" או אי קביעת נוהלי תיעוד ועבודה היא מינימלית בעיני ולכן ישא בחבות של 20% מהסכום דלעיל (2,400 ₪).


בנוסף, ישלמו הנתבעים וצד ג' בחלקים שווים לתובע סך של 1,200 ₪ כולל מ.ע.מ (400 ₪ כ"א) בעבור הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד. הסך הנ"ל ישולם עד ליום 10.3.05, שאם לא כן, ישא הפרשי הצמדה וריבית, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.





לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. חוק רישום קבלנים

  2. קבלן לא רשום

  3. חוזה קבלן משנה

  4. הסכם מסגרת עם קבלן

  5. תקלות בדירה של קבלן

  6. קבלן בניין תאונה בעבודה

  7. רווח קבלני - שכר עבודה

  8. תקנות רשם הקבלנים

  9. מסירת דירה מקבלן באיחור

  10. תקנות רישום קבלנים

  11. העלאת סיווג קבלני

  12. תקנות סיווג קבלנים

  13. מהו קבלן בונה ? מס הכנסה

  14. סיווג ג5 - קבלנים

  15. איחור בהודעה לקבלן

  16. חובות לקבלן שנפטר

  17. חברה קבלנית - ביקורת מס

  18. סכסוך בין קבלנים עבודות חשמל

  19. תביעה נגד קבלן שפשט רגל

  20. סעיף 6 לחוק חוזה קבלנות

  21. תביעת קבלן משנה נגד קבלן ראשי

  22. אחריות קבלן ליקויי תכנון דירה

  23. ערעור של הקבלן על גובה הפיצוי

  24. איחור במסירת דירה מקבלן

  25. ביטוח עבודות קבלניות - חריגים

  26. אחריות קבלן משנה – תאונת עבודה

  27. תביעה נגד קבלן למסור דירת קוטג'

  28. סכסוך בין קבלן ורוכש דירה

  29. מחלוקת על זהות דירה מקבלן

  30. חילוקי דעות בין יזם לקבלן

  31. סכסוך בין קבלן לבין מזמין העבודה

  32. השוואת תנאים של עובדי קבלן

  33. ביטוח עבודות קבלניות - קבלני משנה

  34. הסכם עם קבלן לבניית בית מעץ

  35. תביעה נגד כלל ביטוח עבודות קבלניות

  36. תביעה לתשלום יתרת חוב – חברה קבלנית

  37. ההבדל בין קבלן מבצע לבין קבלן בונה

  38. איחור במסירה של דירה - תביעה נגד קבלן

  39. סכסוך על גודל גינה בדירה מקבלן

  40. איחור במועד מסירת עבודה קבלנית

  41. סכסוך בין קבלן משנה לקבלן ראשי

  42. הסכם לביצוע עבודות חשמל עם קבלן

  43. נזקים כבלי חשמל - ביטוח עבודות קבלניות

  44. פיצוי בגין אובדן רווחים עתידיים

  45. קבלן עצמאי / מזמין שירותים - יחסי עבודה

  46. תביעה של משרד חקירות נגד חוקר קבלן עצמאי

  47. דחיית מועד המסירה בגין הזמנת שינויים

  48. חוזה עם קבלן בהליכי פירוק עקב קשיים כלכליים

  49. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות

  50. ערעור קבלנים עצמאים מנהלי פרויקט שיקום שכונות

  51. פיצוי כספי מהקבלן בגין אי התקנת פרקט בדירה

  52. תביעה לתשלום יתרת חוב שחב קבלן ראשי לקבלן משנה

  53. מהו המבחן בפסיקה לקביעת מעמד כ"עובד" או "קבלן עצמאי" ?

  54. תביעה נגד חברה קבלנית בגין שירותי בנייה להקמת בית מגורים

  55. תקנות רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות סיווג קבלנים רשומים

  56. השלד של המבנה נבנה כולו על ידי קבלן שאינו רשום דבר שגרם נזקים רבים

  57. חוזה פאושלי מכתיב מערכת הקצאת סיכונים של הקבלן המבצע, מצד אחד, ושל מזמין העבודה, מצד שני

  58. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177
דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון