מחלה / נגיף בשליחות בחו"ל מהעבודה - זכאות פיצויים

פסק דין השופט ס' ג'ובראן: העובדות הצריכות לעניין 1. ניסים אורן (להלן: המערער) יליד 10.10.1943, נשוי ואב לשלושה, תושב חיפה. מאז שנת 1969 הוא הועסק על-ידי חברת הספנות "צים" (להלן: צים), בין היתר, בתפקידים בכירים במשימות שונות בחו"ל, ובשנת 1980 הוא נשלח על-ידה לאפריקה, להיות נציגה באקרה, בירת גאנה. משך כשבע שנים, מילא המערער שם את תפקידו, ולטענתו, לקה במהלך שירותו שם בבעיות רפואיות שונות, נזקק לטיפול רפואי, ובעיקר לטיפולי שיניים "שלוו בקילוחי דם, במרפאות מקומיות, בתנאי זיהום ניכר והעדר אמצעי תברואה בסיסיים". 2. בתחילת שנת 1993, נודע למערער, כי הוא לקה בצהבת נגיפית מסוג C (HCV). בדצמבר 1993 הוא נזקק לאשפוז בבית-החולים רמב"ם בחיפה, שם התברר, כי הכבד נפגע ואין לשלול את האפשרות כי ככל הנראה יהא צורך בעתיד להשתיל כבד בגופו. לאור מצבו הבריאותי טוען המערער, כי הוא נאלץ לפרוש ביום 22.6.95 מעבודתו בשירות חברת צים, ויצא לפנסיה מוקדמת. בריאותו לקויה ביותר והוא הוכר על-ידי המוסד לביטוח לאומי (נכות כללית) כנכה בשיעור של 100 אחוזים. 3. לאור כל האמור, הגיש המערער לבית-המשפט המחוזי בחיפה תביעת פיצויים כנגד חברת צים, בה הוא מבקש לחייבה לפצותו על הפגיעות והנכות בהן לקה, בגלל מחלת הצהבת האמורה. תביעתו התבססה על עוולת הרשלנות. לטענת המערער, צים אחראית כלפיו בנזיקין מפני ששלחה אותו לעבודתו באפריקה מבלי לוודא שמקום העבודה בטוח; מבלי להזהירו מפני הסכנות הבריאותיות שבשהות שם; מבלי לתת לו הנחיות מתאימות בסוגית הקבלה של טיפולים רפואיים; וכמו-כן היא לא נקטה אמצעים נאותים כדי למנוע את חשיפתו לסיכונים מיותרים ולמחלות נגיפיות, אף שידעה והייתה צריכה לדעת על חשיפתו שלא לצורך לסכנות אלה. המערער מבקש לפצותו כדלקמן: בגין נזקים מיוחדים, הוצאות לטיפולים רפואיים ורכישת תרופות - סך של 850,000 ש"ח, ועבור נזקיו הכלליים סך של 5 מיליון ש"ח. 4. מנגד, טענה צים, כי התביעה התיישנה; לא הוכחה; לא הייתה כל התרשלות מצידה, היא דאגה לתדרוך ולחיסונים לפני היציאה לחו"ל, ולכן יש לדחות את התביעה. פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי 5. בית-המשפט המחוזי בחיפה (כבוד השופט ש' ברלינר) דחה את תביעתו של המערער בקובעו, כי הוא לא הצליח להוכיח, לא עובדתית ולא על-פי בחינה של סבירות, כי הידבקותו במחלה באה לו בשל אף לא אחת מן הסיבות או הנסיבות שבעטיין הוא ביקש להטיל אחריות בנזיקין על צים. 6. בית-המשפט המחוזי קבע, כי לא שוכנע במהימנות המערער ובתיאורי העדים מטעמו על תנאי התברואה באתיופיה או בגאנה. בית-המשפט המחוזי לא קיבל את התיאור של התהלכות בקרבת אנשים עם פצעים פתוחים וקילוחי דם. ההפרזה בעדויות ובתיאורים של המערער והעדים מטעמו אודות המצב באפריקה - היא רבה, ובית-המשפט המחוזי שוכנע, כי היה ביכולת המערער, בכל עת שהותו בחו"ל מטעם צים, להיזקק לטיפולים רפואיים ברמה טובה תוך שמירה על כללי סניטציה וחיטוי נאותים, אף אם אכן השתמשו שם במזרקים רב פעמיים משך תקופה לאחר שחדלו לעשות כך בישראל. מה עוד, נקבע, שמשכורתו הייתה גבוהה ביותר וצים נשאה בכל הוצאותיו הרפואיות. 7. בית-המשפט המחוזי שוכנע, כי היה ביכולתו של המערער לקבל בגאנה טיפול רפואי ברמה טובה, והייתה נכונות מצד צים, במידת הצורך, אם היה מדובר בבעיה רפואית חמורה, להעמיד לרשותו טיפול רפואי ברמה הנדרשת, לרבות הבאתו לישראל לצורך זה. כמו-כן, נקבע, כי צים טיפלה במערער כיאות בכל הקשור ליציאתו לחו"ל בשליחותה, על-פי נוהלים שנקבעו על-ידי רופא שהעסיקה לצורך זה. 8. עוד הוסיף וקבע בית-המשפט המחוזי, בהתבסס על חומר הראיות, כי המערער לא העמיד את צים על כך שהוא חשוף לסכנות בריאותיות חריגות, בצורה כלשהי. כמו-כן נקבע, כי הראיות מראות, כי לרשות המערער ויתר עובדי צים במעמדו, עמד רופא תעשייתי, ד"ר שני, אשר דאג לתדרוך ולחיסונים המתאימים ולבדיקות הדרושות ערב יציאת עובדי צים כדוגמת המערער, לשירות בארצות חוץ. כמו-כן, קבע בית-המשפט המחוזי, כי עבודת המערער, כשלעצמה, כנציג של צים באקרה, לא העמידה אותו בסכנה יומיומית בכל מה שקשור לתנאי עבודתו, לתנאי שהותו שם, ולתנאי התברואה הקשורים אליה. 9. בית-המשפט המחוזי קבע, כי ככל הנראה, מבחינה סטטיסטית של סבירות, לקה המערער במחלה עוד בשנת 1964, עקב ניתוח שעבר ביפן. דיון 10. בפתח סיכומיו מדגיש המערער, כי הערעור נסוב סביב קביעותיו העובדתיות של בית-המשפט המחוזי. לטענתו, לוקה פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי בפגמים משמעותיים והממצאים העובדתיים שנקבעו נוגדים את חומר הראיות שבתיק. עוד מוסיף וטוען המערער, כי בית-המשפט המחוזי נתן פירוש מוטעה לחומר הראיות והסיק מסקנות שגויות. הרושם העולה למקרא דברים אלה הינו, שהמערער מבקש מבית-משפט זה להתערב בקביעותיה העובדתיות של הערכאה הראשונה. המערער סבור, כי השופט הנכבד קמא לא התרשם נכונה מהראיות והעדויות שהוצגו בפניו ולא פירש אותם כראוי, ועל כן הוא מבקש מאיתנו להגיע למסקנות עובדתיות אחרות. דא עקא, המערער לא השכיל להצביע במסגרת סיכומיו על טעות מכרעת בשיקול-הדעת של בית-המשפט המחוזי בהעניקו פרשנות לעובדות שהוצגו בפניו. הלכה פסוקה היא מלפנינו, כי אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות עובדתיות, הנשענות על חומר הראיות, שהיה בפני הערכאה הדיונית, אלא אם כן מתגלה על פני הדברים התעלמות מראיה בעלת משקל מכריע או שגיאה עקרונית, היורדת לשורש הדברים, בהערכת הראיות ובקביעת העובדות (ראו ע"א 58/82 משה קנטור נ' ד"ר שלום מוסייב, פ"ד ל"ט (3) 253 וכן ע"א 7451/96 אביבה אברהם נ' בנק מסד בע"מ, פ"ד נ"ג (2) 337; כן ראו גם ד"ר י' זוסמן "סדר הדין האזרחי", מהדורה שביעית, בעמ' 856). קביעה עובדתית שנקבעה בערכאה הדיונית לא תתבטל על נקלה בערכאת הערעור, אפילו זו האחרונה הייתה פוסקת אחרת לו שמעה בעצמה את העדים. כל עוד יש לקביעת עובדה שכזאת יסוד ושורש בחומר הראיות, דעתו של השופט אשר ראה ושמע את העדים היא הקובעת (ראו ע"א 583/93 מדינת ישראל נ' טחנת הקמח שלום בע"מ, פ"ד נ (4) 536; וכן ע"א 1581/92 ולנטין נ' ולנטין, פ"ד מ"ט (3) 441). 11. נטל ההוכחה היה מוטל על המערער, כתובע בהליך, לשכנע את בית-המשפט, שעל אף הנתונים העולים מהראיות שהוצגו בפניו, עליו להעדיף את גרסתו, המעוגנת בעדויות שהובאו מטעמו. על-מנת לעשות זאת ניסה המערער להאיר על התרשלותה של צים. לטענתו, צים אחראית כלפיו בנזיקין מפני ששלחה אותו לעבודתו באפריקה מבלי לוודא שמקום העבודה בטוח; מבלי להזהירו מפני הסכנות הבריאותיות שבשהות שם; מבלי לתת לו הנחיות מתאימות בסוגיית הקבלה של טיפוליים רפואיים וכן היא לא נקטה אמצעים נאותים על-מנת למנוע את חשיפתו לסיכונים מיותרים ולמחלות נגיפיות. בית-המשפט המחוזי לא קיבל טענה זו, ומצא כי לא ניתן היה להגן על המערער מפני הנגיף האמור; המערער תודרך כראוי; הוכן רפואית ליציאתו לחו"ל כדרוש, וצים הייתה נכונה לעמוד לרשותו בעת מצוקה רפואית ולכן אין לומר כי התרשלה. המערער שב ומצביע על טענתו בדבר התרשלותה של צים גם בפנינו, אולם אינני מוצא, כי יש בטענה זו כדי לערער את המסקנות אליהן הגיע בית-המשפט המחוזי על סמך התשתית העובדתית שהונחה בפניו. מסקנות אלה הגיוניות הן, מנומקות ועולות בקנה אחד עם מאזן ההסתברויות. העדים מטעם צים, שהעידו אודות המחלה ואפשרויות ההידבקות בה, מחזקים, לרוב, את הנתונים שעולים מהראיות וביחד יוצרים תמונה עובדתית שלמה ומבוססת באופן יחסי. 12. לסיכום, אין בפי המערער טענות המצדיקות התערבותנו בקביעותיה העובדתיות של הערכאה דלמטה, ואני מציע לחברותיי לדחות את הערעור ולהשאיר את פסק-הדין של בית-המשפט המחוזי על כנו. בנסיבות העניין, כל צד ישא בהוצאותיו. ש ו פ ט השופטת א' פרוקצ'יה: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט ס' ג'ובראן. רפואהפיצוייםשליחותהשעיה