תאונת עבודה של טכנאי גז - כוויות

להלן פסק דין בנושא תאונת עבודה של טכנאי גז - כוויות: 1. חודדה (להלן - חודדה), שהינו טכנאי גז, ביצע עבודה של העתקת צנרת גז ביום 7.8.90 בחלל הנמצא מתחת לבניין מסוים בירושלים. הגז התלקח וכתוצאה מכך נגרמו לחודדה כוויות קשות בכל חלקי גופו. הוא הגיש תביעה לפיצויים לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד שלוש חברות גז (שיקראו להלן יחדיו - חברת הגז) ונגד אדם בשם שמואל ארד (להלן - ארד). חברת הגז שלחה הודעת צד שלישי לד"ר עובד חזן (להלן - חזן), הוא הדייר בבניין אשר הזמין את ביצוע העבודה. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' חבש) קבע, כי חברת הגז אחראית לנזקיו של חודדה בשיעור של 65% וכי אשמו התורם של חודדה מגיע ל-35%. עוד נקבע, כי לארד יש אחריות מסוימת למה שארע, אך אין לחייבו משום שהוצג בכתב התביעה כנתבע פורמלי ואילו חברת הגז לא שלחה לו הודעת צד שלישי. עוד נקבע, כי לא מוטלת אחריות כלשהי על חזן ולפיכך יש לדחות את הודעת צד שלישי שנשלחה לו. חברת הגז חויבה לשלם לחזן הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסכום של 10,000 ש"ח. בשלב הבא של המשפט אמור בית המשפט המחוזי לדון בסוגית הנזק. החלטתו של בית המשפט המחוזי הובילה להגשתם של ארבעה הליכים בפני בית משפט זה שנדונו יחדיו בפנינו. 2. חברת הגז הגישה ערעור (ע"א 10214/03) וכן בקשת רשות ערעור (רע"א 10211/03). בשני ההליכים, שלמעשה דומים הם מבחינת תוכנם, נטען כי אין להטיל אחריות כלשהי על חברת הגז ולחילופין שיש להגדיל את שיעור אשמו התורם של חודדה, כי מוטלת אחריות אף על ארד וכן כי על חזן לשפות את חברת הגז בגין כל סכום בו תחויב. חודדה הגיש אף הוא בקשת רשות ערעור (רע"א 5005/04) בה ביקש לקבוע, כי האחריות לנזקיו מוטלת באופן מלא על חברת הגז. חזן הגיש ערעור (ע"א 10450/03) בו השיג על שיעורן של ההוצאות שנפסקו לזכותו עם דחיית הודעת צד שלישי ששלחה לו חברת הגז. החלטתו של בית המשפט המחוזי סיימה את ההליך בכל הנוגע לארד ולחזן. לפיכך, לגבי שני אלה מדובר בפסק-דין. לעומת זאת, באשר לחלוקת האחריות בין חברת הגז לחודדה עסקינן בהחלטה אחרת, שהרי ההליך טרם הסתיים. חברת הגז וחודדה הסכימו שהסוגיות הנוגעות לאחריות וחלוקתה ביניהם לא יידונו בשלב זה, אלא אם הדבר יידרש לאחר שבית המשפט המחוזי יאמר את דברו בפסק דינו. לפיכך, עלינו להתייחס לשני עניינים בלבד: ראשית, שחרורו מאחריות של ארד. שנית, שכר הטרחה שנפסק לזכותו של חזן. 3. חברת הגז טוענת, כי אף שלא שלחה הודעת צד שלישי לארד, הרי ניתן היה לחלק את האחריות בינה לבינו מכוח סעיף 84 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש). כאמור, בית המשפט המחוזי קבע, כי אכן מוטלת אחריות מסוימת על ארד, אך הואיל וצוין בכתב התביעה כנתבע פורמלי, אין מקום לחייבו לשאת בחלק כלשהו מנזקיו של חודדה ולקבוע חלוקת אחריות כלשהי בינו לבין חברת הגז. מתברר, כי ארד תואר בכתב התביעה המקורי ובכתב התביעה המתוקן כנתבע פורמלי. נוסף לכך, ובכך העיקר, בכתב התביעה המתוקן אין כל טיעון המייחס רשלנות כלשהי לארד. כל שנטען הוא, כי הוא פעל כשלוח של חברת הגז. יתרה מזאת, בכתב ההגנה המתוקן שהגישה חברת הגז, אין טענה כי יש לחלק את האחריות בין חברת הגז לבין ארד. בנסיבות אלה, פעל בית המשפט המחוזי כדין משקבע שאין עילה לחייב את ארד לשאת בנזקי התובע ולקבוע חלוקה כלשהי בינו לבין חברת הגז. 4. אכן, אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בסוגיה של הוצאות משפט. ברם, מקרה זה הינו חריג ככל שהדברים נוגעים לחזן. יש לזכור שמדובר בתביעת נזיקין בעלת ערך כספי לא קטן. לאחר דיון ארוך קבע בית המשפט המחוזי, בין היתר, כי יש לדחות את הודעת הצד השלישי ששלחה חברת הגז לחזן. סכום ההוצאות בו חויבה חברת הגז כלפי חזן הינו נמוך במידה ניכרת מן הסכום שראוי היה לפסקו. לפיכך, תחת הסכום של 10,000 ש"ח אנו קובעים סכום של 30,000 ש"ח ליום פסיקתו של בית המשפט המחוזי (כולל הוצאות בערעור שבפנינו). 5. אי לכך ערעורו של חזן מתקבל כאמור לעיל, ואילו הערעור שהגישה חברת הגז כנגד ארד נדחה תוך חיובה של חברת הגז בשכ"ט עורך דין בסכום של 10,000 ש"ח לזכות ארד. שתי הבקשות למתן רשות ערעור נמחקות. טכנאיםגזכוויהתאונת עבודה