פסק דין 1. התובע, חקלאי ממושב נוגה, גידל ענבים מזן סופריור, בכרם ששטחו 13.8 דונם (להלן: "הכרם"). הנתבעים, אף הם חקלאים ממושב נוגה, שגידלו שטחי חיטה מסביב לכרם. הנתבע 1 (להלן: "אברהם" או "הנתבע 1"), ממזרח לכרם. הנתבעים 2 ו- 3 (להלן: "עזרא" או "הנתבעים 2 ו-3"), מצפון וממערב לכרם. הנתבעים 4 ו- 5 (להלן: "קלימיאן" או "הנתבעים 4 ו- 5"), מדרום לכרם. 2. במהלך עיבוד הכרם, בחודשים 97 /5-4, התובע הבחין, כי עלי הגפן מעוותים ומסולסלים, בכרם היתה צמחיה מוגברת של ענפים משניים וכי הפרי נותר קטן ומנוון ונשר לקרקע. התובע פנה למר חנן בזק, מנהל המחלקה למטעים וענף הגפן ממשרד החקלאות (להלן: "מר בזק"), אשר ביקר בכרם ביום 9.5.97. מר בזק קבע בממצאיו, ע"פ תעודת עובד ציבור - ת/2, כי "הכרם סובל מעיוות הצימוח בצורה חריפה עקב רחף של חומר הדברת עשביה אלבר סופר שהגיע לכרם מריסוס שבוצע בהדברת עשביה בחלקות שכנות. ניתנו המלצות לטיפול עקב פגיעת חומר ההדברה. ישנה נשירה של הפריחה ואובדן מלא של היבול. הכרם נמצא בפוטנציאל ניבה מלאה של כ- 3 טון לדונם". ת/2 הוגש בהסכמה, בלי שמר בזק נדרש להחקר על קביעותיו. 3. ביום 3.6.97, ביקר בכרם גם ד"ר טוביה יעקובי, הרבולוג הראשי של משרד החקלאות, (להלן: "ד"ר יעקובי"), החתום על תעודת עובד ציבור המוצג - ת/3. גם ד"ר יעקובי מצא נזק קשה ביותר לכרם, "כתוצאה מפגיעת רחף תכשיר הורמונלי - מקבוצת הפנאוקסי אליה משתייכים גם קוטלי העשבים...". גם ת/3 הוגש בהסכמה, בלי שד"ר יעקובי נדרש להחקר על קביעותיו. 4. השמאי מר דורון חבקין, ע"ת 1, ביקר בכרם פעמיים, ביום 25.5.97 וביום 7.7.97, על מנת להעריך את הנזקים לכרם. בחוות דעתו ת/1, העריך השמאי את הנזק לכרם, באובדן מלוא היבול לשנת 97', בסך 134,759 ₪. השמאי מצא מידת נזק אחידה בין כלל שורות הכרם. השמאי העריך כי הנזק לכרם נגרם מהריסוס בחומר "אלבר - סופר", חומר אותו מרססים בדגנים, בחודשים ינואר - פברואר (עמוד 22 שורה 2 לפרוטוקול). השמאי נחקר על חוות דעתו ת/1, לה מצורפות תמונות המראות את הנזק לגפנים. השמאי אמר בחקירתו, כי בשלב צימוח החיטה, בחודש נובמבר, מרססים בחומר מסוג "אקספרס", שאינו גורם נזק לגפן, שכן הגפן בתרדמה ואין לו עלים. לדעת השמאי, הסופר אלבר הכי רעיל ופגיעתו קשה ברחבי עלים, כמו הגפן. להערכת השמאי "בגלל שזו פגיעה אחידה, אני מניח... להערכתי כולם ריססו באלבר סופר, כולם נוהגים כך" (עמ' 20 שורה 14). עוד אמר השמאי בחקירתו, כי אם לא מרססים ב- "אלבר סופר" "אז לא יהיה חיטה העשב ישתלט ואין חיטה", (עמוד 22 שורה 5 , לפרוטוקול). המוצג ת/7 הוא הוראות השימוש בחומר אלבר סופר. שם נאמר בין היתר "אל תרסס בעת שנושבת רוח. רחף התרסיס עלול לגרום נזקים קשים לגידולים סמוכים". 5. לטענת התובע, נגרמו לו נזקים בסך 147,918 ₪, נכון ליום הגשת התביעה. לטענתו, הנתבעים כולם אחראים לגרימת נזקו, שכן, הם השתמשו בחומר מסוכן, אשר ברשלנותם "נמלט" לכרמו וגרם את הנזקים. לטענת התובע, אביהם של הנתבעים 2 ו- 3 אישר בפניו, כי בניו ריססו ב"אלבר סופר", באמרו בעמוד 25 שורה 18 - "כולנו ריססנו מי שיגיד לך שלא ריסס הוא משקר". 6. הנתבע 1 מאשר, כי ריסס בינואר 97' בחומר "אלבר סופר", אלא שלטענתו, בשל כיוון הרוח, רוח מערבית, כשחלקתו נמצאת ממזרח לכרם ובשל המבנה הטופוגרפי של השטח, כשחלקתו נמוכה מזו של התובע, בעוד חלקת הנתבעים 2 ו- 3 גבוהה מזו של התובע, הנזק שנגרם לכרם, לא נגרם מהריסוס שהוא ריסס. הנתבע 1 אישר שראה נזק רציני מאוד בכרם, ואף היה מוכן לפצות את התובע (עמ' 35 שורה 13 לפרוטוקול). לטענת הנתבע 1, הוא ראה גם שאחד מהנתבעים 2 או 3 מרסס ב"אלבר - סופר", הוא הריח את הריח המיוחד של חומר זה, וגם ראה חביות של "אלבר סופר" זרוקים ליד הברז (עמ' 38 לפרוטוקול). לדבריו, היה זה בסביבות השעה 13:30 - 13:00 (עמוד 35 לפרוטוקול). לטענת הנתבע 1, כולם מרססים באלבר סופר, כי הוא יותר זול (עמ' 34 לפרוטוקול). לטענתו, בני קלימיאן, ע"ת 5, קרוב משפחה של הנתבעים 4 ו- 5, אישר באוזניו כי ריססו באלבר סופר. בני קלימיאן, שנקרא כעד הזמה, נוכח טענה זו של הנתבע 1, הכחיש שבכלל שוחח עם הנתבע 1 ואמר לו דבר כלשהו על ריסוס. 7. הנתבעים 2 ו- 3 מכחישים, כי ריססו בחומר "אלבר סופר". לטענת הנתבע 3, שנחקר על תצהירו נ/4, כעד הגנה 2, הוא ריסס בחודש דצמבר, כשהחיטה בצבצה, בחומר "אקספרס". אביהם של הנתבעים 2 ו- 3, מר משה עזרא, ע"ת 3 (להלן:"האב עזרא"), העיד בלי שהוגש תצהיר עדות ראשית, לאחר שישב באולם במהלך שמיעת כל העדים שקדמו לו. האב עזרא אישר, כי התובע פנה אליו בטענה שבניו ריססו ב"אלבר סופר" וגרמו לו נזק. לדבריו, אמר שיברר עם בניו ולאחר בירור השיב לתובע, כי בניו לא ריססו ב- "אלבר סופר". הוא הכחיש את דברי התובע, כאילו הודה בגרימת הנזק. 8. גם הנתבעים 4 ו- 5 מכחישים, כי ריססו ב"אלבר סופר". לטענת הנתבע 4, שנחקר על תצהירו נ/5, כעד הגנה 4, הוא ריסס בחומר "אקספרס ברומינל", ביודעו ש"אלבר סופר" מזיק מאוד. להוכחת טענתו, הגיש הנתבע 3 את הכרטסת נ/6, שהיא כרטסת קניית חומרים בינואר 97', בה אין קניית "אלבר סופר" , אלא "ברומינל". 9. לאחר שהתרשמתי מהעדים ולאחר שבחנתי את חומר הראיות, ושקלתי את טענת הצדדים, שוכנעתי כי הנזק שנגרם לכרמו של התובע, נגרם ע"י כל הנתבעים, שריססו את שדות החיטה שלהם בחומר "אלבר-סופר", כשהחומר ריחף ונחת בכרם וגרם את הנזק. הנתבע 1, ברוב הגינותו, הודה שהשתמש בחומר זה. אומנם הוא קרוב משפחה של התובע, אולם מאמין אני, כי דיבר אמת, באשר למה שראה ומה ששמע, בהקשר לשאר הנתבעים, בלי שקרבת המשפחה, או יחסיו המעורערים עם הנתבעים 2 ו- 3 הביאוהו להעליל על מי מהנתבעים האחרים. הנתבע 1, ראה כאמור שמי מהנתבעים 2 ו- 3 ריסס ב"אלבר סופר" וגם הריח את החומר. מאמין אני לתובע, כי גם האב עזרא, אישר באוזניו, לאחר בירור, כי אכן השתמשו ב- אלבר סופר. לא מדובר באמירות סתם, אלא יש לכך סיוע בממצאיהם של מר בזק, ד"ר יעקובי והשמאי חבקין. השמאי חבקין ראה נזק אחיד בכל שורות הכרם, דבר שהוא אופייני למקור החומר מכל הכיוונים. אינני מקבל את טענת הנתבע 1, באשר לכיוון הרוח והמיקום הטופוגרפי, שכן, לפי עדות השמאי, כיוון הרוח יכול להשתנות במשך היום. לעומת מהימנות עדויותיהם של התובע ושל הנתבע 1, לא התרשמתי מכנות דבריהם של שאר עדי ההגנה. נראה היה, שהם ננעלו על גירסה אותה בנו, כדי להתחמק מאחריותם, גם כשהדברים הגיעו עד כדי אבסורד. הנתבע 4 אישר בעדותו, בעמוד 47, שלא יעיל לרסס בחומר אקספרס בינואר, אם-כן, מדוע ירסס בחומר זה. הוא גם מאשר בעמוד 48, כי בינתיים אין מדריך חקלאי שיאמר לרסס ב"אקספרס" כשיש 7 עלים לחיטה. גם טענתו, כי שמע לראשונה על הנזק בכרמו של התובע, לאחר הגשת התביעה, וכי לא דיבר עם אביו על זה, תמוהה וסותרת את עדות האב, שאמר בעדותו, כי שאל את בנו אמיר וזה אמר לו שריסס ב-"אקספרס" (עמוד 53 לפרוטוקול). גם טענת הנתבע 4, צדוק קלימיאן, מתמיהה ומגיעה לאבסורד, שכן, הוא מאשר, כי ריסוס ב"אקספרס - ברומינל", אינו יעיל (עמוד 58 לפרוטוקול) ובכל זאת הוא משתמש בו, לשם מה? העובדה שאין בכרטסת נ/6 קינה של "אלבר - סופר" אינה הוכחה, שכן חומר זה יכל העד לרכוש במועד אחר מוקדם יותר, כמו שגם החומר "אקספרס" לא רשום ב-נ/6 ולטענת העד בעמוד 62 לפרוטוקול, יש לו את החומר משנים קודמות. איני מקבל את עדות עד הגנה 5, בני קלימיאן, שלא שוחח עם הנתבע בנושא הריסוס. העד זומן במיוחד כדי להכחיש שיחה זו, ולא מן הנמנע שאינו זוכר שיחה כזו, ברבות השנים, כשהוא לא נטל חלק כלשהו בהתדיינות ארוכת השנים. מה גם, שראיות אחרות, כאמור, שכנעוני כי גם הנתבעים 4 ו- 5 ריססו ב"אלבר סופר". סיכומו של דבר, כל הנתבעים ריססו ב-"אלבר - סופר", שגרם נזק קשה ורציני לכרמו של התובע. לא ניתן לכמת, מי ריסס יותר ומי גרם נזק פחות ולכן יש מקום לחלק את הנזק, בין 3 הגורמים, שליש על הנתבע 1, שליש על הנתבעים 2 ו- 3 ושליש על הנתבעים 4 ו- 5. 10. באשר לנזק, הוכח נזק לכרם בסך 134,759 ₪, לפי חוו"ד השמאי חבקין, המוצג ת/1. סכום זה בערכו ליום הגשת התביעה 142,223 ₪. הטענה שמדובר ביבול שנה ראשונה, שהוא עורלה, היא הרחבת חזית, לה התנגד ב"כ התובע. מכל מקום, אין לכך משמעות, שכן הוכח, כי גם יבול עורלה נמכר. על הנתבעים לשאת גם בש"ט השמאי חבקין, בסך 5,186 ₪. סך הנזק הוא, אפוא, 147,918 ₪, שהוא מלוא סכום התביעה. שליש מהסך הנ"ל הוא 49,306 ₪. 11. אשר על כן, אני מחייב את הנתבע 1 לשלם לתובע סך של 49,306 ₪. את הנתבעים 2 ו- 3 יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 49,306 ₪ ואת הנתבעים 4 ו- 5 יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 49,306 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו בצרוף הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה, 23.2.98, עד התשלום בפועל. כן ישלמו הנתבעים לתובע, לפי החלוקה הנ"ל, את הוצאות המשפט וגם שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ₪, בצרוף מע"מ ובצורף הצמדה וריבית כחוק, מהיום עד התשלום בפועל. פיצוייםהדברהריסוס