פסק דין לאור החלטתי מ-2.10.03 פוצל הדיון באופן שקודם התבררה שאלת אחריות הנתבעת לפגיעתה של התובעת. התובעת מס' 1 ילידת 8.8.81, מתגוררת בתחומי המועצה המקומית פקיעין (להלן: "הנתבעת"). הנתבעת היתה אחראית במועדים הרלוונטיים לתביעה לבטיחות הכבישים והרחובות בכפר פקיעין, לרבות בטיחות ושלום המשתמשים בהם. ביום 28.10.91 עת שהתובעת הלכה בשעות הערב המקודמות בכפר, ובהגיעה לקטע הכביש בין בית עפיף מהנא לבין ביתו של זאיד חאמד, נתקלה בתעלה שנחפרה בכביש, נפלה וראשה נחבט בכביש. לטענת התובעת, כתוצאה מהנפילה והחבטה נפגעה קשות בראשה, בהמשכו אובחן דימום מוחי, הובהלה בדחיפות בגלל פרכוסים, הקאות ואיבוד הכרה לביה"ח רמב"ם בחיפה שם היתה מאושפזת עד 7.11.91 ומשם הועברה לביה"ח לוינשטיין עד 2.8.92. אח"כ אושפזה בתקופות נוספות, אולם מאחר ופסק-דין זה עוסק בשאלת האחריות לא אתייחס לכך כאן. הטענה העיקרית של הנתבעת היתה שאמנם בוצעו עבודות סמוך למקום האירוע אך הקבלן אשר ביצע את העבודות התחיל לבצען ב-22.9.91, ב-23.9.91 נוקה הכביש בקטע העבודות. ב-26.9.91 החלה עבודת חיבור הבתים בקטע הכביש, ב-3.10.91 הכין הקבלן את התעלה לצורך זיפות, ביום 4.10.91 זופתה התעלה. אחרי תאריך זה לא היתה ולא יכלה להיות תעלה כלשהי בקטע הכביש, כטענת התובעת ועדיה. לתמיכה בפירוט התאריכים צורפו דפי יומן העבודה של הקבלן המבצע נזיה מחול חברה לעבודות בניה ופיתוח בע"מ. התובעת העידה על אירועי היום בישיבה מ-8.12.03, סיפרה איך הגיעה למקום, סיבת הניפלה, מי הרים אותה ומי היה לידה, ונחקרה בחקירה נגדית מקיפה. התרשמתי מכנותה הרבה ולמרות מצבה הרפואי שוכנעתי כבר אז שלא ניתן היה ללמד אותה לומר דברים שלא ארעו. דבריה נתמכו בעדי הראיה שהעידו על התאונה שארעה לה. הוברר כי העד המרכזי עליו בנתה הנתבעת את הגנתה היה נזיה מחול, הבעלים של החברה שביצעה את העבודות. מעדותו עולה שמי שביצע בפועל את העבודה הם קבלני משנה ג'מיל מחול ויוסף מהנא שלא היו עדים מטעם המועצה. נזיה מחול סמך על הרישומים שהם עשו ביומני העבודה. מאחר ולא הוא ביצע את העבודה, והוא סמך על קבלני המשנה, גם לא יכול היה לומר אם הדברים הרשומים ביומן מתאימים למצב בשטח. צורת ניהול היומן ע"י קבלני המשנה נשלל מהותית ע"י עד התביעה רפאל ירון בחוות דעתו ת/4 עליה נחקר בחקירה נגדית. שוכנעתי מעדותו כי תפקידו של יומן העבודה לתעד מידי יום את התנאים ששררו והגורמים שפעלו ואת הפעילויות והאירועים באתר העבודה. זהו כלי חשוב ביותר ואמצעי תקשורת בין הקבלן המבצע בשטח לבין גורמי הפיקוח הפועלים מטעם הרשות שעבורה מתבצעת העבודה. משבחן את יומן העבודה באתר נשוא התביעה, העריך שהרישום ביומן העבודה אינו עומד בתנאים הבסיסיים ביותר, ובלשונו "לא נראה סביר שיומן עבודה ישאר ללא כל הערה או הסתייגות או תגובה אחרת של המפקח במשך תקופה של קרוב לחודשיים. כמו כן נראה מאד לא סביר שלא תהיינה חתימות מסודרות של הקבלן ושל המפקח... ושאף אחד מהיומנים... אין כל רישום של כמות עובדים, מזג אויר ופירוט ציוד שהופעל בשטח". הגרפולוגית חנה קורן בחוות דעתה (ת/3) הבהירה כי דפי יומן ביצוע העבודה אשר נרשמו, לכאורה, בין התאריכים 7.9.91 ל-3.11.91 נכתבו ברצף אחד, דהיינו באותו יום, ובכך נשללת האוטנטיות של אותם מסמכים. כל אלו לא נסתרו בעדותו של נזיה מחול. ההיפך, מסכת עדויות התביעה קיבלה חוזק משנה בעדותו. מתברר שלא ראה את היומנים כשבוצעה העבודה, כי קבלני משנה צריכים לנהלם. כאשר הודיעו לו שיש טענה שמישהו נפגע באתר העבודה, הוא התקשר אל קבלני המשנה, אלו באו אליו ללא היומנים, אמרו לו שהתובעת לא נפלה במקום הנטען והביאו לו את היומנים אחרי מספר ימים כשהם מלאים. על פי הרשום ביומנים האמורים, סבר שהתעלה היתה סגורה ולכן מסר את האינפורמציה לראש המועצה. אינפורמציה זו נרשמה, כאמור, על פי מה שרשום ביומנים. למעשה עד מועד עדותו לא ידע נזיה מחול איפה בדיוק נפלה התובעת, הוא לא היה מעורב בעבודה, לא ביקר במקום, לא ידע בדיוק מה התרחש כי קבלני המשנה השתמשו בתעודה שלו כקבלן רשום לזכייה במכרז. כפי שהסביר (בעמ' 62 לפרוט'): "ש. אלמלא השם שלך הם לא היו זוכים במכרז. הם לא בעלי נתונים. ת. לא. הכוונה אף אחד מהם לא קבלן רשום. ש. לכן רק אתה יכול לזכות. ת. כן." בתום ישיבת 16.12.04 נרשמה החלטתי בה התרתי לב"כ הנתבעת לערוך בדיקה גרפולוגית של יומן ביצוע העבודה. בהחלטה זו רשמתי את עמדתי גבי טיב הגנת הנתבעת לאחר שמיעת עדיה. עד 20.1.05 לא נמסרה הודעה באשר לבדיקה הגרפולוגית ובבש"א 1309/05 שהוגשה באותו מועד, הודיע ב"כ התובעת כי בשיחה שקיים עם ב"כ הנתבעת הוברר כי אין בדעתה לצרף חוות דעת מטעמה בתחום הגרפולוגיה. אשר על כן אקבע כי פגיעתה של התובעת ארעה בגין רשלנותה של הנתבעת התובעת נפלה בתעלה שנחפרה בקטע הכביש, כמתואר בתביעה, וכתוצאה מכך נפגעה קשות. הנתבעת אחראית לכל נזקיה של התובעת שיקבעו בהמשך. לאור ההוצאות שנשאו בהם התובעים לצורך הוכחת האחריות, וכמפורט בבש"א 1309/05, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הוצאות המומחים (ירון וקורן) בסך 15,859 ₪ (לפי החשבוניות שצורפו לבקשה). באשר לשכר החוקרים, משתומצא החשבונית יפסק השכר בגינם. שכר טרחת עו"ד יקבע במתן פסק-דין סופי. תאונות נפילהנפילה ברחוב / שטח ציבורינפילהכביש