החלטה מהות הבקשה: בפני בקשה להורות על הוספת המוסד לביטוח הלאומי (להלן: "המבקש") כתובע נוסף בת.א. 1063/01 ולהורות על תיקון כתב התביעה בהתאם. העובדות: 2.1 בשל תאונה שארעה לתובע (המשיב 1 בבקשה זו) בתאריך 31.8.97, הוגשה על ידו תביעה, נגד מספר נתבעים 2.2 המבקש הכיר בתאונה כ"תאונת עבודה", והפנה את התובע לועדות וגופים של המבקש לצורך קביעת נכותו, מגבלותיו הגופניות וההטבות הכספיות להם זכאי התובע כתוצאה מהתאונה ופגיעותיו בה. 2.3 המבקש שילם לתובע סכומים כמפורט בבקשה, בהתאם להוראות חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] תשנ"ה - 1009 (להלן: "החוק"). 2.4 בתאריך 24.8.04 הגיש המבקש בקשה להצטרף כתובע (מספר 2) בתביעה בת.א. 1063/01, וכן ביקש מבית המשפט להורות על תיקון כתבי הטענות. טענות הצדדים: טענות המבקש: יש לקבל בקשה זו מהנימוקים שלהלן: - עפ"י סע' 328 לחוק זכאי המבקש לתבוע מהמשיבה מס' 4 את החזר הגמלאות, ששילם לתובע. - צירוף המבקש ימנע ניהול הליכים משפטיים כפולים. - למשיבה לא יגרם כל נזק מצירוף המבקש. - צירוף המבקש לתביעה עולה בקנה אחד עם רצון המחוקק, כפי שבא לידי ביטוי בסעיפים 321 - 328 לחוק. טענות המשיבה מס' 4: יש לדחות בקשה זו מהנימוקים שלהלן: - התיישנות - שיהוי - חוסר יריבות - העדר עילה - לא הוגש כתב תביעה מתוקן - המשיבים 1 ו- 2 הם משיבים פורמליים ומצטרפים לטענת ההתיישנות. 4. דיון הבקשה הוגשה על בסיס הוראת סעיף 328 לחוק (סעיף זה היה בעבר סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי, התשי"ד 1968 ולאחר מכן תוקן והפך לסעיף 150 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ"ח - 1968 וכיום הינו סעיף 328 הנ"ל, כאמור), המסדירה את זכותו של המבקש להפרע מן המזיק כדי גובה הפיצוי בגין הנזק שהינו נמצא חייב כלפי הניזוק. זכותו זו - הידועה גם כעקרון הסוברוגציה - הינה הזכות שבבסיס סעיף 328 לחוק, כפי שהדבר בואר בפסיקת ביה"מ העליון ובספרות המשפטית (השווה למשל ע.א. 61/55; 62/55; 64/5 מגן צ'טווד בע"מ נ. א. גרוסברג ואח', פד"י י' 191 וכן עם ספרו של ד' קציר, פיצויים בשל נזק גוף מהד' 4 בעמ' 1082). האם יש להתיר למבקש להצטרף לתביעה בת.א. 1063/01 כתובע נוסף? תקנה 21 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד 1984 (להלן: "התקנות") צירוף תובעים מותר לצרף בחזקת תובעים בתובענה אחת את כל הטוענים לזכות סעד - בין ביחד, בין לחוד ובין לחילופין - בשל מעשה אחד או עסקה אחת או סדרה של מעשים או עסקאות או כתוצאה של אחד מאלה, ושאילו הגישו תובענות נפרדות היתה מתעוררת בהן שאלה משותפת, משפטית או עובדתית. אין בסעיף זה כדי לאשר את צירוף המבקש באופן אוטומטי , אלא רק לאחר בדיקת הנסיבות. בבואנו לבחון את השאלה, האם יש להענות לבקשה זו יש להתייחס לנקודות הבאות: 1.1 התיישנות בתאריך 31.8.97 ארעה לתובע תאונת עבודה. בתאריך 26.2.01 הגיש התובע את תביעתו לבימ"ש זה. בתאריך 24.8.04 הגיש הבקשה להצטרף כתובע נוסף. המבקש הגיש את הבקשה לצירופו כתובע נוסף על גבול תום ההתיישנות. לפיכך, לא חלה התיישנות על תביעת השיבוב של המבקש כלפי המשיבה. הלכה היא, כי די בבקשה לתיקון כתב התביעה, בכדי לעצור את מירוץ ההתיישנות. (ראה ע.א. 748/89 רע"א 4619/92 ש. שפירא ואח' נ. חייט ואח' פד"י מח (2) 365, 371). 1.2 שיהוי האם הגשת הבקשה בשלב זה של הדיון מהווה שיהוי משמעותי - שבשל כך יש לדחות את הבקשה? ב"כ המשיבה טוענת, כי יש לדחות את הבקשה בשל שיהוי ומפנה לבש"א 2190/04 מנורה ואח' נ. מאגדא נסאר ואח', תקדין עליון 2004 (2) 553 ות.א. 2296/99 המוסד לביטוח לאומי נ. שימי מרזוק, תקדין מחוזי 2004 (2) 1833. לצורך טענת השיהוי, נדרשת המשיבה להוכיח שלוש טענות חילופיות, כפי שנפסק בע.א.. 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה נ. הועדה המקומית פ"ד נז (5) 433, עמ' 447-448: "כי בנסיבות המקרה התובע (המבקש י. ט) זנח את זכות התביעה העומדת לו, או שבמשך הזמן שינה הנתבע (התובע המקורי י.ט) את מצבו לרעה. היו שהוסיפו תנאי חילופי שלישי שעניינו שיהוי שנגרם עקב חוסר תום לבו של התובע (ע.א. 403/63 תמיר נ. שמואלי, פד"י ח' (1) 47, 53; ע.א. 410/87 עזבון ליברמן נ. יונגר, פד"י מה (3) 755 - 6, 749). הנטל להוכיח את התנאים הנדרשים לקיום שיהוי מוטל על הטוען לכך - קרי: הנתבע (ע.א. 206/75 סלון 100 בע"מ נ. פנטריסה, פד"י ל (1) 732; פרשת ליברמן שם, עמ' 756; ע.א. 167/51 ברסקי נ. סגל פד"י טז' 15; ע.א. 118/75 עזבון שריידי נ. מנסור, פד"י לא (2) 664, 659; ע.א. 554/84 חב' לשיכון עממי נ. מימון, פד"י מ (2) 810, 802; ע.א. 109/87 חוות מקורה נ. חסן , פד"י מז (1) 5; ע.א. 5634/90 פינטו נ. אפוטרופוס על נכסי נפקדים, פד"י מז (4) 846). הגשת הבקשה בשלב זה לא מעידה על אף אחת מטענות המקימות את עילת השיהוי. יתרה מכך, קבלתה של טענת השיהוי עלולה לפגוע במבקש באופן לא מבוטל ולכן יש לעשות בה שימוש בנסיבות חריגות בלבד. בנוסף שתי החלטות שצירפה ב"כ המשיבה אינן תואמות לנסיבות המקרה דנן. יש לאבחן בין נסיבות ההחלטה למקרה הנדון: א. בש"א 2190/04 מנורה ואח' נ. מאגדא נסאר ואח', תקדין עליון 2004 (2) 553: בבש"א 2190/04 כב' הנשיא ברק דחה את התביעה בעיקר בשל עיתוי הבקשה - הבקשה הוגשה לאחר שהחלה מסכת הראיות ושמיעת העדים, קרי מונה מומחה רפואי בתיק, התקיימו הליכים נוספים בתיק. ואילו בבש"א שלפנינו טרם החלה מסכת הראיות ושמיעת העדים. בבש"א 2190/04 דובר על העברת הדיון מביהמ"ש אחד למשנהו - הליך פרוצדוראלי. אולם, הבקשה הנוכחית היא מהותית. דחיית הבקשה עשויה לפגוע בזכויות המבקש להפרע מהמשיבה על כספים ששולמו לניזוק ע"י המוסד. ב. ת.א.2296/99 המוסד לביטוח לאומי נ. שימי מרזוק, תקדין מחוזי 2004 (2) 1833: בבש"א 2296/99 נדחתה הבקשה בעיקר בשל החשש לפגיעה ביעילות הדיון שכבר החל - הוגשו ראיות ונשמעו עדויות. ואילו בבש"א הנוכחית טרם החלה מסכת הוכחת הראיות ושמיעת העדים, ולפיכך יעילות הדיון לא תפגם. להפך - צירוף המבקש ימנע ניהול הליכים משפטיים כפולים. 1.3 עיתוי הגשת הבקשה: ב"כ המבקש טוען, כי צירוף המבקש כתובע נוסף לא יעכב את התנהלות התיק. ב"כ המשיבה טוענת, כי התביעה העיקרית מתנהלת בבי"מ מזה שנים רבות, ואין זה צודק וראוי לאפשר למבקש להצטרף כתובע נוסף בתביעה בשלב כה מאוחר. תקנה 23 לתקנות סייג לצירוף ראה בית המשפט או הרשם שהצירוף עלול לסבך או להשהות את הדיון, רשאי הוא להורות על הפרדת הדיון או על דרך דיון אחרת. בתיק העיקרי לא החלה שמיעת ההוכחות - התיק קבוע לקדם משפט ביום 13.3.05 ולפיכך אין בצירוף המבקש משום סירבול הדיון. צירוף המבקש כתובע נוסף לא יעכב את ניהול התיק בשלב זה. 1.4 האם קיימת יריבות בין המבקש למשיבה? האם קיימת למבקש עילת תביעה כלפי המשיבה? ב"כ המשיבה טוענת, כי אין למבקש כל עילת תביעה כלפיה, וכי אין יריבות ביניהם. ב"כ המבקש טוען, כי קיימת יריבות בין המבקש למשיבה מכוח הוראת סעיף 328 לחוק. אני סבור, כי קיימת יריבות בין המבקש לבין המשיבה וזאת מכוח הוראת סעיף 328 לחוק. 1.5 כתב תביעה מתוקן: ב"כ המשיבה טוען, כי המבקש לא הגיש כתב תביעה מתוקן בד בבד עם הגשת בקשה זו. ב"כ המבקש טוען, כי המבקש פירט בבקשתו את מלוא כתב התביעה המתוקן. בנוסף, צויין בבקשה, כי יש לראות את כתב התביעה שהוגש ע"י התובע ככתב תביעה מתוקן, באופן שיווספו לו סעיפי תביעתו של המבקש ויראו סעיפים אלו כמוכחשים ע"י המשיבה, ומבלי שיהא צורך בהגשת כתב הגנה מתוקן. יתרה מכך, כתב טענות יוגש רק לאחר שביה"מ יתיר הגשתו. אני סבור, יש טעם בדברי ב"כ המשיב כפי שפורטו לעיל, ולפיכך הנני דוחה את טענת ב"כ המשיבה. 1.6 תצהיר ב"כ המשיבה טוענת, כי יש למחוק את הבקשה, שכן הבקשה מבוססת על עובדות אולם לא נתמכת בתצהיר. ב"כ המבקש טוען, כי בקשה זו איננה מבוססת על עובדות שיש לתמוך בתצהיר. לחילופין אם יקבע, כי המבקש היה צריך לתמוך בקשתו בתצהיר, ביה"מ מתבקש להאריך המועד להגשתו. לבקשה הנדונה צורפו מסמכים המעידים על תשלום קצבאות לתובע בגין התאונה הנדונה. סבור אני שיש בהן כדי להוות תחליף לתצהיר. לפיכך הנני מחליט להעתר לבקשה הנדונה. על המשיבה מס' 4 לשלם הוצאות המבקש בסך 2000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. ביטוח לאומי