החלטה 1. לפני שתי בקשות: האחת לתיקון כתב התביעה, שבה התבקשו סעדים כספיים נוספים ביחס למבקשת 5 (להלן - המבקשת), בדרך של הוספת סעיפים 11א-11ה לכתב התביעה המקורי וזאת בשל בעיות נפשיות, שמהן היא סובלת בגין מותו של אביה, המבקש 1. בד בבד עתרו המבקשים למינוי מומחה בתחום הפסיכיאטרייה. לבקשה העיקרית צורף תצהיר של ב"כ המבקשים, עו"ד איילת לוי, שבו היא מצהירה כי לאחרונה התקבלו במשרדה מסמכים נוספים המעידים על התדרדרות במצבה הנפשי של המבקשת. 2. ב"כ המשיבה מתנגד לשתי הבקשות. הנימוק הפורמלי הוא שהתצהיר הוגש על ידי ב"כ של המבקשים, וזה תצהיר מפי השמועה. גם לגופו של עניין טען ב"כ המשיבה, עו"ד גדות, כי אין להיזקק לבקשה, הן מפני שהוגשה באיחור, שהרי נאמר בה כי מאז התאונה חלה התדרדרות במצבה של המבקשת ואין הסבר להתמהמהות המבקשים בהגשת הבקשה. יתרה מזאת, המסמכים שצורפו לבקשה מצביעים על כך שהמבקשת מתפקדת ברמה כללית תקינה וכי המסמכים שצורפו לתמיכה בבקשה אינם מעלים חשש לנכות וקל וחומר שאין בהם לקיים את המבחנים החמורים, כפי שנקבעו ברע"א 444/87 אלסוחה נ' עיזבון המנוח דהאן ז"ל, פ"ד מד(3) 397. כמו כן, המסמכים שצורפו בתמיכה לבקשה הם חוות דעת והבעת סברה של אנשים שאינם מומחים והם לא נערכו לצורך טיפול רפואי. 3. אינני רואה מניעה לקבל את התצהיר של ב"כ המבקשים. אמנם מדובר בעדות שמיעה, אך אין מניעה לקבלת עדות כזו בהליכי ביניים (תקנה 521 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). לפיכך, מאחר וההליכים המקדמיים טרם הסתיימו, אני מורה על תיקון כתב התביעה כמבוקש. כתב הגנה מתוקן יוגש תוך 30 יום. 4. כלל הוא, כי לצורך מינוי מומחה רפואי לבדיקת תובע במסגרת הליך על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, די ב'ראשית ראיה' - קצה חוט, אשר יצדיק בירור מקצועי מלא של השאלה האם בעקבות התאונה סובל התובע מנכות צמיתה או זמנית בתחום רפואי. באם קיים קצה חוט כזה, ראוי למצות את בדיקת המומחה גם אם קיים סימן שאלה אם תקבענה לתובע נכויות, כדי שלא להותיר ספק באם נזקו של התובע הוטב במלואו, ככל שהוא ראוי לו. 5. יש לזכור כי לתובע אינה עומדת האפשרות למנות מומחה מטעמו כדי להוכיח את טענותיו בעניין שברפואה ולפיכך דחיית בקשתו משמעה נעילת דלתו של בית המשפט להוכיח שהתאונה שבה נפגע גרמה לו לנכות. לפיכך, אין מקום לדחיית בקשה שכזו אם קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות עקב התאונה, בתנאי שיש לה יסוד בחומר הרפואי המובא לפני בית המשפט (רע"א 1338/90 שיק נ' מטלון, פ"ד מד(2) 216, 219-220). 6. בתי המשפט נוטים לפרש באופן ליברלי את המונח "טיפול רפואי" , בתקנה 2 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986, הן מבחינת סוג המסמכים העשויים לשמש תשתית להפעלת שיקול הדעת של בית המשפט למנוי מומחה רפואי והן לעניין לקביעת "הגבול התחתון" שמתחתיו אין לקבוע שמסמך נערך "לצורך טיפול רפואי". לכן יש לאפשר לנפגע להביא כל מסמך שיש בו כדי להצביע על נכות, או על קיום בעיה רפואית. גם אין צורך במסמך רפואי הנערך דווקא על-ידי רופא כדי לתמוך בבקשה (רע"א 5638/95 מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' שמור, פ"ד מט(4) 865, 870-871). 7. כאשר המדובר במינוי פסיכיאטר גישת בית המשפט היא ליברלית, במיוחד כאשר המדובר בקטין. בית המשפט נוטה לאפשר להעביר לעיונו של המומחה מסמכים נוספים, כגון מידע ממוריו בבית הספר (ריבלין, תאונות הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה חמישית, תש"ס-1999 עמ' 576; רע"א 7265/95 גולדשטיין נ' בראל, פ"ד נ(3) 214, 217)). גם מסמכים שנערכו לצורך טיפול נפשי או שיקום ייכללו בגדר מסמכים שנערכו "לצורך טיפול רפואי". גם טיפול נפשי הניתן על-ידי פסיכולוג הוא בגדר "טיפול רפואי" (רע"א 5638/95, שם). 8. גם אם יש במסמכים שצורפו לבקשה חוות דעת של מי שערך אותם, הרי אין להימנע מכך, כי זה דרכו של טיפול. כל זמן שהמידע הוא רלוונטי, על בית המשפט לאפשר הצגתו לפני המומחה כדי שחוות דעתו תהיה רצינית, עניינית ומקצועית (רע"א 5638/95, שם, עמ' 875). מעיון במסמכים שהוגשו עולה כי קיימת ראשית ראייה שהמבקשת עמדה ברף הנדרש ברע"א 444/87, הנ"ל. 9. לאור האמור לא ראיתי מקום לפסול את המסמכים שצורפו לבקשה למינוי מומחה. אין במסמכים מסקנות הנוגעות לנכותה של המבקשת, אלא ממצאים על התנהגותה החברתית, מצבה בלימודים וקשייה החברתיים. במקרה זה גם באו ראיות שהמבקשת מקבלת טיפול פסיכולוגי. 10. לאור האמור, אני ממנה את דר' יעקב מאיר וייל, מבית החולים הדסה עין כרם, ליתן חוות דעתו כמומחה רפואי בתחום הפסיכיאטרייה, בעניינה של המבקשת. המשיבה תישא כמימון ביניים בשכרו. הליך בינייםעדותדיוןעדות מפי שמועהשמיעה